התאחדות בתי מלון אינה מוסד ציבורי

עו"ד רו"ח (כלכלן) ארז בוקאי

תקציר ע"מ 9321-12 התאחדות מלונות אילת נ' פקיד שומה אשקלון

תקציר ע"מ 9321-12 התאחדות מלונות אילת נ' פקיד שומה אשקלון בית המשפט המחוזי בבאר שבע דחה את ערעורה של התאחדות מלונות אילת בדרישה כי תוכר כמוסד ציבורי לעניין סעיף 9(2) לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה"). בית המשפט קבע כי תוצרי הלוואי הברוכים של ענף התיירות ובתי המלון, כגון יצירת תעסוקה, יצירת מוקדי בידור ותרבות, פיתוח אתרי נוף ועוד, אין בהם כדי להפוך את בתי המלון מ"עסקים" ל"מוסדות ציבוריים" ואת תעשיית התיירות מתעשייה עסקית ל"מטרה ציבורית" כפי שטענה המערערת. השאלה המשפטית, הרקע העובדתי וטענות הצדדים המדובר בערעור על שומות המס של המערערת לשנים 2006-2006. המערערת היא עמותה אשר מייסדיה וחבריה הם בתי מלון בעיר אילת ופעילותה מתמקדת בקידום בתי המלון באילת. היא מוגדרת כמלכ"ר לעניין חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 ועיקר הכנסותיה הוא מדמי חבר שמשלמים חבריה. לטענת המערערת הכנסותיה פטורות בהיותה "מוסד ציבורי" כמשמעותו בסעיף 9(2) לפקודה. לטענתה, הגם ש"תיירות" אינה נמנית על המטרות הציבוריות המוגדרות בסעיף 9(2) לפקודה וגם לא במטרות הנוספות שנקבעו על ידי שר האוצר מכוח סמכותו על פי אותו סעיף בכל זאת יש לראות בה כמי שפועלת להשגת מטרה ציבורית. לשיטתה אמנם התיירות אינה מטרה העומדת בפני עצמה, אך היא אמצעי להשגת מטרות אחרות - בראש ובראשונה מטרות כלכליות וחברתיות. המטרות המהותיות ביסוד פעילותה, כך טוענת המערערת, הן מטרות ציבוריות כהגדרתן בפקודה וקביעות שר האוצר - ובהן עידוד התעסוקה וההכשרה בעיר אילת, סיוע לעיר אילת המרוחקת והמבודדת וממילא גם קידום פעילות תרבות, חינוך וספורט באילת. דיון אין לקבל את עמדת המערערת. נקודת המוצא היא כי בית מלון הוא עסק ולא "מוסד ציבורי" וכי תיירות אינה מטרת ציבורית. תוצרי הלוואי הברוכים של ענף התיירות ובתי המלון כגון יצירת תעסוקה, יצירת מוקדי בידור ותרבות, פיתוח אתרי נוף ועוד, אין בהם כדי להפוך את בתי המלון מ"עסקים" ל"מוסדות ציבוריים" ואת תעשיית התיירות מתעשייה עסקית ל"מטרה ציבורית". את מבחני ה"מטרה הציבורית" ו"המוסד הציבורי" שבסעיף 9(2) לפקודה יש לפרש כמתייחסים לליבת המטרה והמוסד ולא לתוצרי הלוואי שלהם. ההרחבה הפרשנית שמבקשת המערערת עלולה להוביל למדרון חלקלק שבגדרו ייכללו פעילויות עסקיות רבות שיחסו תחת כנפי ה"מטרה הציבורית". עם זאת, יש לקבל את טענתה החלופית של המערערת, שככל שאין היא מהווה "מוסד ציבורי" הרי יש לאפשר לה לקזז את הפסדיה משנת 2005, שכן בדוחות המס לשנת 2006 ואילך דיווחה המערערת על עצמה כמוסד ציבורי ובהתאם לא קיזזה את ההפסדים משנת 2005. המשיב מתנגד לקיזוז האמור, שכן לשיטתו, המערערת לא קיזזה את הפסדיה משנת 2005 בדוחות המס של 2006 ואילך, ולפיכך אין להתיר לה כעת לבצע את הקיזוז על פי הוראות סעיף 28 לפקודה. נפסק כי אין לקבל את טענתו של המשיב, משום שטענה זו אינה עולה בקנה אחד עם כללי ההגינות הבסיסית הנדרשת מהרשות בעת הפעלת שיקול דעתה על פי חוק. ברור בעליל כי המערערת לא קיזזה את הפסדי שנת 2005 מהכנסותיה בדוחות המס לשנת 2006 ואילך לא משום שוויתרה על זכותה לקיזוז הפסדים, אלא כי סברה, וכעת נפסק כי סברה זו מוטעית, שהכנסותיה פטורות ממס בהיותה "מוסד ציבורי", ועל כן מטבע הדברים לא ביקשה לקזז הפסדים מועברים מהכנסות פטורות. תוצאה הערעור נדחה. לא נעשה צו להוצאות. בבית המשפט: המחוזי בבאר שבע לפני: כב' הנשיא י' אלון ניתן ביום: 28.04.2013

