האם אתם זוכרים מי המוטב שלכם בפוליסת הביטוח?
מתי בדקתם בפעם האחרונה את מי קבעתם כמוטבים בפוליסת הביטוח שלכם , קופת הגמל ובמקרים מסויימים גם קרן הפנסיה?
לצערנו הרב פעמים רבות נקבעים המוטבים עם הצטרפות העמית לקופת הביטוח. לעיתים העמית עדיין רווק ושוכח או אינו מקפיד להודיע לקופה על שינוי מוטבים במקרה של נישואים ולידת ילדים.
למה זה חשוב?
מכיון שלקביעת מוטבים בפוליסת ביטוח ובקופת גמל כח רב. עד כדי כך שעל פי סעיף 147 לחוק הירושה נקבע כי: "סכומים שיש לשלם עקב מותו של אדם על פי חוזה ביטוח, על פי חברות בקופת קצבה או בקופת תגמולים או על פי עילה דומה, אינם בכלל העיזבון, זולת אם הותנה שהם מגיעים לעיזבון".
כלומר גם אם אותו מבוטח בפוליסת ביטוח חיים ערך צוואה בחייו והוריש את כל רכושו ליקיריו במידה ובפוליסת הביטוח מופיע מוטב אחר, והשינוי לא הובא לידיעת החברה טרם קרות המקרה, מי שיהיה זכאי לתגמולים ולסכום הביטוח מהפוליסה יהיה המוטב.
כתוצאה מכך יכולים להיווצר מקרים בעיתיים ולעיתים, אף אבסורדים של תשלום סכום הביטוח לאו דוקא לאדם אשר הלקוח רוצה לדאוג לו לאחר מותו. כמו לדוגמא קביעת לקוחה כי המוטב הוא בעלה, תוך כדי שהיא גם נוקבת בשמו, ולאחר מכן נפרדו בני הזוג אך טרם התגרשו וקרה מקרה הביטוח. דוגמא נוספת, צעיר שקבע את הוריו כמוטבים בפוליסה ושכח להודיע לחברת הביטוח שהתחתן וכי יש לשנות את הנהנים, וקרה מקרה הביטוח, מותו של מוטב של עמית בטרם ארע מקרה הביטוח לעמית ומותו של זה אחריו בלא ששינה את המוטב ועוד ועוד דוגמאות.
באחרונה יצא פסק דין נוסף שדן בענינה של צוואה הנוגדת את קביעת המוטבים בקופת הגמל ולא הובאה לידיעת קופת הגמל טרם קרות המקרה וגם כאן קבע בית המשפט כי זכותם של המוטבים גוברת. בהקשר לכך חשוב לציין כי לעיתים גם קביעה מפורשת של הלקוח לגבי זהות הנהנים לא תעזור וזאת מהסיבה שלגבי חלק מהכספים המופקדים בקופות או חלק מסכום הביטוח נקבע בחקיקה או בתקנון למי הם יהיו שייכים. כך לדוגמא פיצוי פיטורים ישולמו לשאריו של העובד (והשארים מוגדרים בסעיף 5 לחוק פיצוי פיטורים). וכך במקרה של פטירה של עמית המבוטח בקרן פנסיה, תשולם קיצבה לשאריו כפי שהם מוגדרים בתקנון הקרן (ולעיתים קיימים הבדלים בין תקנוני הקרנות לענין זה).
אז מה לעשות?
החשיבות של המעקב אחרי התוכניות הפנסיוניות מודגמת גם כאן בעניין המוטבים. חובה על כל החוסכים להבין כי "החסכון הפנסיוני" אינו אירוע חד פעמי אלא דורש התאמות בקביעת הסכומים המבוטחים, בסוגי התוכניות וכמובן כפי שראינו גם בקביעת הנהנים בתוכניות. חשוב מאד שקביעה זו תעשה במשותף עם אנשי מקצוע על מנת למנוע מצב של אי מילוי רצונו של החוסך.
**אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ במוצר פנסיוני ו/או שיווק פנסיוני ו/או המלצה לביצוע פעולותו/ או יעוץ במוצר פיננסי ו /או ייעוץ ו /או יעוץ משפטי מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות ו /או הקופות המוזכרים לעיל ו/או נמצאים בקשרים עסקים עם החברות המוזכרות.**
- 2.יובל 23/06/2011 07:46הגב לתגובה זוחשוב, יש אבסודרים
- 1.משה 23/06/2011 07:00הגב לתגובה זואיך נוהגים במקרה של מוטבים קטינים ? למי, אם בכלל, ניתן הכסף ? לדוגמא, קופ" ג שהעמית מת והמוטבים רשומים כנכדים שעדיין קטינים. תודה
- לאפוטרופוס החוקי (ל"ת)משה 30/06/2011 14:17הגב לתגובה זו
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
