נקודות הזיכוי לפי סעיף 40 לפקודת מס הכנסה - משמורת משותפת מלאה של ההורים

תופעת הסדרי משמורת משותפת של הורים על ילדיהם הינה תופעה ההולכת ורווחת בהסדרי משמורת ילדים. סעיף 40 לפקודת מס הכנסה, הקובע את הענקת נקודות הקצבה וזיכוי בעד ילדים חל על הורים שאינם "בני זוג". בכלל זאת גם מצב של הורות במשמורת משותפת. רשות המסים בישראל פרסמה הנחיה המפרטת את הטיפול בהענקת נקודות זיכוי בגין ילדים להורים שלהם הסדר משמורת משותפת מלאה. לעניין זה, "משמורת משותפת מלאה" משמעה, חלוקה שוויונית בהחזקת הילדים בין שני ההורים. חוזר רשות המסים בישראל

1. מבוא תופעת הסדרי משמורת משותפת של הורים על ילדיהם הינה תופעה ההולכת ורווחת בהסדרי משמורת ילדים. סעיף 40 לפקודת מס הכנסה (להלן - הפקודה), הקובע את הענקת נקודות הקיצבה וזיכוי בעד ילדים חל על הורים שאינם "בני זוג". בכלל זאת גם מצב של הורות במשמורת משותפת. הנחיה זו מפרטת את הטיפול בהענקת נקודות זיכוי בגין ילדים להורים שלהם הסדר משמורת משותפת מלאה, עפ"י סעיף 40(ב) לפקודה. לענין זה, "משמורת משותפת מלאה" משמעה, חלוקה שוויונית בהחזקת הילדים בין שני ההורים כמפורט להלן. 2. נקודות זיכוי להורה שאינו "בן זוג" עפ"י סעיף 40 לפקודה סעיף 40 לפקודה עוסק בזיכוי בעד ילדים להורה שאינו "בן זוג", וכן בזכאות לנקודות קצבה עפ"י חוק הביטוח הלאומי. סעיף 40(א) לפקודה קובע כי: "יחיד תושב ישראל זכאי לנקודות קיצבה בשל כל אחד מילדיו כקבוע בסעיף 109 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשכ"ח-1968. תשלום נקודות הקיצבה ייעשה בידי המוסד לביטוח לאומי לפי חוק הביטוח הלאומי." חוק הביטוח הלאומי קובע, ככלל, כי קיצבת הילדים תשולם לאם למעט במקרים בהם הילד נמצא בחזקת האב בלבד. במקרה האחרון תשולם הקצבה לאב. סעיף 40(ב)(1) לפקודה קובע: "בחישוב המס של יחיד תושב ישראל שהוא הורה במשפחה חד-הורית שהיו לו ילדים שבשנת המס טרם מלאו להם תשע-עשרה שנה ושכלכלתם היתה עליו, אך אינו זכאי לנקודת זיכוי לפי סעיף 37, יובאו בחשבון, בנוסף לנקודות הקיצבה לפי סעיף קטן (א), בשל ילדיו כאמור הנמצאים אצלו, 1/2 נקודת זיכוי בשל כל ילד בשנת לידתו ובשנת בגרותו...". סעיפים קטנים (א) ו-(ב)(1) בסעיף 40 לפקודה כרוכים זה בזה, באופן שקבלת קצבת הילדים משליכה על הזכאות לנקודות זיכוי בשל אותם ילדים. סעיף 40(ב)(1) קובע מפורשות כי נקודות הזיכוי יינתנו "בנוסף" לנקודות הקיצבה הקבועות בס"ק (א). במקביל לסעיף 40(ב)(1) לפקודה, נקבע בסעיף 40(ב)(1א) לפקודה כי ההורה השני (אשר אינו זכאי לנקודות זיכוי עפ"י סעיף 40(ב)(1) לפקודה) יהיה זכאי לנקודות זיכוי בגין פעוט. בנוסף לאמור לעיל, סעיף 40(ב)(2) לפקודה קובע כי הורה במשפחה חד הורית החי בנפרד וזכאי לנקודות זיכוי עפ"י סעיף 40(ב)(1) לפקודה, זכאי לנקודת זיכוי נוספת. כמו כן, נקבע כי הורה החי בנפרד אשר משתתף בכלכלת ילדיו ואינו זכאי לנקודות זיכוי עפ"י סעיף 40(ב)(1) לפקודה, זכאי לנקודת זיכוי נוספת. הסעיף גם עוסק במקרים של ילדים להורה אחד אך מקרים אלו אינם רלוונטיים להנחיה זו. 3. נקודות זיכוי במקרים של משמורת משותפת משמעות קיומה של "משמורת