לוקחים את הזמן: טירקל בודק בציציות, ועניין מינוי הנגיד נדחה

אחרי המבוכה שנוצרה בפרישתם של יעקב פרנקל וליאו ליידרמן עוברים המועמדים לרשת את סטנלי פישר בדיקות קפדניות
אבי שאולי |

כשלושה חודשים לאחר שסטנלי פישר עזב את בנק ישראל, וראש הממשלה ושר האוצר עדיין לא הצליחו למצוא לו מחליף. המועמדים המובילים הם: מריו בלכר, צבי אקשטיין ו-ויקטור מדינה. ד"ר קרנית פלוג, המשנה לנגיד ומחליפתו בפועל, מועמדת ראויה מבחינת כישוריה - אינה ברשימת המועמדים. מינוי הנגיד מתעכב כמו נושאיים חשובים אחרים ל"אחרי החגים", עד שטירקל יאשר את המועמדים.

מריו בלכר: לשעבר נגיד הבנק המרכזי של ארגנטינה

המועמד הראשון ולפי הערכות גם המוביל הוא מריו בלכר (65), יליד קורדובה שבארגנטינה ולשעבר נגיד הבנק המרכזי של המדינה. בלכר יהודי דובר עברית ומגיע לישראל מספר פעמים בשנה, בעיקר כדי לבקר את ביתו שמתגוררת כאן.

בגיל 22 הוא סיים לימודי תואר ראשון והיסטוריה יהודית בהצטיינות יתרה באוניברסיטה העברית בירושלים. את הדוקטורנט השלים באוניברסיטת שיקגו בארה"ב בשנת 1975 ובהמשך התמנה לפרופסור אורח באוניברסיטת בוסטון, בה לימד עד 1980.

בהמשך הרצה במספר אוניברסיטאות בעולם וגם בישראל ובמקביל כיהן בתפקידים שונים בבבנק העולמי ובקרן המטבע הבינלאומית. במגזר הפרטי שימש כיועץ לבנקים מרכזיים וחברות ענק, כולל דירקטור בחברת IRSA, קבוצת אחזקות בארגנטינה הנמצאת בבעלות איש העסקים אדוארדו אלשטיין.

פרופ' צבי אקשטיין: פרש מבנק ישראל בחודש יוני מתפקיד משנה לנגיד

מי שאמר רק בחודש שעבר "אני לא רואה עצמי כמועמד לנגיד", נמצא ברשימת המועמדים המובילים. אחד היתרונות של אקשטיין הוא קירבתו לשר האוצר -

כשיאיר לפיד מונה לתפקיד היה אקשטיין חבר בצוות המורים הפרטיים שלו לכלכלה.

אקשטיין (64), יליד פולין, סיים את תפקידו כמשנה לנגיד בנק ישראל לאחר חמש שנים, ביוני 2011. מאז כניסתו לתפקיד ביולי 2006, היה פרופ' אקשטיין חבר בפורום המוניטרי המצומצם בבנק ישראל.

אקשטיין היה אחראי על הקמת קבוצת העבודה של המודלים האקונומטריים למדיניות המוניטרית. כמו כן, היה מופקד על חטיבת השווקים ועל החטיבה למידע וסטטיסטיקה, שאת הקמתה הוביל. אקשטיין שימש גם כיו"ר מועצת מערכות התשלומים והסליקה, וכיו"ר ועדת הביקורת של הבנק.

ויקטור מדינה: לא ברור אם מדובר במועמד אמיתי או השם נוסף לרשימה

המועמד האחרון הוא ויקטור מדינה (74), לשעבר משנה לנגיד בנק ישראל ומנכ"ל משרד האוצר. מדינה כיהן כמנכ"ל בנק מזרחי בין השנים 1995 ל-2004 ובסוף כהונתו נרשמה פרשה מביכה - הבנק לא דיווח על מענק פרישה שקיבל בגובה של 14 מיליון שקל.

מדינה הגיש את מועמדותו לתפקיד הנגיד לאחר שהתבקש לעשות זאת. לא ברור האם מדובר במועמדות אמיתית או שנתניהו ולפיד ביקשו להרחיב את הרשימה המצומצמת של מועמדים לתפקיד הנגיד.

ועדת טירקל: בודקת בציציות של כל המועמדים בכדי למנוע מבוכה נוספת

בינואר השנה הפתיע פישר והודיע על כוונתו לסיים את תפקידו בחודש יוני - חודשיים לפני מועד סיום הקדנציה שלו. הראשונה הייתה בין השנים 2005 ל-2010 והשניה הייתה אמורה להסתיים ב-2015. פישר זכה להערכה רבה והבורסה הגיבה באותו יום בירידות שערים.

