אחרי המדד, בנק ישראל צריך להמשיך ולעלות ריבית
מדד המחירים לצרכן עלה בחודש נובמבר 2009 ב-0.3%, בהשוואה לחודש אוקטובר 2009, כאשר הוא מתודקל ע"י עליות בסעיפי ירקות טריים, תחבורה, הלבשה ודיור. להערכתנו, המדד לחודש דצמבר ימשיך לעלות, ב- 0.3% נוספים, ב-12 החודשים הקרובים אנו צופים אינפלציה מצטברת של 3%, מה שלוחץ על ב"י להמשיך ולעלות את הריבית.
השפעות עיקריות על מדד המחירים בחודשים הקרובים:
* מים - התוכנית להעלאת מחירי המים (העלאה של 25% בינואר 2010, 15% ביוני 2010 ו-2% בינואר 2011). צפויה למשוך להערכתנו את האינפלציה אל עבר הגבול העליון של ב"י ל-3% ולהוסיף למדד המחירים לצרכן ב-12 החודשים הקרובים כ-4 עשיריות האחוז. בין אם העלייה מתוכננת ובין אם לא זוהי אינפלציה שאין על ב"י להתעלם ממנה.
* השקל חזר להתחזק החודש ואולי יעכב את העלאת הריבית - נראה אומנם שפעולות ב"י הצליחו לייצב מאז חודש ספטמבר את השקל מול הדולר סביב שער של 3.8, אך בין אם ההתייצבות היא כתוצאה מהתערבות ב"י ובין אם לא, אל מול שאר המטבעות העיקריים מלבד הדולר החל מאז השקל להיחלש. אם זאת, גם מגמה זו החלה להשתנות כשמתחילת החודש החל השקל להתחזק גם מולם. המגמה החדשה ממתנת מעט את הציפיות האינפלציוניות, אך יש לזכור שהשקל נמצא לאחר פיחות משמעותי מולם ושיש כוחות אחרים שדוחפים לעליות מחירים. יתכן מאד שהחזרה להתחזקות השקל הייתה בין הגורמים שדחפו את ב"י לחזור ולהגדיל השבוע את רכישות המט"ח ואולי גם יקשה על ב"י לעלות את ריבית ינואר.
* כמות הכסף מתמתנת, אך לא מספיק כדי להרגיע- כמות הכסף בישראל התחילה להתמתן לאיטה מאז חודש אוגוסט, יחד עם חזרה של ב"י למדיניות מוניטרית מרחיבה, אך עדיין כמות הכסף הנזיל בישראל גדולה ומאיימת מאינפלציה. האם הכסף הזה אכן ייזל לשווקים ויגרום לעליית מחירים חדה או שיבלע שוב במכשירי ההשקעה הארוכים לכשתעלה הריבית? אין תשובה ודאית. ברור שרוב הכסף ייסגר לטווחים ארוכים יותר, אך כמה זה רוב? לא ברור. מצורף גרף תצפיות המראה את השפעת השינוי בכמות הכסף על האינפלציה בחצי שנה עיכוב החל משנת 1988, כיום השינוי השנתי בכמות הכסף הנזיל עומדת על 55%.
* העלאות שכר בדרך - אנו מעריכים שהחל משנה הבאה גם שוק העבודה יחל לראות את סימני ההתאוששות, שיעורי האבטלה יחלו לרדת ונראה יותר ויותר העלאות שכר במשק. העלאות השכר ידחפו לאינפלציה וב"י יאלץ לעלות את הריבית בחדות כדי לרסן אותה, להערכתנו, זאת תגיע בסוף שנה הבאה עד ל-3%.
* ציפיות אינפלציה עוברות את יעד ב"י- ציפיות האינפלציה המגולמות בשוק האג"ח לשנה הקרובה עדיין עומדות בתוך גבול יעד ב"י על 2.3%, אך האינפלציה המגולמת ל-2011 ול-2012 גבוהה ממנו, 3%, ותלחץ מצידה על ב"י לא להתמהמה יותר מידי עם העלאות הריבית. (ראה גרף ציפיות מגולמות בסוף הסקירה)
* הנפט נפל, מחירי הסחורות לא - למרות הירידות במחיר הנפט מתחילת החודש ב-9% במונחים דולריים, סך מחירי הסחורות נותר כמעט וללא שינוי במונחים שקליים (CRB שקלי). כמו כן, יש לזכור שבנובמבר עלו מחירי הסחורות במונחים שקליים ב-7% לאחר עלייה של 6% באוקטובר. השפעת העלייה לא באה כולה לידי ביטוי באינפלציה. יש למה לצפות... אנו צופים כי האינפלציה ב-12 החודשים הקרובים תהיה מעל למגולם בשוק- 3
* העלאות מחירי המים, הדלקים הנדל"ן עוד עשויות לחלחל בחודשים הקרובים גם לסעיפים אחרים במדד המחירים ולהמשיך ללחוץ אותו למעלה.
