טלטלה בשווקים בעקבות יוון והמחאה החברתית
במהלך המסחר בשבוע שעבר שוקי המניות שוב חוו טלטלה. הדרמה הקבועה הגיעה פעם נוספת מכיוונה של אירופה. החששות לגבי העתיד של גוש האירו הציפו את השווקים פעם נוספת, ולא נתנו לאופטימיות של השבוע שלפני כן להמשיך ולדחוף כלפי מעלה. רק לפני כשבועיים היה נדמה כי מנהיגי גוש האירו גילו אחריות וביצעו צעד דרמטי לקראת פתרון כולל לחוב של מדינות ה-PIIGS. אך ככל הנראה, השמחה הייתה מוקדמת מדי, וקיבלנו הוכחה נוספת לכך כי לא כל המנהיגים מוכנים לקבל הכרעות אמיצות.
השבוע הנוכחי החל בירידות שערים בשוקי העולם על רקע ההחלטה של ראש ממשלת יוון. החלטה שהפתיעה רבים מראשי המדינות באירופה, לקיים משאל עם בנושא תכנית החילוץ שהוצעה ע"י מנהיגי גוש האירו ליוון כפתרון לבעיית הנזילות אליה נקלעה המדינה.
כזכור, העם היווני הצביע ברגליים נגד התוכנית עם יציאתו לרחובות בהפגנות אלימות. ראש ממשלת יוון מצדו הבטיח למנהיגי גוש האירו להעביר את הקיצוצים הדרושים בפרלמנט, על מנת לקבל את הסיוע. אך מצד שני, הרצון להיות אהוד על עמו ולשמור על ראשות הממשלה, גרמו להעביר את ההכרעה על עתידה של יוון לידיו של העם בניגוד גמור לעמדתם של מנהיגי צרפת וגרמניה. בצעד זה ראש ממשלת יוון העביר את האחריות לכישלון האפשרי בפתרון בעיית החוב לעם היווני, ובכך נמנע מלקבל החלטות אמיצות שיכריעו את גורלה של המדינה בעשור הקרוב.
כאמור, השווקים בישראל ובעולם הגיבו להתרחשויות בירידות שערים חדות שנמשכו כשלושה ימים. במהלך הירידות שוקי המניות בארץ התרסקו ב-6%, ושוק אגרות החוב הקונצרניות הגיב באותה עוצמה עם ירידה של כ-1%.
בהמשך השבוע הוזעק ראש ממשלת יוון לעיר קאן שבצרפת על מנת לתת הסברים לגבי ההחלטה התמוהה למנהיגי המדינות המחלצות. פאפנדראו קיבל למעשה אולטימטום שאומר כי אם ההחלטה על משאל עם תצא לפועל, יוון עלולה למצוא את עצמה כמדינה הראשונה שתסולק מגוש האירו.
מבחינתה של יוון פרישה מגוש האירו לא עמדה על הפרק. לכן ככל הנראה זו הייתה הסיבה שבסוף השבוע התבטל אותו משאל עם. ביום חמישי האחרון השווקים הגיבו במהפך דרמטי. מירידות של כ-2.5% לעלייה של כ-1.5%. בסיכום השבועי, מדדי המניות בארץ רשמו בכל זאת ירידה של כ-3.5%. מדדי אגרות החוב הקונצרניות סיימו את השבוע המסחר ללא שינוי.
להערכתנו, התנודתיות בשווקים תימשך גם בשבוע הקרוב. התפתחויות נוספות צפויות לנו עם הקמתה של ממשלת אחדות ביוון שתכריעה סופית על קבלת תכנית החילוץ מגוש האירו.
אז מה מצפה לנו השבוע?
השקעות זרות בישראל
ביום ד' (9.11) צפוי בנק ישראל לפרסם את נתון השקעות של תושבי חו"ל בישראל לחודש ספטמבר. מהנתונים שהתפרסמו עד כה עולה, כי ישנה מגמה ברורה בחודשים האחרונים על פיה המשקיעים הזרים שהחזיקו עד כה במק"מ כהשקעה ספקולטיבית במדינת ישראל, נוטשים את האפיק המועדף עליהם, עקב המגבלות החוקיות שהוטלו עליהם על ידי משרד האוצר ובנק ישראל.
