מארק צוקרבג בפוסט ליום הכיפורים - ממי הוא מבקש סליחה?
הבוקר פרסם מייסד ומנכ"ל פייסבוק פוסט משלו לגבי יום הכיפורים. וכך הוא כותב: "היום זה יום הכיפורים, היום הקדוש ביותר בשנה ליהודים בו אנחנו מסתכלים על השנה שהייתה ומבקשים סליחה על טעויות שעשינו. מאלו שפגעתי בהם השנה אני מבקש סליחה ואשתדל להיות טוב יותר בשנה הבאה. לגבי הדרכים שבהן נעשה שימוש בעבודה שלי כדי לפלג בין אנשים, וזאת במקום לקרב ולהביא להיות יחד, אני מבקש סליחה ואעבוד כדי לשפר את המצב". כך כתב צוקרברג.
אין ספק שהעימות האחרון בינו לבין הנשיא טראמפ השפיע על דרך ההסתכלות שלו ביום הכיפורים הנוכחי. נזכיר בעניין זה כי לקראת סוף השבוע האחרון צייץ טראמפ כי רשת הפייסבוק היא "אנטי-טראמפ". צוקרברג מצידו השיב לו בציוץ שמסביר כי כל המטרה של פייסבוק היא לקרב בין אנשים ולא לפלג (ראו כתבה בעניין), ביום הכיפורים הוא נזכר בכך שוב.
אנחנו רק נגיד בהקשר הזה של יום הכיפורים, כי במדינת היהודים קשה להגיד שרשת הפייסבוק תורמת לקירוב בין אנשים. בין רבים של שינאה עולים על בסיס יומי לרשת (ורק נזכיר כי הפוסט המזעזע שהעלתה נוסעת באוטובוס בב"ש בו היא מצלמת את עצמה משפילה עד אפר נוסעת אחרת, דוגמה אחת מיני רבות). מהבחינה הזו לצוקרברג אכן יש עבודה לעשות.
- מטא משנה כיוון: נערכת לקיצוץ של עד 30% בתקציב המטא־וורס
- בית המשפט קבע - מטא איננה מונופול
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
- 5.אדם 06/10/2017 19:02הגב לתגובה זומי שחשוב לו כיפורים צריך שיהיה חשוב לו גמילות חסדים לבני עמו והעברת תרומות של ממש ,במיוחד כאיש העשיר בתבל ( שילמד על מונטיפיורי ,ועל רוטשילד ורבים אחרים שגאלו את הארץ ואת העם)
- 4.מיכאל אונגר 01/10/2017 11:15הגב לתגובה זוגם אני הזדעזעתי מהתנהגות הפוגעת כמו שהזדעזעו כל מי שאני מכיר. נראה לי שבלי פייסבוק לא היינו מכירים את עצמנו כפי שהצליחה פייסבוק לשים המראה לפנינו. אני ממעט להשתמש בפייסבוק אך זו הפעם הראשונה שאני רואה כמה טוב הם יכולים לעשות!
- 3.סאקו 01/10/2017 09:31הגב לתגובה זוהפלטפורמה שלו היא אמצעי מספר 1 להעברת מסרים אנטישמיים ללא צנזורה...
- 2.מני 01/10/2017 09:08הגב לתגובה זובעיד אל פיטר.או בקריסמס.
- 1.יצחק 01/10/2017 09:02הגב לתגובה זויהודים הם אלא שפועלים לאיחוד בין אנשים
- אשר 01/10/2017 11:49הגב לתגובה זוהבורות של הכותב לא תביא לאיחוד אלא להשתתפות בצער במי שלא מבין שליהדות יש מקורות - לא כל שולף הוא מסמל יהדות
בנימין נתניהומשבר הגדלות הרמטכ"ל: הפשרה נדחתה, החקיקה בסכנה
הגדלות הרמטכ"ל הן תוספות של כספים לאנשי הקבע ללא הצדקה - מה זה בכלל, והאם הן יחולקו לפורשים מהצבא?
