האינטרנט משתלט על הסלולר - הנה המניות שנהנות מזה

הטלפונים החכמים הינם ההתפתחות הטכנולוגית החשובה ביותר בשנים האחרונות, והאינטרנט הנייד הוא הסיבה להתפתחות. המעבר לטכנולוגיות דיגטליות הינו גלובלי ותקף לכל חלק בחיינו היומיומיים

חברת המחקר IDC פרסמה ב-7 למרץ דו"ח בשם European Mobile Phone Tracker על הטלפונים הניידים במערב אירופה ברבעון הרביעי של 2010. מנתוני IDC עולה כי 58.7 מיליון טלפונים סלולריים נמכרו במערב אירופה ברבעון הרביעי, צמיחה של 3.2% ביחס לרבעון הרביעי ב-2009.

25.6 מיליון מטלפונים אלו, או 44% היו טלפונים חכמים smartphones. גידול של כ-100% ביחס לתקופה המקבילה בשנה הקודמת. מכירות הטלפונים הסלולריים הפשוטים ברבעון הרביעי ירדו בכ-25% ל-33.1 מיליון יחידות. הרבעון האחרון של 2010 מראה בבירור את המגמות לשנים הבאות במערב אירופה. שוק הטלפון הנייד במערב אירופה יהיה נשלט על ידי טלפונים חכמים ומערכת ההפעלה אנדרואיד תהייה המובילה, על פי מנהל מחקר מוצרים ניידים ב- IDC.

הגידול העצום במכירות טלפונים חכמים הוא תוצאה של ההתפתחות הטכנולוגית החשובה ביותר בשנים האחרונות - האינטרנט הנייד Internet Mobile. אחד מהתחומים בעולם האינטרנט הנייד בו נראה ולמעשה כבר רואים, את הגידול המהיר ביותר, הוא העברת נתונים ווידיאו ברשתות הסלולריות. הקצב העולה של יכולות העיבוד והמחשוב של הטלפונים הניידים, הזמינות והניידות של המכשיר הצמוד אלינו כל הזמן, והיכולות חדשות שהוא מציע כמו יכולת התקשרות לאינטרנט, הצגת מידע על בסיס מיקום הן מהסיבות המרכזיות לכך.

האינטרנט הנייד הוא חלק מהמהפכה של עולם המחשוב והאינטרנט. חשוב לזהות את החידושים הטכנולוגיים והמגמות החברתיות שהביאו ומביאים למהפכה זו, והמעצבים את הדרך בה אנו חושבים, מתנהגים ופועלים. ניתן לזהות מספר נקודות Theme המאפיינות מהפכה זו:

- המעבר לטכנולוגיות דיגיטליות הינו גלובלי וגורף כמעט על כל הממדים של חיינו, וגדל משמעותית בכל יום.

- צורת התקשורת שלנו אחד עם השני, עוברת במהירות מהמחשב השולחני או הנייד למכשיר האינטרנט הנייד סמארטפון, מחשבי טאבלט וכו'.

- הרשתות החברתיות כמו טוויטר, ופייסבוק, הפכו בתוך זמן קצר מחידוש צדדי למערכת תרבותית שגורה ונפוצה. הן הופכות עכשיו במהירות גם למנוע עסקי.

- הצורה בה אנו מתקשרים היום התפתחה בשנים האחרונות משימוש במחשב בדרך של גלישה ועם עלייתה של גוגל בדרך של חיפוש. כיום, רוב המידע, לבטח בדור הצעיר, נמצא ברשתות החברתיות.

- אנשים כבר לא מחפשים או מוצאים חדשות אלא שהנתונים והחדשות מגיעים ו'מוצאים' אותם, דרך הרשתות החברתיות, דרך התאמה אישית במחשבים, בטלפונים ניידים, בדואר אלקטרוני וכו'.

- חברות ובעלי אינטרסים מתחילים רק עכשיו לשים לב לשינויים אלו בעיקר לשינויים בצורת ההתקשרות ולהשלכותיהם, ולמחשבה איך לממן ולפתח אותה לאורך זמן.

