פייגמרק
צילום: UNPLASH

השבחת דירה לפני מכירה: איך להרוויח רגע לפני שיוצאים לשוק?

הגיע הרגע: החלטתם שאתם רוצים למכור את הדירה שלכם. יכול להיות שאתם מעוניינים לרכוש נכס אחר, ייתכן שזו תוצאה של רילוקיישן מתקרב – ואולי זו כל סיבה אחרת. כך או כך, כל בעל דירה או בית פרטי שמתכנן למכור את הנכס שלו מעוניין להעלות את ערך הדירה.

לכאורה, התקופה שלפני המכירה זו התקופה הגרועה ביותר להשקיע בנכס – שכן אתם כבר לא תהיו אלו שייהנו מההשבחה. למה לבנות בריכה שאתם לא תזכו לשחות בה? אולם השקעה כספית קטנה לפני המכירה יכולה להעלות משמעותית את שווי הנכס – ולהניב לכם תשואה כספית גבוהה. למעשה, השקעה בהשבחת דירה לפני מכירה היא אחת ההשקעות הנוחות והמשתלמות ביותר.

השאלה, כמובן, היא כיצד להשביח את הנכס. התשובה תלויה מאוד באופי הדירה. אם מדובר בדירה ישנה ומוזנחת, מומלץ מאוד לבצע סידור אסתטי של הדירה. צביעה מחודשת של הקירות, שכירת חברת ניקיון מקצועית, פוליש של המרצפות: כל אלו ישדרגו את הנראות של הדירה בעיניי רוכשים פוטנציאליים. ברגע שרוכש נכנס לדירה נקייה ונעימה לעין – הוא יסכים לשלם עליה יותר כסף.

אולם במקרה של דירות במצב סביר או טוב – השקעה בשיפוץ פנימי מסוג זה אינה מומלצת. כמעט תמיד, רוכשי הדירה יערכו בה שיפוץ אחרי הרכישה – ולכל אדם טעם אסתטי שונה. לא מומלץ להשקיע בסיוד הקירות ובריהוט של הדירה, כאשר בסבירות גבוהה הרוכש החדש ממילא יחליף את האלמנטים הללו בהתאם להעדפתו האישית.

בניית מרפסת לעומת זאת יכולה לשדרג מאוד את שווי הדירה. כמובן שבניית מרפסת מצריכה הוצאה כספית גדולה ומחייבת הסכמה של רוב הדיירים בבניין, אבל שיפוץ פונקציונלי של הדירה (הוספת אלמנט פונקציונלי חדש לנכס) נחשבת להשבחה מוצלחת במיוחד.

על אותו משקל, גם תמ"א 38 או בניית ממ"ד יעלו באופן כמעט ודאי את שווי הדירה בשוק. במהלכי שיפוץ כאלה חשוב לבדוק מודעות מכירה של דירות דומות באזור ולוודא שהעלייה הממוצעת בשווי הנכס כתוצאה מהוספת הממ"ד גבוהה יותר מעלות הבנייה.

החלפת הריצוף בדירה גם היא יכולה לשדרג את הנכס. בדירות רבות עדיין מותקנים אריחי טראצו ישנים, אותם אריחים "מלוכלכים" שהיו נפוצים בבנייה הוותיקה בארץ. כיום ישנה העדפה בקרב רוכשי דירות לריצוף פרקט, שיש או גרניט-פורצלן – מה שעשוי להעלות את שווי הנכס. גם כאן חשוב לוודא שהשיפוץ לא יקר מדי – כדי למנוע הפסדים.

קיראו עוד ב"בארץ"

התקנת חימום תת-רצפתי גם היא מומלצת ביותר. מדובר באלמנט ייחודי שניתן למצוא בדירות יוקרה רבות, כך שרוכשים פוטנציאליים רבים עשויים להתלהב ממנו. עלויות ההתקנה של מערכות חימום תת-רצפתי כבר לא יקרות כמו בעבר – ואילו העלייה בשווי הדירה כתוצאה מהתקנת המערכת צפויה להיות גבוהה יותר מעלות השיפוץ. ניתן לשווק את החימום התת-רצפתי במודעת המכירה של הדירה כמרכיב שיוביל לחיסכון בעלויות האנרגיה של הדירה לטווח הרחוק – וכך לשדרג עוד יותר את שווי הדירה בעיניי רוכשים פוטנציאליים.

בבתים פרטיים, כדאי לשקול בניית בריכה או ג'קוזי בחצר. עלויות הבנייה של בריכות פרטיות הן גבוהות במיוחד, כך שמומלץ לקחת הצעות מחיר שונות ולחשב את השבחת הנכס בצורה מעמיקה – שכן בניית בריכה עלולה להפוך בקלות רבה מדי להוצאה גבוהה מהמתוכנן.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)
סיכום שנה

השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?

הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל

רונן קרסו |

השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.

 בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו  - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.

 בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית.  בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס. 

באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך. 


בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב

מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.

חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)
סיכום שנה

השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?

הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל

רונן קרסו |

השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.

 בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו  - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.

 בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית.  בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס. 

באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך. 


בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב

מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.