עשרה חודשי מאסר בגין אי הגשת דוחות
ת"פ 2794/09 דוד בלליטי נ' מדינת ישראל
תקציר ת"פ 2794/09 דוד בלליטי נ' מדינת ישראל בית משפט השלום בירושלים הטיל עונש מאסר של עשרה חודשים בגין אי הגשת דוחות בנוגע לחברות שבהן היה הנאשם בעל שליטה. השאלה המשפטית, הרקע העובדתי וטענות הצדדים ------------------------------------------------------ הנאשם הודה והורשע בעובדות כתב האישום ב-11 עבירות של שימוש במרמה, עורמה ותחבולה לפי סעיף 220(5) לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה"). על פי עובדות כתב האישום שבו הודה, היה הנאשם בעל השליטה בחברות הנאשמות במשך תקופות שונות בין השנים 2004-1997. הנאשם רשם את החברות על שם אנשי קש אף שבפועל היו החברות בשליטתו והוא היה המנהל הפעיל שלהן. הנאשם והחברות לא הגישו דוחות לפקיד השומה אף על פי שחלה עליהם חובה להגיש דוחות שנתיים על פי סעיף 131 לפקודה, ולא דיווחו על הכנסותיהם בתקופה זו מלבד דוח אחד שהגישה נאשמת 4 בשנת המס 1999. ההכנסות שנוצרו לנאשם מכל החברות בתקופה האמורה עמדו על סכום של 3,386,888 ש"ח לפחות. גזר הדין -------- בעבירות מס מהותיות בהיקף ניכר נפסק כי העונש הראוי הוא עונש של מאסר בפועל, כאשר בדרך כלל גוברים שיקולי הגמול וההרתעה על נסיבות אישיות. מבחינת נסיבות הקשורות בביצוע העבירה, הנאשם נמנע מהגשת דוחות במשך תקופה ארוכה של שמונה שנים. הוא אף פעל באמצעות חברות שונות כדי להסוות את מעשיו. הסכום שהועלם עמד על יותר מ-3,300,000 ש"ח. קיימת חומרה בהימנעות הכוללת מהגשת דוחות, שכן הדבר מרחיק את הנאשם מעיניהן של רשויות המס ומונע בדיקת אמיתות הדיווח. אמנם הסכם השומה שנחתם עם הנאשם היה בסכום נמוך בהרבה מהסכום האמור, אולם הכלל הוא כי הסכומים בעבירות המס נבחנים על פי סכום ההעלמה ולא על פי סכומי החבות. הנאשם טען כי המחדל הוסר וכי בסופו של דבר הדוחות הוגשו. לא ניתן לקבל טענה זו במלואה. אכן הנאשם פעל והשקיע מאמצים בתקופה האחרונה כדי לקיים את הסדרת החוב האזרחי, אולם לא ניתן לראותו כמי שהשלים את חובותיו והסיר את המחדל. הדוחות השנתיים של הנאשם הוגשו רק ביום 27.10.2013, דהיינו באיחור של שנים, לא רק בנוגע לשנות המס הרלוונטיות אלא גם בנוגע למועד הגשת כתב האישום בשנת 2009. למעשה הדוחות הוגשו רק לקראת הטיעונים לעונש בתיק. בשים לב לזמן שעבר מאז ביצוע העבירות, להסרה החלקית של המחדל ולסכום המס שנקבע בהסכם השומה הנמוך באופן ניכר מהסכומים שבכתב האישום, נקבע כי ניתן להטיל על הנאשם עונש המצוי בתחתית מתחם הענישה. עם זאת, הצורך בהרתעה מחייב הטלת עונש של מאסר בפועל, כאשר השיקולים לקולא ושיקומו של הנאשם יובאו בחשבון בקביעת משך המאסר. לפיכך הוטל על הנאשם מאסר בפועל למשך עשרה חודשים; מאסר על תנאי לארבעה חודשים למשך שלוש שנים על כל עבירה על הפקודה; וקנס בסך 10,000 ש"ח. בבית משפט השלום בירושלים לפני כב' השופטת ח' מאק-קלמנוביץ ניתן ב-15.6.2014


פיקדונות - איפה תקבלו את הריבית הטובה ביותר? בדיקה
מאפס ריבית בעו"ש ועד ריבית קבועה של 4.5% בשנה - מי הבנקים ההוגנים ומי הבנקים הלא הוגנים?
הריבית שאתם מקבלים על יתרה בחשבון הבנק שלכם היא מגוחכת. כדי לקבל סכום קצת פחות מגוחך, כדאי לכם להפקיד בפיקדון. אם אתם לא יודעים לכמה זמן להפקיד, כי כמעט אף אחד לא יודע מה התזרים שלו לחודש-חודשיים הקרובים, אז אתם תפקידו בפיקודנות יומיים, שבועיים או לחודש או שתוותרו על זה כי הם מספקים ריבית מאוד צנועה ברוב הבנקים. ואז מתקבלת תמונה מעיקה - למרות שכמכלול יש לנו - הציבור על פני זמן כ-230 מיליארד שקל בחשבון העו"ש, אנחנו מקבלים רק על 9% מהסכום הזה ריבית והיא נמוכה מאוד, שואפת לאפס. בעולם תקין היינו אמורים לקבל על הסכום הזה 3%-4%, כי הבנקים יודעים לייצר מזה הרבה כסף - כ-10%, אבל אין תחרות אמיתית על הכסף שלנו כי אין תחרות בין הבנקים.
