האינטרנט משתלט על הסלולר - הנה המניות שנהנות מזה
חברת המחקר IDC פרסמה ב-7 למרץ דו"ח בשם European Mobile Phone Tracker על הטלפונים הניידים במערב אירופה ברבעון הרביעי של 2010. מנתוני IDC עולה כי 58.7 מיליון טלפונים סלולריים נמכרו במערב אירופה ברבעון הרביעי, צמיחה של 3.2% ביחס לרבעון הרביעי ב-2009.
25.6 מיליון מטלפונים אלו, או 44% היו טלפונים חכמים smartphones. גידול של כ-100% ביחס לתקופה המקבילה בשנה הקודמת. מכירות הטלפונים הסלולריים הפשוטים ברבעון הרביעי ירדו בכ-25% ל-33.1 מיליון יחידות. הרבעון האחרון של 2010 מראה בבירור את המגמות לשנים הבאות במערב אירופה. שוק הטלפון הנייד במערב אירופה יהיה נשלט על ידי טלפונים חכמים ומערכת ההפעלה אנדרואיד תהייה המובילה, על פי מנהל מחקר מוצרים ניידים ב- IDC.
הגידול העצום במכירות טלפונים חכמים הוא תוצאה של ההתפתחות הטכנולוגית החשובה ביותר בשנים האחרונות - האינטרנט הנייד Internet Mobile. אחד מהתחומים בעולם האינטרנט הנייד בו נראה ולמעשה כבר רואים, את הגידול המהיר ביותר, הוא העברת נתונים ווידיאו ברשתות הסלולריות. הקצב העולה של יכולות העיבוד והמחשוב של הטלפונים הניידים, הזמינות והניידות של המכשיר הצמוד אלינו כל הזמן, והיכולות חדשות שהוא מציע כמו יכולת התקשרות לאינטרנט, הצגת מידע על בסיס מיקום הן מהסיבות המרכזיות לכך.
האינטרנט הנייד הוא חלק מהמהפכה של עולם המחשוב והאינטרנט. חשוב לזהות את החידושים הטכנולוגיים והמגמות החברתיות שהביאו ומביאים למהפכה זו, והמעצבים את הדרך בה אנו חושבים, מתנהגים ופועלים. ניתן לזהות מספר נקודות Theme המאפיינות מהפכה זו:
- המעבר לטכנולוגיות דיגיטליות הינו גלובלי וגורף כמעט על כל הממדים של חיינו, וגדל משמעותית בכל יום.
- צורת התקשורת שלנו אחד עם השני, עוברת במהירות מהמחשב השולחני או הנייד למכשיר האינטרנט הנייד סמארטפון, מחשבי טאבלט וכו'.
- הרשתות החברתיות כמו טוויטר, ופייסבוק, הפכו בתוך זמן קצר מחידוש צדדי למערכת תרבותית שגורה ונפוצה. הן הופכות עכשיו במהירות גם למנוע עסקי.
- הצורה בה אנו מתקשרים היום התפתחה בשנים האחרונות משימוש במחשב בדרך של גלישה ועם עלייתה של גוגל בדרך של חיפוש. כיום, רוב המידע, לבטח בדור הצעיר, נמצא ברשתות החברתיות.
- אנשים כבר לא מחפשים או מוצאים חדשות אלא שהנתונים והחדשות מגיעים ו'מוצאים' אותם, דרך הרשתות החברתיות, דרך התאמה אישית במחשבים, בטלפונים ניידים, בדואר אלקטרוני וכו'.
- חברות ובעלי אינטרסים מתחילים רק עכשיו לשים לב לשינויים אלו בעיקר לשינויים בצורת ההתקשרות ולהשלכותיהם, ולמחשבה איך לממן ולפתח אותה לאורך זמן.
- העתיד נמצא בשימוש זהיר בנתונים ובמידע Data שאנשים מייצרים כדי להחליט החלטות חכמות, תוך שמירה על הפרטיות.
- קבוצת אנליסטים בראשות מארי מייקר וסימון פלאנרי מבית ההשקעות הגדול Morgan Stanley פרסמה בסוף 2009 דוח מקיף של 424 עמודים על התחום בשם The Mobile Internet Report.
מתוך הדוח ניתן לדלות את המסקנות העיקריות:
- קצב השינויים כתוצאה ממהפכת האינטרנט הנייד יהיה מהיר יותר מקצבי ההתפתחות של מהפכות מחשוב קודמות. מהפכת האינטרנט הנייד, שהינה החמישית במחזור התפתחויות המחשוב ב-50 שנים האחרונות, רק מתחילה.
- תאגידים שהצליחו בכל מחזור, ייצרו שווי השוק גבוה יותר מאשר אלו שהצליחו במחזור הקודם. יחד עם הזוכים החדשים, יהיו כמה תאגידים קיימים שישרדו, או ישגשגו, בעוד שהרבה מאלו שהצליחו בעבר יפלו.
