לוקחים את הזמן: טירקל בודק בציציות, ועניין מינוי הנגיד נדחה

אחרי המבוכה שנוצרה בפרישתם של יעקב פרנקל וליאו ליידרמן עוברים המועמדים לרשת את סטנלי פישר בדיקות קפדניות
אבי שאולי |

כשלושה חודשים לאחר שסטנלי פישר עזב את בנק ישראל, וראש הממשלה ושר האוצר עדיין לא הצליחו למצוא לו מחליף. המועמדים המובילים הם: מריו בלכר, צבי אקשטיין ו-ויקטור מדינה. ד"ר קרנית פלוג, המשנה לנגיד ומחליפתו בפועל, מועמדת ראויה מבחינת כישוריה - אינה ברשימת המועמדים. מינוי הנגיד מתעכב כמו נושאיים חשובים אחרים ל"אחרי החגים", עד שטירקל יאשר את המועמדים.

מריו בלכר: לשעבר נגיד הבנק המרכזי של ארגנטינה

המועמד הראשון ולפי הערכות גם המוביל הוא מריו בלכר (65), יליד קורדובה שבארגנטינה ולשעבר נגיד הבנק המרכזי של המדינה. בלכר יהודי דובר עברית ומגיע לישראל מספר פעמים בשנה, בעיקר כדי לבקר את ביתו שמתגוררת כאן.

בגיל 22 הוא סיים לימודי תואר ראשון והיסטוריה יהודית בהצטיינות יתרה באוניברסיטה העברית בירושלים. את הדוקטורנט השלים באוניברסיטת שיקגו בארה"ב בשנת 1975 ובהמשך התמנה לפרופסור אורח באוניברסיטת בוסטון, בה לימד עד 1980.

בהמשך הרצה במספר אוניברסיטאות בעולם וגם בישראל ובמקביל כיהן בתפקידים שונים בבבנק העולמי ובקרן המטבע הבינלאומית. במגזר הפרטי שימש כיועץ לבנקים מרכזיים וחברות ענק, כולל דירקטור בחברת IRSA, קבוצת אחזקות בארגנטינה הנמצאת בבעלות איש העסקים אדוארדו אלשטיין.

פרופ' צבי אקשטיין: פרש מבנק ישראל בחודש יוני מתפקיד משנה לנגיד

מי שאמר רק בחודש שעבר "אני לא רואה עצמי כמועמד לנגיד", נמצא ברשימת המועמדים המובילים. אחד היתרונות של אקשטיין הוא קירבתו לשר האוצר -

כשיאיר לפיד מונה לתפקיד היה אקשטיין חבר בצוות המורים הפרטיים שלו לכלכלה.

אקשטיין (64), יליד פולין, סיים את תפקידו כמשנה לנגיד בנק ישראל לאחר חמש שנים, ביוני 2011. מאז כניסתו לתפקיד ביולי 2006, היה פרופ' אקשטיין חבר בפורום המוניטרי המצומצם בבנק ישראל.

אקשטיין היה אחראי על הקמת קבוצת העבודה של המודלים האקונומטריים למדיניות המוניטרית. כמו כן, היה מופקד על חטיבת השווקים ועל החטיבה למידע וסטטיסטיקה, שאת הקמתה הוביל. אקשטיין שימש גם כיו"ר מועצת מערכות התשלומים והסליקה, וכיו"ר ועדת הביקורת של הבנק.

ויקטור מדינה: לא ברור אם מדובר במועמד אמיתי או השם נוסף לרשימה

המועמד האחרון הוא ויקטור מדינה (74), לשעבר משנה לנגיד בנק ישראל ומנכ"ל משרד האוצר. מדינה כיהן כמנכ"ל בנק מזרחי בין השנים 1995 ל-2004 ובסוף כהונתו נרשמה פרשה מביכה - הבנק לא דיווח על מענק פרישה שקיבל בגובה של 14 מיליון שקל.

מדינה הגיש את מועמדותו לתפקיד הנגיד לאחר שהתבקש לעשות זאת. לא ברור האם מדובר במועמדות אמיתית או שנתניהו ולפיד ביקשו להרחיב את הרשימה המצומצמת של מועמדים לתפקיד הנגיד.

ועדת טירקל: בודקת בציציות של כל המועמדים בכדי למנוע מבוכה נוספת

בינואר השנה הפתיע פישר והודיע על כוונתו לסיים את תפקידו בחודש יוני - חודשיים לפני מועד סיום הקדנציה שלו. הראשונה הייתה בין השנים 2005 ל-2010 והשניה הייתה אמורה להסתיים ב-2015. פישר זכה להערכה רבה והבורסה הגיבה באותו יום בירידות שערים.

