השילוב של VIX נמוך ומדד שלילי: תתכוננו לשיאים חדשים

השילוב של מופע נמוך של מדד ה-VIX ומדד המחירים בו זמנית יוצר מצב נדיר בשוק ההון ומעורר ציפיות גבוהות לעליות שערים
פרופ' דן גלאי |

מדד המחירים לצרכן לחודש ינואר הפתיע את הציבור בכלל ושוק ההון בפרט כאשר ירד ב 0.7%. בו בזמן ירד גם מדד ה-VIX (מדד הפחד) לרמות הנמוכות ביותר מזה כ-3 שנים, וחזר לראשונה לרמה שלו בסוף שנת 2006. מדד זה ידוע כמי שמסייע בחיזוי התנהגותו של שוק המניות וירידה במדד מעידה על צפי למגמה של עליות שערים.

ניתוח היסטורי של משברים קודמים בשוק ההון הישראלי מראה כי קיים דמיון רב במהלכי ההתאוששות מהמשברים, וכי לאחר תקופת המשבר ותקופת ההבראה מגיע תורה של תקופת הצמיחה וההאצה הכלכלית. בכל שלושת המשברים האחרונים שאירעו בארץ, עלו שווקי המניות בתקופת הצמיחה באופן חד והגיעו לשערים שהיו גבוהים בכ- 100% ביחס לשיא הקודם כפי שנרשם ערב המשבר.

המדד הנמוך, הריבית ושוק המניות

ביום שני ה- 15.12.10 התפרסם מדד המחירים לצרכן עבור חודש ינואר 2010. המדד הפתיע את הציבור בכלל ושוק ההון בפרט כאשר הצביע על ירידה של רמת המחירים הממוצעת ב-0.7%. ההנחות היו שמדד המחירים ירד בכ-0.3%, כך שהירידה בפועל הייתה הרבה מעבר לצפוי. לירידה תרמו גורמים רבים כאשר העיקריים שבהם היו מחירי ההלבשה וההנעלה שירדו חדות ומחירי המים שירדו חדות עקב סיומו של היטל הבצורת.

כאשר ירידה במדד המחירים באה על רקע של נסיגה כלכלית וירידה בפעילות, הדבר עשוי להעיד על מצב של דפלציה, הדורשת פתרונות כלכליים של הרחבה מוניטארית והורדת ריבית כדי לעודד פעילות כלכלית. אולם, המצב בישראל שונה, הפעילות הכלכלית היא בסימן של עליה וצמיחה, כאשר הצפי הרשמי של בנק ישראל ל-2010 הוא גידול של 3.5% בתוצר הלאומי הגולמי.

הריבית בארץ עדיין נמוכה מאוד, ובמונחים ריאליים הריבית היא שלילית לטווח קצר של שנה, וזאת למרות שתי העלאות ריבית של בנק ישראל בחודשים האחרונים.

מאחר וגם מדד פברואר צפוי להיות נמוך וזאת בעקבות הורדת מחיר החשמל, אין אנו צופים להעלאת הריבית על ידי בנק ישראל בטווח הקרוב. מצד שני איננו צופים כמובן הורדת הריבית בעקבות המדד הנמוך. בנק ישראל לא רוצה להצטייר כמזגזג במדיניות הריבית, ואחרי שתי העלאות לא ירצה לשנות המגמה, במיוחד שמבחינת המקרו כלכלה המקומית אין מקום ואין צורך בהורדת הריבית.

הריבית הנמוכה אבסולוטית, המשפיעה גם על הריבית הריאלית שבחודשים האחרונים נמצאת בטריטוריה שלילית עבור איגרות חוב ממשלתיות בטווח של עד שנתיים, כלומר, הרוכש אג"ח מסוג גליל למח"מ של שנה, מפסיד ריאלית כאחוז אחד, או במילים אחרות משלם אחוז אחד רק כדי לרכוש את ההגנה מפני האינפלציה.

במצב זה של ריבית ריאלית שלילית שוק המניות ממשיך להפגין עוצמה מאחר והאלטרנטיבה הסולידית אינה מספקת תשואה מתאימה. מגמה זו קיימת מזה מספר חודשים והיא עלולה להשתנות במקרה של עליה מהותית בריבית הריאלית.

מדד ה-VIX וסטיות התקן

תופעה מפתיעה בשוק ההון בחודש האחרון ובמיוחד בשבוע האחרון, היא הירידה בסטיות התקן הגלומות באופציות המעו"ף, אשר מהוות גם את הבסיס לחישוב מדד הפחד ה-VIX. בחינת מחירי האופציות לפברואר מצביעה על ירידת סטיות התקן הגלומות לרמה של 12-13% וירידת מדד ה-VIX לכדי 14%, רמה זו היא נמוכה היסטורית והינה מתחת לרמות שהיו בשוק לפני תחילת המשבר הפיננסי מיולי 2007. רמה זו מעידה על יציבות של שוק ההון שהיא היום מהבולטות ביותר בעולם.

רמת התנודתיות בשוק המעו"ף (תל אביב 25) נמוכה ביחס לרמת התנודתיות בשוק ההון האמריקאי לאורך כל מהלך המשבר, והיא מהנמוכות ביותר בעולם כיום. רמת תנודתיות נמוכה זו יכולה גם היא להצביע על צפי למגמת עלייה במדד מניות תל אביב 25.

לאור העליות בשוק המניות עד כה עלתה לאחרונה השאלה האם מתפתחת "בועה" בשוק המניות בארץ. להערכתנו ובדיקתנו המחירים אינם בועתיים אלא משקפים הערכה נכונה לשיפור בכלכלה בכלל ולשיפור במצב החברות ורווחיותן בפרט. אנו נמצאים היום עדיין בתחילת הדרך של ההתאוששות הכלכלית בעקבות המשבר האחרון והשוק עוד צפוי לעלות ולשבור שיאים חדשים כבר בשנת 2010, ובוודאי לנוכח סביבת הריביות הנמוכה שנהוגה היום.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.