לאחר פגישה לילית בין ראש הממשלה בנימין נתניהו, יו"ר ועדת חוץ וביטחון ח"כ בועז ביסמוט וח"כ עמית הלוי מהליכוד, שינה נתניהו את עמדתו. במקום תמיכה בהכשרה מלאה של הגדלות הרמטכ"ל כפי שדרש אגף כוח האדם בצה"ל, הוא תמך בפשרה זמנית: הכשרת התוספות לשנתיים בלבד תוך החרגת פנסיות הגישור שמוענקות לפורשי קבע מגיל 42 עד 67. אגף כוח האדם דחה את ההצעה, מה שהוביל לביטול דיון שתוכנן בוועדה. המועד האחרון שקבע בג"ץ להסדרה הוא סוף החודש הנוכחי, והיעדר הסכמה עלול להקפיא את התוספות לפורשים חדשים, כ-1,200 איש בשנה.
המשבר מתרחש על רקע מחסור משמעותי בכוח אדם קבע בצה"ל לאחר יותר משנתיים של לחימה. שיעור השימור בקרב קצינים בכירים ירד ב-15% ועומד כיום על 70%. צה"ל רואה בהגדלות כלי מרכזי לשימור כוח אדם, בעוד משרד האוצר מזהיר מנטל תקציבי של 1.7 מיליארד שקל בשנה, מתוכם 700 מיליון שקל לפנסיות גישור.
הגדלות הרמטכ"ל הן תוספות שכר ופנסיה שמאשר הרמטכ"ל לפורשי קבע מעבר למסגרת החוקית. הנוהל נקבע ב-1987 כחריגים ייחודיים לפורשים שנפגעו ממעברים תפקודיים, אך בפועל הוענקו ל-98% מהפורשים ללא הבחנה. התוספת הממוצעת היא 9% משכר הפרישה, מקסימום 19%. היא כוללת צבירה כפולה של ותק, 4% לשנה במקום 2%, כולל על שלוש שנות חובה, מה שמגדיל את הפנסיה המצטברת ב-12% נוספים. מבקר המדינה התריע על התופעה ב-2016 בשל חוסר פיקוח וחריגה מסמכות. העתירות הוגשו ב-2019 על ידי עמותות צדק פיננסי ורווח נקי.
בג"ץ קיבל את העתירות פה אחד וקבע שהנוהל חורג מסעיף 18(ב) לחוק שירות הקבע. בית המשפט השהה את היישום עד סוף החודש הנוכחי כדי לאפשר חקיקה. אין השבה כספית ל-15,000 פורשים קיימים שקיבלו את התוספת. הנוהל נוהל על ידי 12 רמטכ"לים רצופים, והיקף התשלומים הרטרואקטיביים מגיע ל-20 מיליארד שקל מאז 2010 ול-25 מיליארד שקל מאז 2015. ללא חקיקה, כ-500 פורשים בכירים בשנה יאבדו זכאות ששווה בממוצע 25,000 שקל בחודש.
- הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
- הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפשרה שהוצעה לאחרונה כללה הכשרה זמנית לשנתיים עם עבודת מטה להערכת עלויות והחרגת פנסיות הגישור, שמהוות 40% מהתוספת הכוללת ומגיעות ל-8,000 שקל בחודש בממוצע. אגף כוח האדם התעקש על הסדרה מקיפה מחשש לפגיעה בשימור. ביטול הדיון נבע גם מעומס הוועדה על חוק הפטור מגיוס חרדים, החיוני לאישור תקציב 2026. ח"כ הלוי איים בפיליבסטר שיאיים על התקציב, הכולל 110 מיליארד שקל למערכת הביטחון – עלייה של 12% לעומת השנה הקודמת. הדיון הבא נקבע לשבוע הבא, אך ללא הסכמת אגף כוח האדם סיכויי החקיקה נמוכים מ-30%.