הם מפנים את הונם לאגרות החוב הממשלתיות הקצרות עד שנתיים, מכייון שהשקעה באפיקים אלה אינה מגבילה אותם בשום מגבלה חוקית. בנוסף, ניתן לחזות בעלייה מתונה של המשקיעים הזרים בהשקעה במניות ישראליות. התחום המבוקש על ידם הוא תחום מניות הפרמצבטיקה. ע"פ דעתנו, מגמת מימוש המק"מ על ידי המשקיעים הזרים, נמשכה גם בחודש ספטמבר. נכון לסוף שנת 2010 החזיקו הזרים כ-28% מהחוב המונפק במק"מ.
גם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה צפויה לפרסם שני נתונים חשובים על המשק הישראלי. הנתון הראשון הינו השכר הממוצע למשרת שכיר לחודש אוגוסט ומספר משרות שכיר. הנתון הקודם שפורסם, הצביע על עליה של כ- 1.4% בשכר הממוצע למשרת שכיר בחישוב שנתי. בחודש יולי 2011 עמד השכר הממוצע על 8,900 ש'.
הענף בו הייתה העלייה הבולטת ביותר בשכר, היה ענף הבניה עם עלייה של כ-5.2% בחישוב שנתי. הירידה הבולטת ביותר (כ-6.4%) נרשמה דווקא בענף הבנקאות, ביטוח ופיננסים. כמו כן, גם הנתון של מספר המשרות שפורסם בחודש הקודם הצביע על עלייה של 2.2% במספר המשרות. בענף הבנקאות הייתה עלייה מרשימה של כ-5.7% במספר המשרות. אנו צופים שהנתון הקרוב יצביע על התמתנות מסוימת בעליית השכר וגם בעלייה של מספר המשרות עקב האטה שנמדדה לאחרונה בצמיחת המשק בישראל.
נתון נוסף שצפוי להתפרסם בהמשך השבוע הוא הכמות המבוקשת לדירות החדשות לחודש ספטמבר. הנתון הקודם שפורסם התייחס לתקופה של שלושה חודשים מאי-אוגוסט, והצביע על האטה בביקוש לדירות החדשות. האטה שבאה לידי ביטוי בירידה של 14% לעומת התקופה הקודמת (ינואר - אפריל2011). הירידה בענף הבנייה מורגשת היטב בקרב חברות נדל"ן. הקיפאון במכירות של דירות החדשות עקב ההחמרה בדרישות לקבלת משכנתאות.
בנוסף, המחאה החברתית שגורמת לרוכשים החדשים לקחת צעד אחורה ולהמתין לתוצאותיה של המחאה.
אסיפות השבוע
ביום חמישי הקרוב ה-10.11 צפויה להתקיים אסיפה בעלי אגרות החוב של אינספייר. כזכור, באסיפה האחרונה אשר התקיימה בשבוע שעבר, הצביעו בעלי אגרות החוב נגד ההצעה שהוגשה על ידי הנאמן להקפאת הליכים. בהצבעה השתתפו מחזיקים ב-20 מיל' ערך נקוב מסדרה ב' המהווים כ-30% מהיתרה הבלתי מסולקת של החוב.
המחזיקים טענו כי המתווה המוצע על ידי הנאמן המפרק, פוגע בזכויותיהם ולא מתחשב בחוב שעל החברה לשלם למחזיקי אגרות החוב. הם טענו כי ההסדר המוצע הינו דל ועקר מתוכן ומבוסס רובו על יתרת הכספים המוגבלת שתישאר בקופת החברה, ועל מכירת השלד הבורסאי של חברה.
באסיפה הקרובה, צפויים הנושים לדון ביחד עם נאמן האג"ח ולהציע להפקיד כספים מראש למימון פעילות הנציגות לצורך ביצוע חקירות ותביעות כנדרש, מכיוון שהנאמן המפרק, שמונה אגב על ידי החברה עצמה, לא מאפשר לבעלי אגרות החוב לבצע חקירות מטעמם.
