ניהול: הכנס השנתי לדירקטורים ונושאי מישרה בכירה

מהדברים שנאמרו בכנס שאורגן על ידי המי"ל המרכז הישראלי לניהול ב-8.5.2012 - מאמר מאת שוקי שטאובר
עו"ד לילך דניאל |

חיים שני, יו"ר הוועדה להגברת התחרותיות במשק

-------------------------------------------------------------------

א. מבנה פירמידלי של חברות מקובל מאוד בשווקים מתפתחים.

ב. בהשוואה בין-לאומית רק לקולומביה יש יותר מבנים פירמידליים מאשר לישראל.

עו"ד דוד חודק, ראש משרד גרוס, קלינהנדלר, חודק, הלוי, גרינברג ושות'

-----------------------------------------------------------------------------------------------

ג. ההמלצה על רוב של דירקטורים חיצוניים (דח"צים) בדירקטוריון החברה מובילה ל"כסתח", משום שהדח"צים לא חולמים על התפתחות החברה, הכרוכה בלקיחת סיכונים.

ד. אומרים לי ש"ככה זה עובד בחו"ל", אז אני עונה ש"שם יש הרבה פחות רגולציה ואז גם דח"צים מוכנים לקחת סיכון." כדי לגדול ולצמוח צריך לקחת סיכונים (כמובן מחושבים, עם שקיפות).

ד"ר שלמה נס, רו"ח ועו"ד

----------------------------------

ה. כרבע מהחברות בשוק ההון הישראלי נמצא במגעים להסדר. זה היקף מהותי.

ו. שוק ההון בישראל לא ערוך למצבים של חדלות פרעון. לעומת זאת הבנקים כן ערוכים לכך, דרך מחלקות של אשראים מיוחדים.

ז. דוגמה (ללא ציון שם) של חברה בהליכי פירוק אשר מניותיה (ששוויין אפס) ממשיכות להיסחר בבורסה.

עו"ד פיני רובין, ראש משרד גורניצקי ושות'

--------------------------------------------------------

ח. המלווים מקבלים תשואה גבוהה שנועדה לרפד את הסיכון שלהם. זו כרית הביטחון שלהם. כמו כן, בראייה כוללת ההפסדים שלהם שוליים ביחס לרווחים.

ט. אין ניגוד אינטרסים בין בעלי החוב לבעלי המניות. גם בעל השליטה לא רוצה בפירוק, הן משום אי רצונו שהמוניטין שלו ייפגע ושוק ההון יתייחס אליו אחרת; וגם בגלל התקווה שהחברה כן תתאושש ותצא מהמשבר.

י. לכן כולם נושאים בנטל, בעלי החוב יוותרו על חלק מחובם ובעלי השליטה יביאו כסף מהבית. אבל אם בעל שליטה לא רואה תקומה לחברה הוא לא יזרים כסף (אולי רק משיקולי מוניטין).

יא. עצם ציון המילים "בע"מ" ליד שם החברה הוא נורת אזהרה שאומרת: "ראו הוזהרתם, החברה תשלם רק את מה שיוותר בה." לבעלי מניות אין אחריות והם אינם ערבים, זה הדין.

יב. פרופסור אנגלי רב מוניטין אמר שהעירבון המוגבל הוא המצאת המאה משום שהוא מאפשר לכלכלה לשעוט קדימה.

יג. אם חברת אם משגשגת מסייעת בחילוצה של חברת בת קורסת יש בכך משום העדפה של בעלי החוב של החברה הקורסת על חשבון בעלי החוב של החברה המשגשגת (לכן גם במקרה כזה הסיוע יינתן, אם יינתן, רק משיקולי מוניטין).

רו"ח יוסי גינוסר, מנכ"ל פאהן קנה ניהול בקרה

--------------------------------------------------------------

יד. מבקרים פנימיים אוהבים להתעסק בהיסטוריה, במה שהיה, ואילו כיום הנהלות לוחצות לקבל בקרה בזמן אמת.

טו. כמו כן, ההנהלות דורשות כיום מהמבקרים גם תובנות המושתתות על הערכות וניתוחים.

טז. סקר מצא כי ב-72% מהחברות שדיווחו לבורסה על עסקאות מהותיות, עסקאות אלו לא נבחנו על ידי המבקר.

