מארק צוקרבג בפוסט ליום הכיפורים - ממי הוא מבקש סליחה?
הבוקר פרסם מייסד ומנכ"ל פייסבוק פוסט משלו לגבי יום הכיפורים. וכך הוא כותב: "היום זה יום הכיפורים, היום הקדוש ביותר בשנה ליהודים בו אנחנו מסתכלים על השנה שהייתה ומבקשים סליחה על טעויות שעשינו. מאלו שפגעתי בהם השנה אני מבקש סליחה ואשתדל להיות טוב יותר בשנה הבאה. לגבי הדרכים שבהן נעשה שימוש בעבודה שלי כדי לפלג בין אנשים, וזאת במקום לקרב ולהביא להיות יחד, אני מבקש סליחה ואעבוד כדי לשפר את המצב". כך כתב צוקרברג.
אין ספק שהעימות האחרון בינו לבין הנשיא טראמפ השפיע על דרך ההסתכלות שלו ביום הכיפורים הנוכחי. נזכיר בעניין זה כי לקראת סוף השבוע האחרון צייץ טראמפ כי רשת הפייסבוק היא "אנטי-טראמפ". צוקרברג מצידו השיב לו בציוץ שמסביר כי כל המטרה של פייסבוק היא לקרב בין אנשים ולא לפלג (ראו כתבה בעניין), ביום הכיפורים הוא נזכר בכך שוב.
אנחנו רק נגיד בהקשר הזה של יום הכיפורים, כי במדינת היהודים קשה להגיד שרשת הפייסבוק תורמת לקירוב בין אנשים. בין רבים של שינאה עולים על בסיס יומי לרשת (ורק נזכיר כי הפוסט המזעזע שהעלתה נוסעת באוטובוס בב"ש בו היא מצלמת את עצמה משפילה עד אפר נוסעת אחרת, דוגמה אחת מיני רבות). מהבחינה הזו לצוקרברג אכן יש עבודה לעשות.
- תצליח לאתגר את אפל? מטא ממשיכה להמר בעשרות מיליארדים על משקפיים חכמים
- המשקפיים של צוקרברג: לא קונים אותן בזול אבל הן ישנו את העולם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
- 5.אדם 06/10/2017 19:02הגב לתגובה זומי שחשוב לו כיפורים צריך שיהיה חשוב לו גמילות חסדים לבני עמו והעברת תרומות של ממש ,במיוחד כאיש העשיר בתבל ( שילמד על מונטיפיורי ,ועל רוטשילד ורבים אחרים שגאלו את הארץ ואת העם)
- 4.מיכאל אונגר 01/10/2017 11:15הגב לתגובה זוגם אני הזדעזעתי מהתנהגות הפוגעת כמו שהזדעזעו כל מי שאני מכיר. נראה לי שבלי פייסבוק לא היינו מכירים את עצמנו כפי שהצליחה פייסבוק לשים המראה לפנינו. אני ממעט להשתמש בפייסבוק אך זו הפעם הראשונה שאני רואה כמה טוב הם יכולים לעשות!
- 3.סאקו 01/10/2017 09:31הגב לתגובה זוהפלטפורמה שלו היא אמצעי מספר 1 להעברת מסרים אנטישמיים ללא צנזורה...
- 2.מני 01/10/2017 09:08הגב לתגובה זובעיד אל פיטר.או בקריסמס.
- 1.יצחק 01/10/2017 09:02הגב לתגובה זויהודים הם אלא שפועלים לאיחוד בין אנשים
- אשר 01/10/2017 11:49הגב לתגובה זוהבורות של הכותב לא תביא לאיחוד אלא להשתתפות בצער במי שלא מבין שליהדות יש מקורות - לא כל שולף הוא מסמל יהדות

גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל
כחלק ממערכת היחסים הסבוכה עם מצרים, ישראל דרך מאגר לוויתן מספקת גז למצרים שמשמש גם לייצוא. הרוו ח עליו הוא סביב 80% - ב-15 שנים הבאות תספק ישראל גז למצרים ב-130 מיליארד דולר, חלקו יעבור לאירופה וישאיר סכומי עתק במצרים - מחיר השלום
מצרים מתכננת להגדיל את יצוא ה-LNG לאירופה החל מנובמבר הקרוב. ידיעה לקונית שפורסמה בתקשורת האמריקאית והמצרית, מסתירה סיפור גדול. מצרים שלה מאגרי גז משל עצמה לא יכולה לשרת את האנרגיה שלה היא נזקקת והיא מייבאת גז מישראל בכמויות שהולכות וגדלות. אלא שחלק מגז הזה לא משמש לצרכים פנימיים כי הממשל עושה חשבון פשוט ורואה שכדאי לייצא את הגז הזה לאירופה ולהרוויח סכומי עתק.
כעת, בהמשך לפיתוח והרחבת ההפקה של מאגר לוויתן היקף העברת הגז למצרים יעלה. דיווח על כך ניתן לפני חודשיים ובמקביל מתברר מצרים תיערך להגדלת הייצוא. זה מהלך עסקי לכאורה, אבל יש כאן הרבה מאוד פוליטיקה וקשר עסקי שתומך בעצם בשלום. אחרי הכל, למה בעצם ישראל נותנת מתנה כזו גדולה לשכנה שלה ולא מוכרת בעצמה לאירופה? נכון, יש להקים תשתיות, אבל מלכתחילה הכוונה היתה לספק גז לשכנות (גם ירדן מקבלת גז מישראל) כסוג של עוגן להסכמי השלום והרחבת האינטרסים המשותפים. זה כנראה בחשבון הכולל משתלם - ירדן היתה שותפה שקטה בהגנה על ישראל בעת הטילים, מצרים דחפה להסכם. אבל זה החשבון המדיני, מה עם החשבון של השותפויות - ניו מד ורציו, ושל שברון המחזיקות במאגר?
האם יכול להיות שייצוא כבר לפני שנים לאירופה היה מגדיל את הרווחים שלהם? בטח. אבל, ייצוא הגז לצד שאלות כמה גז להשאיר לדורות הבאים ולאן לייצא הן שאלות פוליטיות. תחום הגז והנפט בעולם בכלל מעורב בפוליטיקה. המחזיקים בלוויתן התיישרו לפוליטיקה.
על פי הדיווחים האחרונים, הממשלה המצרית מנהלת מגעים למשלוח של גז נוזלי נוסף מדי חודש ממתקן ההנזלה באידקו, החל מחודש נובמבר ועד סוף מרץ. המהלך מתבצע על רקע מאמצים לחזק את שיתופי הפעולה עם חברות זרות ולהבטיח להן חלק מייצוא התפוקה המשותפת. לא מדובר כאן בשימוש בתוספת הייצוא של הגז הישראלי, זו תקפוץ מדרגה רק בהמשך. אבל, לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין שלמצרים תהיה האפשרות להגדיל את הייצוא ולהגדיל רווחים, כשאירופה עדיין זקוקה מאוד לגז בהינתן המשבר הגדול מול רוסיה. עם זאת, מצרים עצמה מתנדנדת עם ייצוא הגז בהתאם לצרכים המקומיים. בשנה האחרונה היא הורידה את היקף הייצוא, על רקע דרישות הכרחיות של התעשייה המקומית.
- הבונוס של מצרים מסיום המלחמה ולמה היא קיבלה העלאת דירוג אשראי?