מאז עלו מספר שמות של מועמדים מכובדים רבים, כולל יעקב פרנקל וליאו ליידרמן, אך הם נפלו בזה אחר זה, בעקבות חשיפת פרט כזה או אחר מעברם. ועדת טירקל בודקת בימים אלו דיווחים אנונימים על המועמדים המובילים בכדי להימנע מהמבוכה שהייתה בהסרת מועמדותם של פרנקל וליידרמן.

איוש התפקיד חשוב מאוד גם מבחינת הנראות הבינלאומית. היעדים העיקריים של בנק ישראל הם שמירה על יציבות מחירים, תמיכה במדיניות הכלכלית של הממשלה (צמיחה, תעסוקה וצמצום פערים חברתיים) ותמיכה ביציבות המערכת הפיננסית.

קרנית פלוג: משנה לנגיד בנק ישראל, סטנלי פישר והמועמדת המובילה שלו

אם היו נערכות בחירות לתפקיד הנגיד בקרב כלל הציבור, סביר להניח שד"ר קרנית פלוג הייתה בעלת הסיכויים הגבוהים ביותר לזכות בתפקיד. אך מנהלים מתמנים לתפקיד לא רק על פי כישורים, אלא גם לפי פוליטיקה ויישור קו עם רוח המפקד.

פלוג מכירה היטב את בנק ישראל - היא מכהנת כמשנה לנגיד בנק ישראל החל מיולי 2011. בשנת 1980 השלימה בהצטיינות, לימודי MA בכלכלה באוניברסיטה העברית בירושלים, ובשנת 1985 השלימה לימודי דוקטורט בכלכלה באוניברסיטת קולומביה בניו יורק.

בשנת 1984 הצטרפה ככלכלנית לקרן המטבע הבין-לאומית, ובשנת 1988 חזרה לישראל והחלה לעבוד במחלקת המחקר של בנק ישראל. כאן עסקה בנושאי מקרו-כלכלה ושוק העבודה ביניהם שכר המינימום, קליטת העלייה והעוני ופרסמה מאמרים וניירות עבודה בנושאים אלו.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
טראמפ בישראל CHATGPTטראמפ בישראל CHATGPT

ארה״ב סירבה להפחתת המכסים: שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל יהיה 15%

לאחר מו"מ של מספר חודשים של משרד הכלכלה מול משרד הסחר האמריקאי, במטרה להוריד את המכס מרמה של 17% לשיעור של 10%, הושגה הפחתה מוגבלת בלבד; ארה״ב הודיעה כי תעמיד את שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל על 15%; גורמים מוסרים כי טראמפ מחזיק בקלף של 10% והפחתה מלאה של המכסים, כמנוף במו"מ להסכמים אזוריים 

רן קידר |

ממשל טראמפ הודיע כי שיעור המכס הכללי שיוטל על יצוא סחורות מישראל לארה״ב יעמוד על 15%, נמוך מהרמה של 17% שנקבעה בתחילה אך גבוה מהיעד המרכזי שאליו כיוונה ישראל, מכס מינימלי של 10%. ההחלטה התקבלה לאחר חודשים של מגעים אינטנסיביים בין נציגי משרד הכלכלה והתעשייה לבין משרד הסחר האמריקאי, ונחשבת בירושלים לפשרה חלקית בלבד, שאמנם כוללת הקלות משמעותיות ברמת המוצרים, אך אינה מספקת מענה מלא לחשש מפגיעה מתמשכת ביצוא הישראלי.

ההחלטה צפויה לקבל תוקף רשמי עם פרסום הודעת משרד הסחר האמריקאי עד סוף החודש, כחלק מהשלמת מערך הסכמי המכסים המעודכנים של ארה״ב עם שותפות סחר נוספות. מדובר במהלך רחב יותר שמוביל ממשל טראמפ, שמטרתו לעדכן את מדיניות הסחר האמריקאית ולצמצם גירעונות מסחריים, גם מול מדינות ידידותיות.

מו״מ ממושך והישג חלקי בלבד

במהלך המגעים ביקשה ישראל להוריד את תקרת המכס הכללית מ-17% ל-10%, רמה שנקבעה על ידי ארה״ב עבור מספר מדינות אחרות. המשלחת הישראלית, שכללה בכירים ממשרד הכלכלה והנספחים המסחריים בארה״ב, הדגישה את מעמדה הייחודי של ישראל כמדינה בעלת הסכם סחר חופשי מלא עם ארה״ב מזה עשרות שנים, ואת תרומתה של התעשייה הישראלית לשרשראות אספקה אסטרטגיות עבור המשק האמריקאי.

למרות זאת, וושינגטון עמדה על כך ששיעור של 15% יהיה הרף התחתון במסגרת מדיניות המכסים החדשה, החלה על מדינות בעלות מאזן סחר שלילי מול ארה״ב. גורמים כלכליים בישראל ציינו כי הנשיא טראמפ אינו מוכן בשלב זה לרדת מתחת לרמה זו, מתוך רצון לשמור על אחידות מדיניות ולהותיר לעצמו מרחב תמרון להסכמים עתידיים.

פטורים רחבים ומאות מוצרים ללא מכס

לצד האכזבה מהשיעור הכללי, ההסכם המתגבש כולל שורה ארוכה של פטורים והקלות סקטוריאליות. לפי גורמים המעורים בפרטים, מאות מוצרים ישראליים צפויים ליהנות מפטור מלא ממכס, בהם רכיבים לתעשיות התעופה והרכב, שבבים, תרופות גנריות, וקטגוריות נרחבות בתחומי הכימיה, המתכות, המזון והתוספים הרפואיים.

ארנון בר דוד ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

בית המשפט: ארנון בר-דוד יורחק מההסתדרות 90 יום נוספים

בית משפט השלום בראשון לציון קיבל את עמדת המשטרה וקבע כי חזרתו של ארנון בר-דוד לכהונת יו״ר ההסתדרות בשלב זה עלולה לאפשר השפעה על עדים ולשבש את החקירה; הורה על המשך הרחקתו מהארגון ועל איסור יצירת קשר עם עשרות מעורבים בפרשה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה הסתדרות

בית משפט השלום בראשון לציון קיבל את עמדת המשטרה והורה על הארכת הרחקתו של יו״ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד, מתפקידו ומהארגון לתקופה של 90 ימים נוספים. בהחלטה קבעה השופטת דורית סבן-נוי כי בשלב הנוכחי של החקירה קיימת סכנה ממשית לפגיעה בה ולשיבושה, אם בר-דוד ישוב לכהן בתפקידו. לדבריה, השבתו לכהונה, "בשים לב לעוצמת הראיות שהונחה לעיוני בשלב כה מוקדם של החקירה", עלולה "לאפשר השפעה על עדים וסיכון ממשי לפגיעה בחקירה ושיבושה".

בהתאם להחלטה, נאסר על בר-דוד להתקרב למשרדי ההסתדרות ולגופים הקשורים אליה למרחק של לפחות 500 מטר, וכן ליצור קשר ישיר או עקיף עם כ-30 גורמים המעורבים בפרשה, בהם חשודים ועדים. בית המשפט קבע כי חזרתו לתפקיד בשלב זה עלולה לא רק להשפיע על עדים, אלא גם להקל על ביצוע עבירות דומות לאלו המיוחסות לו. השופטת הדגישה כי מדובר ב"תפקיד בעל השפעה רבה על הציבור והמשק בכללותו", ולכן כל החלטה הנוגעת לחזרה לתפקיד מחייבת זהירות יתרה.

בהחלטה ניתנה התייחסות נרחבת גם למצב הראייתי בתיק. השופטת ציינה כי החומר שהוצג בפניה מצביע על תשתית ראייתית משמעותית כבר בשלב מוקדם יחסית של ההליך. לדבריה, לאחר שעיינה בחקירותיו של בר-דוד, הן במהלך ימי מעצרו והן לאחר שחרורו, לא נמצא בהן דבר שיש בו כדי להחליש את החשד. להפך, "ביצוע פעולות החקירה מאז שחרורו של המשיב הוביל דווקא להתעצמות והתעבות החשד הסביר בעניינו". עוד צוין כי החקירה נמצאת בעיצומה, עם מאות עדויות שנגבו ועשרות חשודים ועדים שנחקרו, והיא ממשיכה להסתעף לכיוונים נוספים.

בית המשפט דחה גם את טענת ההגנה שלפיה מדובר בפרשנות שגויה של סמכויות יו״ר ההסתדרות. בהחלטה נקבע כי קיים חשד סביר לכך שבר-דוד פעל לכאורה "בכובעו כיו״ר ההסתדרות וניצל את מעמדו הרם שלא כדין", תוך שימוש בכוח ובסמכויות הנלווים לתפקיד. השופטת הבהירה כי מארג הראיות אינו נשען על מקור אחד בלבד, אלא מבוסס על מצבור רחב של ראיות הקושרות את בר-דוד באופן ישיר לחשדות.

על פי החשד, בר-דוד ובכירים נוספים בהסתדרות פעלו לקדם אינטרסים כלכליים של סוכנות ביטוח מסוימת בקרב ועדי עובדים המאוגדים בהסתדרות, ללא קיום הליכי מכרז, ובתמורה לטובות הנאה שונות. המשטרה טוענת כי מדובר במנגנון שיטתי שנועד לעשות שימוש במשאבי ההסתדרות לצרכים פרטיים. בהקשר זה דחה בית המשפט את הצעתו של בר-דוד לשוב לתפקידו תחת מגבלות ופיקוח, לאחר שנקבע כי העבירות בוצעו לכאורה "בחדרי-חדרים ובדלתיים סגורות", וכי גם מנגנוני פיקוח פורמליים אינם מפחיתים את החשש לביצוען.