לוקחים את הזמן: טירקל בודק בציציות, ועניין מינוי הנגיד נדחה
כשלושה חודשים לאחר שסטנלי פישר עזב את בנק ישראל, וראש הממשלה ושר האוצר עדיין לא הצליחו למצוא לו מחליף. המועמדים המובילים הם: מריו בלכר, צבי אקשטיין ו-ויקטור מדינה. ד"ר קרנית פלוג, המשנה לנגיד ומחליפתו בפועל, מועמדת ראויה מבחינת כישוריה - אינה ברשימת המועמדים. מינוי הנגיד מתעכב כמו נושאיים חשובים אחרים ל"אחרי החגים", עד שטירקל יאשר את המועמדים.
מריו בלכר: לשעבר נגיד הבנק המרכזי של ארגנטינה
המועמד הראשון ולפי הערכות גם המוביל הוא מריו בלכר (65), יליד קורדובה שבארגנטינה ולשעבר נגיד הבנק המרכזי של המדינה. בלכר יהודי דובר עברית ומגיע לישראל מספר פעמים בשנה, בעיקר כדי לבקר את ביתו שמתגוררת כאן.
בגיל 22 הוא סיים לימודי תואר ראשון והיסטוריה יהודית בהצטיינות יתרה באוניברסיטה העברית בירושלים. את הדוקטורנט השלים באוניברסיטת שיקגו בארה"ב בשנת 1975 ובהמשך התמנה לפרופסור אורח באוניברסיטת בוסטון, בה לימד עד 1980.
בהמשך הרצה במספר אוניברסיטאות בעולם וגם בישראל ובמקביל כיהן בתפקידים שונים בבבנק העולמי ובקרן המטבע הבינלאומית. במגזר הפרטי שימש כיועץ לבנקים מרכזיים וחברות ענק, כולל דירקטור בחברת IRSA, קבוצת אחזקות בארגנטינה הנמצאת בבעלות איש העסקים אדוארדו אלשטיין.
פרופ' צבי אקשטיין: פרש מבנק ישראל בחודש יוני מתפקיד משנה לנגיד
מי שאמר רק בחודש שעבר "אני לא רואה עצמי כמועמד לנגיד", נמצא ברשימת המועמדים המובילים. אחד היתרונות של אקשטיין הוא קירבתו לשר האוצר -
כשיאיר לפיד מונה לתפקיד היה אקשטיין חבר בצוות המורים הפרטיים שלו לכלכלה.
אקשטיין (64), יליד פולין, סיים את תפקידו כמשנה לנגיד בנק ישראל לאחר חמש שנים, ביוני 2011. מאז כניסתו לתפקיד ביולי 2006, היה פרופ' אקשטיין חבר בפורום המוניטרי המצומצם בבנק ישראל.
אקשטיין היה אחראי על הקמת קבוצת העבודה של המודלים האקונומטריים למדיניות המוניטרית. כמו כן, היה מופקד על חטיבת השווקים ועל החטיבה למידע וסטטיסטיקה, שאת הקמתה הוביל. אקשטיין שימש גם כיו"ר מועצת מערכות התשלומים והסליקה, וכיו"ר ועדת הביקורת של הבנק.
ויקטור מדינה: לא ברור אם מדובר במועמד אמיתי או השם נוסף לרשימה
המועמד האחרון הוא ויקטור מדינה (74), לשעבר משנה לנגיד בנק ישראל ומנכ"ל משרד האוצר. מדינה כיהן כמנכ"ל בנק מזרחי בין השנים 1995 ל-2004 ובסוף כהונתו נרשמה פרשה מביכה - הבנק לא דיווח על מענק פרישה שקיבל בגובה של 14 מיליון שקל.
מדינה הגיש את מועמדותו לתפקיד הנגיד לאחר שהתבקש לעשות זאת. לא ברור האם מדובר במועמדות אמיתית או שנתניהו ולפיד ביקשו להרחיב את הרשימה המצומצמת של מועמדים לתפקיד הנגיד.
