דחיית ערעור מס הכנסה לחברה ולבעל השליטה בה
תקציר עמ 834/08 1. גולדשטיין משה; 2. גולדשטיין משה הנדסה בע"מ נ' פקיד שומה חיפה
תקציר עמ 834/08
1. גולדשטיין משה; 2. גולדשטיין משה הנדסה בע"מ
נ' פקיד שומה חיפה
בית המשפט בחיפה דחה את ערעור מס ההכנסה לחברה ולבעל השליטה בה, שעניינו ניכוי הוצאות שכר בגין העסקת עובדים זרים בחברה, שימוש בחשבוניות כוזבות ואי העברת מס שנוכה במקור.
השאלה המשפטית, הרקע העובדתי וטענות הצדדים
מדובר בשלושה ערעורים על שומות מס שהוציא המשיב למערערים על פי סעיף 152(ב) לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה"). במועדים הרלוונטיים לשומות המס היה המערער - מר משה גולדשטיין (להלן: "המערער") - בעל השליטה והמנהל בכמה חברות, ובהן חברת אבן זהב קבלנות בע"מ (להלן: "החברה הקבלנית") וחברת גולדשטיין משה הנדסה בע"מ (להלן: "המערערת"). הואיל והמערערים הם חברה ובעל השליטה בה, אוחד הדיון בכל הערעורים כמפורט להלן:
ניכוי הוצאות שכר עובדים זרים - החברה הקבלנית ביצעה עבודות בנייה ולשם כך העסיקה עובדים, בין היתר עובדים זרים. לחלק מהעובדים הזרים לא היו היתרי שהייה בישראל ורישיונות לעבוד. כדי ליצור מחסום בין החברה הקבלנית להעסקת העובדים הזרים - כנראה מחשש לנקיטת סנקציות כנגד החברה הקבלנית - החליט המערער (כך לטענתו) להעסיק את העובדים הזרים באמצעות המערערת.
המערערת הגישה דוחות על הכנסותיה לשנים 2003-2002. בדוחות כללה הכנסות שהתקבלו מהחברה הקבלנית, וכמו כן דרשה לנכות את ההוצאות בגין העסקתם של העובדים הזרים. על פי דוחות המערערת נגרם לה הפסד בשנת 2002 בסך 209,852 ש"ח, ובשנת 2003 בסך 193,166 ש"ח. פקיד השומה לא הכיר בהוצאות הנדרשות לשכר העובדים הזרים, שכן לא הוצגו לו ראיות מספיקות על תשלומי השכר.
שימוש בחשבוניות כוזבות - למערער הוצאה שומה לשנת 2001, שבגדרה הוסיף המשיב להכנסותיו המוצהרות של המערער הכנסה בסך 130,000 ש"ח. תוספת הכנסה זו התבססה על הראיות שהתבררו בהליך החקירה הפלילית, ולפיהן רכש המערער חשבוניות כוזבות מקבלן בשם קעאדן וקיבל לידיו את סכומי הצ'קים שמסר בעבור החשבוניות האמורות.
אי העברת מס שנוכה במקור - בשנת 2003 הועסק המערער כשכיר בחברה הקבלנית וקיבל שכר בסך 122,379 ש"ח. משכר זה ניכתה החברה הקבלנית מס במקור בסך 18,942 ש"ח. אין חולק כי בדוחות על הכנסה שהגיש הצהיר המערער על הכנסת עבודה זו וקיזז את המס שנוכה מהמס שהוא חייב על הכנסתו החייבת. עם זאת, התברר כי החברה הקבלנית לא העבירה את סכומי המס שניכתה משכרם של עובדים, לרבות משכרו של המערער.
דיון
ניכוי הוצאות שכר עובדים זרים - כאמור, המערערת דרשה לנכות הוצאות בגין תשלום שכר עבודה לעובדים הזרים. המערער צירף לתצהירו צילומי דרכונים של עובדים רבים אשר לטענתו הועסקו על ידי המערערת וקיבלו ממנה את שכרם. אין כל ראיה נוספת להוכחת הטענה. המערער לא המציא שום ראיה על תשלום השכר כגון העתקי צ'קים, אישורי קבלת כספים ופירוט שכר לכל עובד, וכמובן לא צירף תלושי שכר למי מהעובדים הזרים. בנסיבות אלו ברי שלא ניתן לקבל את גרסתם של המערערים. כידוע, על נישום הטוען כי הוציא הוצאות המותרות בניכוי, מוטל הנטל לשכנע כי אכן הוצאו ההוצאות וכי אלו הוצאות המותרות בניכוי. משנכשלו המערערים להוכיח כי הוציאו הוצאות המותרות בניכוי, רשאי היה פקיד השומה לתאם את ההוצאות ולהוציא למערערת שומה המתעלמת מההוצאות האמורות.
