השילוב של VIX נמוך ומדד שלילי: תתכוננו לשיאים חדשים
מדד המחירים לצרכן לחודש ינואר הפתיע את הציבור בכלל ושוק ההון בפרט כאשר ירד ב 0.7%. בו בזמן ירד גם מדד ה-VIX (מדד הפחד) לרמות הנמוכות ביותר מזה כ-3 שנים, וחזר לראשונה לרמה שלו בסוף שנת 2006. מדד זה ידוע כמי שמסייע בחיזוי התנהגותו של שוק המניות וירידה במדד מעידה על צפי למגמה של עליות שערים.
ניתוח היסטורי של משברים קודמים בשוק ההון הישראלי מראה כי קיים דמיון רב במהלכי ההתאוששות מהמשברים, וכי לאחר תקופת המשבר ותקופת ההבראה מגיע תורה של תקופת הצמיחה וההאצה הכלכלית. בכל שלושת המשברים האחרונים שאירעו בארץ, עלו שווקי המניות בתקופת הצמיחה באופן חד והגיעו לשערים שהיו גבוהים בכ- 100% ביחס לשיא הקודם כפי שנרשם ערב המשבר.
המדד הנמוך, הריבית ושוק המניות
ביום שני ה- 15.12.10 התפרסם מדד המחירים לצרכן עבור חודש ינואר 2010. המדד הפתיע את הציבור בכלל ושוק ההון בפרט כאשר הצביע על ירידה של רמת המחירים הממוצעת ב-0.7%. ההנחות היו שמדד המחירים ירד בכ-0.3%, כך שהירידה בפועל הייתה הרבה מעבר לצפוי. לירידה תרמו גורמים רבים כאשר העיקריים שבהם היו מחירי ההלבשה וההנעלה שירדו חדות ומחירי המים שירדו חדות עקב סיומו של היטל הבצורת.
כאשר ירידה במדד המחירים באה על רקע של נסיגה כלכלית וירידה בפעילות, הדבר עשוי להעיד על מצב של דפלציה, הדורשת פתרונות כלכליים של הרחבה מוניטארית והורדת ריבית כדי לעודד פעילות כלכלית. אולם, המצב בישראל שונה, הפעילות הכלכלית היא בסימן של עליה וצמיחה, כאשר הצפי הרשמי של בנק ישראל ל-2010 הוא גידול של 3.5% בתוצר הלאומי הגולמי.
הריבית בארץ עדיין נמוכה מאוד, ובמונחים ריאליים הריבית היא שלילית לטווח קצר של שנה, וזאת למרות שתי העלאות ריבית של בנק ישראל בחודשים האחרונים.
מאחר וגם מדד פברואר צפוי להיות נמוך וזאת בעקבות הורדת מחיר החשמל, אין אנו צופים להעלאת הריבית על ידי בנק ישראל בטווח הקרוב. מצד שני איננו צופים כמובן הורדת הריבית בעקבות המדד הנמוך. בנק ישראל לא רוצה להצטייר כמזגזג במדיניות הריבית, ואחרי שתי העלאות לא ירצה לשנות המגמה, במיוחד שמבחינת המקרו כלכלה המקומית אין מקום ואין צורך בהורדת הריבית.
הריבית הנמוכה אבסולוטית, המשפיעה גם על הריבית הריאלית שבחודשים האחרונים נמצאת בטריטוריה שלילית עבור איגרות חוב ממשלתיות בטווח של עד שנתיים, כלומר, הרוכש אג"ח מסוג גליל למח"מ של שנה, מפסיד ריאלית כאחוז אחד, או במילים אחרות משלם אחוז אחד רק כדי לרכוש את ההגנה מפני האינפלציה.
במצב זה של ריבית ריאלית שלילית שוק המניות ממשיך להפגין עוצמה מאחר והאלטרנטיבה הסולידית אינה מספקת תשואה מתאימה. מגמה זו קיימת מזה מספר חודשים והיא עלולה להשתנות במקרה של עליה מהותית בריבית הריאלית.
מדד ה-VIX וסטיות התקן
תופעה מפתיעה בשוק ההון בחודש האחרון ובמיוחד בשבוע האחרון, היא הירידה בסטיות התקן הגלומות באופציות המעו"ף, אשר מהוות גם את הבסיס לחישוב מדד הפחד ה-VIX. בחינת מחירי האופציות לפברואר מצביעה על ירידת סטיות התקן הגלומות לרמה של 12-13% וירידת מדד ה-VIX לכדי 14%, רמה זו היא נמוכה היסטורית והינה מתחת לרמות שהיו בשוק לפני תחילת המשבר הפיננסי מיולי 2007. רמה זו מעידה על יציבות של שוק ההון שהיא היום מהבולטות ביותר בעולם.
רמת התנודתיות בשוק המעו"ף (תל אביב 25) נמוכה ביחס לרמת התנודתיות בשוק ההון האמריקאי לאורך כל מהלך המשבר, והיא מהנמוכות ביותר בעולם כיום. רמת תנודתיות נמוכה זו יכולה גם היא להצביע על צפי למגמת עלייה במדד מניות תל אביב 25.
לאור העליות בשוק המניות עד כה עלתה לאחרונה השאלה האם מתפתחת "בועה" בשוק המניות בארץ. להערכתנו ובדיקתנו המחירים אינם בועתיים אלא משקפים הערכה נכונה לשיפור בכלכלה בכלל ולשיפור במצב החברות ורווחיותן בפרט. אנו נמצאים היום עדיין בתחילת הדרך של ההתאוששות הכלכלית בעקבות המשבר האחרון והשוק עוד צפוי לעלות ולשבור שיאים חדשים כבר בשנת 2010, ובוודאי לנוכח סביבת הריביות הנמוכה שנהוגה היום.
משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת
החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10%
מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה
מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה.
לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא
גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.
לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם.
עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל. שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.
- שלב ב' ברפורמת השידורים: תחנות רדיו פרטיות יוכלו לשדר בפריסה ארצית
- מינוי חדש במשרד התקשורת: לילך וינשטוק מונתה למשנה למנכ"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.
משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת
החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10%
מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה
מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה.
לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא
גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.
לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם.
עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל. שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.
- שלב ב' ברפורמת השידורים: תחנות רדיו פרטיות יוכלו לשדר בפריסה ארצית
- מינוי חדש במשרד התקשורת: לילך וינשטוק מונתה למשנה למנכ"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.