ועדת טירקל: בודקת בציציות של כל המועמדים בכדי למנוע מבוכה נוספת
בינואר השנה הפתיע פישר והודיע על כוונתו לסיים את תפקידו בחודש יוני - חודשיים לפני מועד סיום הקדנציה שלו. הראשונה הייתה בין השנים 2005 ל-2010 והשניה הייתה אמורה להסתיים ב-2015. פישר זכה להערכה רבה והבורסה הגיבה באותו יום בירידות שערים.
מאז עלו מספר שמות של מועמדים מכובדים רבים, כולל יעקב פרנקל וליאו ליידרמן, אך הם נפלו בזה אחר זה, בעקבות חשיפת פרט כזה או אחר מעברם. ועדת טירקל בודקת בימים אלו דיווחים אנונימים על המועמדים המובילים בכדי להימנע מהמבוכה שהייתה בהסרת מועמדותם של פרנקל וליידרמן.
איוש התפקיד חשוב מאוד גם מבחינת הנראות הבינלאומית. היעדים העיקריים של בנק ישראל הם שמירה על יציבות מחירים, תמיכה במדיניות הכלכלית של הממשלה (צמיחה, תעסוקה וצמצום פערים חברתיים) ותמיכה ביציבות המערכת הפיננסית.
קרנית פלוג: משנה לנגיד בנק ישראל, סטנלי פישר והמועמדת המובילה שלו
אם היו נערכות בחירות לתפקיד הנגיד בקרב כלל הציבור, סביר להניח שד"ר קרנית פלוג הייתה בעלת הסיכויים הגבוהים ביותר לזכות בתפקיד. אך מנהלים מתמנים לתפקיד לא רק על פי כישורים, אלא גם לפי פוליטיקה ויישור קו עם רוח המפקד.
פלוג מכירה היטב את בנק ישראל - היא מכהנת כמשנה לנגיד בנק ישראל החל מיולי 2011. בשנת 1980 השלימה בהצטיינות, לימודי MA בכלכלה באוניברסיטה העברית בירושלים, ובשנת 1985 השלימה לימודי דוקטורט בכלכלה באוניברסיטת קולומביה בניו יורק.
בשנת 1984 הצטרפה ככלכלנית לקרן המטבע הבין-לאומית, ובשנת 1988 חזרה לישראל והחלה לעבוד במחלקת המחקר של בנק ישראל. כאן עסקה בנושאי מקרו-כלכלה ושוק העבודה ביניהם שכר המינימום, קליטת העלייה והעוני ופרסמה מאמרים וניירות עבודה בנושאים אלו.
החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
וגם - הון שחור והעלמות מס, שאלות ותשובות
רשות המסים, באמצעות משרד פקיד שומה חקירות ירושלים והדרום ובשיתוף אגף החקירות של ביטוח לאומי, מנהלת חקירה גלויה בחשד להעלמת הכנסות בהיקף של כ-1.5 מיליון ש"ח על ידי חאתם תמימי, תושב העיר העתיקה בירושלים העוסק בשיפוצים ובנייה. החשוד, בן 45, נלקח לחקירה באוקטובר 2025 ושוחרר בתנאים מגבילים על ידי בית משפט השלום בירושלים, הכוללים איסור יציאה מהארץ, דיווח תקופתי על פעילותו העסקית והתייצבות קבועה בפיקוח.
מבקשת המעצר, שפורסמה לאחרונה, חושפת דפוס התנהלות שיטתי. בשנת 2020, בעקבות ביקורת ניהול ספרים, נפתח תיק נגד תמימי, אך הוא לא הגיש דו"חות מס לשנים 2020–2024, כולל הצהרת הון שנדרשה ממנו. בשנת 2022, פתח תיק על שם בת זוגו כמנגנון הסוואה, ובמסגרתו ביצע עבודות שיפוצים ובנייה ברחבי הארץ – בעיקר בירושלים, תל אביב ובאזור המרכז – ללקוחות פרטיים ומסחריים. עם זאת, דיווח רק על חלק קטן מההכנסות, בעוד ששארן נשמרו במזומן או בצ'קים שפודו אצל נותני שירותי מטבע כדי להימנע מתיעוד בנקאי. עדויות מלקוחות, שנגבו במסגרת החקירה, מאשרות תשלומים ישירים בסכומים של עשרות אלפי שקלים לעבודות כמו שיפוץ מטבחים, התקנת ריצופים והרחבות דירות, ללא חשבוניות.