מאז עלו מספר שמות של מועמדים מכובדים רבים, כולל יעקב פרנקל וליאו ליידרמן, אך הם נפלו בזה אחר זה, בעקבות חשיפת פרט כזה או אחר מעברם. ועדת טירקל בודקת בימים אלו דיווחים אנונימים על המועמדים המובילים בכדי להימנע מהמבוכה שהייתה בהסרת מועמדותם של פרנקל וליידרמן.

איוש התפקיד חשוב מאוד גם מבחינת הנראות הבינלאומית. היעדים העיקריים של בנק ישראל הם שמירה על יציבות מחירים, תמיכה במדיניות הכלכלית של הממשלה (צמיחה, תעסוקה וצמצום פערים חברתיים) ותמיכה ביציבות המערכת הפיננסית.

קרנית פלוג: משנה לנגיד בנק ישראל, סטנלי פישר והמועמדת המובילה שלו

אם היו נערכות בחירות לתפקיד הנגיד בקרב כלל הציבור, סביר להניח שד"ר קרנית פלוג הייתה בעלת הסיכויים הגבוהים ביותר לזכות בתפקיד. אך מנהלים מתמנים לתפקיד לא רק על פי כישורים, אלא גם לפי פוליטיקה ויישור קו עם רוח המפקד.

פלוג מכירה היטב את בנק ישראל - היא מכהנת כמשנה לנגיד בנק ישראל החל מיולי 2011. בשנת 1980 השלימה בהצטיינות, לימודי MA בכלכלה באוניברסיטה העברית בירושלים, ובשנת 1985 השלימה לימודי דוקטורט בכלכלה באוניברסיטת קולומביה בניו יורק.

בשנת 1984 הצטרפה ככלכלנית לקרן המטבע הבין-לאומית, ובשנת 1988 חזרה לישראל והחלה לעבוד במחלקת המחקר של בנק ישראל. כאן עסקה בנושאי מקרו-כלכלה ושוק העבודה ביניהם שכר המינימום, קליטת העלייה והעוני ופרסמה מאמרים וניירות עבודה בנושאים אלו.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

בית חולים של רשת מדיקה, קרדיט: עמית גרוןבית חולים של רשת מדיקה, קרדיט: עמית גרון

רשת בתי החולים החדשה "מדיקה" תחל עבודתה ב-2026

ארבעה מרכזים רפואיים חדשים מתחילים לפעול רשמית כרשת אחת תחת השם "מדיקה", בין בעלי הרשת: קופות החולים לאומית ומאוחדת


הדס ברטל |

רשת מדיקה (MEDICA), רשת מרכזים רפואיים חדשה מתחילה את פעילותה עם תחילת שנת 2026 ותהווה תחרות לרשת אסותא הקיימת זה מכבר. הרשת צמחה מאיחוד של ארבעה מרכזים רפואיים מובילים בישראל: בית החולים מדיקה ת״א, מדיקה רפאל, בית החולים אלישע בחיפה ו-RMC בעפולה, לצד מעבדות מדיקה דואגנוסטיק.

מהלך איחוד המרכזים לידי רשת אחת, יצר גוף רפואי רחב היקף בעל השפעה מערכתית, המתמקד בשיפור זמינות השירותים, הרחבת הפריסה הגאוגרפית והנגשת רפואה מתקדמת בפריסה גאוגרפית רחבה בישראל.

בראש הרשת עומד ד”ר שלמה ישראלית, תושב חיפה, המכהן כמנכ”ל רשת מדיקה אחד הגופים המשמעותיים והצומחים במערכת הבריאות הפרטית בישראל. בתפקידו הקודם שימש כמנכ”ל בית החולים אלישע.

ברשת ערוכים גם למצבי חירום כך שחדרי הניתוח בבתי החולים מדיקה אלישע ורפאל הוכשרו בהתאם לתקני מיגון מחמירים, ומאפשרים המשך פעילות רפואית גם בתקופות של מלחמה וירי טילים.

במהלך אירועי הירי מאיראן ובמסגרת מבצע "עם כלביא", הובילה הרשת מהלך חירום מהיר שהוגדר כתקדימי: ניתוחים דחופים הועברו בתוך שעות לחדרי ניתוח ממוגנים בבתי החולים אלישע ורפאל פעולה שהבטיחה את רציפות הטיפול והצילה חיי מנותחים. שיתוף הפעולה שנוצר בין הגופים הרפואיים נחשב לחסר תקדים בתולדות מערכת הבריאות בישראל.