- פדיונות של 144 מיליארד דולר ביום אחד ותנועת המחאה שקמה בארה"ב וסחפה את העולם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסכם הענק - 35 מיליארד דולר ל-130 BCM
באוגוסט האחרון נחתם הסכם ייצוא חדש בין שותפי לווייתן למצרים בהיקף של 35 מיליארד דולר, הגדול ביותר שנחתם אי פעם בתחום. ההסכם כולל ייצוא של כ-130 BCM עד לשנת 2040, בשני שלבים: כ-20 BCM בשלב הראשון החל מ-2026, ו-110 BCM נוספים לאחר הקמת צינור גז חדש. צינור זה, שייקרא "ניצנה", צפוי לחבר ישירות את מאגר לווייתן למצרים ולהכפיל את קיבולת ההולכה, עם תוספת של כ-600 מיליון רגל מעוקבת ליום. פרויקט זה, שהובילו שברון והחברות הישראליות, נועד לשדרג את תשתיות ההולכה ולהתאים את הייצוא לגידול העתידי.

הריבית על הפיקדונות בבנקים ירדה - ריבית תעריף עד 3.5%
דחקנו בכם לנצל את חלון ההזדמנויות ולשריין פיקדונות בנקאיים בריביות אטקרטיביות - אבל החלון נסגר, לפחות חלקית; תמונת המצב של הריביות של הפיקדונות בבנקים
הציפיות להורדת ריבית כבר גלומות בשוק האג"ח וגם במק"מ (מלווה קצר מועד). התשואות ירדו מאוד בימים האחרונים כשהתשואה לשנה עומדת על 3.5%. במקביל הבנקים הורידו את הריבית התעריפית - בבנקים הגדולים אתם תקבלו עד 3.5% בפיקדון לשנה בריבית קבועה. אם תנהלו מו"מ אולי תקבלו עוד כמה עשיריות, כנראה שמעטים יוכלו עדיין לקבל 4%. בקרוב גם זה לא יהיה אפשרי.
הבנקים לא חיכו לירידת ריבית בנק ישראל כדי להוריד את הריבית בפיקדונות. מנגד, הריבית על ההלוואות לא ירדה. זה אומר שהמרווח שלהם דווקא גדל - הפער בין הריבית שהם מקבלים לריבית שהם משלמים דווקא עלה.
כתבנו כאן רק לפני שבוע שיש חלון הזדמנות מאוד קצר כדי להשיג עדיין תשואות יחסית טובות בפיקדונות ( כמה תקבלו בפיקדונות - והאם הם הופכים לאטרקטיביים יותר מקרנות כספיות? ) החלון הזה לרוב הציבור נסגר, רק אלו שיכולים להתמקח מול הבנק וחשובים לבנק, יכולים לקבל ריבית עם קידומת 4. ואז עולה השאלה - מה צריך לעשות משקיע סולידי?
ובכן, מי שלא הספיק לקבע את התשואה בפיקדון שקלי בריבית קבועה, יכול לקבל סדר גודל של 3.5%, אולי 3.8% בבנק, כ-3.5% במק"מ והשאלה כמה בקרנות כספיות - המכשירים בשוק כבר מגלמים כאמור ריבית של 3.5% בשנה, והקרנות הכספיות לרוב מצליחות לעשות יותר בשל היתרון לגודל. סיכוי טוב שהתשואה שנה קדימה תהיה באזור 3.7%-3.8%, זה כמובן נכון להערכה הקיימת שמתבטאת בבשוק במחירי אגרות החוב והמק"מ. אם יהיה שוני בהערכות לגבי הורדת הריבית, אז זה ישפיע על התשואה והריבית.
- בלי עמלות ועם נזילות יומית: בנק לאומי משיק פיקדון מובנה דולרי S&P500
- מה הריבית שתקבלו בהשקעה סולידית לשנה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מעבר לתשואה ברוטו, צריך לזכור את המס. על קרנות כספיות יש מס של 25% על הרווח הריאלי. בפיקדונות יש מס של 15% על הרווח הנומינלי. נניח , כפי שצופים הכלכלנים אינפלציה של כ-2.2% שנה מהיום. זה אומר שקרן כספית שתניב 3.8%, תשלם מס על רווח ריאלי של 1.6%. מדובר במס של 0.4%. יישאר לכם ביד כ-3.4%.