* גם בשאר העולם מתגברות הציפיות האינפלציוניות, בין אם כתוצאה טכנית מגריעת מדדים נמוכים היסטורית ובין עם כתוצאה מעליית ציפיות טהורה. שימו לב שבארה"ב עלתה היום האינפלציה המגולמת לשנה ב-10 שנים הקרובות לשיא מתחילת השנה, ל-2.29%, זאת לאחר שפרסום מדד המחירים ליצרן הפתיע כשעלה בנובמבר ב- 1.8%, לעומת צפי מוקדם לעליה מתונה יותר של 0.8%.
בנק ישראל צריך להמשיך ולעלות ריבית
מדד נובמבר ומדד דצמבר שצפוי לעלות גם הוא ב-0.3%, יחד עם הגורמים שהוזכרו כדוחפים לאינפלציה תומכים בהמשך העלאות הריבית, אך מלבדם קיימות סיבות נוספות בניהן:
* הריבית בישראל נמוכה ביחס למדינות מקבילות בעולם, במיוחד בולטת הרמה הזהה ביחס לרמה בגוש האירו (1%), וביחס למצבה הטוב יחסית של הכלכלה הישראלית, שעברה לצמיחה מוקדמת ומהירה יותר ממדינות רבות בעלות שיעורי ריבית גבוהים יותר.
* שוק המניות, האג"ח הקונצרני והנדל"ן הן רק מספר דוגמאות לעליות מחירי הנכסים המהירות בישראל ביחס למקומות אחרים בעולם. הותרת הריבית נמוכה מדי אומנם תמשיך לדחוף לעליית מחירים אך תגביר את העצבנות בשוק ואת הספקולנטים.
* התנודתיות באינפלציה ובציפיות לאינפלציה גבוהה מאד. למרות הצלחתו של ב"י להביא את האינפלציה ארוכת הטווח ליעד אין זה מספיק, סטיית התקן באינפלציה גבוהה וחוסר הוודאות וחוסר היציבות מקשים על תכנון עתידי ומרחיקים משקיעים מהמשק.
* התחזקות השקל כבר אינה צריכה להפחיד את ב"י כבעבר, היצוא נעמד שוב על הרגלים והחשש מדפלציה זניח
מאת: אמיר כהנוביץ, כלכלן מאקרו בכלל פיננסים
ליאור כגן, מנכ״ל הקרנות של מיטב"המניות בתל אביב לא זולות, אבל זו לא בועה; השוק נתמך באופטימיות גבוהה"
ליאור כגן, מנכ"ל מיטב קרנות נאמנות, אומר כי "כשהרגש מוביל את השוק, האלוקציה קובעת את התוצאה"; לדבריו, בטווח הקצר המסחר מונע מפחד לפספס את הראלי, בטווח הארוך השיקולים נטולי-רגש; מי פועל בשוק עכשיו, מי קונה ומי מוכר ואיזה סקטורים יכולים הכי ליהנות מהסביבה החדשה?
מיטב השוק רותח, המדדים שוברים שיאים, והמשקיעים מתקשים להישאר על הגדר. מדד ת"א־35 פרץ בשבועות האחרונים שוב את השיא ההיסטורי שלו, בפעם ה־40 מתחילת השנה, על רקע שילוב של אופטימיות סביב תכנית טראמפ ותחושה כללית ש"מי שלא בפנים - מפספס".
אבל מאחורי הכותרות והראלי עומדים דפוסים מורכבים יותר. בשיחה עם ליאור כגן, מנכ"ל מיטב קרנות נאמנות, עולה תמונה שמבחינה היטב בין מסחר קצר־טווח, פסיכולוגי, לבין ניהול השקעות שמבוסס על החלטות לטווח ארוך. לדבריו, הסנטימנט הציבורי מתחלף במהירות, אבל אצל השחקנים הגדולים - המוסדיים והזרים - הדברים נמדדים אחרת לגמרי.
