פייגמרק
צילום: UNPLASH

השבחת דירה לפני מכירה: איך להרוויח רגע לפני שיוצאים לשוק?

הגיע הרגע: החלטתם שאתם רוצים למכור את הדירה שלכם. יכול להיות שאתם מעוניינים לרכוש נכס אחר, ייתכן שזו תוצאה של רילוקיישן מתקרב – ואולי זו כל סיבה אחרת. כך או כך, כל בעל דירה או בית פרטי שמתכנן למכור את הנכס שלו מעוניין להעלות את ערך הדירה.

לכאורה, התקופה שלפני המכירה זו התקופה הגרועה ביותר להשקיע בנכס – שכן אתם כבר לא תהיו אלו שייהנו מההשבחה. למה לבנות בריכה שאתם לא תזכו לשחות בה? אולם השקעה כספית קטנה לפני המכירה יכולה להעלות משמעותית את שווי הנכס – ולהניב לכם תשואה כספית גבוהה. למעשה, השקעה בהשבחת דירה לפני מכירה היא אחת ההשקעות הנוחות והמשתלמות ביותר.

השאלה, כמובן, היא כיצד להשביח את הנכס. התשובה תלויה מאוד באופי הדירה. אם מדובר בדירה ישנה ומוזנחת, מומלץ מאוד לבצע סידור אסתטי של הדירה. צביעה מחודשת של הקירות, שכירת חברת ניקיון מקצועית, פוליש של המרצפות: כל אלו ישדרגו את הנראות של הדירה בעיניי רוכשים פוטנציאליים. ברגע שרוכש נכנס לדירה נקייה ונעימה לעין – הוא יסכים לשלם עליה יותר כסף.

אולם במקרה של דירות במצב סביר או טוב – השקעה בשיפוץ פנימי מסוג זה אינה מומלצת. כמעט תמיד, רוכשי הדירה יערכו בה שיפוץ אחרי הרכישה – ולכל אדם טעם אסתטי שונה. לא מומלץ להשקיע בסיוד הקירות ובריהוט של הדירה, כאשר בסבירות גבוהה הרוכש החדש ממילא יחליף את האלמנטים הללו בהתאם להעדפתו האישית.

בניית מרפסת לעומת זאת יכולה לשדרג מאוד את שווי הדירה. כמובן שבניית מרפסת מצריכה הוצאה כספית גדולה ומחייבת הסכמה של רוב הדיירים בבניין, אבל שיפוץ פונקציונלי של הדירה (הוספת אלמנט פונקציונלי חדש לנכס) נחשבת להשבחה מוצלחת במיוחד.

על אותו משקל, גם תמ"א 38 או בניית ממ"ד יעלו באופן כמעט ודאי את שווי הדירה בשוק. במהלכי שיפוץ כאלה חשוב לבדוק מודעות מכירה של דירות דומות באזור ולוודא שהעלייה הממוצעת בשווי הנכס כתוצאה מהוספת הממ"ד גבוהה יותר מעלות הבנייה.

החלפת הריצוף בדירה גם היא יכולה לשדרג את הנכס. בדירות רבות עדיין מותקנים אריחי טראצו ישנים, אותם אריחים "מלוכלכים" שהיו נפוצים בבנייה הוותיקה בארץ. כיום ישנה העדפה בקרב רוכשי דירות לריצוף פרקט, שיש או גרניט-פורצלן – מה שעשוי להעלות את שווי הנכס. גם כאן חשוב לוודא שהשיפוץ לא יקר מדי – כדי למנוע הפסדים.

קיראו עוד ב"בארץ"

התקנת חימום תת-רצפתי גם היא מומלצת ביותר. מדובר באלמנט ייחודי שניתן למצוא בדירות יוקרה רבות, כך שרוכשים פוטנציאליים רבים עשויים להתלהב ממנו. עלויות ההתקנה של מערכות חימום תת-רצפתי כבר לא יקרות כמו בעבר – ואילו העלייה בשווי הדירה כתוצאה מהתקנת המערכת צפויה להיות גבוהה יותר מעלות השיפוץ. ניתן לשווק את החימום התת-רצפתי במודעת המכירה של הדירה כמרכיב שיוביל לחיסכון בעלויות האנרגיה של הדירה לטווח הרחוק – וכך לשדרג עוד יותר את שווי הדירה בעיניי רוכשים פוטנציאליים.