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חיסכון
צילום: רוי שיינמן

פיקדונות - איפה תקבלו את הריבית הטובה ביותר? בדיקה

מאפס ריבית בעו"ש ועד ריבית קבועה של 4.5% בשנה - מי הבנקים ההוגנים ומי הבנקים הלא הוגנים? 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה בנקים פקדונות

הריבית שאתם מקבלים על יתרה בחשבון הבנק שלכם היא מגוחכת. כדי לקבל סכום קצת פחות מגוחך, כדאי לכם להפקיד בפיקדון. אם אתם לא יודעים לכמה זמן להפקיד, כי כמעט אף אחד לא יודע מה התזרים שלו לחודש-חודשיים הקרובים, אז אתם תפקידו בפיקודנות יומיים, שבועיים או לחודש או שתוותרו על זה כי הם מספקים ריבית מאוד צנועה ברוב הבנקים. ואז מתקבלת תמונה מעיקה - למרות שכמכלול יש לנו - הציבור על פני זמן כ-230 מיליארד שקל בחשבון העו"ש, אנחנו מקבלים רק על 9% מהסכום הזה ריבית והיא נמוכה מאוד, שואפת לאפס. בעולם תקין היינו אמורים לקבל על הסכום הזה 3%-4%, כי הבנקים יודעים לייצר מזה הרבה כסף - כ-10%, אבל אין תחרות אמיתית על הכסף שלנו כי אין תחרות בין הבנקים.

וככה הבנקים מייצרים מהעו"ש רווחים של 20-23 מיליארד שקל (נטו כ-14-15 מיליארד שקל), בעוד שהם משלמים על זה מאות מיליונים בודדים. הבנקים מרוויחים בקצב של 36 מיליארד שקל בשנה, חלק גדול מהם בזכות הכסף בעו"ש. אגב, אם אתם במינוס זה כבר סיפור אחר - אתם משלמים ריבית של 10.6% בממוצע על מינוס.

הכסף שלכם יכול לייצר תשואה קבועה או תשואה משתנה (ריבית קבועה או משתנה).  מכיוון שהריבית צפויה לרדת, הריבית המשתנה שתלויה בריבית במשק צפויה לרדת, ומכאן שכעת היא תהיה גבוהה יותר בידיעה שהיא תרד בהמשך. הקבועה מספקת ביטחון - מה שאתם מקבלים זה מה שיהיה לכל תקופת הפיקדון. ורק כדי להמחיש את ההבדל - אם אתם מקבלים הצעות לפיקדון שנתי בריבית קבועה של 4% או ריבית משתנה של 4.25%, אבל, לדעתכם, הריבית תרד בקרוב ל-1 השנה וכבר בקרוב, ברור שהריבית הקבועה מתאימה לכם יותר. אם אתם חושבים הפוך - שלא תהיה ירידת ריבית או שתהיה רק בעוד קרוב לשנה - אז הפיקדון בריבית משתנה כדאי לכם.  