הנפקות צפויות
ביום שני הקרוב, ה-7 לנובמבר, צפויה להתקיים הנפקת אגרות החוב הממשלתיות על ידי משרד האוצר. אגרות החוב המוצעות:

פיקדונות - איפה תקבלו את הריבית הטובה ביותר? בדיקה
מאפס ריבית בעו"ש ועד ריבית קבועה של 4.5% בשנה - מי הבנקים ההוגנים ומי הבנקים הלא הוגנים?
הריבית שאתם מקבלים על יתרה בחשבון הבנק שלכם היא מגוחכת. כדי לקבל סכום קצת פחות מגוחך, כדאי לכם להפקיד בפיקדון. אם אתם לא יודעים לכמה זמן להפקיד, כי כמעט אף אחד לא יודע מה התזרים שלו לחודש-חודשיים הקרובים, אז אתם תפקידו בפיקודנות יומיים, שבועיים או לחודש או שתוותרו על זה כי הם מספקים ריבית מאוד צנועה ברוב הבנקים. ואז מתקבלת תמונה מעיקה - למרות שכמכלול יש לנו - הציבור על פני זמן כ-230 מיליארד שקל בחשבון העו"ש, אנחנו מקבלים רק על 9% מהסכום הזה ריבית והיא נמוכה מאוד, שואפת לאפס. בעולם תקין היינו אמורים לקבל על הסכום הזה 3%-4%, כי הבנקים יודעים לייצר מזה הרבה כסף - כ-10%, אבל אין תחרות אמיתית על הכסף שלנו כי אין תחרות בין הבנקים.
וככה הבנקים מייצרים מהעו"ש רווחים של 20-23 מיליארד שקל (נטו כ-14-15 מיליארד שקל), בעוד שהם משלמים על זה מאות מיליונים בודדים. הבנקים מרוויחים בקצב של 36 מיליארד שקל בשנה, חלק גדול מהם בזכות הכסף בעו"ש. אגב, אם אתם במינוס זה כבר סיפור אחר - אתם משלמים ריבית של 10.6% בממוצע על מינוס.
הכסף שלכם יכול לייצר תשואה קבועה או תשואה משתנה (ריבית קבועה או משתנה). מכיוון שהריבית צפויה לרדת, הריבית המשתנה שתלויה בריבית במשק צפויה לרדת, ומכאן שכעת היא תהיה גבוהה יותר בידיעה שהיא תרד בהמשך. הקבועה מספקת ביטחון - מה שאתם מקבלים זה מה שיהיה לכל תקופת הפיקדון. ורק כדי להמחיש את ההבדל - אם אתם מקבלים הצעות לפיקדון שנתי בריבית קבועה של 4% או ריבית משתנה של 4.25%, אבל, לדעתכם, הריבית תרד בקרוב ל-1 השנה וכבר בקרוב, ברור שהריבית הקבועה מתאימה לכם יותר. אם אתם חושבים הפוך - שלא תהיה ירידת ריבית או שתהיה רק בעוד קרוב לשנה - אז הפיקדון בריבית משתנה כדאי לכם.
על פי מידע מעודכן של בנק ישראל, הריבית הקבועה הממוצעת לשנה היא 4.13% והריבית המשתנה היא 3.45%. קצת מוזר כי המשתנה אמורה להיות גבוהה יותר, אבל זה גם נובע מהצעות ואינטרסים של הבנקים. אם הם לא רוצים שתיקחו בריבית משתנה הם יספקו לכם הצעות בריבת נמוכה ומעט יקחו. בפועל, רוב הפיקדונות נלקחים במסלול של ריבית קבועה. הריבית הממוצעת - 4.13%, נמוכה ממה שיכולתם לקבל במק"מ - כ-4.25%-4.3%. מאז הריבית במק"מ מעט ירדה.