בבתים פרטיים, כדאי לשקול בניית בריכה או ג'קוזי בחצר. עלויות הבנייה של בריכות פרטיות הן גבוהות במיוחד, כך שמומלץ לקחת הצעות מחיר שונות ולחשב את השבחת הנכס בצורה מעמיקה – שכן בניית בריכה עלולה להפוך בקלות רבה מדי להוצאה גבוהה מהמתוכנן.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בנימין נתניהובנימין נתניהו

משבר הגדלות הרמטכ"ל: הפשרה נדחתה, החקיקה בסכנה

הגדלות הרמטכ"ל הן תוספות של כספים לאנשי הקבע ללא הצדקה - מה זה בכלל, והאם הן יחולקו לפורשים מהצבא?

ענת גלעד |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

לאחר פגישה לילית בין ראש הממשלה בנימין נתניהו, יו"ר ועדת חוץ וביטחון ח"כ בועז ביסמוט וח"כ עמית הלוי מהליכוד, שינה נתניהו את עמדתו. במקום תמיכה בהכשרה מלאה של הגדלות הרמטכ"ל כפי שדרש אגף כוח האדם בצה"ל, הוא תמך בפשרה זמנית: הכשרת התוספות לשנתיים בלבד תוך החרגת פנסיות הגישור שמוענקות לפורשי קבע מגיל 42 עד 67. אגף כוח האדם דחה את ההצעה, מה שהוביל לביטול דיון שתוכנן בוועדה. המועד האחרון שקבע בג"ץ להסדרה הוא סוף החודש הנוכחי, והיעדר הסכמה עלול להקפיא את התוספות לפורשים חדשים, כ-1,200 איש בשנה.

המשבר מתרחש על רקע מחסור משמעותי בכוח אדם קבע בצה"ל לאחר יותר משנתיים של לחימה. שיעור השימור בקרב קצינים בכירים ירד ב-15% ועומד כיום על 70%. צה"ל רואה בהגדלות כלי מרכזי לשימור כוח אדם, בעוד משרד האוצר מזהיר מנטל תקציבי של 1.7 מיליארד שקל בשנה, מתוכם 700 מיליון שקל לפנסיות גישור.

הגדלות הרמטכ"ל הן תוספות שכר ופנסיה שמאשר הרמטכ"ל לפורשי קבע מעבר למסגרת החוקית. הנוהל נקבע ב-1987 כחריגים ייחודיים לפורשים שנפגעו ממעברים תפקודיים, אך בפועל הוענקו ל-98% מהפורשים ללא הבחנה. התוספת הממוצעת היא 9% משכר הפרישה, מקסימום 19%. היא כוללת צבירה כפולה של ותק, 4% לשנה במקום 2%,  כולל על שלוש שנות חובה, מה שמגדיל את הפנסיה המצטברת ב-12% נוספים. מבקר המדינה התריע על התופעה ב-2016 בשל חוסר פיקוח וחריגה מסמכות. העתירות הוגשו ב-2019 על ידי עמותות צדק פיננסי ורווח נקי.

בג"ץ קיבל את העתירות פה אחד וקבע שהנוהל חורג מסעיף 18(ב) לחוק שירות הקבע. בית המשפט השהה את היישום עד סוף החודש הנוכחי כדי לאפשר חקיקה. אין השבה כספית ל-15,000 פורשים קיימים שקיבלו את התוספת. הנוהל נוהל על ידי 12 רמטכ"לים רצופים, והיקף התשלומים הרטרואקטיביים מגיע ל-20 מיליארד שקל מאז 2010 ול-25 מיליארד שקל מאז 2015. ללא חקיקה, כ-500 פורשים בכירים בשנה יאבדו זכאות ששווה בממוצע 25,000 שקל בחודש.

הפשרה שהוצעה לאחרונה כללה הכשרה זמנית לשנתיים עם עבודת מטה להערכת עלויות והחרגת פנסיות הגישור, שמהוות 40% מהתוספת הכוללת ומגיעות ל-8,000 שקל בחודש בממוצע. אגף כוח האדם התעקש על הסדרה מקיפה מחשש לפגיעה בשימור. ביטול הדיון נבע גם מעומס הוועדה על חוק הפטור מגיוס חרדים, החיוני לאישור תקציב 2026. ח"כ הלוי איים בפיליבסטר שיאיים על התקציב, הכולל 110 מיליארד שקל למערכת הביטחון – עלייה של 12% לעומת השנה הקודמת. הדיון הבא נקבע לשבוע הבא, אך ללא הסכמת אגף כוח האדם סיכויי החקיקה נמוכים מ-30%.