ניהול: הכנס השנתי לדירקטורים ונושאי מישרה בכירה

מהדברים שנאמרו בכנס שאורגן על ידי המי"ל המרכז הישראלי לניהול ב-8.5.2012 - מאמר מאת שוקי שטאובר
עו"ד לילך דניאל |

חיים שני, יו"ר הוועדה להגברת התחרותיות במשק

-------------------------------------------------------------------

א. מבנה פירמידלי של חברות מקובל מאוד בשווקים מתפתחים.

ב. בהשוואה בין-לאומית רק לקולומביה יש יותר מבנים פירמידליים מאשר לישראל.

עו"ד דוד חודק, ראש משרד גרוס, קלינהנדלר, חודק, הלוי, גרינברג ושות'

-----------------------------------------------------------------------------------------------

ג. ההמלצה על רוב של דירקטורים חיצוניים (דח"צים) בדירקטוריון החברה מובילה ל"כסתח", משום שהדח"צים לא חולמים על התפתחות החברה, הכרוכה בלקיחת סיכונים.

ד. אומרים לי ש"ככה זה עובד בחו"ל", אז אני עונה ש"שם יש הרבה פחות רגולציה ואז גם דח"צים מוכנים לקחת סיכון." כדי לגדול ולצמוח צריך לקחת סיכונים (כמובן מחושבים, עם שקיפות).

ד"ר שלמה נס, רו"ח ועו"ד

----------------------------------

ה. כרבע מהחברות בשוק ההון הישראלי נמצא במגעים להסדר. זה היקף מהותי.

ו. שוק ההון בישראל לא ערוך למצבים של חדלות פרעון. לעומת זאת הבנקים כן ערוכים לכך, דרך מחלקות של אשראים מיוחדים.

ז. דוגמה (ללא ציון שם) של חברה בהליכי פירוק אשר מניותיה (ששוויין אפס) ממשיכות להיסחר בבורסה.

עו"ד פיני רובין, ראש משרד גורניצקי ושות'

--------------------------------------------------------

ח. המלווים מקבלים תשואה גבוהה שנועדה לרפד את הסיכון שלהם. זו כרית הביטחון שלהם. כמו כן, בראייה כוללת ההפסדים שלהם שוליים ביחס לרווחים.

ט. אין ניגוד אינטרסים בין בעלי החוב לבעלי המניות. גם בעל השליטה לא רוצה בפירוק, הן משום אי רצונו שהמוניטין שלו ייפגע ושוק ההון יתייחס אליו אחרת; וגם בגלל התקווה שהחברה כן תתאושש ותצא מהמשבר.

י. לכן כולם נושאים בנטל, בעלי החוב יוותרו על חלק מחובם ובעלי השליטה יביאו כסף מהבית. אבל אם בעל שליטה לא רואה תקומה לחברה הוא לא יזרים כסף (אולי רק משיקולי מוניטין).

יא. עצם ציון המילים "בע"מ" ליד שם החברה הוא נורת אזהרה שאומרת: "ראו הוזהרתם, החברה תשלם רק את מה שיוותר בה." לבעלי מניות אין אחריות והם אינם ערבים, זה הדין.

יב. פרופסור אנגלי רב מוניטין אמר שהעירבון המוגבל הוא המצאת המאה משום שהוא מאפשר לכלכלה לשעוט קדימה.

יג. אם חברת אם משגשגת מסייעת בחילוצה של חברת בת קורסת יש בכך משום העדפה של בעלי החוב של החברה הקורסת על חשבון בעלי החוב של החברה המשגשגת (לכן גם במקרה כזה הסיוע יינתן, אם יינתן, רק משיקולי מוניטין).

רו"ח יוסי גינוסר, מנכ"ל פאהן קנה ניהול בקרה

--------------------------------------------------------------

יד. מבקרים פנימיים אוהבים להתעסק בהיסטוריה, במה שהיה, ואילו כיום הנהלות לוחצות לקבל בקרה בזמן אמת.

טו. כמו כן, ההנהלות דורשות כיום מהמבקרים גם תובנות המושתתות על הערכות וניתוחים.

טז. סקר מצא כי ב-72% מהחברות שדיווחו לבורסה על עסקאות מהותיות, עסקאות אלו לא נבחנו על ידי המבקר.

