מארק צוקרבג בפוסט ליום הכיפורים - ממי הוא מבקש סליחה?
הבוקר פרסם מייסד ומנכ"ל פייסבוק פוסט משלו לגבי יום הכיפורים. וכך הוא כותב: "היום זה יום הכיפורים, היום הקדוש ביותר בשנה ליהודים בו אנחנו מסתכלים על השנה שהייתה ומבקשים סליחה על טעויות שעשינו. מאלו שפגעתי בהם השנה אני מבקש סליחה ואשתדל להיות טוב יותר בשנה הבאה. לגבי הדרכים שבהן נעשה שימוש בעבודה שלי כדי לפלג בין אנשים, וזאת במקום לקרב ולהביא להיות יחד, אני מבקש סליחה ואעבוד כדי לשפר את המצב". כך כתב צוקרברג.
אין ספק שהעימות האחרון בינו לבין הנשיא טראמפ השפיע על דרך ההסתכלות שלו ביום הכיפורים הנוכחי. נזכיר בעניין זה כי לקראת סוף השבוע האחרון צייץ טראמפ כי רשת הפייסבוק היא "אנטי-טראמפ". צוקרברג מצידו השיב לו בציוץ שמסביר כי כל המטרה של פייסבוק היא לקרב בין אנשים ולא לפלג (ראו כתבה בעניין), ביום הכיפורים הוא נזכר בכך שוב.
אנחנו רק נגיד בהקשר הזה של יום הכיפורים, כי במדינת היהודים קשה להגיד שרשת הפייסבוק תורמת לקירוב בין אנשים. בין רבים של שינאה עולים על בסיס יומי לרשת (ורק נזכיר כי הפוסט המזעזע שהעלתה נוסעת באוטובוס בב"ש בו היא מצלמת את עצמה משפילה עד אפר נוסעת אחרת, דוגמה אחת מיני רבות). מהבחינה הזו לצוקרברג אכן יש עבודה לעשות.
- מטא משנה כיוון: נערכת לקיצוץ של עד 30% בתקציב המטא־וורס
- בית המשפט קבע - מטא איננה מונופול
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
- 5.אדם 06/10/2017 19:02הגב לתגובה זומי שחשוב לו כיפורים צריך שיהיה חשוב לו גמילות חסדים לבני עמו והעברת תרומות של ממש ,במיוחד כאיש העשיר בתבל ( שילמד על מונטיפיורי ,ועל רוטשילד ורבים אחרים שגאלו את הארץ ואת העם)
- 4.מיכאל אונגר 01/10/2017 11:15הגב לתגובה זוגם אני הזדעזעתי מהתנהגות הפוגעת כמו שהזדעזעו כל מי שאני מכיר. נראה לי שבלי פייסבוק לא היינו מכירים את עצמנו כפי שהצליחה פייסבוק לשים המראה לפנינו. אני ממעט להשתמש בפייסבוק אך זו הפעם הראשונה שאני רואה כמה טוב הם יכולים לעשות!
- 3.סאקו 01/10/2017 09:31הגב לתגובה זוהפלטפורמה שלו היא אמצעי מספר 1 להעברת מסרים אנטישמיים ללא צנזורה...
- 2.מני 01/10/2017 09:08הגב לתגובה זובעיד אל פיטר.או בקריסמס.
- 1.יצחק 01/10/2017 09:02הגב לתגובה זויהודים הם אלא שפועלים לאיחוד בין אנשים
- אשר 01/10/2017 11:49הגב לתגובה זוהבורות של הכותב לא תביא לאיחוד אלא להשתתפות בצער במי שלא מבין שליהדות יש מקורות - לא כל שולף הוא מסמל יהדות
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.
במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן.
בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי.
נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- יפן מתכננת תקציב ביטחון שיא של 60 מיליארד דולר: רחפנים ורובוטים במקום חיילים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם
הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.
