במסחר בסחורות נרשמו גם בשבוע האחרון ירידות במחירי כל הסחורות כמעט. מדד מחירי הסחורות המשוקלל CRB של רויטרס-ג'פריס, המורכב מחוזים עתידיים על 19 סחורות שונות, ירד בסיכום שבועי ב-2.08%. מדד הסחורות נמוך כיום ב-41.9% ממחיר השיא שלו, שנקבע ב-3 ביולי 2008, אך גבוה ב-37.7% ממחיר השפל, שאליו צנח ב-24 בפברואר 2009. הירידות המשמעותיות ביותר מבין כל הסחורות נרשמו בשבוע שעבר במחירי המתכות התעשייתיות ובמחירי האנרגיה: העופרת ירדה ב-8.7%, האבץ ירד ב-4.8% והאלומיניום ירד ב-4.1%. מחיר הנפט ירד בסיכום שבועי ב-4.8% ל-74.54 דולר לחבית, מאז הפסגה שנרשמה, 84.28 דולר לחבית, ב-11 בינואר השנה כבר ירד מחיר הנפט ב-11.6%.

גם במחירי המתכות האצילות נרשמו ירידות המיוחסות להתחזקות הדולר: הזהב ירד ב-3.6% ל-1,089.70 דולר לאונקיה, הכסף ירד ב-8.1% ל-16.93 דולר לאונקיה, הפלטינה ירדה ב-3.2% ל-1,544.50 דולר לאונקיה, והפלדיום ירד ב-1.7% ל-440.10 דולר לאונקיה, אבל על הפלדיום בהמשך.

מדד מחירי ההובלה הימית, Baltic Dry Index, ירד ב-2.88% בשבוע שעבר ל-3,204 נקודות. המדד גבוה כעת מהשפל, 2,163 נקודות, שנרשם ב-24 בספטמבר 2009 ב-48.1%, אבל נמוך ב-31.3% מהפסגה 4,661 נקודות, שנרשמה ב-19 בנובמבר 2009.

גם במסחר במניות בארצות הברית ובעולם בשבוע שעבר נרשמו ירידות תלולות, בייחוד ביום שישי האחרון. מדד המניות האמריקאי, S&P 500, ירד בסיכום שבועי ב-3.90% ל-1,091.76 נקודות, הירידה השבועית הגדולה ביותר מאז השבוע שהסתיים ב-30 באוקטובר 2008. מדד מניות הנאסד"ק ירד בשבוע שעבר ב-3.61% ל-2,205.29 נקודות. מדד המניות העולמי MSCI World ירד בשבוע שעבר ב-3.83% ל-1,149.89 נקודות, המדד נמוך כיום ב-31.6% מהפסגה שנרשמה ב-31 באוקטובר 2007, אבל גבוה ב-68.1% מהשפל שאליו צנח ב-9 במארס 2009.

הדולר התחזק בשבוע שעבר ביחס לאירו ב-1.73% ל-1.414 דולר לאירו, אבל נחלש ב-1.12% ביחס לין היפני ל-89.81 ין לדולר. ביחס לשקל התחזק הדולר בסיכום שבועי ב-1.22%, ושערו היציג האחרון היה 3.727 שקל לדולר.

בטבלה שלהלן רוכזו השינויים במחירי הסחורות בשבוע האחרון יחסית למחיר השיא שלהן ב-2008 ולמחיר השפל אחריו. כמו כן, מופיעים שני טורים ובהם הסימולים של תעודות הסל המתאימות להשקעה בסחורות שלהן קיימות תעודות סל תעודות לונג לאלו הצופים עלייה במחיר הסחורה, ותעודות שורט לאלו הרוצים להרוויח מירידה במחיר הסחורה. הסימולים המסומנים ב-* מתייחסים לתעודות הנסחרות בבורסות אירופה בלבד, שאר התעודות נסחרות בבורסות ארצות הברית. הסימולים המסומנים ב-** מתייחסים לתעודות סל שאינן משקיעות ישירות בסחורה אלא בקבוצת מניות של חברות העוסקות בסחורה המסוימת.

פלדיום

סביר להניח כי המשקיע הממוצע השוקל להשקיע במתכות אצילות יחשוב קודם כל להשקיע בזהב ואולי גם ישקול השקעה בכסף או בפלטינה. משקיעים מעטים ישקלו השקעה בפלדיום, המתכת הידועה פחות ממשפחת הפלטינה. אבל הפלדיום, כמו הפלטינה, הוא מתכת נדירה, וכמו הפלטינה הוא משמש לייצור תכשיטים וממירים קטליטיים ברכב להקטנת פליטת גזים מזהמים.

משום שמחיר הפלדיום הוא כרבע ממחיר הפלטינה, יצרני רכב בארצות הברית עוברים לשימוש בעיקר בפלדיום לממירים קטליטיים ברכב המונע בבנזין למעשה 52.6% מהביקוש לפלדיום בשנת 2009 שימש לכך. בסין גובר השימוש בפלדיום כתחליף לפלטינה גם בתכשיטים: 11.8% מהביקוש לפלדיום בשנת 2009 היה לתכשיטים. דרך אגב, מה שמכונה זהב לבן הוא למעשה סגסוגת של זהב ופלדיום.