רו"ח אורי כהן, שותף במשרד רו"ח סוארי ושות'

--------------------------------------------------------------

יז. כיום הדיון מתמקד יותר בהגבלת שכר המנהלים ולא באפקטיביות של שכר המנהלים.

יח. אי אפשר לדרוש בסיס תגמול ארוך טווח כאשר מנהלים ממשיכים להידרש לדוחות רבעוניים.

יט. כאשר מושם דגש על הטווח הארוך המנהל לא באמת יודע על מה הוא מקבל את הבונוס.

ד"ר גיתית גור גרשגורן, הכלכלנית הראשית ברשות לניירות ערך

-------------------------------------------------------------------------------------

כ. בענף ההשקעות שכר הבסיס הוא נמוך יחסית. רוב התגמול מושתת על אופציות ובונוסים.

כא. בעל שליטה לא צריך לקבל בונוס על קידום חברה שהיא ממילא בשליטתו.

כב. לא נמצא קשר רב שנתי ועקבי בין שכר לבין ביצועים.

הכותב - חיבר עשרה ספרי ניהול www.shukistauber.co.il

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

ביטוח לאומי מסרב להיות אחראי על בדיקות תגי הנכים

המוסד לביטוח לאומי - "העומסים חריגים, הוועדות מטפלות ב-600 אלף תיקים בשנה"

רן קידר |

הצעה שמופיעה בטיוטות חוק ההסדרים לשנת 2026 מבקשת לבצע שינוי דרמטי בתהליך הנפקת תגי חניה לנכים: ביטול הבדיקות הרפואיות הישירות ברשות הרישוי של משרד התחבורה, והעברת הסמכות להחליט על הזכאות לגופים אחרים, בעיקר הביטוח הלאומי, משרד הביטחון ומשרד העבודה והרווחה. במקום בדיקה חדשה בכל בקשה, המערכת תסתמך על אישורים רפואיים קיימים שכבר ניתנו לאותם אנשים במסגרת קצבאות נכות או שיקום.

הביטוח הלאומי מתנגד נחרצות. המוסד טוען שהוועדות הרפואיות שלו מטפלות כיום בכ-600 אלף תיקים בשנה, מספר שיא שנובע בעיקר מהשלכות מלחמת “חרבות ברזל”, תביעות מילואימניקים, נפגעי פעולות איבה ומשפחות חטופים ונעדרים. הוספת מאות אלפי בקשות לתגי חניה תגרום לעיכובים של חודשים ארוכים, ודווקא האנשים שהתג נועד לסייע להם,  נכים קשים, חולים כרוניים וילדים עם מוגבלות – יישארו ללא פתרון ניידות מיידי.

תגים מזוייפים

בישראל חל זינוק חסר תקדים במספר תגי הנכה. ב-2020 עמד המספר על כ-90 אלף תגים פעילים; כעת הוא הגיע כ-660 אלף גידול של פי 7.5 בחמש שנים בלבד. חקירות משטרה ודוחות מבקר המדינה חשפו כי עשרות עד מאות אלפי תגים הונפקו במרמה, באמצעות מסמכים רפואיים מזויפים או “רופאים מומחים” שחתמו בתשלום. התוצאה בשטח: חניות נכים תפוסות על ידי מי שאינם זכאים, ונכים אמיתיים נאלצים לחפש חניה רחוק או לוותר על יציאה מהבית.

במהלך השנה פרסם משרד התחבורה נוהל חדש וקשוח יותר להנפקת תגים, שכלל דרישה למסמכים עדכניים וביטול חידושים אוטומטיים. אולם יישום הנוהל נדחה שוב ושוב, וההצעה הנוכחית בחוק ההסדרים נתפסת כניסיון לעקוף את הבעיה הבירוקרטית על ידי העברת האחריות לגוף אחר.

