מחילת חוב בין חברות קשורות במקרה של פירוק החברה שחובה נמחל

עו"ד (כלכלן) שגיב רון

במקרה שבו החוב של החברה הלא פעילה לא נפרע טרם הפסקת פעילותה, רשות המסים עלולה לטעון כי נוצר בחברה הלא פעילה אירוע מס בדמות של מחילת חוב היוצרת הכנסה חייבת במס לחברה שחובה נמחל לה

השאלה: ------------ לבעל מניות שתי חברות, האחת פעילה והשנייה לא פעילה עם חובות לבנקים וכדומה. החברה הפעילה משלמת את החובות של החברה הלא פעילה. ברגע שבעל מניות יסגור את החברה הלא פעילה, מה דינו של החוב בסך 100,000 ש"ח של החברה הלא פעילה כלפי החברה הפעילה מבחינת שתי החברות? תשובה: ---------- במקרה שבו החוב של החברה הלא פעילה לא נפרע טרם הפסקת פעילותה, רשות המסים עלולה לטעון כי נוצר בחברה הלא פעילה אירוע מס בדמות של מחילת חוב היוצרת הכנסה חייבת במס לחברה שחובה נמחל לה, וזאת מכוח סעיף 3(ב) לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה"). ההכנסה שתיווצר בחברה הלא פעילה כתוצאה ממחילת החוב על פי הוראות סעיף 3(ב) לפקודה תהא ניתנת לקיזוז כנגד הפסדיה הצבורים של החברה - ככל שייקבע כי ההכנסה נוצרה כתוצאה ממחילת חוב על פי הוראות סעיף 3(ב)(3) לפקודה (החוב נבע מסכומים שקיבלה החברה לצורך ייצור הכנסתה מעסק), ניתן יהיה לראות בהכנסה זו הכנסה מעסק או הכנסה שהיא רווח הון לצורך קיזוז הפסדים. מן הצד השני, אצל החברה הפעילה תוכר מחילת החוב כאמור כהפסד הון בגובה החוב שנמחל. נוסף על כך, יש להיות ערים להוראות סעיף 12 לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975, שעל פיהן רשות המסים יכולה לדרוש מס עסקאות על מלוא החוב שנמחל, שכן החברה היא ככל הנראה עוסק שקיבל "סיוע אחר" כמשמעותו בסעיף שלעיל, וסיוע שכזה חייב במס על פי החוק (מדובר בחיוב במס עסקאות אשר אינו ניתן לקיזוז כמס תשומות). על אף כל האמור לעיל, ישנם תימוכין לעמדה המשפטית שלפיה במקרים של פירוק לא נוצרת לחברה המתפרקת הכנסה ממחילת חוב (הן לצורכי מס הכנסה והן לצורכי מע"מ), ואף ידוע לנו כי זו עמדת רשויות המס במקרים רבים. זאת ועוד, מבחינה אופרטיבית תוצאת הפירוק תהיה שלחברה הלא פעילה אין נכסים לפריעת החוב, וכמו כן אין לה נכסים לפריעת חוב עתידי בעקבות שומת מס הכנסה/ מע"מ על מחילת חוב. כך, נראה שמבחינת מזומן לא תהיה חשיפה של תשלום מסים מכיוון שהחברה מוגבלת בעירבון. כמו כן, בכל מקרה החוב לרשות המסים (מס הכנסה) יהיה זהה לחוב לבעל המניות מבחינת עדיפות, וגם אם קיימים נכסים אזי המפרק יעביר את חלקם לרשויות מס הכנסה ואת חלקם לבעל החוב. יצוין כי פירוק החברה טומן בחובו השלכות מס הן על בעל המניות והן על החברה ויש לבחון אותן באופן מעמיק בנפרד. המשיב - מנהל מחלקת המסים במשרד עו"ד ארדינסט, בן נתן ושות' התשובות אינן מהוות תחליף לייעוץ משפטי, ואין המומחים המשיבים או המערכת אחראים לתוצאות השימוש בהן

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חיסכון
צילום: רוי שיינמן

פיקדונות - איפה תקבלו את הריבית הטובה ביותר? בדיקה

מאפס ריבית בעו"ש ועד ריבית קבועה של 4.5% בשנה - מי הבנקים ההוגנים ומי הבנקים הלא הוגנים? 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה בנקים פקדונות

הריבית שאתם מקבלים על יתרה בחשבון הבנק שלכם היא מגוחכת. כדי לקבל סכום קצת פחות מגוחך, כדאי לכם להפקיד בפיקדון. אם אתם לא יודעים לכמה זמן להפקיד, כי כמעט אף אחד לא יודע מה התזרים שלו לחודש-חודשיים הקרובים, אז אתם תפקידו בפיקודנות יומיים, שבועיים או לחודש או שתוותרו על זה כי הם מספקים ריבית מאוד צנועה ברוב הבנקים. ואז מתקבלת תמונה מעיקה - למרות שכמכלול יש לנו - הציבור על פני זמן כ-230 מיליארד שקל בחשבון העו"ש, אנחנו מקבלים רק על 9% מהסכום הזה ריבית והיא נמוכה מאוד, שואפת לאפס. בעולם תקין היינו אמורים לקבל על הסכום הזה 3%-4%, כי הבנקים יודעים לייצר מזה הרבה כסף - כ-10%, אבל אין תחרות אמיתית על הכסף שלנו כי אין תחרות בין הבנקים.

