לוקחים את הזמן: טירקל בודק בציציות, ועניין מינוי הנגיד נדחה

אחרי המבוכה שנוצרה בפרישתם של יעקב פרנקל וליאו ליידרמן עוברים המועמדים לרשת את סטנלי פישר בדיקות קפדניות
אבי שאולי |

כשלושה חודשים לאחר שסטנלי פישר עזב את בנק ישראל, וראש הממשלה ושר האוצר עדיין לא הצליחו למצוא לו מחליף. המועמדים המובילים הם: מריו בלכר, צבי אקשטיין ו-ויקטור מדינה. ד"ר קרנית פלוג, המשנה לנגיד ומחליפתו בפועל, מועמדת ראויה מבחינת כישוריה - אינה ברשימת המועמדים. מינוי הנגיד מתעכב כמו נושאיים חשובים אחרים ל"אחרי החגים", עד שטירקל יאשר את המועמדים.

מריו בלכר: לשעבר נגיד הבנק המרכזי של ארגנטינה

המועמד הראשון ולפי הערכות גם המוביל הוא מריו בלכר (65), יליד קורדובה שבארגנטינה ולשעבר נגיד הבנק המרכזי של המדינה. בלכר יהודי דובר עברית ומגיע לישראל מספר פעמים בשנה, בעיקר כדי לבקר את ביתו שמתגוררת כאן.

בגיל 22 הוא סיים לימודי תואר ראשון והיסטוריה יהודית בהצטיינות יתרה באוניברסיטה העברית בירושלים. את הדוקטורנט השלים באוניברסיטת שיקגו בארה"ב בשנת 1975 ובהמשך התמנה לפרופסור אורח באוניברסיטת בוסטון, בה לימד עד 1980.

בהמשך הרצה במספר אוניברסיטאות בעולם וגם בישראל ובמקביל כיהן בתפקידים שונים בבבנק העולמי ובקרן המטבע הבינלאומית. במגזר הפרטי שימש כיועץ לבנקים מרכזיים וחברות ענק, כולל דירקטור בחברת IRSA, קבוצת אחזקות בארגנטינה הנמצאת בבעלות איש העסקים אדוארדו אלשטיין.

פרופ' צבי אקשטיין: פרש מבנק ישראל בחודש יוני מתפקיד משנה לנגיד

מי שאמר רק בחודש שעבר "אני לא רואה עצמי כמועמד לנגיד", נמצא ברשימת המועמדים המובילים. אחד היתרונות של אקשטיין הוא קירבתו לשר האוצר -

כשיאיר לפיד מונה לתפקיד היה אקשטיין חבר בצוות המורים הפרטיים שלו לכלכלה.

אקשטיין (64), יליד פולין, סיים את תפקידו כמשנה לנגיד בנק ישראל לאחר חמש שנים, ביוני 2011. מאז כניסתו לתפקיד ביולי 2006, היה פרופ' אקשטיין חבר בפורום המוניטרי המצומצם בבנק ישראל.

אקשטיין היה אחראי על הקמת קבוצת העבודה של המודלים האקונומטריים למדיניות המוניטרית. כמו כן, היה מופקד על חטיבת השווקים ועל החטיבה למידע וסטטיסטיקה, שאת הקמתה הוביל. אקשטיין שימש גם כיו"ר מועצת מערכות התשלומים והסליקה, וכיו"ר ועדת הביקורת של הבנק.

ויקטור מדינה: לא ברור אם מדובר במועמד אמיתי או השם נוסף לרשימה

המועמד האחרון הוא ויקטור מדינה (74), לשעבר משנה לנגיד בנק ישראל ומנכ"ל משרד האוצר. מדינה כיהן כמנכ"ל בנק מזרחי בין השנים 1995 ל-2004 ובסוף כהונתו נרשמה פרשה מביכה - הבנק לא דיווח על מענק פרישה שקיבל בגובה של 14 מיליון שקל.

מדינה הגיש את מועמדותו לתפקיד הנגיד לאחר שהתבקש לעשות זאת. לא ברור האם מדובר במועמדות אמיתית או שנתניהו ולפיד ביקשו להרחיב את הרשימה המצומצמת של מועמדים לתפקיד הנגיד.

ועדת טירקל: בודקת בציציות של כל המועמדים בכדי למנוע מבוכה נוספת

בינואר השנה הפתיע פישר והודיע על כוונתו לסיים את תפקידו בחודש יוני - חודשיים לפני מועד סיום הקדנציה שלו. הראשונה הייתה בין השנים 2005 ל-2010 והשניה הייתה אמורה להסתיים ב-2015. פישר זכה להערכה רבה והבורסה הגיבה באותו יום בירידות שערים.