החקירה חשפה כי תמימי לא ניהל ספרי חשבונות כנדרש בחוק, ולא הגיש דו"חות שנתיים מלבד דו"ח חלקי לשנת 2022 על שם בת זוגו. חיפושים שנערכו בביתה של בת הזוג תפסו מסמכים, מחשבים ורישומים ידניים המעידים על הכנסות נוספות של כ-300 אלף ש"ח בשנה. ממצאים אלה מצביעים על העלמה רטרואקטיבית בין 2020 ל-2023, עם פוטנציאל להרחבת החקירה ל-2024. רשות המסים מעריכה כי הסכום הכולל עשוי לגדול בעקבות ריבית וקנסות, והיא שוקלת העמדה לדין פלילי בעבירות של העלמת מס והלבנת הון.
מקרה זה אינו מבודד בענף השיפוצים והבנייה, הנחשב לאחד האזורים הרגישים להעלמות מס בישראל. על פי דוחות רשות המסים לשנת 2025, הענף מהווה כ-15% מכלל החקירות הפליליות בתחום המס, בעיקר בשל תשלומים במזומן, חוסר חובה להוצאת חשבוניות ללקוחות פרטיים וקושי באימות נתונים. בחודשים האחרונים דווחו מקרים דומים: במאי 2025, קבלן שיפוצים מדרום הארץ, יוסף פרץ, נחשד בהעלמת כ-2 מיליון ש"ח על פני חמש שנים, באמצעות פדיון צ'קים בצ'יינג'ים והעברות ישירות לספקים, כפי שפורסם בהחשד: העלמת הכנסות של כ-2 מיליון שקל בידי קבלן שיפוצים. באוגוסט 2025, חקירה משותפת של רשות המסים וביטוח לאומי חשפה רשת קבלנים במרכז שדיווחו רק 40% מההכנסות, בהיקף כולל של 4 מיליון ש"ח, עם תפיסת מסמכים וקנסות ראשוניים של 1.2 מיליון ש"ח. בנובמבר 2025, קבלן בנייה בתל אביב נעצר זמנית בחשד להעלמת 800 אלף ש"ח, לאחר תלונה של ספק חומרים שחשד בפעילות לא מדווחת.
- עורך דין ידוע סיפק חברות קש לרשת שהרוויחה מאות מיליונים מחשבוניות פיקטיביות
- רופאת בוטוקס חשודה בהעלמת הכנסות של כ-2 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האכיפה הממוקדת בענף משקפת מגמה של רשות המסים להגברת שיתופי פעולה עם גופים כמו משרד הבינוי והשיכון ומאגרי נתונים בנקאיים. ב-2025, נפתחו כ-450 חקירות חדשות בתחום, לעומת 380 ב-2024, עם דגש על קבלנים עצמאיים שאינם רשומים בפנקס הקבלנים. מצד אחד, זו תגובה לגירעון התקציבי ולצורך בגביית מסים נוספים, כפי שמעידים תיקוני החקיקה האחרונים שהעלו את שיעור המע"מ ל-18%. מצד שני, מבקרים בענף טוענים כי האכיפה יוצרת עומס על קבלנים קטנים לגיטימיים, שמתקשים להתמודד עם דרישות דיווח מורכבות, וממליצים על פישוט הליכים דיגיטליים להוצאת חשבוניות.
בנימין נתניהוהאם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש.
בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים
והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים
וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים.
כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל
סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.
למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו? מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים". הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".