על פי מידע מעודכן של בנק ישראל, הריבית הקבועה הממוצעת לשנה היא 4.13% והריבית המשתנה  היא 3.45%. קצת מוזר כי המשתנה אמורה להיות גבוהה יותר, אבל זה גם נובע מהצעות ואינטרסים של הבנקים. אם הם לא רוצים שתיקחו בריבית משתנה הם יספקו לכם הצעות בריבת נמוכה ומעט יקחו. בפועל, רוב הפיקדונות נלקחים במסלול של ריבית קבועה. הריבית הממוצעת  - 4.13%, נמוכה ממה שיכולתם לקבל במק"מ - כ-4.25%-4.3%. מאז הריבית במק"מ מעט ירדה. 


הנה תמונה מלאה על ריביות ממוצעת ל-6-12 חודשים:




דוח דו"ח דוחות מסמכים מחשבון מספרים נתונים טבלה חשבון עמלות שורה ניהול דמי כסף חסכון פנסיה מס העלמות העלמת
צילום: Pixabay

עורך דין מהצפון חשוד בהעלמת הכנסות של 8 מיליון שקל

באמצעות פקיד שומה חקירות חיפה והצפון, מנהלת רשות המסים חקירה כנגד עו"ד נאשד אבו ריא, תושב סחנין, החשוד בהעלמת הכנסות של 8 מיליון שקל

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס

העלמות מס הן מכת מדינה. גופים רבים עובדים באופן לגיטימי ומתכננים לשלם כמה שפחות מס. גופים רבים אחרים עוברים על החוק. זאת העלמת מס בידיעה, בהכוונה, זו גניבה. כל העלמת מס היא גניבה מכולנו - אם כולם ישלמו, כולם ישלמו פחות.

רשות המסים, באמצעות פקיד שומה חקירות חיפה והצפון, מנהלת חקירה כנגד עו"ד נאשד אבו ריא, תושב סחנין, החשוד בהעלמת הכנסות של 8 מיליון שקל. החשוד הובא היום לבית משפט השלום בחיפה ושוחרר בתנאים מגבילים. מבקשת המעצר עולה כי על פי ניתוח חשבונות הבנק של החשוד והשוואתם לדיווחיו למס הכנסה בשנים 2021-2024 נמצאו הפרשים של כ-8 מיליון שקל, שמקורם בשיקים, מזומנים והעברות לחשבון הבנק. 

בנוסף, מממצאי החקירה עולה כי החשוד ניהל ספרים כוזבים תוך שימוש במרמה ותחבולה במזיד על מנת להתחמק מתשלום מס כדין. כאמור בית המשפט השלום בחיפה החליט לשחרר את החשוד בתנאים מגבילים. החקירה נמשכת.

רשות המסים מגבירה בשנים האחרונות את פעילות האכיפה בתחום בעיקר באמצעות מאגרי מידע, שיתופי פעולה עם גורמים בענף, וחיפושים יזומים - הרשויות מנסות לפצח את "מעגל העלמה" ולפגוע בכדאיות של ניהול הכנסות מוסתרות. החקירה הנוכחית, מהווה חלק ממאמץ רחב יותר להגברת המשמעת הפיננסית בכל ענפי המשק.

בנוסף, כל סיפור של העלמה חושף את האתגרים שמולם ניצבת רשות המסים, בניסיונה להתמודד עם הון בלתי מדווח במשק הישראלי. בעוד החקירה נמשכת, השאלה הגדולה שנותרת פתוחה היא האם המקרה הזה יהפוך לתמרור אזהרה עבור אחרים הפועלים מחוץ למערכת.