הביטוח הלאומי מדגיש שוב ושוב כי “תגי חניה לנכים אינם בסמכותנו ואינם חלק מהמשימות שלנו”. נציגי המוסד אמרו בדיונים בכנסת שהעומסים כבר כיום חריגים, וקליטת הנושא תפגע קודם כל באוכלוסיות המוחלשות ביותר. מנגד, משרד האוצר ומש משרד התחבורה טוענים שהשינוי יחסוך כסף ציבורי, יקטין משמעותית את הזיופים ויאפשר בדיקה מחודשת שיטתית של כל התגים שהונפקו בעשור האחרון. לפי הערכות פנימיות, שלילת התגים הלא-כשרים עשויה להחזיר לשוק מאות אלפי מקומות חניה ייעודיים. בחלק מגרסאות ההצעה נקבע גם שתושבי חוץ ומי שאינם זכאי קצבה מביטוח לאומי או ממשרד הביטחון ימשיכו להיבדק במשרד התחבורה – כדי למנוע ניצול נוסף של הפרצה.

ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

ביטוח לאומי מסרב להיות אחראי על בדיקות תגי הנכים

המוסד לביטוח לאומי - "העומסים חריגים, הוועדות מטפלות ב-600 אלף תיקים בשנה"

רן קידר |

הצעה שמופיעה בטיוטות חוק ההסדרים לשנת 2026 מבקשת לבצע שינוי דרמטי בתהליך הנפקת תגי חניה לנכים: ביטול הבדיקות הרפואיות הישירות ברשות הרישוי של משרד התחבורה, והעברת הסמכות להחליט על הזכאות לגופים אחרים, בעיקר הביטוח הלאומי, משרד הביטחון ומשרד העבודה והרווחה. במקום בדיקה חדשה בכל בקשה, המערכת תסתמך על אישורים רפואיים קיימים שכבר ניתנו לאותם אנשים במסגרת קצבאות נכות או שיקום.

הביטוח הלאומי מתנגד נחרצות. המוסד טוען שהוועדות הרפואיות שלו מטפלות כיום בכ-600 אלף תיקים בשנה, מספר שיא שנובע בעיקר מהשלכות מלחמת “חרבות ברזל”, תביעות מילואימניקים, נפגעי פעולות איבה ומשפחות חטופים ונעדרים. הוספת מאות אלפי בקשות לתגי חניה תגרום לעיכובים של חודשים ארוכים, ודווקא האנשים שהתג נועד לסייע להם,  נכים קשים, חולים כרוניים וילדים עם מוגבלות – יישארו ללא פתרון ניידות מיידי.

תגים מזוייפים

בישראל חל זינוק חסר תקדים במספר תגי הנכה. ב-2020 עמד המספר על כ-90 אלף תגים פעילים; כעת הוא הגיע כ-660 אלף גידול של פי 7.5 בחמש שנים בלבד. חקירות משטרה ודוחות מבקר המדינה חשפו כי עשרות עד מאות אלפי תגים הונפקו במרמה, באמצעות מסמכים רפואיים מזויפים או “רופאים מומחים” שחתמו בתשלום. התוצאה בשטח: חניות נכים תפוסות על ידי מי שאינם זכאים, ונכים אמיתיים נאלצים לחפש חניה רחוק או לוותר על יציאה מהבית.

במהלך השנה פרסם משרד התחבורה נוהל חדש וקשוח יותר להנפקת תגים, שכלל דרישה למסמכים עדכניים וביטול חידושים אוטומטיים. אולם יישום הנוהל נדחה שוב ושוב, וההצעה הנוכחית בחוק ההסדרים נתפסת כניסיון לעקוף את הבעיה הבירוקרטית על ידי העברת האחריות לגוף אחר.

הביטוח הלאומי מדגיש שוב ושוב כי “תגי חניה לנכים אינם בסמכותנו ואינם חלק מהמשימות שלנו”. נציגי המוסד אמרו בדיונים בכנסת שהעומסים כבר כיום חריגים, וקליטת הנושא תפגע קודם כל באוכלוסיות המוחלשות ביותר. מנגד, משרד האוצר ומש משרד התחבורה טוענים שהשינוי יחסוך כסף ציבורי, יקטין משמעותית את הזיופים ויאפשר בדיקה מחודשת שיטתית של כל התגים שהונפקו בעשור האחרון. לפי הערכות פנימיות, שלילת התגים הלא-כשרים עשויה להחזיר לשוק מאות אלפי מקומות חניה ייעודיים. בחלק מגרסאות ההצעה נקבע גם שתושבי חוץ ומי שאינם זכאי קצבה מביטוח לאומי או ממשרד הביטחון ימשיכו להיבדק במשרד התחבורה – כדי למנוע ניצול נוסף של הפרצה.