מחקר מעניין: למה משקיעים מתנהגים כמו עדר - והמחיר שאנו משלמים על כך
כתבה מעוררת מחשבה: רמז עבה לסיום העליות בבורסה
"בטווח הקצר זה פחד לפספס, בטווח הארוך זה שיקול דעת"
“צריך להבחין בין מה שקורה ביומיום לבין מה שקורה באמת בטווח הארוך,” אומר כגן. “המסחר הקצר־טווח, כמו שאנחנו רואים בימים האחרונים, מונע מ־FOMO - פחד לפספס את הראלי. כל מי שמנהל כסף נמדד מול התעשייה ומול התחרות שלו, וכולם מפחדים להישאר בחוץ. זה מסחר רגשי, של חדשות, של מומנטום.”
״צריך להישאר מציאותיים; השוק אצלנו מתומחר על מלא״
הוא לא בא ״לקלקל מסיבות״ אבל סבור שכשהמכפילים גבוהים משמועתית באירופה והאופטימיות הגבוהה כבר מגולמת במחירים התיקון יכול להיות מעבר לפינה; עודד מקלר מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים של IBI מספר על דפוס ההשקעות של משקיעי הריטייל שהשתנה ומה לדעתו האלוקציה הנכונה בזמנים של פריצת שיאים
הבורסה בתל אביב שוברת שיא אחר שיא. ת״א 35 שבר שיא בפעם ה־40 מתחילת השנה. והשאלה שנשאלת בכל חדר מסחר או פגישה בין משקיעים היא האם לראלי הזה יש עוד בסיס? המערכה בעזה קרובה לסיום אבל האי־ודאות הביטחונית רחוקה מסיום רשמי כשחזיתות מתימן ובאיראן רוחשות פעילות. אבל לשוק זה פחות מפריע. השוק המקומי מתנהג כמו שהעתיד כבר כאן. כמו שכבר המזרח התיכון שינה את פניו ומוסלמים עולים לירושלים במקום למכה - לפחות מבחינת הזרמת כספים. המניות עולות, השקל מתחזק, ותיאבון הסיכון של המשקיעים הפרטיים בשיא.
21 נקודות של “תכנית טראמפ” הצליחו להוסיף מאות נקודות למדדים. התכנית של הנשיא שכוללת הפסקת אש, החזרת כל החטופים והסדרה אזורית רחבה, עוררו את אחד מגלי האופטימיות העוצמתיים שראינו מאז תחילת המלחמה.
יום המסחר הראשון של השבוע היה אחד התנודתיים שנראו בתקופה האחרונה. העליות החדות בפתיחה התמתנו לקראת הסגירה, אבל שלושת המדדים המרכזיים סיימו בעליות: מדד ת״א 125 עלה בכ־0.6%, מדד ת״א 90 הוסיף כ־1.5%, ומדד ת״א 35 טיפס בכ־0.3%. בתוך כך נשברו שוב שיאים ת״א 35 בפעם ה־40 מתחילת השנה, ת״א 90 בפעם ה־32 ות״א 125 בפעם ה־37. מחזור המסחר במניות היה גבוה מהרגיל ליום ראשון, כש-2.8 מיליארד שקל החליפו ידיים בשוק המניות, ובאיגרות החוב נרשם מחזור של כ־4.5 מיליארד שקל. גם בזירת המט"ח הורגשה תנועה משמעותית, כשהשקל המשיך להתחזק לרמה של 3.29 שקלים לדולר.
אלא שבתוך כל ההתלהבות הזאת יש לא מעט סימני שאלה. עד כמה הראלי הזה מתבסס על נתונים כלכליים אמיתיים? מה צפוי לשקל אם הייסוף ייתמשך, והאם בנק ישראל ימשיך לעמוד מנגד? ובעיקר - איך צריך לפעול בתקופה שבה הכול נראה כל כך חיובי, אפילו חיובי מדי?
כדי לנסות לענות על השאלות האלה, שוחחנו עם עודד מקלר, מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים בניהול תיקים של IBI. מקלר, שמלווה אלפי משקיעים פרטיים מדי יום, רואה מקרוב את השינוי בהתנהגות הקהל מאז השינוי של הטון בשווקים. “האווירה חיובית מאוד”, הוא אומר, “יש תחושת ביטחון, המשקיעים מחפשים יותר ריסק, פחות מפחדים מירידות, וזה נובע גם מהתכנית המדינית שיצרה תקווה, אבל גם מהעובדה שבשלוש השנים האחרונות מי שנשאר בשוק - נהנה מעליות כמעט רצופות”.