מאז עלו מספר שמות של מועמדים מכובדים רבים, כולל יעקב פרנקל וליאו ליידרמן, אך הם נפלו בזה אחר זה, בעקבות חשיפת פרט כזה או אחר מעברם. ועדת טירקל בודקת בימים אלו דיווחים אנונימים על המועמדים המובילים בכדי להימנע מהמבוכה שהייתה בהסרת מועמדותם של פרנקל וליידרמן.

איוש התפקיד חשוב מאוד גם מבחינת הנראות הבינלאומית. היעדים העיקריים של בנק ישראל הם שמירה על יציבות מחירים, תמיכה במדיניות הכלכלית של הממשלה (צמיחה, תעסוקה וצמצום פערים חברתיים) ותמיכה ביציבות המערכת הפיננסית.

קרנית פלוג: משנה לנגיד בנק ישראל, סטנלי פישר והמועמדת המובילה שלו

אם היו נערכות בחירות לתפקיד הנגיד בקרב כלל הציבור, סביר להניח שד"ר קרנית פלוג הייתה בעלת הסיכויים הגבוהים ביותר לזכות בתפקיד. אך מנהלים מתמנים לתפקיד לא רק על פי כישורים, אלא גם לפי פוליטיקה ויישור קו עם רוח המפקד.

פלוג מכירה היטב את בנק ישראל - היא מכהנת כמשנה לנגיד בנק ישראל החל מיולי 2011. בשנת 1980 השלימה בהצטיינות, לימודי MA בכלכלה באוניברסיטה העברית בירושלים, ובשנת 1985 השלימה לימודי דוקטורט בכלכלה באוניברסיטת קולומביה בניו יורק.

בשנת 1984 הצטרפה ככלכלנית לקרן המטבע הבין-לאומית, ובשנת 1988 חזרה לישראל והחלה לעבוד במחלקת המחקר של בנק ישראל. כאן עסקה בנושאי מקרו-כלכלה ושוק העבודה ביניהם שכר המינימום, קליטת העלייה והעוני ופרסמה מאמרים וניירות עבודה בנושאים אלו.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דן תורג'מן. קרדיט: אור ברוךדן תורג'מן. קרדיט: אור ברוך

לאור מחדלי התביעה, דן תורג'מן ניצל ממאסר בפועל

בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל; לצד עבודות השירות,  הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל - מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו

רן קידר |
נושאים בכתבה עבירות מס

בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל. לצד עבודות השירות הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל – מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו.

תורג'מן הורשע בשש עבירות של השמטת הכנסה וב-14 עבירות של מרמה, עורמה ותחבולה, בגין אי-דיווח שיטתי על הכנסות מיזמות נדל"ן והשכרת דירות לאורך שנים. על פי הכרעת הדין, הוא עסק ביזמות, שיווק מגרשים ומתן שירותי בנייה באמצעות חברה בבעלותו, מבלי שדיווח לרשויות המס, מבלי שניהל ספרים ומבלי שהפיק חשבוניות כחוק.

למרות חומרת המעשים והיקפם, בית המשפט נמנע מהטלת מאסר בפועל - בניגוד לעמדת הפרקליטות, שדרשה 15 חודשי מאסר - וזאת בשל מה שהוגדר ככשל חמור בהתנהלות רשויות האכיפה. השופטת מתחה ביקורת חריפה על רשות המסים והפרקליטות, וקבעה כי כתב האישום הוגש בשיהוי קיצוני ובלתי מוסבר, שנים רבות לאחר ביצוע העבירות המרכזיות.

בהכרעתה קבעה השופטת כי העבירות בוצעו בעיקר בין השנים 2007 ל-2012, אך כתב האישום הוגש רק בשנת 2023, כ-11 עד 16 שנים לאחר מכן. לדבריה, החקירה הפכה גלויה כבר בשנת 2018, אך התיק “נתקע” במשך שנים הן ביחידה החוקרת והן בפרקליטות, ללא הצדקה עניינית. “מדובר במקרה חריג שבחריגים, עינוי דין של ממש”, כתבה, וציינה כי במקרים דומים נגזרים עונשי מאסר בפועל גם כאשר היקף העבירות נמוך יותר.

כתב האישום כלל שלושה אישומים עיקריים: העלמת הכנסות מיזמות ושיווק נדל"ן בסכום של כ־2.7 מיליון שקל; התחמקות מתשלום מס שבח באמצעות רישום נכס על שם אחר; והשמטת הכנסות נוספות של כמיליון שקל מהשכרת דירות. במסגרת ההליך האזרחי חתם הנאשם על הסכמי שומה והסיר את המחדלים, תוך תשלום מס של כחצי מיליון שקל.

צהל עזה חרבות ברזל
צילום: דובר צהל

ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל

החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית

אדיר בן עמי |

ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.

החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.

רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.


התנגדות חריפה להצעת החוק 

ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.

בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.