TV

תיעוד ממצלמה נסתרת בשוק הסיטונאי: כך מנפחים את מחירי הירקות והפירות

השוק הסיטונאי בצריפין שוקק חיים בלילה: כרוב שנמכר שם ב-0.3 שקלים לקילו נמכר ברשתות השיווק ב-2.9 שקלים
אבי שאולי | (10)

רשתות השיווק מתרצות לרוב את מחירי הפירות והירקות הגבוהים בעלויות רכישה גבוהות מהחקלאים, אלא שמבדיקה שערך לאחרונה אתר החקלאות "אופק ישראל" - התגלו פערים של מעל 100% בין המחיר בשוק הסיטונאי למחיר לצרכן.

בשנת 2006 עבר השוק הסיטונאי מלב תל-אביב מרחוב החשמונאים ליד המחנה הצבאי צריפין, אך מסתבר שיש דברים שלא השתנו. מועצת הצמחים מפרסמת מחירון שמשמש את החקלאים באיזה טווח מחירים למכור סחורה בשוק הסיטונאי, אך זה לא מה שקורה בפועל.

השוק הסיטונאי פועל מידי יום לקראת חצות בימים ראשון עד חמישי. רוב התוצרת החקלאית שלא נמכרת בימי חמישי לפנות בוקר - נזרקת לפח.

תחקיר שערך אמיתי גזית, עורך אתר החקלאות "אופק ישראל", מגלה פער ענק בין המחיר הסיטונאי הרשמי של ירקות לעומת המחיר ששולם בעסקאות אמת שנערכו באותו יום. ניפוח המחיר מגיע בסוף אל הצרכנים בנקודות המכירה ברחבי הארץ.

מי שאחראי על המחירון של מועצת הצמחים, תועד במצלמה נסתרת בשיחה ממנה משתמע לכאורה שהוא מודה שבוצעו עסקאות במחירים שונים מאלה שפרסם במחירון. כלומר - המחירון לא משקף את המחיר האמיתי לפיו בוצעו עסקאות - זה מחיר נמוך משמעותית.

תמליל השיחה:

אלמוני (לא נראה בעדשת המצלמה): "3000 קרטון עגבנייה מכרו לי ב-2, הנה פה אנשים".

איש במעיל חום, לוחץ את ידו:"שלום קודם כל".

אלמוני: "3000 עגבנייה מכרו לי ב-2..."

סוקר: "ואני עשיתי 4.5".

אלמוני: "ואיך זה, איך אתה עושה את זה?"

סוקר: "ככה".

אלמוני: "ואתה בא לשוק לפניי! כל יום אתה מגיע".

סוקר: "אמרו שאתה הגעת לפניי".

אמיתי גזית: "החברה הסיטונאית מכופפת את החקלאי ממנו היא קונה, שהרי בלעדיה הוא יתקשה להתפרנס, גוזרת עמלה בשיעור 20% ומוכרת את התוצרת לחברה האם-רשת השיווק, וזו מוכרת את הפירות והירקות בסופר בשיעורי רווח כפולים ומכופלים.".

רשתות השיווק רוכשות את התוצרת החקלאית שלהן באמצעות חברות בנות שלהן: שופרסל באמצעות חברת "קטיף", מגה - חברת "יחדיו", רמי לוי - חברת "ביכורי השקמה", ולרשת יינות ביתן יש את "ביכורי ביתן".

החברות הסיטונאיות של רשתות השיווק קונות תוצרת חקלאית ישירות מהחקלאים. רשתות השיווק טוענות שהן מקצרות את פערי התיווך, אך למעשה הן גורפות קופון שמן לכיס שלהן.

קיראו עוד ב"בארץ"

המסקנות: כרוב שנמכר בשוק הסיטונאי ב-0.3 שקלים לקילו (לעומת מחיר מחירון 1.5 שקלים) נמכר ברשתות השיווק ב-2.9 שקלים וקילו עגבניות שרי שנמכר בשוק הסיטונאי ב-5 שקלים ופחות מזה (לעומת מחיר מחירון של 8 שקלים) נמכר ברשתות השיווק ב-15 שקלים לקילו.