רו"ח אורי כהן, שותף במשרד רו"ח סוארי ושות'

--------------------------------------------------------------

יז. כיום הדיון מתמקד יותר בהגבלת שכר המנהלים ולא באפקטיביות של שכר המנהלים.

יח. אי אפשר לדרוש בסיס תגמול ארוך טווח כאשר מנהלים ממשיכים להידרש לדוחות רבעוניים.

יט. כאשר מושם דגש על הטווח הארוך המנהל לא באמת יודע על מה הוא מקבל את הבונוס.

ד"ר גיתית גור גרשגורן, הכלכלנית הראשית ברשות לניירות ערך

-------------------------------------------------------------------------------------

כ. בענף ההשקעות שכר הבסיס הוא נמוך יחסית. רוב התגמול מושתת על אופציות ובונוסים.

כא. בעל שליטה לא צריך לקבל בונוס על קידום חברה שהיא ממילא בשליטתו.

כב. לא נמצא קשר רב שנתי ועקבי בין שכר לבין ביצועים.

הכותב - חיבר עשרה ספרי ניהול www.shukistauber.co.il

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטוח לאומי תעסוקה אבטלה
צילום: תמר מצפי

ביטוח לאומי: מאות אלפי זכאים יקבלו עד 1,200 ש"ח בחשבון

מענק חימום לקראת החורף בסכום של 600 עד 1,200 שקל לזכאים; למי מגיע ואיך לבקש מענק כזה?

רן קידר |
נושאים בכתבה ביטוח לאומי מענק

המדינה תעביר מענקי סיוע לחימום - רובם ישולמו אוטומטית לחשבון הבנק של הזכאים. המוסד לביטוח לאומי בשיתוף משרד הרווחה יתחיל בימים הקרובים להעביר מענקי חימום לאזרחים הזכאים לכך, לקראת עונת החורף הקרבה.

מענק חד פעמי להקלה בחשבונות החימום

מדובר בתשלום חד פעמי, שמיועד להקל על ההוצאה של משקי בית מוחלשים בחשבונות החימום - בין אם מדובר בחשמל, גז, דלק או אמצעים אחרים. המענקים נעים בטווח של 600 עד 1,200 שקלים למשפחה, בהתאם לקריטריוני הזכאות. סכומים גבוהים יותר יועברו לקבוצות אוכלוסייה מסוימות, כמו קשישים או ניצולי שואה. לפי נתוני ביטוח לאומי, המענק הסטנדרטי לשנת 2025 עומד על 649 שקלים - סכום שנקבע בהתאם למנגנון חישוב שנתי המשלב עדכון קצבאות והוצאות אנרגיה ממוצעות.

מי זכאי למענק ומתי ייכנס הכסף?

ברוב המקרים, הזכאים לא יצטרכו להגיש בקשה - המענק יוזרם באופן אוטומטי לחשבונם, לפי נתוני הזכאות שכבר קיימים בביטוח הלאומי. ההעברות צפויות להתבצע כבר בימים הקרובים, חלק מהתשלומים יוקדם למועד שלפני 28 באוקטובר - תאריך תשלום הקצבאות החודשי.

בין מקבלי המענק נמצאים:

  • מקבלי קצבת אזרח ותיק עם תוספת השלמת הכנסה
  • מקבלי קצבאות נכות וסיעוד
  • זכאים לקצבת שאירים שהגיעו לגיל פרישה
  • חיילים משוחררים ונפגעי פעולות איבה
  • ניצולי שואה
  • משפחות עם ילדים בהכנסה נמוכה

בנוסף, מי שקיבל גמלת אזרח ותיק מיוחדת או תוספת בגין השלמת הכנסה באחד מהחודשים האחרונים - יזכה אף הוא לקבלת המענק.

חבילות ממתינות להובלה קרדיט: גרוקחבילות ממתינות להובלה קרדיט: גרוק

רוצים לדעת כמה האינפלציה האמיתית במדינה? תסתכלו על הנתון הזה

הישראלים לא פרייארים וזה מה שמוביל לזינוק של פי 3 ביבוא האישי לישראל - מ-20 מיליון לכ-60 מיליון חבילות או מכמיליארד שקל לכ-2.5 מיליארד תוך 4 שנים בלבד - מי אשם בזה והאם צריכים להעלות את הפטור ממס על יבוא אישי?

