שינוי מגמה לחיוב - ככה מזהים את זה בקופות הגמל

ירון שמיר, מומחה הגמל של Bizportal, מסתכל על תשואת קופות הגמל ומאתר קופות שביצעו שינוי מגמה לחיוב
ירון שמיר | (11)

כל משקיע יודע כי לתוצאות העבר יש השפעה על דבר אחד בלבד: "על תוצאות העבר" ואלו אינן מיצגות או מנבאות את העתיד. בשוק המניות מוכרת התופעה של "מניה אשר הגיעה לשיאה", הציבור אשר בוחן את ביצועי העבר של אותה מניה נכנס אליה ומאז במקרה הטוב היא אינה ממשיכה בזינוק אשר בעקבותיה החלו הרכישות, ובמקרה הרע היא משנה מגמה ויורדת. יחד עם זאת מביני הדבר מוצאים את אותה מניה כשהיא משנה מגמה ורוכשים או מוכרים אותה אז.

שוק קופות הגמל שונה משוק המניות, גם בטווח שיש לבדוק את ביצועיו - חסכון ארוך טווח וגם בדרך של בדיקת הביצועים. משרד האוצר בודק את ביצועי הקופות בתקופה של 12 חודש אחרונים 3 שנים ו-5 שנים אחרונות ועל ידי השואת תשואות אלו נותן בידי הציבור את הכלים לבחור את קופת הגמל בה ישקיע. בשוק קופות הגמל כמו גם בשוק המניות אין כמעט אפשרות ל"מצוא את נקודת הקיצון" ואז לפעול אך בהחלט אפשר לזהות מגמות ולפעול או לא לפעול על פיהם.

גם בשוק הגמל חשוב לראות האם ישנן קופות אשר "שינו מגמה לחיוב" , שינוי מגמה לחיוב אינו נראה בבדיקה ארוכת הטווח (שם כאמור אנו מסתכלים על הממוצע הרב שנתי) אלא רק בבדיקה קצרת טווח יותר. אנחנו הגדרנו את התקופה כ-12 חודש.

בבדיקה הגדרנו שינוי מגמה בקופה אשר תוצאות התקופה האחרונה (12 חודשים) גבוהים מהממוצע לעומת תוצאות נמוכות מהממוצע בהסתכלות שלוש ו-חמש שנתית. בעזרת שינוי מגמה זה נוכל לאתר קופות אשר סבלו בעבר מבחירת השקעות טובה פחות אך השכילו להבין את הצורך בשינוי ולשנות את תוצאותיהן.

חשוב לזכור כי במהלך שלוש השנים האחרונות וחמש השנים האחרונות קיימת השפעה מהותית לשנת 2008 וקופות אשר נפגעו יותר במהלך שנה זו יתקשו להראות תשואות ממוצעות טובות לאורך זמן.

במהלך 5 השנים האחרונות עמד ממוצע התשואה של קופות הגמל הגדולות , מעל 1 מיליארד ש"ח, על 7.1% ,הממוצע של 3 השנים האחרונות על 6.02% וב-12 החודשים האחרונים עמד הממוצע של התשואה המצטברת על 9.81% (עד נובמבר 2010).

בבדיקה זו התברר כי שתי הקופות היחידות שעונות על כל הקריטריונים האלו הם גדיש של פסגות וקופת התגמולים והפיצויים של אקסלנס גמל ופנסיה. בולטת במיוחד הקופה של אקסלנס אשר השיגה ב-12 החודשים האחרונים תשואה של 11.52% לעומת ממוצע של 9.81% כאמור - שינוי המגמה ניכר בה בברור.

תופעת שינוי המגמה בקופת אקסלנס בולטת גם בתקופות ארוכות יותר כך לדוגמא גם אם במהלך התקופה של 18 החודשים האחרונים השיגה אקסלנס תגמולים ופיצויים תשואה של 16% לעומת ממוצע של 15.43% וגם בבדיקת השנים 2009 ו-2010 (עד נובמבר) נגלה כי הקופה השיגה תשואה של 23% לעומת ממוצע של 20.93%.

רונן מטמון, מנהל ההשקעות הראשי, של אקסלנס גמל ופנסיה מסביר: "לפני כשנה החלטנו ליצור חלוקה לפי 5 רמות סיכון על מגוון המוצרים שלנו. כל קבוצה היא בעלת מאפייני סיכון מוגדרים, כגון מניות וקונצרני, המאפשרים זיהוי הזדמנויות לכל אחת מסוגי הקופות, ובכך מיקסום תשואות הקופות בהתאם לרמת הסיכון שלהן.

חלק מהפעולות שהובילו לעודף תשואות בשנה האחרונה הוא זיהוי שוק המניות בזמן, תוך הגדלת החשיפה לחו"ל בעיתוי נכון, והורדת החשיפה למט"ח."