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    אין חוק ואכיפה,אין תחרות, יש שחיתות. (ל"ת)
    זה הסיפור 30/12/2014 06:02
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    יוסי 23/12/2014 09:13
    הגב לתגובה זו
    מה קרה, מרוב עצבים רועדות לך האצבעות?...
  • 8.
    שרון ב 23/12/2014 09:06
    הגב לתגובה זו
    אין קרטל. כאן פקידים עלובים כמו גילה לא מתערבים והורסים את עתיד ישראל במניעת השקעות זרות. כאן הבולשביזם חוגג והאנרכיה פורחת.
  • 7.
    גידי 23/12/2014 08:59
    הגב לתגובה זו
    להקצות שטח נוסף לשוק נוסף והחקלאי יבחר למי למכור ברגע שיהיה דבר כזה נראה את שוק הסיטונאים עובד ככה.
  • 6.
    דליה 23/12/2014 08:29
    הגב לתגובה זו
    יהוודים. מפסדדים. המדיינה. מחחסלים את. האזרחים. ולה ילחמו בשביל המדינה
  • 5.
    אחד 23/12/2014 08:14
    הגב לתגובה זו
    העוברים ושבים בשימחה יקנו מכם ירקות ופירות במחיר 4,5 שקלים לק"ג במקום לשלם 10-12 בסופרים. תיקחו יוזמה ופשוט תעשו את זה.
  • 4.
    מאיר 23/12/2014 08:02
    הגב לתגובה זו
    להשוות מחירים לאירופה.
  • 3.
    הירקן היקרן 23/12/2014 07:31
    הגב לתגובה זו
    שוק איכרים של יום חמישי!!
  • 2.
    הכל כאן קומבינות...והאזרח משלם (ל"ת)
    הומלס 23/12/2014 07:29
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    מדינה מאוסה 23/12/2014 07:24
    הגב לתגובה זו
    בזה . כמה אנשים עוד יגיעו לכנסת כדי לקבל 40 אלף שח לחודש ולהבטיח שתאכלו קצת יותר בזול. נמאס כבר מכל השמנים שחושבים רק על אוכל. אין להם בעיה לעמוד בתור 3 שעות לקנות פלפון חדש . או לקנות איזה מותג שיראו כמה הם בעלי טעם וכסף. מצידי תאכלו חרא עם הבחירות שלכם.
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

תיירות במרוקו קרדיט: גרוקתיירות במרוקו קרדיט: גרוק

בין חידוש הקווים למרוקו לבסיס החדש של וייז אייר - תמורות בענף התיירות

התעופה הישראלית מתאוששת עם חזרה הדרגתית לשמיים, יעדים חדשים-ישנים ותחרות שאט אט חוזרת בענף - תמונת מצב


הדס ברטל |

ענף התעופה הישראלי עובר בתקופה האחרונה תמורות שונות במטרה לחזור לשגרה של לפני המלחמה. אחרי חודשים של האטה עמוקה בעקבות המלחמה, השמיים של ישראל מתחילים להיפתח מחדש, אך התמונה עדיין רחוקה מלהיות פשוטה ומהשגרה שהכנו לפני ה-7 באוקטובר. לצד חידוש קווים בינלאומיים חשובים והגעת שחקנים חדשים לשוק המקומי, ניכרת ירידה כללית בהיקף הפעילות, בעיקר בטיסות יוצאות, והאתגרים בענף נותרו רבים.

אחת ההתפתחויות הבולטות היא חידוש הטיסות בין ישראל ומרוקו, שנעצרו לחלוטין במהלך המלחמה. הקו הזה, שנפתח במקור כחלק מההסכמות המדיניות בין המדינות, מקבל כעת רוח חיים מחודשת, והוא נחשב לסמל לחזרה הדרגתית של התיירות והקשרים הכלכליים. עם זאת, נראה שהביקוש עדיין מתון, בעיקר בגלל זהירות של נוסעים ותנאי ביטחון אזוריים שלא חזרו לשגרה מלאה.

במקביל, חברת וייז אייר (Wizz Air),  אחת מחברות הלואו־קוסט ההונגרית ואחת הבולטות באירופה, מתכננת להקים בסיס בישראל, צעד שממחיש את האמון המתחדש בשוק המקומי. הבסיס צפוי לשמש מוקד לפעילות שוטפת, ולהגדיל את היקף הטיסות לאירופה וליעדים נוספים. מדובר במהלך אסטרטגי שנועד להעמיק את אחיזת החברה באזור, תוך מתן תחרות ישירה לשחקניות הוותיקות ובראשן אל על.

מטוס
 וויזאייר קרדיט: מתוך אתר החברה
מטוס וויזאייר - קרדיט: מתוך אתר החברה


אל על ניצלה את תקופת הגאות בשווקים ואת הסביבה התפעולית החיובית בשנה שלפני המלחמה כדי לשפר את מצבה הפיננסי. החברה הצליחה לצמצם חובות באופן ניכר, הודות לרווחיות גבוהה ולעלייה חדה במניית החברה, שאפשרה גיוס הון בתנאים נוחים. כיום, אל על נמצאת בעמדה טובה יותר מבחינת איתנות פיננסית וניהולית, אבל היא פועלת בסביבה שונה לחלוטין כאשר התחרות גדלה, מחירי הדלק נותרו תנודתיים והנוסעים נזהרים יותר בתכנון נסיעות לחו"ל.