הדס ברטל |

זה לא חדש שהישראלים לא פרייארים. זה אולי התכונה שהכי מאפיינת אותנו (וגם מאחדת אותנו). כשהמחירים במכולת גבוהים בכ-52% מאירופה אתם לא באמת יכולים להזמין מילקי מברלין אבל אם מדובר בסווטשירט או נעל מותג - המסלול די פשוט ונהיה הרבה יותר נגיש בשנים האחרונות. והדוח של המבקר מאשש את זה. היקף היבוא האישי זינק בצורה חסרת תקדים וזה כנראה המדד האמיתי ליוקר המחיה כאן. כי כשישראלי מרגיש שעושים עליו סיבוב, הוא לא מקבל את זה בשקט. הוא עושה השוואת מחירים, נכנס לאתרים בחו"ל ומזמין. זה הדרך שלנוו לומר למערכת אם אתם לא תורידו מחירים, נעשה את זה לבד.

קשה להפנות אצבע לגורם אחד שאשם בזה. היבואנים לפחות חלקם, לא באמת האחראים הישירים לזינוקים במחירים. השקל החזק אמנם נותן להם כוח קנייה גבוה בחו"ל, אבל כשהם מנסים להביא סחורה לארץ הם נתקלים בשרשרת בירוקרטית מתישה, באישורים כפולים, ובבדיקות שתוקעות את הסחורה בנמל. ולכן הם חייבים לתרגם את זה לתג מחיר. המדינה מצידה מדברת על רפורמות חלקן כבר יושמו, אחרות תקועות אבל כנראה שזה עדיין לא מספיק. משרד התעשייה פרסם השבוע שרפורמת ״מה שטוב לאירופה״ - שווה לישראל: עד 12% ירידה במחירים - מאמינים לזה? בכל מקרה הנתונים על היבוא בפועל כנראה משקפים הרבה יותר את התמונה בשטח.


דוח מבקר המדינה חושף: חלה עלייה משמעותית בהיקף היבוא האישי לישראל בין 2020 ל-2024. אם ב-2020 יובאו לישראל כ-20 מיליון חבילות ביבוא אישי בהיקף של 1.14 מיליארד שקלים, 4 שנים לאחר מכן היבוא האישי קפץ לכ-60 מיליון חבילות ובהיקף של 2.4 מיליארד שקלים, זאת כאשר מרבית החבילות הן בעלות של עד 75 דולר ופטורות מתשלום מס. מדובר בקפיצה של כמעט פי שלושה בכמות החבילות ובכפל ומעלה בהיקף הכספי.

הדוח מעריך כי כל תושב במדינה מזמין בממוצע כ-6 חבילות בשנה מחו"ל, מגמה המשקפת שינוי בהרגלי הצריכה, אלא גם את המיאוס מהמחירים שלא מפסיקים לטפס בישראל והפער הבלתי נתפס מהמחירים בחו"ל. העלייה הדרמטית מתרכזת בעיקר בחבילות בעלות ערך נמוך יחסית, אלה שנהנות מפטור מלא ממיסים. חבילות אלו ששוויין עד 75 דולר קפצו מכ־16.7 מיליון יחידות ב־2020 לכ־52.8 מיליון יחידות ב־2024, כלומר גידול של למעלה מ-200%. הגידול הזה משתקף גם בסכום הכולל של חבילות אלה, שזינק מכ־330 מיליון דולר לכ־1.16 מיליארד דולר, גידול של כ־250%.

הנתונים מלמדים כי הישראלים נמשכים לחבילות בעלות ערך נמוך שזוכות לפטור ממיסים, כאשר קיימת עלייה משמעותית בקטגוריה הזו. לאור הפערים המדהימים שהציג מבקר המדינה בדוח בין מחירי סחורה בישראל לעומת המחירים ביבוא אישי אפשר גם להבין למה הגידול המשמעותי: מעיל גשם לגברים של חברת Colombia שבישראל עולה 510 שקלים, ביבוא אישי עולה 221 שקלים, פער של כ-130%. נעלי ניו באלאנס הנמכרות בישראל בכ-499 שקלים ביבוא אישי עולות 267 שקלים. משחק "בית הבובות של גבי" לילדים עולה בחנות צעצועים בישראל 433 שקלים וביבוא אישי 264 שקלים בלבד. אלו הן דוגמאות בולטות לתופעה כללית שבה מוצרי צריכה בישראל יקרים בעשרות ולעיתים מאות אחוזים לעומת מחירם בחו"ל.