- האינטרנט הסלולרי חודר בקצב מהיר יותר מאשר חדירת האינטרנט למחשבים הנייחים. יותר משתמשים יתחברו לאינטרנט באמצעות מכשירים ניידים מאשר דרך מחשבים שולחניים בתוך 5 שנים.
- מספר טכנולוגיות, מוצרים ושירותים רבי עוצמה המבוססים על פרוטוקול אינטרנט (IP) מתכנסים לספק את הבסיס לצמיחה דרמטית בשימוש באינטרנט סלולרי: רשתות אלחוטיות מהירות 3G, רשתות חברתיות, וידאו, דיבור על רשתות אינטרנט (VoIP), טכנולוגית מסכי מגע (IPhone, IPad), ומגוון עצום של מוצרים ניידים מרשימים.
- הפלטפורמות של אפל, גוגל ופייסבוק הרימו את הרף לטכנולוגיות ולנוחות ההתקשרות בין המשתמשים. קצב החדירה שלהם הן אצל המשתמשים והן אצל המפתחים הוא חסר תקדים.
- הצמיחה המסיבית של העברת הנתונים באינטרנט הנייד מחייבת את הגדלת קיבולת הרשתות הנייחות והאלחוטיות ומובילה לשינויים אצל ספקי תקשורת וספקי הציוד.
- פוטנציאל צמיחה הגדול ביותר בתחום האינטרנט הנייד נמצא בשווקים המתעוררים. חדירה נמוכה של טלפון קווי יחד עם האפשרות לשירותי ערך מוסף סלולרי אומר כי האינטרנט יהיה נייד עבור רבים מהמשתמשים במדינות המתפתחות ולעסקים קטנים ובינוניים.
לפי דו"ח של חברת הייעוץ והמחקר אינפורמישן נטוורק מסוף 2012, צמיחת שיא של טלפונים חכמים, וההצלחה האדירה של מחשב הטאבלט iPad של אפל הביאה לצמיחת שיא של מוצרי אינטרנט ניידים בשנת 2010. שוק מוצרי האינטרנט הניידים גדל בשנת 2010 ב-72% ל-314 מיליון יחידות. לשם השוואה, בשנת 2009 הגידול היה 'רק' 20%. הצמיחה נעזרה בגידול של 90% במשלוחי קוראי ספרים אלקטרוניים, גידול של 60% בטלפונים חכמים, ומכירות של כ-20 מיליון אייפד iPads.
לשנת 2011, חברת הייעוץ צופה כי הגידול בשוק מוצרי אינטרנט ניידים יתמתן ל- 44%. עיקר הגידול יהיה במחשבי טאבלט כלומר iPads ומוצרים מתחרים המבוססים על אנדרואיד של גוגל. אלו יגדלו ביותר מ-300% בשנת 2011 לכ-54מיליון יחידות.
דוחות מאוחרים מורים שברבעון הרביעי של 2010, לראשונה, מכירות של טלפונים חכמים עברו את מכירות המחשבים, 110 מיליון יחידות לעומת 92 מיליון מחשבים. דוח שיצא לאחרונה צופה למכירות של 80 עד 90 מיליון מחשבי טאבלט בשנת 2011.
כדי להמחיש את הפיכה של מוצרי אינטרנט ממוצרים שנחמד שיהיו (Nice to have) למוצרים שחייבים שיהיו (Must have), את ה"התמכרות" העולמית למוצרי אלקטרוניקה, ולמכשירי אינטרנט ניידים במיוחד, נציין שבשנת 2009 ירדה ההכנסה הממוצעת לנפש בעולם בערך ב-5%. באותה שנה, ההוצאות לרכישת טלפונים חכמים טלוויזיות, ומחשבים עלו בעשרות אחוזים לעומת שנת 2008.
החברות העסקיות שייהנו מהתפתחויות אלו הן כמובן חברות העוסקות בתחום האינטרנט הסלולארי, והחברות המספקות להן חומרה ותוכנה. מבין החברות הישראליות הנופלות בקטגוריות אלו נציין את אורבוטק, איזיצ'יפ, אלוט, אמדוקס, מלנוקס, נובה, רדוור ואחרות. חלק מחברות אלו כבר דווח על תוצאות טובות לרבעון הרביעי ולשנת 2010. חלק מהחברות נהנה מראות טובה ונתן תחזית חיובית לשנת 2011 עד ל-50% גידול במכירות.
*אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. או הכותב מחזיקים ו/או יכולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.
- 6.סטודנטית 14/03/2011 01:07הגב לתגובה זואילו הן החברות החשובות שעוסקות בתחום בחו" ל?
