השילוב של VIX נמוך ומדד שלילי: תתכוננו לשיאים חדשים
מדד המחירים לצרכן לחודש ינואר הפתיע את הציבור בכלל ושוק ההון בפרט כאשר ירד ב 0.7%. בו בזמן ירד גם מדד ה-VIX (מדד הפחד) לרמות הנמוכות ביותר מזה כ-3 שנים, וחזר לראשונה לרמה שלו בסוף שנת 2006. מדד זה ידוע כמי שמסייע בחיזוי התנהגותו של שוק המניות וירידה במדד מעידה על צפי למגמה של עליות שערים.
ניתוח היסטורי של משברים קודמים בשוק ההון הישראלי מראה כי קיים דמיון רב במהלכי ההתאוששות מהמשברים, וכי לאחר תקופת המשבר ותקופת ההבראה מגיע תורה של תקופת הצמיחה וההאצה הכלכלית. בכל שלושת המשברים האחרונים שאירעו בארץ, עלו שווקי המניות בתקופת הצמיחה באופן חד והגיעו לשערים שהיו גבוהים בכ- 100% ביחס לשיא הקודם כפי שנרשם ערב המשבר.
המדד הנמוך, הריבית ושוק המניות
ביום שני ה- 15.12.10 התפרסם מדד המחירים לצרכן עבור חודש ינואר 2010. המדד הפתיע את הציבור בכלל ושוק ההון בפרט כאשר הצביע על ירידה של רמת המחירים הממוצעת ב-0.7%. ההנחות היו שמדד המחירים ירד בכ-0.3%, כך שהירידה בפועל הייתה הרבה מעבר לצפוי. לירידה תרמו גורמים רבים כאשר העיקריים שבהם היו מחירי ההלבשה וההנעלה שירדו חדות ומחירי המים שירדו חדות עקב סיומו של היטל הבצורת.
כאשר ירידה במדד המחירים באה על רקע של נסיגה כלכלית וירידה בפעילות, הדבר עשוי להעיד על מצב של דפלציה, הדורשת פתרונות כלכליים של הרחבה מוניטארית והורדת ריבית כדי לעודד פעילות כלכלית. אולם, המצב בישראל שונה, הפעילות הכלכלית היא בסימן של עליה וצמיחה, כאשר הצפי הרשמי של בנק ישראל ל-2010 הוא גידול של 3.5% בתוצר הלאומי הגולמי.
הריבית בארץ עדיין נמוכה מאוד, ובמונחים ריאליים הריבית היא שלילית לטווח קצר של שנה, וזאת למרות שתי העלאות ריבית של בנק ישראל בחודשים האחרונים.
מאחר וגם מדד פברואר צפוי להיות נמוך וזאת בעקבות הורדת מחיר החשמל, אין אנו צופים להעלאת הריבית על ידי בנק ישראל בטווח הקרוב. מצד שני איננו צופים כמובן הורדת הריבית בעקבות המדד הנמוך. בנק ישראל לא רוצה להצטייר כמזגזג במדיניות הריבית, ואחרי שתי העלאות לא ירצה לשנות המגמה, במיוחד שמבחינת המקרו כלכלה המקומית אין מקום ואין צורך בהורדת הריבית.
הריבית הנמוכה אבסולוטית, המשפיעה גם על הריבית הריאלית שבחודשים האחרונים נמצאת בטריטוריה שלילית עבור איגרות חוב ממשלתיות בטווח של עד שנתיים, כלומר, הרוכש אג"ח מסוג גליל למח"מ של שנה, מפסיד ריאלית כאחוז אחד, או במילים אחרות משלם אחוז אחד רק כדי לרכוש את ההגנה מפני האינפלציה.
במצב זה של ריבית ריאלית שלילית שוק המניות ממשיך להפגין עוצמה מאחר והאלטרנטיבה הסולידית אינה מספקת תשואה מתאימה. מגמה זו קיימת מזה מספר חודשים והיא עלולה להשתנות במקרה של עליה מהותית בריבית הריאלית.
מדד ה-VIX וסטיות התקן
תופעה מפתיעה בשוק ההון בחודש האחרון ובמיוחד בשבוע האחרון, היא הירידה בסטיות התקן הגלומות באופציות המעו"ף, אשר מהוות גם את הבסיס לחישוב מדד הפחד ה-VIX. בחינת מחירי האופציות לפברואר מצביעה על ירידת סטיות התקן הגלומות לרמה של 12-13% וירידת מדד ה-VIX לכדי 14%, רמה זו היא נמוכה היסטורית והינה מתחת לרמות שהיו בשוק לפני תחילת המשבר הפיננסי מיולי 2007. רמה זו מעידה על יציבות של שוק ההון שהיא היום מהבולטות ביותר בעולם.
רמת התנודתיות בשוק המעו"ף (תל אביב 25) נמוכה ביחס לרמת התנודתיות בשוק ההון האמריקאי לאורך כל מהלך המשבר, והיא מהנמוכות ביותר בעולם כיום. רמת תנודתיות נמוכה זו יכולה גם היא להצביע על צפי למגמת עלייה במדד מניות תל אביב 25.
לאור העליות בשוק המניות עד כה עלתה לאחרונה השאלה האם מתפתחת "בועה" בשוק המניות בארץ. להערכתנו ובדיקתנו המחירים אינם בועתיים אלא משקפים הערכה נכונה לשיפור בכלכלה בכלל ולשיפור במצב החברות ורווחיותן בפרט. אנו נמצאים היום עדיין בתחילת הדרך של ההתאוששות הכלכלית בעקבות המשבר האחרון והשוק עוד צפוי לעלות ולשבור שיאים חדשים כבר בשנת 2010, ובוודאי לנוכח סביבת הריביות הנמוכה שנהוגה היום.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל
תקרת הגרעון בשנת 2026 תהיה בשיעור של 3.9% מהתוצר
אושר בממשלה התקציב לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל. מדובר על גירעון של 3.9%, בהחלט סביר. התקציב, מסבירים באוצר, נועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות בצד הוצאות הממשלה, לאחר שלוש שנים של תקציבי מלחמה בהן הכלכלה הישראלית תמכה את המערכה הבטחונית.
במסגרת התכנית הכלכלית תהיה הפתחה במס הכנסה בדרך של ריווח מדרגות המס. תקציב משרד הביטחון יגדל באופן משמעותי על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ואת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים, והוא יעמוד על סך 112 מליארד ש"ח. ערב המלחמה עמד תקציב הבטחון על 65 מליארד ש"ח.
השרים אישרו את הרפורמה בענף החלב שנועדה להתמודד עם המונופולים הגדולים השולטים בשוק החלב ולהביא להוזלת החלב והגבינות.
עוד מקצה התקציב תוספת משאבים משמעותית לשורת נושאים בעלי חשיבות ציבורית וכלכלית עליונה, ובהם הקצאה של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח לתוכנית לקידום הבינה המלאכותית במשק והטמעתה במשרדי הממשלה, ונושאים רבים נוספים להרחבת ההשקעה בתשתיות והאצת הצמיחה במשק.
- לצאת מהמינוס אחת ולתמיד: המדריך המלא לבניית תקציב מנצח
- הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם חבילת צעדים בתחום הפיננסי, החלת מס רכוש על קרקעות פרטיות פנויות שאינן חקלאיות, וכן חבילת תיקוני חקיקה להאצת פרוייקטים של תשתיות לאומיות.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
תקציב הביטחון משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