משותפת מלאה" הינה, כי הילדים נמצאים אצל כל אחד מההורים מחצית מהזמן וכי באותו הזמן כלכלתם המלאה של הילדים עליו. אין הכוונה למצב בו הורה רק תומך כלכלית בילדיו, הנמצאים אצל ההורה השני. עמדת רשות המסים בנוגע למקרים אלו הינה כי מקום בו יש הסכמה של שני ההורים, נקודות הזיכוי הקבועות בסעיפים 40(ב)(1) ו-40(ב)(1א) לפקודה והמגיעות להורה במשפחה חד הורית יחולקו שווה בשווה בין שני ההורים החולקים ביניהם משמורת משותפת מלאה, כשההורים מסכימים לחלוקה זו, על פי החלוקה להלן: סעיף 40(ב)(1): 1/2 נקודת זיכוי בשל כל ילד בשנת לידתו ובשנת בגרותו, שתי נקודות זיכוי בשל כל ילד החל בשנת המס שלאחר לידתו ועד לשנת המס שבה מלאו לו חמש שנים, ונקודת זיכוי אחת בשל כל ילד החל בשנת המס שבה מלאו לו שש שנים ועד לשנת המס שקדמה לשנת בגרותו - יחולקו שווה בשווה בין שני ההורים. סעיף 40(ב)(1א): נקודת זיכוי אחת בשנת לידתו של הפעוט ובשנת המס שבה מלאו לו שלוש שנים, ושתי נקודות זיכוי בשנת המס שלאחר שנת לידתו של הפעוט ובשנת המס שלאחריה - יחולקו שווה בשווה בין שני ההורים. סעיף 40(ב)(2) - הורה החי בנפרד וחל עליו סעיף 40(ב)(1) היינו, הוא הורה במשפחה חד הורית אשר ילדיו נמצאים אצלו וכלכלתם עליו כתוצאה מהסדר של משמורת משותפת מלאה - נקודת זיכוי אחת תינתן לכל אחד מההורים אשר מחזיקים במשמורת משותפת כאמור. הורים המחזיקים במשמורת משותפת מלאה על ילדיהם ואשר זכאים לחלוקת נקודות הזיכוי המנויות בסעיפים 40(ב)(1) ו-40(ב)(1א) כפי שפורט לעיל, לא יהיו זכאים לנקודת הזיכוי בגין "השתתפות בכלכלת הילדים" עפ"י סעיף 40(ב)(2) סיפא. יובהר, כי בנסיבות בהן לא מתקיימת משמורת משותפת מלאה בין ההורים, ההורה שמקבל את קצבת הילדים מביטוח לאומי הוא אשר יקבל גם את נקודות הזיכוי מכוח סעיף 40(ב)(1). ההורה השני יקבל את נקודות הזיכוי מכוח סעיף 40(ב)(1א). דוגמה לחלוקת נקודות זיכוי בגין ילדים: הורים המחזיקים במשמורת משותפת מלאה על שלושת ילדיהם שמלאו להם בשנת המס - שנתיים, חמש ועשר. לפי סעיף 40(ב)(1)- עבור הילד שמלאו לו שנתיים זכאות ל-2 נקודות זיכוי, עבור הילד שמלאו לו חמש זכאות ל-2 נקודות זיכוי ועבור הילד שמלאו לו עשר הזכאות לנקודת זיכוי אחת, סה"כ 5 נקודות זיכוי. לפי סעיף 40(ב)(1א)- עבור הילד שמלאו שנתיים זכאות ל-2 נקודות זיכוי ועבור הילדים שמלאו להם חמש ועשר אין זכאות לנקודות זיכוי. סה"כ זכאות ל-2 נקודות זיכוי. סה"כ זכאים ההורים ל-7 נקודות זיכוי בשל ילדיהם אשר יחולקו שווה בשווה בין שני ההורים, קרי 3.5 נקודות זיכוי לכל הורה. 4. הנחיות לפעולה על פקיד השומה להשתכנע כי מתקיימת משמורת משותפת מלאה בין הורים המצדיקה את חלוקת נקודות הזיכוי בין ההורים כדלקמן: א. על ההורה המבקש להציג בפני פקיד השומה פסק דין המאשר כי ההורה מחזיק במשמורת משותפת מלאה על ילדיו. ב. שני ההורים יגישו דוח על הכנסותיהם לפקיד השומה ויצרפו לדוח הסכמתם לחלוקת נקודות הזיכוי בגין הילדים כאמור בהנחיה זו. (*) המידע באדיבות "כל עובד" - מרכז המידע בדיני עבודה של "חשבים-HPS"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חיסכון
צילום: רוי שיינמן