- 5.חזי 14/03/2011 00:53הגב לתגובה זונגד תשובה לטובת מימן ונמרוד נוביק. איזה שעה מתאים לך, פורטוגלי באמת כבר הרבה זמן לא היית כאן, אנחנו צריכים אותך לחינוך ולבריאות ולבטחון! ואל תשכח להביא איתך את מלכיאור כדי שיפגיןבאותה הזדמנות גם למען הפלסטינאים
- 4.יובי 13/03/2011 23:00הגב לתגובה זורק נטקס
- 3.משה ליבו 13/03/2011 17:11הגב לתגובה זומבין החברות הנהנות משינויי הטכנולוגיה המדוברים וודאי שתעשיית הבדיקות האופטיות היא מהנהנות הגדולות, בעיקר בשל הפער העצום מכמות הבדיקות המבוצעות פר יחידה.
- 2.משקיע גז 13/03/2011 14:02הגב לתגובה זוחסרים לנו מאמריו המעמיקים של פורטוגלי הקורא להחרמת רכושם של משקיעי הגז. פורטוגלי אל נא תעזבנו.
- 1.עולה חדש מחבש 13/03/2011 13:43הגב לתגובה זומרכזת בתוכה את כל החברות שיהנו מהבום העתידי בתחום. אבל רק לטווח ארוך.
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
בינה מלאכותית גנרי AI generic סוף עידן כללי האצבע: הדוח שמכניס סדר בבינה מלאכותית בפיננסים
הרגולטורים ממקדים את הפיקוח במערכות מסוכנות, מחייבים שקיפות ומשאירים את האחריות אצל הגוף הפיננסי. סיווג לפי רמת סיכון, דרישת הסבר כללית, ואחריות גם כשיש צד שלישי
הדוח הסופי של הצוות הבין משרדי לבחינת שימושי בינה מלאכותית בסקטור הפיננסי מתפרסם ביום רביעי ומציב כיוון רגולטורי די חד. אסדרה שמתרכזת קודם כל במערכות שמוגדרות כבעלות סיכון גבוה, ולא בניסיון להדק ברגים על כל שימוש טכנולוגי באשר הוא. נקודת המוצא היא שהבינה המלאכותית כבר בתוך המערכת, ולכן השאלה היא איפה היא עלולה לייצר פגיעה צרכנית, בעיות תחרות, או השפעה על יציבות.
הדוח מציף את נקודות החיכוך המוכרות, כמו פרטיות והטיה, אבל נכנס גם לעולמות של ניהול סיכונים ותפעול בפועל. בתוך זה הוא מתייחס גם לזירה שהולכת ותופסת נפח ככל שהכלים משתכללים, הונאות ודיסאינפורמציה שנכנסות דרך ערוצים דיגיטליים ונוגעות ישירות לפעילות פיננסית יומיומית.
לא כל מערכת באותו משקל, משקל הבינה המלאכותית יורד לקרקע
בבסיס ההמלצות נמצאת חלוקה לפי רמת סיכון. הדוח מפרט איך מעריכים סיכונים ביחס למערכות בינה מלאכותית שיכולות להשתלב בשירות לקוחות, בקבלת החלטות, בניטור חריגות, בחיתום, באשראי ובניהול סיכונים. ההבחנה הזאת מכוונת את הפיקוח למקומות שבהם יש השפעה מהותית על לקוח או על השוק, ולא רק שימוש טכני פנימי. בדוח גם יש עדכון לחלוקה עצמה, עם מעבר לשתי קטגוריות עבודה, סיכון נמוך-בינוני מול סיכון גבוה, כדי להקל על היישום.
כדי שזה לא יישאר ברמת עקרונות, הדוח מציג ארגז כלים שמדבר על תהליך קבלת החלטות, ניהול סיכונים, בקרה ופיקוח על מערכות בינה מלאכותית. הכיוון הוא להשאיר לגופים הפיננסיים גמישות יישום לפי אופי השירות ומהותיותו, אבל עם דרישות עבודה מסודרות של אחריות, תיעוד ושליטה.
- מה קורה בהייטק הישראלי - מפטרים או מגייסים? הנה התשובה
- שווי של כ-8 מיליארד דולר: יצרנית השבבים סריבראס מצטרפת למתחרות אנבידיה בשוק ה-AI
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדוח מדגיש שהסיפור לא נגמר במדיניות על הנייר. הוא נשען גם על כללי ממשל תאגידי קיימים שמגדירים תפקידים לדירקטוריון ולהנהלה הבכירה כשמכניסים טכנולוגיות חדשות ומפתחים מערכות ומודלים, ומציף אפשרות להשלים את המעטפת בכלים ייעודיים לממשל בינה מלאכותית לפי הצורך.
.jpg "ביטוח לאומי - צילום: Shutterstock")