שימוש בחשבוניות כוזבות - כאמור, פקיד השומה סמך את קביעתו על עדויות שנאספו במהלך החקירה הפלילית. העדות המרכזית הייתה עדותו של העד מר טאהא יעקוב, שסיפר כי פעל בשמו של קבלן בשם מוחמד קעאדן כמנהל עבודה וכנציג של הקבלן. לדבריו, שיטת העבודה הייתה העמדת עובדים על ידי הקבלן לביצוע עבודות בעבור החברה הקבלנית. בתמורה היה המערער מוסר המחאות של החברה הקבלנית ומקבל חשבוניות מס.
העד הבהיר כי המערער פנה אליו בשני מקרים, מסר לו צ'קים של החברה הקבלנית וביקש ממנו לגשת לבנק ולפרוע את הצ'קים במזומן. את התמורה שקיבל בעבור הצ'קים מסר למערער, וכן מסר לו חשבוניות על סכומי הצ'קים - האחת על סך 100,000 ש"ח והשנייה על סך 30,000 ש"ח. העד הדגיש כי חשבוניות אלו לא הוצאו בעבור עבודה כלשהי אלא אך ורק כדי לשמש כיסוי לאותם צ'קים שפרע בבנק. המערער כפר בטענות אלו וטען כי מעולם לא רכש חשבוניות כוזבות, וכן כי העד אינו מהימן. עם זאת, אישר המערער כי הוא מכיר את מר טאהא והוסיף כי עבד עימו בהיקפים גדולים.
העסקאות בין החברה הקבלנית למוחמד קעאדן באמצעות מר טאהא יעקוב אינן שנויות במחלוקת. למר יעקוב אין כל אינטרס לטעון כי דווקא שתי חשבוניות נפרעו על ידו במזומן ותמורתן נמסרה למערער, שכן בכך הוא מפליל את עצמו. יתרה מזו, מר יעקוב לא מסר גרסה מפלילה באשר לכל החשבוניות אלא צמצם עדותו רק לשתיים, וגם בכך יש לחזק את מהימנותו.
זאת ועוד, בידי המערער היו כל הכלים לסתור את גרסתו של העד, שהרי יכול היה להביא ראיות ברורות לעניין העבודות שבוצעו על ידי מוחמד קעאדן ושתמורתן שולמה באמצעות הצ'קים השנויים במחלוקת, וכן להביא ראיות על אופן פירעון הצ'קים שמסר. ואולם, המערער לא עשה מאום. עסקת רכישת החשבוניות הכוזבות היא בבחינת העברת כספים מהחברה לידיו של המערער (פירעון הצ'קים שמשכה החברה הקבלנית בבנק ותשלום המזומן למערער). המערער אינו טוען כי הפקיד את הכספים בקופת החברה. לטענתו נותרה החברה חייבת לו תשלומים רבים והסכומים שנטל לידיו נועדו לכיסוי החוב, אולם נמנע מהבאת ראיות על חובות שכאלו או על קיזוז שבוצע. במקרה שבו שולמו על ידי תאגיד תשלומים, בין באופן ישיר ובין בעקיפין, לבעל השליטה או המנהל בתאגיד, ייחשבו אלו בהיעדר הסבר אחר להכנסת עבודה אצל המקבל, קרי המערער.
אי העברת מס שנוכה במקור - כידוע, מס שנוכה במקור מהכנסה חייבת של נישום יקוזז כנגד המס המוטל על הכנסתו החייבת על פי סעיף 165(א) לפקודה. עם זאת, מסויגת זכות הקיזוז של המס שנוכה במקור על ידי בעל שליטה במעביד בכך שהמס שנוכה שולם בפועל לפקיד השומה. כל עוד לא שולם המס, אין לנישום זכות לקיזוז המס. לפיכך סבר פקיד השומה כי יש לבטל את הקיזוז שבוצע על ידי המערער בשומתו העצמית לשנת 2003, ולהגדיל את ההכנסה החייבת בהתאם.
המערער טוען כי החברה הקבלנית נקלעה להליכי פירוק ומונה לה מפרק. המפרק, כך נטען, שילם את חוב שומת הניכויים. אי אפשר ללמוד מתצהירו של המערער ומהמסמכים שצורפו אם חוב הניכויים ששולם כולל גם את החוב בגין ניכוי המס במקור מהכנסתו החייבת של המערער בשנת 2003, שהיא ההכנסה השנויה במחלוקת בענייננו. גם שומת הניכויים לא צורפה ולא צורף כל חישוב של יתרת חוב הניכויים שנתבעה מהמפרק. כך או כך, הזכות לקיזוז המס שנוכה משכרו של בעל שליטה מותנית בהעברת הניכויים קודם לקיזוז, ולענייננו - קודם להגשת הדוחות על ידי המערער. אין חולק כי התשלום לא בוצע קודם לקיזוז ועל כן ברי שבמועד הוצאת השומה על ידי המשיב, לא היה המערער זכאי לקיזוז המס שנוכה.
תוצאה
הערעור נדחה על כל חלקיו.
בבית המשפט המחוזי בחיפה
לפני כב' השופט ר' סוקול
ניתן ב-13.9.2011
טראמפ בישראל CHATGPTארה״ב סירבה להפחתת המכסים: שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל יהיה 15%
לאחר מו"מ של מספר חודשים של משרד הכלכלה מול משרד הסחר האמריקאי, במטרה להוריד את המכס מרמה של 17% לשיעור של 10%, הושגה הפחתה מוגבלת בלבד; ארה״ב הודיעה כי תעמיד את שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל על 15%; גורמים מוסרים כי טראמפ מחזיק בקלף של 10% והפחתה מלאה של המכסים, כמנוף במו"מ להסכמים אזוריים
ממשל טראמפ הודיע כי שיעור המכס הכללי שיוטל על יצוא סחורות מישראל לארה״ב יעמוד על 15%, נמוך מהרמה של 17% שנקבעה בתחילה אך גבוה מהיעד המרכזי שאליו כיוונה ישראל, מכס מינימלי של 10%. ההחלטה התקבלה לאחר חודשים של מגעים אינטנסיביים בין נציגי משרד הכלכלה והתעשייה
לבין משרד הסחר האמריקאי, ונחשבת בירושלים לפשרה חלקית בלבד, שאמנם כוללת הקלות משמעותיות ברמת המוצרים, אך אינה מספקת מענה מלא לחשש מפגיעה מתמשכת ביצוא הישראלי.
ההחלטה צפויה לקבל תוקף רשמי עם פרסום הודעת משרד הסחר האמריקאי עד סוף החודש, כחלק מהשלמת
מערך הסכמי המכסים המעודכנים של ארה״ב עם שותפות סחר נוספות. מדובר במהלך רחב יותר שמוביל ממשל טראמפ, שמטרתו לעדכן את מדיניות הסחר האמריקאית ולצמצם גירעונות מסחריים, גם מול מדינות ידידותיות.
מו״מ ממושך והישג חלקי בלבד
במהלך המגעים ביקשה
ישראל להוריד את תקרת המכס הכללית מ-17% ל-10%, רמה שנקבעה על ידי ארה״ב עבור מספר מדינות אחרות. המשלחת הישראלית, שכללה בכירים ממשרד הכלכלה והנספחים המסחריים בארה״ב, הדגישה את מעמדה הייחודי של ישראל כמדינה בעלת הסכם סחר חופשי מלא עם ארה״ב מזה עשרות שנים, ואת
תרומתה של התעשייה הישראלית לשרשראות אספקה אסטרטגיות עבור המשק האמריקאי.
למרות זאת, וושינגטון עמדה על כך ששיעור של 15% יהיה הרף התחתון במסגרת מדיניות המכסים החדשה, החלה על מדינות בעלות מאזן סחר שלילי מול ארה״ב. גורמים כלכליים בישראל ציינו כי הנשיא
טראמפ אינו מוכן בשלב זה לרדת מתחת לרמה זו, מתוך רצון לשמור על אחידות מדיניות ולהותיר לעצמו מרחב תמרון להסכמים עתידיים.
- הכטב"מים הכי טובים: ארה"ב מאבדת גובה וסין סוגרת פערים
- מי שולט בשוק הגז העולמי - קטאר פותחת פער מול ארה"ב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פטורים רחבים ומאות מוצרים ללא מכס
לצד האכזבה מהשיעור הכללי, ההסכם המתגבש כולל שורה ארוכה של פטורים והקלות סקטוריאליות. לפי גורמים המעורים בפרטים, מאות מוצרים ישראליים צפויים ליהנות מפטור מלא ממכס, בהם רכיבים לתעשיות התעופה והרכב, שבבים, תרופות גנריות, וקטגוריות נרחבות בתחומי הכימיה, המתכות, המזון והתוספים הרפואיים.
בית המשפט: ארנון בר-דוד יורחק מההסתדרות 90 יום נוספים
בית משפט השלום בראשון לציון קיבל את עמדת המשטרה וקבע כי חזרתו של ארנון בר-דוד לכהונת יו״ר ההסתדרות בשלב זה עלולה לאפשר השפעה על עדים ולשבש את החקירה; הורה על המשך הרחקתו מהארגון ועל איסור יצירת קשר עם עשרות מעורבים בפרשה
הסתדרות בית משפט השלום בראשון לציון קיבל את עמדת המשטרה והורה על הארכת הרחקתו של יו״ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד, מתפקידו ומהארגון לתקופה של 90 ימים נוספים. בהחלטה קבעה השופטת דורית סבן-נוי כי בשלב הנוכחי של החקירה קיימת סכנה ממשית לפגיעה בה ולשיבושה, אם בר-דוד ישוב לכהן בתפקידו. לדבריה, השבתו לכהונה, "בשים לב לעוצמת הראיות שהונחה לעיוני בשלב כה מוקדם של החקירה", עלולה "לאפשר השפעה על עדים וסיכון ממשי לפגיעה בחקירה ושיבושה".
בהתאם להחלטה, נאסר על בר-דוד להתקרב למשרדי ההסתדרות ולגופים הקשורים אליה למרחק של לפחות 500 מטר, וכן ליצור קשר ישיר או עקיף עם כ-30 גורמים המעורבים בפרשה, בהם חשודים ועדים. בית המשפט קבע כי חזרתו לתפקיד בשלב זה עלולה לא רק להשפיע על עדים, אלא גם להקל על ביצוע עבירות דומות לאלו המיוחסות לו. השופטת הדגישה כי מדובר ב"תפקיד בעל השפעה רבה על הציבור והמשק בכללותו", ולכן כל החלטה הנוגעת לחזרה לתפקיד מחייבת זהירות יתרה.
בהחלטה ניתנה התייחסות נרחבת גם למצב הראייתי בתיק. השופטת ציינה כי החומר שהוצג בפניה מצביע על תשתית ראייתית משמעותית כבר בשלב מוקדם יחסית של ההליך. לדבריה, לאחר שעיינה בחקירותיו של בר-דוד, הן במהלך ימי מעצרו והן לאחר שחרורו, לא נמצא בהן דבר שיש בו כדי להחליש את החשד. להפך, "ביצוע פעולות החקירה מאז שחרורו של המשיב הוביל דווקא להתעצמות והתעבות החשד הסביר בעניינו". עוד צוין כי החקירה נמצאת בעיצומה, עם מאות עדויות שנגבו ועשרות חשודים ועדים שנחקרו, והיא ממשיכה להסתעף לכיוונים נוספים.
בית המשפט דחה גם את טענת ההגנה שלפיה מדובר בפרשנות שגויה של סמכויות יו״ר ההסתדרות. בהחלטה נקבע כי קיים חשד סביר לכך שבר-דוד פעל לכאורה "בכובעו כיו״ר ההסתדרות וניצל את מעמדו הרם שלא כדין", תוך שימוש בכוח ובסמכויות הנלווים לתפקיד. השופטת הבהירה כי מארג הראיות אינו נשען על מקור אחד בלבד, אלא מבוסס על מצבור רחב של ראיות הקושרות את בר-דוד באופן ישיר לחשדות.
- כל השמות בפרשת "יד לוחצת יד"
- אף אחד לא הופתע כשסוכן הביטוח המוכר נחשד בשוחד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על פי החשד, בר-דוד ובכירים נוספים בהסתדרות פעלו לקדם אינטרסים כלכליים של סוכנות ביטוח מסוימת בקרב ועדי עובדים המאוגדים בהסתדרות, ללא קיום הליכי מכרז, ובתמורה לטובות הנאה שונות. המשטרה טוענת כי מדובר במנגנון שיטתי שנועד לעשות שימוש במשאבי ההסתדרות לצרכים פרטיים. בהקשר זה דחה בית המשפט את הצעתו של בר-דוד לשוב לתפקידו תחת מגבלות ופיקוח, לאחר שנקבע כי העבירות בוצעו לכאורה "בחדרי-חדרים ובדלתיים סגורות", וכי גם מנגנוני פיקוח פורמליים אינם מפחיתים את החשש לביצוען.