וככה הבנקים מייצרים מהעו"ש רווחים של 20-23 מיליארד שקל (נטו כ-14-15 מיליארד שקל), בעוד שהם משלמים על זה מאות מיליונים בודדים. הבנקים מרוויחים בקצב של 36 מיליארד שקל בשנה, חלק גדול מהם בזכות הכסף בעו"ש. אגב, אם אתם במינוס זה כבר סיפור אחר - אתם משלמים ריבית של 10.6% בממוצע על מינוס.
הכסף שלכם יכול לייצר תשואה קבועה או תשואה משתנה (ריבית קבועה או משתנה). מכיוון שהריבית צפויה לרדת, הריבית המשתנה שתלויה בריבית במשק צפויה לרדת, ומכאן שכעת היא תהיה גבוהה יותר בידיעה שהיא תרד בהמשך. הקבועה מספקת ביטחון - מה שאתם מקבלים זה מה שיהיה לכל תקופת הפיקדון. ורק כדי להמחיש את ההבדל - אם אתם מקבלים הצעות לפיקדון שנתי בריבית קבועה של 4% או ריבית משתנה של 4.25%, אבל, לדעתכם, הריבית תרד בקרוב ל-1 השנה וכבר בקרוב, ברור שהריבית הקבועה מתאימה לכם יותר. אם אתם חושבים הפוך - שלא תהיה ירידת ריבית או שתהיה רק בעוד קרוב לשנה - אז הפיקדון בריבית משתנה כדאי לכם.
על פי מידע מעודכן של בנק ישראל, הריבית הקבועה הממוצעת לשנה היא 4.13% והריבית המשתנה היא 3.45%. קצת מוזר כי המשתנה אמורה להיות גבוהה יותר, אבל זה גם נובע מהצעות ואינטרסים של הבנקים. אם הם לא רוצים שתיקחו בריבית משתנה הם יספקו לכם הצעות בריבת נמוכה ומעט יקחו. בפועל, רוב הפיקדונות נלקחים במסלול של ריבית קבועה. הריבית הממוצעת - 4.13%, נמוכה ממה שיכולתם לקבל במק"מ - כ-4.25%-4.3%. מאז הריבית במק"מ מעט ירדה.
- פועלים עם תשואה להון של 16.7% ורווח נקי של 2.5 מיליארד שקל
- בנק לאומי הרוויח 2.6 מיליארד שקל ברבעון, התשואה 16.2% על ההון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנה תמונה מלאה על ריביות ממוצעת ל-6-12 חודשים:

עורך דין מהצפון חשוד בהעלמת הכנסות של 8 מיליון שקל
באמצעות פקיד שומה חקירות חיפה והצפון, מנהלת רשות המסים חקירה כנגד עו"ד נאשד אבו ריא, תושב סחנין, החשוד בהעלמת הכנסות של 8 מיליון שקל
העלמות מס הן מכת מדינה. גופים רבים עובדים באופן לגיטימי ומתכננים לשלם כמה שפחות מס. גופים רבים אחרים עוברים על החוק. זאת העלמת מס בידיעה, בהכוונה, זו גניבה. כל העלמת מס היא גניבה מכולנו - אם כולם ישלמו, כולם ישלמו פחות.
רשות המסים, באמצעות פקיד שומה חקירות חיפה והצפון, מנהלת חקירה כנגד עו"ד נאשד אבו ריא, תושב סחנין, החשוד בהעלמת הכנסות של 8 מיליון שקל. החשוד הובא היום לבית משפט השלום בחיפה ושוחרר בתנאים מגבילים. מבקשת המעצר עולה כי על פי ניתוח חשבונות הבנק של החשוד והשוואתם לדיווחיו למס הכנסה בשנים 2021-2024 נמצאו הפרשים של כ-8 מיליון שקל, שמקורם בשיקים, מזומנים והעברות לחשבון הבנק.
בנוסף, מממצאי החקירה עולה כי החשוד ניהל ספרים כוזבים תוך שימוש במרמה ותחבולה במזיד על מנת להתחמק מתשלום מס כדין. כאמור בית המשפט השלום בחיפה החליט לשחרר את החשוד
בתנאים מגבילים. החקירה נמשכת.
רשות המסים מגבירה בשנים האחרונות את פעילות האכיפה בתחום בעיקר באמצעות מאגרי מידע, שיתופי פעולה עם גורמים בענף, וחיפושים יזומים - הרשויות מנסות לפצח את "מעגל העלמה" ולפגוע בכדאיות של ניהול הכנסות מוסתרות. החקירה הנוכחית,
מהווה חלק ממאמץ רחב יותר להגברת המשמעת הפיננסית בכל ענפי המשק.
- כ-69 מיליון שקל: קבלן מאום אל-פחם מואשם בניכוי חשבוניות פיקטיביות
- לאחר עשור של הכנסות, חשד של העלמות מס של מעל מיליון שקל בוילת יוקרה באילת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנוסף, כל סיפור של העלמה חושף את האתגרים שמולם ניצבת רשות המסים, בניסיונה להתמודד עם הון בלתי מדווח במשק הישראלי. בעוד החקירה נמשכת, השאלה הגדולה שנותרת פתוחה היא האם המקרה הזה יהפוך
לתמרור אזהרה עבור אחרים הפועלים מחוץ למערכת.