- הבינלאומי עם רווח שיא של 637 מיליון שקל ותשואה של 18.3% על ההון
- למה הבנקים זינקו והאם זה מוצדק?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנה תמונה מלאה על ריביות ממוצעת ל-6-12 חודשים:

פיקדונות - איפה תקבלו את הריבית הטובה ביותר? בדיקה
מאפס ריבית בעו"ש ועד ריבית קבועה של 4.5% בשנה - מי הבנקים ההוגנים ומי הבנקים הלא הוגנים?
הריבית שאתם מקבלים על יתרה בחשבון הבנק שלכם היא מגוחכת. כדי לקבל סכום קצת פחות מגוחך, כדאי לכם להפקיד בפיקדון. אם אתם לא יודעים לכמה זמן להפקיד, כי כמעט אף אחד לא יודע מה התזרים שלו לחודש-חודשיים הקרובים, אז אתם תפקידו בפיקודנות יומיים, שבועיים או לחודש או שתוותרו על זה כי הם מספקים ריבית מאוד צנועה ברוב הבנקים. ואז מתקבלת תמונה מעיקה - למרות שכמכלול יש לנו - הציבור על פני זמן כ-230 מיליארד שקל בחשבון העו"ש, אנחנו מקבלים רק על 9% מהסכום הזה ריבית והיא נמוכה מאוד, שואפת לאפס. בעולם תקין היינו אמורים לקבל על הסכום הזה 3%-4%, כי הבנקים יודעים לייצר מזה הרבה כסף - כ-10%, אבל אין תחרות אמיתית על הכסף שלנו כי אין תחרות בין הבנקים.
וככה הבנקים מייצרים מהעו"ש רווחים של 20-23 מיליארד שקל (נטו כ-14-15 מיליארד שקל), בעוד שהם משלמים על זה מאות מיליונים בודדים. הבנקים מרוויחים בקצב של 36 מיליארד שקל בשנה, חלק גדול מהם בזכות הכסף בעו"ש. אגב, אם אתם במינוס זה כבר סיפור אחר - אתם משלמים ריבית של 10.6% בממוצע על מינוס.
הכסף שלכם יכול לייצר תשואה קבועה או תשואה משתנה (ריבית קבועה או משתנה). מכיוון שהריבית צפויה לרדת, הריבית המשתנה שתלויה בריבית במשק צפויה לרדת, ומכאן שכעת היא תהיה גבוהה יותר בידיעה שהיא תרד בהמשך. הקבועה מספקת ביטחון - מה שאתם מקבלים זה מה שיהיה לכל תקופת הפיקדון. ורק כדי להמחיש את ההבדל - אם אתם מקבלים הצעות לפיקדון שנתי בריבית קבועה של 4% או ריבית משתנה של 4.25%, אבל, לדעתכם, הריבית תרד בקרוב ל-1 השנה וכבר בקרוב, ברור שהריבית הקבועה מתאימה לכם יותר. אם אתם חושבים הפוך - שלא תהיה ירידת ריבית או שתהיה רק בעוד קרוב לשנה - אז הפיקדון בריבית משתנה כדאי לכם.
על פי מידע מעודכן של בנק ישראל, הריבית הקבועה הממוצעת לשנה היא 4.13% והריבית המשתנה היא 3.45%. קצת מוזר כי המשתנה אמורה להיות גבוהה יותר, אבל זה גם נובע מהצעות ואינטרסים של הבנקים. אם הם לא רוצים שתיקחו בריבית משתנה הם יספקו לכם הצעות בריבת נמוכה ומעט יקחו. בפועל, רוב הפיקדונות נלקחים במסלול של ריבית קבועה. הריבית הממוצעת - 4.13%, נמוכה ממה שיכולתם לקבל במק"מ - כ-4.25%-4.3%. מאז הריבית במק"מ מעט ירדה.
- הבינלאומי עם רווח שיא של 637 מיליון שקל ותשואה של 18.3% על ההון
- למה הבנקים זינקו והאם זה מוצדק?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנה תמונה מלאה על ריביות ממוצעת ל-6-12 חודשים: