דעה

חומה זה לא קיר: על שירותיות בפייסבוק

ניהול של עמוד אוהדים בפייסבוק טומן בחובו לא מעט אחריות ומחויבות. איתי צמיר מסביר לנו איך נכון באמת לשרת את הלקוחות בפייסבוק
איתי צמיר | (1)

גל נוסף של מותגים, Late Majority אם תרצו, תופס את הרכבת הבכלל לא קלה, ומצטרף גם הוא לפייסבוק בעת האחרונה. מעטות החברות, אם בכלל, שיש להן את הפריווילגיה לא להיות שם. למרביתן זאת אפילו עלולה להיחשב טעות אסטרטגית. אבל איך שלא הופכים את זה, יש טעות אחת שעלולה להיות מסוכנת בהרבה.

ניהול של עמוד אוהדים בפייסבוק בשגרה ובפרט בזאת של העת האחרונה, טומן בחובו לא מעט אחריות ומחויבות. פעם היה מספיק לפתוח עמוד, אחר כך התברר שבלי להעלות תכנים באופן שוטף אי אפשר. לאחר מכן גם התכנים הלכו והשתכללו עד כדי צורך ממשי בערך מוסף. היום מי שפותח עמוד שכזה חייב לכל הפחות לדאוג למאבטח בכניסה, לעיתים גם לאיש תחזוקה ולכבאי.

עד לפני כשנה שירות לקוחות בפייסבוק היה נחלתם הכמעט בלעדית של חברות סלולר או בנקים. לאט לאט יותר ויותר חברות, שלאו דווקא משתייכות לגרעין הקשה של נותנות השירות, הבינו בדרך הקשה שלא חייבים להיות חברה מוטת שירות לקוחות כדי לקבל מהם בראש וחזק. קחו לדוגמא את ACE שגילתה בוקר אחד שמלכודות דבק של עכברים יכולות להיות קטלניות לא רק למכרסמים הקטנים, אלא גם לתמנונים רבי זרועות.

אז איך נכון לשרת את לקוחותיך בפייסבוק? מנהל הקהילה צריך בראש ובראשונה להבין באנשים. רק אחר כך בתכנים. על הציר שבין התעלמות טוטאלית מהקהילה לבין לתת לקהילה לנהל אותך, מנהל קהילה טוב ידע להתמקם איפשהו באמצע מבלי להתרחק משם יותר מדי גם ואולי בעיקר, בזמן משבר.

לתת לקהילה לנהל אותך יכול להיות עסק יקר. לאחרונה יצא לי להיתקל במותג נותן שירות שקצת איבד את האבחנה בין לשרת את הלקוחות בפייסבוק לבין להיות המשרת שלהם שם. המשמעות: התעסקות מסביב לשעון בזוטות מזוטות שונות והשקעה של משאבי ארגון רבים, ובראשם זמן, כדי לרצות את הלקוחות בכל מחיר. הכניעה הטוטאלית ללקוחות מייצרת בארגון סוג של היסטריה כלל מערכתית שבסופו של דבר פוגעת גם ביעילות הטיפול בפניות.

אבל כאמור, נראה שיש דבר אחד מסוכן אף יותר מלתת לקהילה לנהל אותך, והוא להתעלם ממנה. קחו למשל מותג ישראלי אדום עתיק שכבר שנים נותן שירות שאבד עליו הכלח לכל אחת ואחד מאזרחי ישראל. על אף כל ניסיונות ההתחדשות המוצרית לא עצר המותג מעולם לחשוב על האפשרות להתחדש קצת גם שירותית. או שבעצם כן: הוא פתח עמוד בפייסבוק ואסף אליו 90 אוהדים שמהם ומפניותיהם החוזרות ונשנות בעמוד הוא בוחר להתעלם באופן קונסיסטנטי, ללא הבדל דת גזע ומין. התוצאה: ה-Wall שלו הפך מקיר לחומה. ובחומה הזו נתקלים על בסיס קבוע האוהדים שלו, החברים שלהם והחברים של החברים שלהם. נתקלים, ומוטחים ממנה טעוני מטען שלילי כלפי המותג.

אם יש דבר אחד שארגון חושש לאבד יותר ממשאבים, זה את המוניטין שלו.

גילוי נאות: הכותב הוא עוד אחד מנפגעי המותג המיושן נושן המתואר בפסקה האחרונה.

איתי צמיר הוא יועץ לשיווק דיגיטלי לחברות ומרצה בכיר בתחום במסגרת המי"ל.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    נייס אייס (ל"ת)
    אייסמן 13/09/2011 14:53
    הגב לתגובה זו
ירושה (דאלי)ירושה (דאלי)
מדריך

העברת ירושה ישירות לנכדים - המגמה החדשה בישראל

היתרונות והחסרונות בהעברת כספים ונכסים ישירות לנכדים

עמית בר |
נושאים בכתבה ירושה צוואה


בעשור האחרון חל שינוי משמעותי, אפילו מהפך באופן שבו משפחות ישראליות מתכננות את העברת הרכוש לדורות הבאים. אם בעבר הנורמה הייתה העברה אוטומטית מהורים לילדים, כיום עולה מגמה של "דילוג דורי" - העברת נכסים ישירות מסבים וסבתות לנכדים. התופעה, שגדלה בקצב מואץ, משקפת שינויים כלכליים וחברתיים עמוקים בחברה הישראלית ומעוררת שאלות משפטיות, כלכליות ומשפחתיות מורכבות.

המסגרת החוקית: מה מותר ואיך עושים זאת נכון

חוק הירושה הישראלי מעניק חופש רחב בעריכת צוואות. בהיעדר צוואה, החוק קובע חלוקה אוטומטית בין היורשים החוקיים - בן הזוג והילדים. אולם כל אדם רשאי לערוך צוואה ולקבוע חלוקה שונה לחלוטין, כולל העברת כל הרכוש לנכדים תוך דילוג על הילדים.

ישנן ארבע דרכים חוקיות לעריכת צוואה בישראל: צוואה בפני עדים (הנפוצה ביותר), צוואה בכתב יד, צוואה בעל פה במצבי סכנה, וצוואה בפני רשות. כל אחת מהדרכים דורשת עמידה בתנאים פורמליים מחמירים. צוואה שלא נערכה כדין עלולה להיפסל, מה שיוביל לחלוקה לפי החוק ולא לפי רצון המוריש.

כאשר מעבירים נכסים לנכדים קטינים, נוצרות סוגיות מיוחדות. ההורים משמשים אפוטרופוסים טבעיים ומנהלים את הנכסים עד הגיע הקטין לבגרות. ניתן לקבוע בצוואה הוראות מיוחדות כמו מינוי נאמן חיצוני, הגבלות על שימוש בכספים, או תנאים לקבלת הירושה (כגון סיום לימודים או הגעה לגיל מסוים).

חשוב להבין שצוואה אינה מסמך סופי. ניתן לשנותה או לבטלה בכל עת כל עוד המצווה בחיים וכשיר. עם זאת, שינויים תכופים או צוואות סותרות עלולים להוביל לסכסוכים משפטיים לאחר הפטירה. לכן מומלץ לתעד כל שינוי בצורה ברורה ולהפקיד עותק מעודכן אצל עורך דין או ברשם הירושות.

רמי לוי
צילום: תמר מצפי

לקראת החגים: רמי לוי ממשיך להוביל כרשת הזולה ביותר בסקר גיאוקרטוגרפיה

39% מהנשאלים בחרו ברמי לוי כספק הסל המשתלם ביותר. אושר עד שנייה עם 30%, ויש חסד ויוחננוף מתחלקות במקום השלישי. הפערים בולטים גם לפי רמת הכנסה ואורח חיים
רן קידר |
נושאים בכתבה ראש השנה

רמי לוי שוב מדורג בראש רשימת הרשתות הזולות בישראל, על פי סקר חדש של מכון גיאוקרטוגרפיה שבחן את תפיסת הציבור באשר לסל הקניות הזול ביותר לקראת ראש השנה וחגי תשרי. 39% מהמשיבים ציינו את רשת רמי לוי כספקית הסל המשתלם ביותר, כאשר רשת אושר עד ניצבת אחריה עם 30%. 

במקום השלישי ברשימה דורגו יחד יש חסד ויוחננוף, עם שיעור תמיכה זהה של 6% כל אחת. שופרסל הגיעה למקום הרביעי עם 5% מהמשיבים, וחצי חינם חמישית עם 4%. שאר הרשתות כמעט ואינן מורגשות בסקר: קרפור עם 2%, ויקטורי, קשת טעמים, טיב טעם, מחסני השוק, יינות ביתן ודאבח, כולן עם שיעור של 1% בלבד. 


הסקר, שנערך בסוף אוגוסט 2025, מבוסס על מדגם ארצי מייצג של 500 נשאלים בני 18 ומעלה, ומציג גם פילוחים לפי רמות הכנסה ומאפיינים סוציו־דמוגרפיים נוספים. מבין בעלי ההכנסה הנמוכה מהממוצע במשק, 35% בחרו ברמי לוי, 27% באושר עד ו־7% ברשת יש חסד. בקרב בעלי הכנסה קבועה מעל הממוצע, שיעור הבוחרים ברמי לוי אף גבוה יותר,  46%, בעוד שאושר עד זוכה ל-28% ויש חסד ל-7%. 

גם בקרב הציבור הדתי והחרדי שומרת רמי לוי על המקום הראשון, עם 40% מהמשיבים, ואחריה אושר עד עם 37% ויש חסד עם 10%. התוצאות משקפות מגמה עקבית של השנים האחרונות: מיצוב חזק של רמי לוי כרשת דיסקאונט מובילה בקרב כלל האוכלוסייה, הן בקרב קהלים בעלי הכנסה גבוהה והן בקרב אוכלוסיות שמרניות או מסורתיות. הפער בין שתי הרשתות המובילות לאחר המקום השלישי גם הוא משמעותי, מה שמחזק את מעמדן בצמרת השוק.

לאחרונה הרחבנו על רמי לוי, לאור הנפקת חברת הנדל"ן שלו בבורסה. 

רמי לוי נולד ב-1955 בשכונת נחלאות בירושלים, אחת השכונות הוותיקות והצפופות של העיר. המשפחה התגוררה בדירה קטנה, וההורים התקשו לפרנס את הילדים הרבים. "גדלתי עם הפחד שיום אחד לא יהיה לחם בבית", סיפר לוי בראיון לפני יותר מעשור. "זה פחד שמלווה אותי עד היום. גם כשיש לי מיליארדים, אני עדיין זוכר את התחושה הזאת של חוסר ביטחון".