האם הציבור מתרשם מהמגמה? מסתבר שלא, גם כאן כמו בשוק המניות הציבור פועל הפוך למגמה. במקום שנראה מגמה של גיוסים בקופות הללו , בהנחה שמגמה זו תימשך, אנו רואים דוקא פדיונות בקופות. להלן טבלה המסכמת את התשואות לעומת הממוצע של הקופות הגדולות ב-3, 5 ושנים עשר החודשים האחרונים בהשואה לממוצע:

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    כנס בקופות הראל שם המצב קטסטרופה - צריך לפטר (ל"ת)
    שם את כולם ולהתחיל ה 08/01/2011 12:02
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    עידן 07/01/2011 19:23
    הגב לתגובה זו
    גם שם שינוי לטובה ניכר.
  • 8.
    נעם 07/01/2011 16:50
    הגב לתגובה זו
    איזה קופות שינו מגמה לרעה?
  • 7.
    יואל 07/01/2011 16:37
    הגב לתגובה זו
    הרבה מילים טובות לילין לפידות ששומרים על תשואה חיובית לאורך כל פרמטרי המדידה
  • 6.
    מוסדי 07/01/2011 16:20
    הגב לתגובה זו
    המחקר הזה מראה את העליבות של מערכות הדירוג בבנקים- שים לב שכל המומלצות שלך בכתבה מדורגות נמוך או נמוך מאד בכל מערכות הייעוץ בבנקים. כלומר- מי שנכשל בדעתו והולך להמלצות של היועצים הפנסיונים בבנקים מפספס ובגדול את הקופות האלו. הבנקים ממליצים על מי שהיה טוב ב2007 או ב-2008 אבל כרגיל לא מצליחים לתת טיפים טובים לעתיד. הם תמיד יעדיפו לקנות את הקופה או הנייר בשיא הגובה שלה ולא לנסות ולאתר את הכוכב הבא. בקיצור, הלקח שלי הוא: \"מה השהבנקאי שלך ממליץ-תפעל הפוך וככה תרויח\".
  • אחד 08/01/2011 19:44
    הגב לתגובה זו
    הלכתי לגבי 5 קופות כמה מהן ממש מאכזבות וההמלצה של המערכת הייתה להשאר בכולן
  • 5.
    דויד 06/01/2011 21:28
    הגב לתגובה זו
    מה עם ילין לפידות למה לא מוזכרים בכתבה?
  • 4.
    אלכס 06/01/2011 17:21
    הגב לתגובה זו
    גדיש החליפה שלושה בעלים בשלוש שנים, על איזה המשכיות אפשר לדבר שם?
  • 3.
    ירמיהו 06/01/2011 17:04
    הגב לתגובה זו
    בלי התיחסות לסיכון בנכסים. לא רציני בכלל
  • 2.
    דניאל 06/01/2011 14:35
    הגב לתגובה זו
    מה לגבי קרנות הפנסיה, האם הן טובות יותר מקופות הגמל בתשואות?
  • 1.
    יובל 06/01/2011 10:22
    הגב לתגובה זו
    רואים שיפור בכל החזיתות גם בקרנות השתלמות, מטמון תותח
בני זוג מתכננים פנסיה, קרדיט: גרוקבני זוג מתכננים פנסיה, קרדיט: גרוק

פנסיה או נכסים: על מה הישראלים מסתמכים יותר בפרישה שלהם?

גברים בטוחים יותר מנשים בתכנון הפנסיוני שלהם, יהודים בטוחים יותר מערבים ורוב הציבור מתכנן להמשיך לעבוד גם אחרי גיל הפרישה: סקר הלמ"ס חושף מה הישראלים חושבים על הפרישה שלהם


הדס ברטל |


פחות ממחצית מהישראלים בטוחים שתכננו היטב את פרישתם מבחינה כספית, כך עולה מנתוני הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2024. על פי הממצאים, 46% מהמועסקים ובני הגיל המתקרבים לפרישה סבורים שהם ערוכים כלכלית לשנים שלאחר סיום העבודה. עם זאת, הנתונים מצביעים על פערים בולטים בין גברים לנשים, יהודים לערבים ובין צעירים בתחילת הדרך למבוגרים המתקרבים לפרישה כאשר הנשים והצעירים פחות בטוחים בעצמם.

בקרב הגברים, 49% סבורים שתכננו היטב את פרישתם, לעומת 42% בלבד מהנשים. מנגד, כשליש מהנשים השיבו שהן כלל אינן בטוחות בתכנון הכלכלי שלהן לעתיד, לעומת 30% מהגברים. נראה כי הפער הזה משקף את פערי ההכנסה, ההעסקה והחיסכון הפנסיוני שנצברו לאורך שנות העבודה.

כאשר מבחינים בין צעירים למבוגרים, עולה כי ככל שעולה הגיל ומתקרבים לגיל פרישה, ככה הישראלים יותר בטוחים בתכנון שלהם לפנסיה: בקרב בני 20 עד 44, רק 41% מרגישים שתכננו היטב את פרישתם, בעוד שבקבוצת הגיל 45 עד 64, שיעור זה מטפס ל-51%. גם בקרב בני 65 ומעלה, כמחצית חושבים שתכננו היטב את עתידם הכלכלי.


בני 20 ומעלה לפי מקורות מימון מחיה מתוכננים לאחר פרישה וגיל, אחוזים, סקר חברתי 2024 קרדיט: הלמ


בפילוח לפי קבוצת אוכלוסייה, ההבדלים חדים אף יותר: 50% מהיהודים מרגישים בטוחים בתכנון הפיננסי שלהם לעומת 30% בלבד מהערבים. בנוסף, 48% מהנשאלים הערבים השיבו שאינם בטוחים כלל בתכנון, לעומת 27% מהיהודים בלבד.

בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.