פיקדונות - איפה תקבלו את הריבית הטובה ביותר? בדיקה

מאפס ריבית בעו"ש ועד ריבית קבועה של 4.5% בשנה - מי הבנקים ההוגנים ומי הבנקים הלא הוגנים? 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה בנקים פקדונות

הריבית שאתם מקבלים על יתרה בחשבון הבנק שלכם היא מגוחכת. כדי לקבל סכום קצת פחות מגוחך, כדאי לכם להפקיד בפיקדון. אם אתם לא יודעים לכמה זמן להפקיד, כי כמעט אף אחד לא יודע מה התזרים שלו לחודש-חודשיים הקרובים, אז אתם תפקידו בפיקודנות יומיים, שבועיים או לחודש או שתוותרו על זה כי הם מספקים ריבית מאוד צנועה ברוב הבנקים. ואז מתקבלת תמונה מעיקה - למרות שכמכלול יש לנו - הציבור על פני זמן כ-230 מיליארד שקל בחשבון העו"ש, אנחנו מקבלים רק על 9% מהסכום הזה ריבית והיא נמוכה מאוד, שואפת לאפס. בעולם תקין היינו אמורים לקבל על הסכום הזה 3%-4%, כי הבנקים יודעים לייצר מזה הרבה כסף - כ-10%, אבל אין תחרות אמיתית על הכסף שלנו כי אין תחרות בין הבנקים.

וככה הבנקים מייצרים מהעו"ש רווחים של 20-23 מיליארד שקל (נטו כ-14-15 מיליארד שקל), בעוד שהם משלמים על זה מאות מיליונים בודדים. הבנקים מרוויחים בקצב של 36 מיליארד שקל בשנה, חלק גדול מהם בזכות הכסף בעו"ש. אגב, אם אתם במינוס זה כבר סיפור אחר - אתם משלמים ריבית של 10.6% בממוצע על מינוס.

הכסף שלכם יכול לייצר תשואה קבועה או תשואה משתנה (ריבית קבועה או משתנה).  מכיוון שהריבית צפויה לרדת, הריבית המשתנה שתלויה בריבית במשק צפויה לרדת, ומכאן שכעת היא תהיה גבוהה יותר בידיעה שהיא תרד בהמשך. הקבועה מספקת ביטחון - מה שאתם מקבלים זה מה שיהיה לכל תקופת הפיקדון. ורק כדי להמחיש את ההבדל - אם אתם מקבלים הצעות לפיקדון שנתי בריבית קבועה של 4% או ריבית משתנה של 4.25%, אבל, לדעתכם, הריבית תרד בקרוב ל-1 השנה וכבר בקרוב, ברור שהריבית הקבועה מתאימה לכם יותר. אם אתם חושבים הפוך - שלא תהיה ירידת ריבית או שתהיה רק בעוד קרוב לשנה - אז הפיקדון בריבית משתנה כדאי לכם.  

