מארק צוקרבג בפוסט ליום הכיפורים - ממי הוא מבקש סליחה?
הבוקר פרסם מייסד ומנכ"ל פייסבוק פוסט משלו לגבי יום הכיפורים. וכך הוא כותב: "היום זה יום הכיפורים, היום הקדוש ביותר בשנה ליהודים בו אנחנו מסתכלים על השנה שהייתה ומבקשים סליחה על טעויות שעשינו. מאלו שפגעתי בהם השנה אני מבקש סליחה ואשתדל להיות טוב יותר בשנה הבאה. לגבי הדרכים שבהן נעשה שימוש בעבודה שלי כדי לפלג בין אנשים, וזאת במקום לקרב ולהביא להיות יחד, אני מבקש סליחה ואעבוד כדי לשפר את המצב". כך כתב צוקרברג.
אין ספק שהעימות האחרון בינו לבין הנשיא טראמפ השפיע על דרך ההסתכלות שלו ביום הכיפורים הנוכחי. נזכיר בעניין זה כי לקראת סוף השבוע האחרון צייץ טראמפ כי רשת הפייסבוק היא "אנטי-טראמפ". צוקרברג מצידו השיב לו בציוץ שמסביר כי כל המטרה של פייסבוק היא לקרב בין אנשים ולא לפלג (ראו כתבה בעניין), ביום הכיפורים הוא נזכר בכך שוב.
אנחנו רק נגיד בהקשר הזה של יום הכיפורים, כי במדינת היהודים קשה להגיד שרשת הפייסבוק תורמת לקירוב בין אנשים. בין רבים של שינאה עולים על בסיס יומי לרשת (ורק נזכיר כי הפוסט המזעזע שהעלתה נוסעת באוטובוס בב"ש בו היא מצלמת את עצמה משפילה עד אפר נוסעת אחרת, דוגמה אחת מיני רבות). מהבחינה הזו לצוקרברג אכן יש עבודה לעשות.
- מטא משנה כיוון: נערכת לקיצוץ של עד 30% בתקציב המטא־וורס
- בית המשפט קבע - מטא איננה מונופול
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
- 5.אדם 06/10/2017 19:02הגב לתגובה זומי שחשוב לו כיפורים צריך שיהיה חשוב לו גמילות חסדים לבני עמו והעברת תרומות של ממש ,במיוחד כאיש העשיר בתבל ( שילמד על מונטיפיורי ,ועל רוטשילד ורבים אחרים שגאלו את הארץ ואת העם)
- 4.מיכאל אונגר 01/10/2017 11:15הגב לתגובה זוגם אני הזדעזעתי מהתנהגות הפוגעת כמו שהזדעזעו כל מי שאני מכיר. נראה לי שבלי פייסבוק לא היינו מכירים את עצמנו כפי שהצליחה פייסבוק לשים המראה לפנינו. אני ממעט להשתמש בפייסבוק אך זו הפעם הראשונה שאני רואה כמה טוב הם יכולים לעשות!
- 3.סאקו 01/10/2017 09:31הגב לתגובה זוהפלטפורמה שלו היא אמצעי מספר 1 להעברת מסרים אנטישמיים ללא צנזורה...
- 2.מני 01/10/2017 09:08הגב לתגובה זובעיד אל פיטר.או בקריסמס.
- 1.יצחק 01/10/2017 09:02הגב לתגובה זויהודים הם אלא שפועלים לאיחוד בין אנשים
- אשר 01/10/2017 11:49הגב לתגובה זוהבורות של הכותב לא תביא לאיחוד אלא להשתתפות בצער במי שלא מבין שליהדות יש מקורות - לא כל שולף הוא מסמל יהדות
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
