השבחת דירה לפני מכירה: איך להרוויח רגע לפני שיוצאים לשוק?
הגיע הרגע: החלטתם שאתם רוצים למכור את הדירה שלכם. יכול להיות שאתם מעוניינים לרכוש נכס אחר, ייתכן שזו תוצאה של רילוקיישן מתקרב – ואולי זו כל סיבה אחרת. כך או כך, כל בעל דירה או בית פרטי שמתכנן למכור את הנכס שלו מעוניין להעלות את ערך הדירה.
לכאורה, התקופה שלפני המכירה זו התקופה הגרועה ביותר להשקיע בנכס – שכן אתם כבר לא תהיו אלו שייהנו מההשבחה. למה לבנות בריכה שאתם לא תזכו לשחות בה? אולם השקעה כספית קטנה לפני המכירה יכולה להעלות משמעותית את שווי הנכס – ולהניב לכם תשואה כספית גבוהה. למעשה, השקעה בהשבחת דירה לפני מכירה היא אחת ההשקעות הנוחות והמשתלמות ביותר.
השאלה, כמובן, היא כיצד להשביח את הנכס. התשובה תלויה מאוד באופי הדירה. אם מדובר בדירה ישנה ומוזנחת, מומלץ מאוד לבצע סידור אסתטי של הדירה. צביעה מחודשת של הקירות, שכירת חברת ניקיון מקצועית, פוליש של המרצפות: כל אלו ישדרגו את הנראות של הדירה בעיניי רוכשים פוטנציאליים. ברגע שרוכש נכנס לדירה נקייה ונעימה לעין – הוא יסכים לשלם עליה יותר כסף.
אולם במקרה של דירות במצב סביר או טוב – השקעה בשיפוץ פנימי מסוג זה אינה מומלצת. כמעט תמיד, רוכשי הדירה יערכו בה שיפוץ אחרי הרכישה – ולכל אדם טעם אסתטי שונה. לא מומלץ להשקיע בסיוד הקירות ובריהוט של הדירה, כאשר בסבירות גבוהה הרוכש החדש ממילא יחליף את האלמנטים הללו בהתאם להעדפתו האישית.
- דירות חינם למפונים ממטחי הטילים - על היוזמה ואיך זה שיש דירות פנויות?
- שתי דירות, אפס מס: הפטור ממס שבח חוזר לשנתיים שלמות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניית מרפסת לעומת זאת יכולה לשדרג מאוד את שווי הדירה. כמובן שבניית מרפסת מצריכה הוצאה כספית גדולה ומחייבת הסכמה של רוב הדיירים בבניין, אבל שיפוץ פונקציונלי של הדירה (הוספת אלמנט פונקציונלי חדש לנכס) נחשבת להשבחה מוצלחת במיוחד.
על אותו משקל, גם תמ"א 38 או בניית ממ"ד יעלו באופן כמעט ודאי את שווי הדירה בשוק. במהלכי שיפוץ כאלה חשוב לבדוק מודעות מכירה של דירות דומות באזור ולוודא שהעלייה הממוצעת בשווי הנכס כתוצאה מהוספת הממ"ד גבוהה יותר מעלות הבנייה.
החלפת הריצוף בדירה גם היא יכולה לשדרג את הנכס. בדירות רבות עדיין מותקנים אריחי טראצו ישנים, אותם אריחים "מלוכלכים" שהיו נפוצים בבנייה הוותיקה בארץ. כיום ישנה העדפה בקרב רוכשי דירות לריצוף פרקט, שיש או גרניט-פורצלן – מה שעשוי להעלות את שווי הנכס. גם כאן חשוב לוודא שהשיפוץ לא יקר מדי – כדי למנוע הפסדים.
- אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
- ועדת השרים אישרה: מגבלות חדשות על שכר הטרחה בתביעות סיעוד של קשישים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
התקנת חימום תת-רצפתי גם היא מומלצת ביותר. מדובר באלמנט ייחודי שניתן למצוא בדירות יוקרה רבות, כך שרוכשים פוטנציאליים רבים עשויים להתלהב ממנו. עלויות ההתקנה של מערכות חימום תת-רצפתי כבר לא יקרות כמו בעבר – ואילו העלייה בשווי הדירה כתוצאה מהתקנת המערכת צפויה להיות גבוהה יותר מעלות השיפוץ. ניתן לשווק את החימום התת-רצפתי במודעת המכירה של הדירה כמרכיב שיוביל לחיסכון בעלויות האנרגיה של הדירה לטווח הרחוק – וכך לשדרג עוד יותר את שווי הדירה בעיניי רוכשים פוטנציאליים.
בבתים פרטיים, כדאי לשקול בניית בריכה או ג'קוזי בחצר. עלויות הבנייה של בריכות פרטיות הן גבוהות במיוחד, כך שמומלץ לקחת הצעות מחיר שונות ולחשב את השבחת הנכס בצורה מעמיקה – שכן בניית בריכה עלולה להפוך בקלות רבה מדי להוצאה גבוהה מהמתוכנן.
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