על פי מידע מעודכן של בנק ישראל, הריבית הקבועה הממוצעת לשנה היא 4.13% והריבית המשתנה  היא 3.45%. קצת מוזר כי המשתנה אמורה להיות גבוהה יותר, אבל זה גם נובע מהצעות ואינטרסים של הבנקים. אם הם לא רוצים שתיקחו בריבית משתנה הם יספקו לכם הצעות בריבת נמוכה ומעט יקחו. בפועל, רוב הפיקדונות נלקחים במסלול של ריבית קבועה. הריבית הממוצעת  - 4.13%, נמוכה ממה שיכולתם לקבל במק"מ - כ-4.25%-4.3%. מאז הריבית במק"מ מעט ירדה. 


הנה תמונה מלאה על ריביות ממוצעת ל-6-12 חודשים:




דוח דו"ח דוחות מסמכים מחשבון מספרים נתונים טבלה חשבון עמלות שורה ניהול דמי כסף חסכון פנסיה מס העלמות העלמת
צילום: Pixabay

עורך דין מהצפון חשוד בהעלמת הכנסות של 8 מיליון שקל

באמצעות פקיד שומה חקירות חיפה והצפון, מנהלת רשות המסים חקירה כנגד עו"ד נאשד אבו ריא, תושב סחנין, החשוד בהעלמת הכנסות של 8 מיליון שקל

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס

העלמות מס הן מכת מדינה. גופים רבים עובדים באופן לגיטימי ומתכננים לשלם כמה שפחות מס. גופים רבים אחרים עוברים על החוק. זאת העלמת מס בידיעה, בהכוונה, זו גניבה. כל העלמת מס היא גניבה מכולנו - אם כולם ישלמו, כולם ישלמו פחות.

רשות המסים, באמצעות פקיד שומה חקירות חיפה והצפון, מנהלת חקירה כנגד עו"ד נאשד אבו ריא, תושב סחנין, החשוד בהעלמת הכנסות של 8 מיליון שקל. החשוד הובא היום לבית משפט השלום בחיפה ושוחרר בתנאים מגבילים. מבקשת המעצר עולה כי על פי ניתוח חשבונות הבנק של החשוד והשוואתם לדיווחיו למס הכנסה בשנים 2021-2024 נמצאו הפרשים של כ-8 מיליון שקל, שמקורם בשיקים, מזומנים והעברות לחשבון הבנק. 

בנוסף, מממצאי החקירה עולה כי החשוד ניהל ספרים כוזבים תוך שימוש במרמה ותחבולה במזיד על מנת להתחמק מתשלום מס כדין. כאמור בית המשפט השלום בחיפה החליט לשחרר את החשוד בתנאים מגבילים. החקירה נמשכת.

רשות המסים מגבירה בשנים האחרונות את פעילות האכיפה בתחום בעיקר באמצעות מאגרי מידע, שיתופי פעולה עם גורמים בענף, וחיפושים יזומים - הרשויות מנסות לפצח את "מעגל העלמה" ולפגוע בכדאיות של ניהול הכנסות מוסתרות. החקירה הנוכחית, מהווה חלק ממאמץ רחב יותר להגברת המשמעת הפיננסית בכל ענפי המשק.

בנוסף, כל סיפור של העלמה חושף את האתגרים שמולם ניצבת רשות המסים, בניסיונה להתמודד עם הון בלתי מדווח במשק הישראלי. בעוד החקירה נמשכת, השאלה הגדולה שנותרת פתוחה היא האם המקרה הזה יהפוך לתמרור אזהרה עבור אחרים הפועלים מחוץ למערכת.