מדד המחירים לצרכן עלה בחודש נובמבר 2009 ב-0.3%, בהשוואה לחודש אוקטובר 2009, כאשר הוא מתודקל ע"י עליות בסעיפי ירקות טריים, תחבורה, הלבשה ודיור. להערכתנו, המדד לחודש דצמבר ימשיך לעלות, ב- 0.3% נוספים, ב-12 החודשים הקרובים אנו צופים אינפלציה מצטברת של 3%, מה שלוחץ על ב"י להמשיך ולעלות את הריבית.

השפעות עיקריות על מדד המחירים בחודשים הקרובים:

* מים - התוכנית להעלאת מחירי המים (העלאה של 25% בינואר 2010, 15% ביוני 2010 ו-2% בינואר 2011). צפויה למשוך להערכתנו את האינפלציה אל עבר הגבול העליון של ב"י ל-3% ולהוסיף למדד המחירים לצרכן ב-12 החודשים הקרובים כ-4 עשיריות האחוז. בין אם העלייה מתוכננת ובין אם לא זוהי אינפלציה שאין על ב"י להתעלם ממנה.

* השקל חזר להתחזק החודש ואולי יעכב את העלאת הריבית - נראה אומנם שפעולות ב"י הצליחו לייצב מאז חודש ספטמבר את השקל מול הדולר סביב שער של 3.8, אך בין אם ההתייצבות היא כתוצאה מהתערבות ב"י ובין אם לא, אל מול שאר המטבעות העיקריים מלבד הדולר החל מאז השקל להיחלש. אם זאת, גם מגמה זו החלה להשתנות כשמתחילת החודש החל השקל להתחזק גם מולם. המגמה החדשה ממתנת מעט את הציפיות האינפלציוניות, אך יש לזכור שהשקל נמצא לאחר פיחות משמעותי מולם ושיש כוחות אחרים שדוחפים לעליות מחירים. יתכן מאד שהחזרה להתחזקות השקל הייתה בין הגורמים שדחפו את ב"י לחזור ולהגדיל השבוע את רכישות המט"ח ואולי גם יקשה על ב"י לעלות את ריבית ינואר.

* כמות הכסף מתמתנת, אך לא מספיק כדי להרגיע- כמות הכסף בישראל התחילה להתמתן לאיטה מאז חודש אוגוסט, יחד עם חזרה של ב"י למדיניות מוניטרית מרחיבה, אך עדיין כמות הכסף הנזיל בישראל גדולה ומאיימת מאינפלציה. האם הכסף הזה אכן ייזל לשווקים ויגרום לעליית מחירים חדה או שיבלע שוב במכשירי ההשקעה הארוכים לכשתעלה הריבית? אין תשובה ודאית. ברור שרוב הכסף ייסגר לטווחים ארוכים יותר, אך כמה זה רוב? לא ברור. מצורף גרף תצפיות המראה את השפעת השינוי בכמות הכסף על האינפלציה בחצי שנה עיכוב החל משנת 1988, כיום השינוי השנתי בכמות הכסף הנזיל עומדת על 55%.

* העלאות שכר בדרך - אנו מעריכים שהחל משנה הבאה גם שוק העבודה יחל לראות את סימני ההתאוששות, שיעורי האבטלה יחלו לרדת ונראה יותר ויותר העלאות שכר במשק. העלאות השכר ידחפו לאינפלציה וב"י יאלץ לעלות את הריבית בחדות כדי לרסן אותה, להערכתנו, זאת תגיע בסוף שנה הבאה עד ל-3%.

* ציפיות אינפלציה עוברות את יעד ב"י- ציפיות האינפלציה המגולמות בשוק האג"ח לשנה הקרובה עדיין עומדות בתוך גבול יעד ב"י על 2.3%, אך האינפלציה המגולמת ל-2011 ול-2012 גבוהה ממנו, 3%, ותלחץ מצידה על ב"י לא להתמהמה יותר מידי עם העלאות הריבית. (ראה גרף ציפיות מגולמות בסוף הסקירה)

* הנפט נפל, מחירי הסחורות לא - למרות הירידות במחיר הנפט מתחילת החודש ב-9% במונחים דולריים, סך מחירי הסחורות נותר כמעט וללא שינוי במונחים שקליים (CRB שקלי). כמו כן, יש לזכור שבנובמבר עלו מחירי הסחורות במונחים שקליים ב-7% לאחר עלייה של 6% באוקטובר. השפעת העלייה לא באה כולה לידי ביטוי באינפלציה. יש למה לצפות... אנו צופים כי האינפלציה ב-12 החודשים הקרובים תהיה מעל למגולם בשוק- 3

* העלאות מחירי המים, הדלקים הנדל"ן עוד עשויות לחלחל בחודשים הקרובים גם לסעיפים אחרים במדד המחירים ולהמשיך ללחוץ אותו למעלה.

* גם בשאר העולם מתגברות הציפיות האינפלציוניות, בין אם כתוצאה טכנית מגריעת מדדים נמוכים היסטורית ובין עם כתוצאה מעליית ציפיות טהורה. שימו לב שבארה"ב עלתה היום האינפלציה המגולמת לשנה ב-10 שנים הקרובות לשיא מתחילת השנה, ל-2.29%, זאת לאחר שפרסום מדד המחירים ליצרן הפתיע כשעלה בנובמבר ב- 1.8%, לעומת צפי מוקדם לעליה מתונה יותר של 0.8%.

בנק ישראל צריך להמשיך ולעלות ריבית

מדד נובמבר ומדד דצמבר שצפוי לעלות גם הוא ב-0.3%, יחד עם הגורמים שהוזכרו כדוחפים לאינפלציה תומכים בהמשך העלאות הריבית, אך מלבדם קיימות סיבות נוספות בניהן:

* הריבית בישראל נמוכה ביחס למדינות מקבילות בעולם, במיוחד בולטת הרמה הזהה ביחס לרמה בגוש האירו (1%), וביחס למצבה הטוב יחסית של הכלכלה הישראלית, שעברה לצמיחה מוקדמת ומהירה יותר ממדינות רבות בעלות שיעורי ריבית גבוהים יותר.

* שוק המניות, האג"ח הקונצרני והנדל"ן הן רק מספר דוגמאות לעליות מחירי הנכסים המהירות בישראל ביחס למקומות אחרים בעולם. הותרת הריבית נמוכה מדי אומנם תמשיך לדחוף לעליית מחירים אך תגביר את העצבנות בשוק ואת הספקולנטים.

* התנודתיות באינפלציה ובציפיות לאינפלציה גבוהה מאד. למרות הצלחתו של ב"י להביא את האינפלציה ארוכת הטווח ליעד אין זה מספיק, סטיית התקן באינפלציה גבוהה וחוסר הוודאות וחוסר היציבות מקשים על תכנון עתידי ומרחיקים משקיעים מהמשק.

* התחזקות השקל כבר אינה צריכה להפחיד את ב"י כבעבר, היצוא נעמד שוב על הרגלים והחשש מדפלציה זניח

מאת: אמיר כהנוביץ, כלכלן מאקרו בכלל פיננסים