וככה הבנקים מייצרים מהעו"ש רווחים של 20-23 מיליארד שקל (נטו כ-14-15 מיליארד שקל), בעוד שהם משלמים על זה מאות מיליונים בודדים. הבנקים מרוויחים בקצב של 36 מיליארד שקל בשנה, חלק גדול מהם בזכות הכסף בעו"ש. אגב, אם אתם במינוס זה כבר סיפור אחר - אתם משלמים ריבית של 10.6% בממוצע על מינוס.

הכסף שלכם יכול לייצר תשואה קבועה או תשואה משתנה (ריבית קבועה או משתנה).  מכיוון שהריבית צפויה לרדת, הריבית המשתנה שתלויה בריבית במשק צפויה לרדת, ומכאן שכעת היא תהיה גבוהה יותר בידיעה שהיא תרד בהמשך. הקבועה מספקת ביטחון - מה שאתם מקבלים זה מה שיהיה לכל תקופת הפיקדון. ורק כדי להמחיש את ההבדל - אם אתם מקבלים הצעות לפיקדון שנתי בריבית קבועה של 4% או ריבית משתנה של 4.25%, אבל, לדעתכם, הריבית תרד בקרוב ל-1 השנה וכבר בקרוב, ברור שהריבית הקבועה מתאימה לכם יותר. אם אתם חושבים הפוך - שלא תהיה ירידת ריבית או שתהיה רק בעוד קרוב לשנה - אז הפיקדון בריבית משתנה כדאי לכם.  

על פי מידע מעודכן של בנק ישראל, הריבית הקבועה הממוצעת לשנה היא 4.13% והריבית המשתנה  היא 3.45%. קצת מוזר כי המשתנה אמורה להיות גבוהה יותר, אבל זה גם נובע מהצעות ואינטרסים של הבנקים. אם הם לא רוצים שתיקחו בריבית משתנה הם יספקו לכם הצעות בריבת נמוכה ומעט יקחו. בפועל, רוב הפיקדונות נלקחים במסלול של ריבית קבועה. הריבית הממוצעת  - 4.13%, נמוכה ממה שיכולתם לקבל במק"מ - כ-4.25%-4.3%. מאז הריבית במק"מ מעט ירדה. 


הנה תמונה מלאה על ריביות ממוצעת ל-6-12 חודשים:




דוח דו"ח דוחות מסמכים מחשבון מספרים נתונים טבלה חשבון עמלות שורה ניהול דמי כסף חסכון פנסיה מס העלמות העלמת
צילום: Pixabay

עורך דין מהצפון חשוד בהעלמת הכנסות של 8 מיליון שקל

באמצעות פקיד שומה חקירות חיפה והצפון, מנהלת רשות המסים חקירה כנגד עו"ד נאשד אבו ריא, תושב סחנין, החשוד בהעלמת הכנסות של 8 מיליון שקל

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס

העלמות מס הן מכת מדינה. גופים רבים עובדים באופן לגיטימי ומתכננים לשלם כמה שפחות מס. גופים רבים אחרים עוברים על החוק. זאת העלמת מס בידיעה, בהכוונה, זו גניבה. כל העלמת מס היא גניבה מכולנו - אם כולם ישלמו, כולם ישלמו פחות.

רשות המסים, באמצעות פקיד שומה חקירות חיפה והצפון, מנהלת חקירה כנגד עו"ד נאשד אבו ריא, תושב סחנין, החשוד בהעלמת הכנסות של 8 מיליון שקל. החשוד הובא היום לבית משפט השלום בחיפה ושוחרר בתנאים מגבילים. מבקשת המעצר עולה כי על פי ניתוח חשבונות הבנק של החשוד והשוואתם לדיווחיו למס הכנסה בשנים 2021-2024 נמצאו הפרשים של כ-8 מיליון שקל, שמקורם בשיקים, מזומנים והעברות לחשבון הבנק. 

בנוסף, מממצאי החקירה עולה כי החשוד ניהל ספרים כוזבים תוך שימוש במרמה ותחבולה במזיד על מנת להתחמק מתשלום מס כדין. כאמור בית המשפט השלום בחיפה החליט לשחרר את החשוד בתנאים מגבילים. החקירה נמשכת.

רשות המסים מגבירה בשנים האחרונות את פעילות האכיפה בתחום בעיקר באמצעות מאגרי מידע, שיתופי פעולה עם גורמים בענף, וחיפושים יזומים - הרשויות מנסות לפצח את "מעגל העלמה" ולפגוע בכדאיות של ניהול הכנסות מוסתרות. החקירה הנוכחית, מהווה חלק ממאמץ רחב יותר להגברת המשמעת הפיננסית בכל ענפי המשק.

בנוסף, כל סיפור של העלמה חושף את האתגרים שמולם ניצבת רשות המסים, בניסיונה להתמודד עם הון בלתי מדווח במשק הישראלי. בעוד החקירה נמשכת, השאלה הגדולה שנותרת פתוחה היא האם המקרה הזה יהפוך לתמרור אזהרה עבור אחרים הפועלים מחוץ למערכת.