- העתיד נמצא בשימוש זהיר בנתונים ובמידע Data שאנשים מייצרים כדי להחליט החלטות חכמות, תוך שמירה על הפרטיות.

- קבוצת אנליסטים בראשות מארי מייקר וסימון פלאנרי מבית ההשקעות הגדול Morgan Stanley פרסמה בסוף 2009 דוח מקיף של 424 עמודים על התחום בשם The Mobile Internet Report.

מתוך הדוח ניתן לדלות את המסקנות העיקריות:

- קצב השינויים כתוצאה ממהפכת האינטרנט הנייד יהיה מהיר יותר מקצבי ההתפתחות של מהפכות מחשוב קודמות. מהפכת האינטרנט הנייד, שהינה החמישית במחזור התפתחויות המחשוב ב-50 שנים האחרונות, רק מתחילה.

- תאגידים שהצליחו בכל מחזור, ייצרו שווי השוק גבוה יותר מאשר אלו שהצליחו במחזור הקודם. יחד עם הזוכים החדשים, יהיו כמה תאגידים קיימים שישרדו, או ישגשגו, בעוד שהרבה מאלו שהצליחו בעבר יפלו.

- האינטרנט הסלולרי חודר בקצב מהיר יותר מאשר חדירת האינטרנט למחשבים הנייחים. יותר משתמשים יתחברו לאינטרנט באמצעות מכשירים ניידים מאשר דרך מחשבים שולחניים בתוך 5 שנים.

- מספר טכנולוגיות, מוצרים ושירותים רבי עוצמה המבוססים על פרוטוקול אינטרנט (IP) מתכנסים לספק את הבסיס לצמיחה דרמטית בשימוש באינטרנט סלולרי: רשתות אלחוטיות מהירות 3G, רשתות חברתיות, וידאו, דיבור על רשתות אינטרנט (VoIP), טכנולוגית מסכי מגע (IPhone, IPad), ומגוון עצום של מוצרים ניידים מרשימים.

- הפלטפורמות של אפל, גוגל ופייסבוק הרימו את הרף לטכנולוגיות ולנוחות ההתקשרות בין המשתמשים. קצב החדירה שלהם הן אצל המשתמשים והן אצל המפתחים הוא חסר תקדים.

- הצמיחה המסיבית של העברת הנתונים באינטרנט הנייד מחייבת את הגדלת קיבולת הרשתות הנייחות והאלחוטיות ומובילה לשינויים אצל ספקי תקשורת וספקי הציוד.

- פוטנציאל צמיחה הגדול ביותר בתחום האינטרנט הנייד נמצא בשווקים המתעוררים. חדירה נמוכה של טלפון קווי יחד עם האפשרות לשירותי ערך מוסף סלולרי אומר כי האינטרנט יהיה נייד עבור רבים מהמשתמשים במדינות המתפתחות ולעסקים קטנים ובינוניים.

לפי דו"ח של חברת הייעוץ והמחקר אינפורמישן נטוורק מסוף 2012, צמיחת שיא של טלפונים חכמים, וההצלחה האדירה של מחשב הטאבלט iPad של אפל הביאה לצמיחת שיא של מוצרי אינטרנט ניידים בשנת 2010. שוק מוצרי האינטרנט הניידים גדל בשנת 2010 ב-72% ל-314 מיליון יחידות. לשם השוואה, בשנת 2009 הגידול היה 'רק' 20%. הצמיחה נעזרה בגידול של 90% במשלוחי קוראי ספרים אלקטרוניים, גידול של 60% בטלפונים חכמים, ומכירות של כ-20 מיליון אייפד iPads.

לשנת 2011, חברת הייעוץ צופה כי הגידול בשוק מוצרי אינטרנט ניידים יתמתן ל- 44%. עיקר הגידול יהיה במחשבי טאבלט כלומר iPads ומוצרים מתחרים המבוססים על אנדרואיד של גוגל. אלו יגדלו ביותר מ-300% בשנת 2011 לכ-54מיליון יחידות.