בכדי להמחיש את נדירות הפלדיום מפורטים בגרף להלן כמויות הזהב, הכסף, הפלטינה והפלדיום שהופקו ממכרות בשנת 2009.

הפקה ממכרות בשנת 2009 (טונות)

פלדיום - התפלגות הצריכה בשנת 2009

כ-80% מהרזרבות של פלדיום בעולם נמצאות בחלקה הדרומי של אפריקה: בדרום אפריקה ובזימבבואה אבל דווקא רוסיה הייתה המפיקה הגדולה בעולם של פלדיום בשנת 2009. חברת הניקל הרוסית, Norilsk Nickel, הפיקה כ-49% מהתפוקה העולמית של פלדיום כמוצר לוואי להפקת הניקל שלה. דרום אפריקה הפיקה 36% מהכמות העולמית באותה שנה.

מאזן הפלדיום העולמי שנים 2010-2003

*לגבי השנים 2010-2009 הנתונים הם בגדר הערכה

ביום שישי ה-8 בינואר 2010 החלו להיסחר בבורסת המניות של ניו יורק שתי תעודות סל חדשות, שדובר בהן רבות וציבור משקיעים רחב ציפה להן בשקיקה. ETF Securities, החברה הלונדונית המובילה בתעודות סל לסחורות הנסחרות באירופה, השיקה בארצות הברית תעודת סל לפלטינה ממשית, שסימולה PPLT, ותעודת סל לפלדיום ממשי, שסימולה PALL (הסימולים הם בני ארבע אותיות בדומה לסימול תעודת הסל של החברה באירופה ובניגוד למקובל בבורסת ניו יורק, שבה המניות ותעודות הסל מקבלות סימול של עד שלוש אותיות).

תעודת הסל PALL רוכשת פלדיום ממשי ומאחסנת אותו בבנקים בשוויץ. היתרון בהשקעה בסחורה ממשית הוא שאין צורך למכור את החוזה העתידי עם פקיעתו ולרכוש חוזה עתידי חדש, שברוב המקרים הוא יקר יותר (במצב של קונטנגו), כך שבמקרים רבים תעודת הסל אינה מצליחה לממש את רוב עליית מחיר הסחורה. רכישה של פלדיום ממשי כרוכה בהוצאה על דמי אחסנה, אבל השפעתה של הוצאה זו היא מזערית.

ג'ף קריסטיאן, מנכ"ל חברת המחקר למתכות אצילות CPM Group, מעריך שכבר בשנתן הראשונה ירכשו תעודות הסל החדשות כמויות גדולות של פלטינה ופלדיום בעקבות הביקוש הרב של ציבור המשקיעים, ולדבר תהיה השפעה דרמטית על שוק המתכות האצילות האלו: הוא יביא בהכרח לעלייה במחירן. לדבריו, אלו הן חדשות טובות בשביל המשקיעים והיצרנים, אבל טובות פחות בשביל המשתמשים במתכות: יצרני המכוניות. בערך 50% מצריכת הפלטינה ו-53% מצריכת הפלדיום משמשים לממירים קטליטיים להפחתת הגזים המזהמים הנפלטים מכלי הרכב, ובמונחים דולריים ההוצאה על המתכות האלו היא משמעותית ביותר בכלל ההוצאות ליצור מכוניות.

השינויים הקיצוניים במחיר הפלדיום בשנים האחרונות יכולים ללמד על ההשפעה העצומה שיש לשמועות על מחירי הסחורות. רוסיה, מפיקת הפלדיום הגדולה בעולם, צברה כמויות אסטרטגיות גדולות של פלדיום עוד בתקופה הסוביטית, ומאז סוף שנות ה-90 של המאה הקודמת מכרה כמויות גדולות של פלדיום בשוק העולמי.

לאחר הפסקה זמנית ביצוא הפלדיום מרוסיה נפוצה שמועה בתחילת שנת 2000 שהרוסים עומדים להפסיק לחלוטין למכור פלדיום מהמאגר הממשלתי שלהם. השמועה גרמה לפניקה בשוק העולמי והביאה לעלייה במחיר הפלדיום מכ-300 דולר לאונקיה עד למחיר של 1,100 דולר לאונקיה, כמעט פי ארבעה ממחיר הזהב וכמעט פי שניים ממחיר הפלטינה באותה עת. בבהלה שהתרחשה רכשו ענקיות הרכב האמריקאיות, פורד וג'נרל מוטורס, כמויות גדולות של פלדיום בדיוק במחיר השיא.

לאחר שרוסיה שבה ליצא פלדיום, הוצף השוק העולמי בכמויות גדולות של פלדיום, ומחירו צנח עד ל-142 דולר לאונקיה בשנת 2003. בעקבות זאת נרשם לחברת פורד הפסד של מיליארד דולר על מלאי הפלדיום שברשותה.

*מאת: אריה גורן, אנליסט גלובלי בכלל פיננסים.