השילוב של VIX נמוך ומדד שלילי: תתכוננו לשיאים חדשים
מדד המחירים לצרכן לחודש ינואר הפתיע את הציבור בכלל ושוק ההון בפרט כאשר ירד ב 0.7%. בו בזמן ירד גם מדד ה-VIX (מדד הפחד) לרמות הנמוכות ביותר מזה כ-3 שנים, וחזר לראשונה לרמה שלו בסוף שנת 2006. מדד זה ידוע כמי שמסייע בחיזוי התנהגותו של שוק המניות וירידה במדד מעידה על צפי למגמה של עליות שערים.
ניתוח היסטורי של משברים קודמים בשוק ההון הישראלי מראה כי קיים דמיון רב במהלכי ההתאוששות מהמשברים, וכי לאחר תקופת המשבר ותקופת ההבראה מגיע תורה של תקופת הצמיחה וההאצה הכלכלית. בכל שלושת המשברים האחרונים שאירעו בארץ, עלו שווקי המניות בתקופת הצמיחה באופן חד והגיעו לשערים שהיו גבוהים בכ- 100% ביחס לשיא הקודם כפי שנרשם ערב המשבר.
המדד הנמוך, הריבית ושוק המניות
ביום שני ה- 15.12.10 התפרסם מדד המחירים לצרכן עבור חודש ינואר 2010. המדד הפתיע את הציבור בכלל ושוק ההון בפרט כאשר הצביע על ירידה של רמת המחירים הממוצעת ב-0.7%. ההנחות היו שמדד המחירים ירד בכ-0.3%, כך שהירידה בפועל הייתה הרבה מעבר לצפוי. לירידה תרמו גורמים רבים כאשר העיקריים שבהם היו מחירי ההלבשה וההנעלה שירדו חדות ומחירי המים שירדו חדות עקב סיומו של היטל הבצורת.
כאשר ירידה במדד המחירים באה על רקע של נסיגה כלכלית וירידה בפעילות, הדבר עשוי להעיד על מצב של דפלציה, הדורשת פתרונות כלכליים של הרחבה מוניטארית והורדת ריבית כדי לעודד פעילות כלכלית. אולם, המצב בישראל שונה, הפעילות הכלכלית היא בסימן של עליה וצמיחה, כאשר הצפי הרשמי של בנק ישראל ל-2010 הוא גידול של 3.5% בתוצר הלאומי הגולמי.
הריבית בארץ עדיין נמוכה מאוד, ובמונחים ריאליים הריבית היא שלילית לטווח קצר של שנה, וזאת למרות שתי העלאות ריבית של בנק ישראל בחודשים האחרונים.
מאחר וגם מדד פברואר צפוי להיות נמוך וזאת בעקבות הורדת מחיר החשמל, אין אנו צופים להעלאת הריבית על ידי בנק ישראל בטווח הקרוב. מצד שני איננו צופים כמובן הורדת הריבית בעקבות המדד הנמוך. בנק ישראל לא רוצה להצטייר כמזגזג במדיניות הריבית, ואחרי שתי העלאות לא ירצה לשנות המגמה, במיוחד שמבחינת המקרו כלכלה המקומית אין מקום ואין צורך בהורדת הריבית.
הריבית הנמוכה אבסולוטית, המשפיעה גם על הריבית הריאלית שבחודשים האחרונים נמצאת בטריטוריה שלילית עבור איגרות חוב ממשלתיות בטווח של עד שנתיים, כלומר, הרוכש אג"ח מסוג גליל למח"מ של שנה, מפסיד ריאלית כאחוז אחד, או במילים אחרות משלם אחוז אחד רק כדי לרכוש את ההגנה מפני האינפלציה.
במצב זה של ריבית ריאלית שלילית שוק המניות ממשיך להפגין עוצמה מאחר והאלטרנטיבה הסולידית אינה מספקת תשואה מתאימה. מגמה זו קיימת מזה מספר חודשים והיא עלולה להשתנות במקרה של עליה מהותית בריבית הריאלית.
מדד ה-VIX וסטיות התקן
תופעה מפתיעה בשוק ההון בחודש האחרון ובמיוחד בשבוע האחרון, היא הירידה בסטיות התקן הגלומות באופציות המעו"ף, אשר מהוות גם את הבסיס לחישוב מדד הפחד ה-VIX. בחינת מחירי האופציות לפברואר מצביעה על ירידת סטיות התקן הגלומות לרמה של 12-13% וירידת מדד ה-VIX לכדי 14%, רמה זו היא נמוכה היסטורית והינה מתחת לרמות שהיו בשוק לפני תחילת המשבר הפיננסי מיולי 2007. רמה זו מעידה על יציבות של שוק ההון שהיא היום מהבולטות ביותר בעולם.
רמת התנודתיות בשוק המעו"ף (תל אביב 25) נמוכה ביחס לרמת התנודתיות בשוק ההון האמריקאי לאורך כל מהלך המשבר, והיא מהנמוכות ביותר בעולם כיום. רמת תנודתיות נמוכה זו יכולה גם היא להצביע על צפי למגמת עלייה במדד מניות תל אביב 25.
לאור העליות בשוק המניות עד כה עלתה לאחרונה השאלה האם מתפתחת "בועה" בשוק המניות בארץ. להערכתנו ובדיקתנו המחירים אינם בועתיים אלא משקפים הערכה נכונה לשיפור בכלכלה בכלל ולשיפור במצב החברות ורווחיותן בפרט. אנו נמצאים היום עדיין בתחילת הדרך של ההתאוששות הכלכלית בעקבות המשבר האחרון והשוק עוד צפוי לעלות ולשבור שיאים חדשים כבר בשנת 2010, ובוודאי לנוכח סביבת הריביות הנמוכה שנהוגה היום.
בנימין נתניהוהאם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש.
בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים
והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים
וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים.
כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל
סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.
למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו? מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים". הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".