דוחות מאוחרים מורים שברבעון הרביעי של 2010, לראשונה, מכירות של טלפונים חכמים עברו את מכירות המחשבים, 110 מיליון יחידות לעומת 92 מיליון מחשבים. דוח שיצא לאחרונה צופה למכירות של 80 עד 90 מיליון מחשבי טאבלט בשנת 2011.

כדי להמחיש את הפיכה של מוצרי אינטרנט ממוצרים שנחמד שיהיו (Nice to have) למוצרים שחייבים שיהיו (Must have), את ה"התמכרות" העולמית למוצרי אלקטרוניקה, ולמכשירי אינטרנט ניידים במיוחד, נציין שבשנת 2009 ירדה ההכנסה הממוצעת לנפש בעולם בערך ב-5%. באותה שנה, ההוצאות לרכישת טלפונים חכמים טלוויזיות, ומחשבים עלו בעשרות אחוזים לעומת שנת 2008.

החברות העסקיות שייהנו מהתפתחויות אלו הן כמובן חברות העוסקות בתחום האינטרנט הסלולארי, והחברות המספקות להן חומרה ותוכנה. מבין החברות הישראליות הנופלות בקטגוריות אלו נציין את אורבוטק, איזיצ'יפ, אלוט, אמדוקס, מלנוקס, נובה, רדוור ואחרות. חלק מחברות אלו כבר דווח על תוצאות טובות לרבעון הרביעי ולשנת 2010. חלק מהחברות נהנה מראות טובה ונתן תחזית חיובית לשנת 2011 עד ל-50% גידול במכירות.

*אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. או הכותב מחזיקים ו/או יכולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    סטודנטית 14/03/2011 01:07
    הגב לתגובה זו
    אילו הן החברות החשובות שעוסקות בתחום בחו" ל?
  • 5.
    חזי 14/03/2011 00:53
    הגב לתגובה זו
    נגד תשובה לטובת מימן ונמרוד נוביק. איזה שעה מתאים לך, פורטוגלי באמת כבר הרבה זמן לא היית כאן, אנחנו צריכים אותך לחינוך ולבריאות ולבטחון! ואל תשכח להביא איתך את מלכיאור כדי שיפגיןבאותה הזדמנות גם למען הפלסטינאים
  • 4.
    יובי 13/03/2011 23:00
    הגב לתגובה זו
    רק נטקס
  • 3.
    משה ליבו 13/03/2011 17:11
    הגב לתגובה זו
    מבין החברות הנהנות משינויי הטכנולוגיה המדוברים וודאי שתעשיית הבדיקות האופטיות היא מהנהנות הגדולות, בעיקר בשל הפער העצום מכמות הבדיקות המבוצעות פר יחידה.
  • 2.
    משקיע גז 13/03/2011 14:02
    הגב לתגובה זו
    חסרים לנו מאמריו המעמיקים של פורטוגלי הקורא להחרמת רכושם של משקיעי הגז. פורטוגלי אל נא תעזבנו.
  • 1.
    עולה חדש מחבש 13/03/2011 13:43
    הגב לתגובה זו
    מרכזת בתוכה את כל החברות שיהנו מהבום העתידי בתחום. אבל רק לטווח ארוך.
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון (רשתות)
דבר הנגיד

פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"

אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?

אבישי עובדיה |

בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית". 

"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא  זהירה שקולה ופתוחה".

אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.

"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת  ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".

בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.  

"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה". 


הביקושים גבוהים 

פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.    

לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.

פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון (רשתות)
דבר הנגיד

פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"

אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?

אבישי עובדיה |

בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית". 

"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא  זהירה שקולה ופתוחה".

אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.

"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת  ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".

בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.  

"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה". 


הביקושים גבוהים 

פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.    

לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.