ניהול: הכנס השנתי לדירקטורים ונושאי מישרה בכירה

מהדברים שנאמרו בכנס שאורגן על ידי המי"ל המרכז הישראלי לניהול ב-8.5.2012 - מאמר מאת שוקי שטאובר
עו"ד לילך דניאל |

חיים שני, יו"ר הוועדה להגברת התחרותיות במשק

-------------------------------------------------------------------

א. מבנה פירמידלי של חברות מקובל מאוד בשווקים מתפתחים.

ב. בהשוואה בין-לאומית רק לקולומביה יש יותר מבנים פירמידליים מאשר לישראל.

עו"ד דוד חודק, ראש משרד גרוס, קלינהנדלר, חודק, הלוי, גרינברג ושות'

-----------------------------------------------------------------------------------------------

ג. ההמלצה על רוב של דירקטורים חיצוניים (דח"צים) בדירקטוריון החברה מובילה ל"כסתח", משום שהדח"צים לא חולמים על התפתחות החברה, הכרוכה בלקיחת סיכונים.

ד. אומרים לי ש"ככה זה עובד בחו"ל", אז אני עונה ש"שם יש הרבה פחות רגולציה ואז גם דח"צים מוכנים לקחת סיכון." כדי לגדול ולצמוח צריך לקחת סיכונים (כמובן מחושבים, עם שקיפות).

ד"ר שלמה נס, רו"ח ועו"ד

----------------------------------

ה. כרבע מהחברות בשוק ההון הישראלי נמצא במגעים להסדר. זה היקף מהותי.

ו. שוק ההון בישראל לא ערוך למצבים של חדלות פרעון. לעומת זאת הבנקים כן ערוכים לכך, דרך מחלקות של אשראים מיוחדים.

ז. דוגמה (ללא ציון שם) של חברה בהליכי פירוק אשר מניותיה (ששוויין אפס) ממשיכות להיסחר בבורסה.

עו"ד פיני רובין, ראש משרד גורניצקי ושות'

--------------------------------------------------------

ח. המלווים מקבלים תשואה גבוהה שנועדה לרפד את הסיכון שלהם. זו כרית הביטחון שלהם. כמו כן, בראייה כוללת ההפסדים שלהם שוליים ביחס לרווחים.

ט. אין ניגוד אינטרסים בין בעלי החוב לבעלי המניות. גם בעל השליטה לא רוצה בפירוק, הן משום אי רצונו שהמוניטין שלו ייפגע ושוק ההון יתייחס אליו אחרת; וגם בגלל התקווה שהחברה כן תתאושש ותצא מהמשבר.

י. לכן כולם נושאים בנטל, בעלי החוב יוותרו על חלק מחובם ובעלי השליטה יביאו כסף מהבית. אבל אם בעל שליטה לא רואה תקומה לחברה הוא לא יזרים כסף (אולי רק משיקולי מוניטין).

יא. עצם ציון המילים "בע"מ" ליד שם החברה הוא נורת אזהרה שאומרת: "ראו הוזהרתם, החברה תשלם רק את מה שיוותר בה." לבעלי מניות אין אחריות והם אינם ערבים, זה הדין.

יב. פרופסור אנגלי רב מוניטין אמר שהעירבון המוגבל הוא המצאת המאה משום שהוא מאפשר לכלכלה לשעוט קדימה.

יג. אם חברת אם משגשגת מסייעת בחילוצה של חברת בת קורסת יש בכך משום העדפה של בעלי החוב של החברה הקורסת על חשבון בעלי החוב של החברה המשגשגת (לכן גם במקרה כזה הסיוע יינתן, אם יינתן, רק משיקולי מוניטין).

רו"ח יוסי גינוסר, מנכ"ל פאהן קנה ניהול בקרה

--------------------------------------------------------------

יד. מבקרים פנימיים אוהבים להתעסק בהיסטוריה, במה שהיה, ואילו כיום הנהלות לוחצות לקבל בקרה בזמן אמת.

טו. כמו כן, ההנהלות דורשות כיום מהמבקרים גם תובנות המושתתות על הערכות וניתוחים.

טז. סקר מצא כי ב-72% מהחברות שדיווחו לבורסה על עסקאות מהותיות, עסקאות אלו לא נבחנו על ידי המבקר.

רו"ח אורי כהן, שותף במשרד רו"ח סוארי ושות'

--------------------------------------------------------------

יז. כיום הדיון מתמקד יותר בהגבלת שכר המנהלים ולא באפקטיביות של שכר המנהלים.

יח. אי אפשר לדרוש בסיס תגמול ארוך טווח כאשר מנהלים ממשיכים להידרש לדוחות רבעוניים.

יט. כאשר מושם דגש על הטווח הארוך המנהל לא באמת יודע על מה הוא מקבל את הבונוס.

ד"ר גיתית גור גרשגורן, הכלכלנית הראשית ברשות לניירות ערך

-------------------------------------------------------------------------------------

כ. בענף ההשקעות שכר הבסיס הוא נמוך יחסית. רוב התגמול מושתת על אופציות ובונוסים.

כא. בעל שליטה לא צריך לקבל בונוס על קידום חברה שהיא ממילא בשליטתו.

כב. לא נמצא קשר רב שנתי ועקבי בין שכר לבין ביצועים.

הכותב - חיבר עשרה ספרי ניהול www.shukistauber.co.il

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חיילים סייבר 8200
צילום: דובר צהל

משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת

השוק גואה, האפליקציות זמינות - ומחנות צה"ל הופכים לזירות של  מסחר ואמביציה; גם החיילים שחוזרים מהקרב משקיעים-מהמרים בשווקים; בינתיים כולם מרוויחים
ענת גלעד |
נושאים בכתבה חיילים בורסה

יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.

במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן. 

בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי. 

נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".

 חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם

הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.

הונאה פונזי (דאליאי)הונאה פונזי (דאליאי)

הבטיח תשואה גבוהה והפסיד למשקיעים 5 מיליון שקל

תזכורת כואבת: כשמבטיחים לכם תשואה גבוהה - תברחו, מדובר בשרלטנים או טיפשים; משה לב הפסיד כספים לחברים, משפחה ומשקיעים בעזרת הונאת פונזי - הוא נשלח לכלא

עוזי גרסטמן |
נושאים בכתבה הונאת פונזי

כל פעם מחדש הציבור מתפתה. הוא רואה את השכן מרוויח תשואה חלומית דרך מנהל השקעות מומלץ, הוא שומע על חבר שקנה קרקע שהושבחה פי 5. הוא לא מבין שאלו הדוגמאות הטובות ולצידם יש פי כמה יותר דוגמאות של הפסדים כבדים. יש כללים מאוד ברורים בעולם ההשקעות וזה תקף למניות, נדל"ן, השקעות בחו"ל ועוד. כגודל הסיכון כך גודל הסיכוי לרווח. לא ייתכן שיבטיחו לכם תשואה גבוהה בלי סיכון. אם אתם מוכנים לסיכון אז סבבה - קחו אותו. אבל אם אתם חושבים שהתשואה הגבוהה היא בלי סיכון זה לא נכון - לא אומרים לכם את האמת. הסיכונים, וזו הבעיה - צצים בדרך ומתגלים ונחשפים במקרים רבים כחזקים יותר מהסיכויים לרווח. הכלל הראשון בהשקעות הוא אל תתפתו כשמבטיחים לכם רווח קל ותשואה גבוהה. אין דבר כזה. מדובר בשרלטנים או טיפשים שלא באמת מבינים בהשקעות. הכלל השני שמתחבר לכלל הראשון - סיכוי הולך יחד עם סיכון. והנה המקרה מהיום. 


משה לב, מי שהיה בעל חברת השקעות ורימה משקיעים, בהם בני משפחתו ומכריו, במיליוני שקלים, נידון לשלוש שנות מאסר בפועל. בית משפט השלום בפתח תקווה גזר את עונשו בשבוע שעבר. כתב האישום הוגש נגדו כבר ב-2019, אך מתייחס לאירועים שהתרחשו בין 2009 ל-2014. לב הודה במסגרת הסדר טיעון כי הציג מצגי שווא והשקיע 5.1 מיליון שקל שקיבל מלקוחותיו, תוך הנפקת דו"חות מזויפים שהציגו רווחים שלא היו ולא נבראו. הוא הפסיד את כל הכסף, אך המשקיעים המשיכו להעביר לו כספים בהתבסס על דיווחיו המזויפים. קוראים לזהה פירמידה - הוא יצר מצג שווא של רווחים כאשר התבסס עליהם בלקיחת כספים נוספים. כאשר אנשים משכו כסף, הוא השתמש בכספי משקיעים חדשים כדי לשלם להם. 

בשלב גזר הדין נשמעו עדויות של נפגעים, שתיארו כיצד איבדו את כל חסכונותיהם. התובע, עו"ד דניאל איקן מפרקליטות מחוז מרכז, דרש בין ארבע לשבע שנות מאסר, אך השופט עודד מורנו הסתפק בשלוש שנות מאסר בפועל, מאסר על תנאי ופיצויים לכל אחד מ-13 המתלוננים, בסכום של 100 אלף שקל (למעט שניים שיקבלו 40 אלף ו-10,000 שקל) עונשו של לב יתחיל באמצע מאי, אך הפרשה התחילה כאמור לפני 16 שנים. האם זה נכון וצודק להחיל עונש כל כך מאוחר? האם זה נכון שמשה לב יהיה אדם חופשי במשך כל כך הרבה שנים עד למשפטו?


 


מערכת ההונאה: עשרות משקיעים נפלו בפח


לב הציג עצמו כמשקיע מנוסה והבטיח תשואות גבוהות, תוך שהוא מציג דו"חות מזויפים ומשכנע לקוחות להמשיך להשקיע. שיטת הפעולה שלו, המזוהה עם הונאות פונזי, נשענה על גיוס משקיעים חדשים ששילמו למשקיעים הוותיקים, עד שהמערכת קרסה. בין קורבנותיו היו אנשי מערכת הביטחון, מכרים מחברות השקעה בהן עבד בעבר, ואף בני משפחתו הקרובים ביותר. לב טען כי החזיר חלק מהכספים למשקיעים, אך הסכום שהוחזר – 820 אלף שקל בלבד – רחוק מלשקם את הנפגעים. חלקם איבדו את כל חסכונותיהם והגיעו למצוקה כלכלית קשה.

האם היו סימנים מקדימים?

במשך שנים לב הצליח לתחזק תדמית של איש פיננסים לגיטימי, אף שלמעשה פעל ללא רישיון לניהול השקעות. היו משקיעים שהחלו לחשוד, אך כל עוד קיבלו "רווחים", לא העלו את החשדות. רק כאשר בקשות למשיכות גדולות נענו בתירוצים שונים – "תקלות טכניות", "הגבלות בנקאיות" או "עיכובים רגולטוריים" – הם הבינו שמשהו אינו תקין.


שאלות ותשובות על פרשת משה לב והשלכותיה

מהי הונאת פונזי, וכיצד לב השתמש בה?