אחרי המדד, בנק ישראל צריך להמשיך ולעלות ריבית
מדד המחירים לצרכן עלה בחודש נובמבר 2009 ב-0.3%, בהשוואה לחודש אוקטובר 2009, כאשר הוא מתודקל ע"י עליות בסעיפי ירקות טריים, תחבורה, הלבשה ודיור. להערכתנו, המדד לחודש דצמבר ימשיך לעלות, ב- 0.3% נוספים, ב-12 החודשים הקרובים אנו צופים אינפלציה מצטברת של 3%, מה שלוחץ על ב"י להמשיך ולעלות את הריבית.
השפעות עיקריות על מדד המחירים בחודשים הקרובים:
* מים - התוכנית להעלאת מחירי המים (העלאה של 25% בינואר 2010, 15% ביוני 2010 ו-2% בינואר 2011). צפויה למשוך להערכתנו את האינפלציה אל עבר הגבול העליון של ב"י ל-3% ולהוסיף למדד המחירים לצרכן ב-12 החודשים הקרובים כ-4 עשיריות האחוז. בין אם העלייה מתוכננת ובין אם לא זוהי אינפלציה שאין על ב"י להתעלם ממנה.
* השקל חזר להתחזק החודש ואולי יעכב את העלאת הריבית - נראה אומנם שפעולות ב"י הצליחו לייצב מאז חודש ספטמבר את השקל מול הדולר סביב שער של 3.8, אך בין אם ההתייצבות היא כתוצאה מהתערבות ב"י ובין אם לא, אל מול שאר המטבעות העיקריים מלבד הדולר החל מאז השקל להיחלש. אם זאת, גם מגמה זו החלה להשתנות כשמתחילת החודש החל השקל להתחזק גם מולם. המגמה החדשה ממתנת מעט את הציפיות האינפלציוניות, אך יש לזכור שהשקל נמצא לאחר פיחות משמעותי מולם ושיש כוחות אחרים שדוחפים לעליות מחירים. יתכן מאד שהחזרה להתחזקות השקל הייתה בין הגורמים שדחפו את ב"י לחזור ולהגדיל השבוע את רכישות המט"ח ואולי גם יקשה על ב"י לעלות את ריבית ינואר.
* כמות הכסף מתמתנת, אך לא מספיק כדי להרגיע- כמות הכסף בישראל התחילה להתמתן לאיטה מאז חודש אוגוסט, יחד עם חזרה של ב"י למדיניות מוניטרית מרחיבה, אך עדיין כמות הכסף הנזיל בישראל גדולה ומאיימת מאינפלציה. האם הכסף הזה אכן ייזל לשווקים ויגרום לעליית מחירים חדה או שיבלע שוב במכשירי ההשקעה הארוכים לכשתעלה הריבית? אין תשובה ודאית. ברור שרוב הכסף ייסגר לטווחים ארוכים יותר, אך כמה זה רוב? לא ברור. מצורף גרף תצפיות המראה את השפעת השינוי בכמות הכסף על האינפלציה בחצי שנה עיכוב החל משנת 1988, כיום השינוי השנתי בכמות הכסף הנזיל עומדת על 55%.
* העלאות שכר בדרך - אנו מעריכים שהחל משנה הבאה גם שוק העבודה יחל לראות את סימני ההתאוששות, שיעורי האבטלה יחלו לרדת ונראה יותר ויותר העלאות שכר במשק. העלאות השכר ידחפו לאינפלציה וב"י יאלץ לעלות את הריבית בחדות כדי לרסן אותה, להערכתנו, זאת תגיע בסוף שנה הבאה עד ל-3%.
* ציפיות אינפלציה עוברות את יעד ב"י- ציפיות האינפלציה המגולמות בשוק האג"ח לשנה הקרובה עדיין עומדות בתוך גבול יעד ב"י על 2.3%, אך האינפלציה המגולמת ל-2011 ול-2012 גבוהה ממנו, 3%, ותלחץ מצידה על ב"י לא להתמהמה יותר מידי עם העלאות הריבית. (ראה גרף ציפיות מגולמות בסוף הסקירה)
* הנפט נפל, מחירי הסחורות לא - למרות הירידות במחיר הנפט מתחילת החודש ב-9% במונחים דולריים, סך מחירי הסחורות נותר כמעט וללא שינוי במונחים שקליים (CRB שקלי). כמו כן, יש לזכור שבנובמבר עלו מחירי הסחורות במונחים שקליים ב-7% לאחר עלייה של 6% באוקטובר. השפעת העלייה לא באה כולה לידי ביטוי באינפלציה. יש למה לצפות... אנו צופים כי האינפלציה ב-12 החודשים הקרובים תהיה מעל למגולם בשוק- 3
* העלאות מחירי המים, הדלקים הנדל"ן עוד עשויות לחלחל בחודשים הקרובים גם לסעיפים אחרים במדד המחירים ולהמשיך ללחוץ אותו למעלה.
* גם בשאר העולם מתגברות הציפיות האינפלציוניות, בין אם כתוצאה טכנית מגריעת מדדים נמוכים היסטורית ובין עם כתוצאה מעליית ציפיות טהורה. שימו לב שבארה"ב עלתה היום האינפלציה המגולמת לשנה ב-10 שנים הקרובות לשיא מתחילת השנה, ל-2.29%, זאת לאחר שפרסום מדד המחירים ליצרן הפתיע כשעלה בנובמבר ב- 1.8%, לעומת צפי מוקדם לעליה מתונה יותר של 0.8%.
בנק ישראל צריך להמשיך ולעלות ריבית
מדד נובמבר ומדד דצמבר שצפוי לעלות גם הוא ב-0.3%, יחד עם הגורמים שהוזכרו כדוחפים לאינפלציה תומכים בהמשך העלאות הריבית, אך מלבדם קיימות סיבות נוספות בניהן:
* הריבית בישראל נמוכה ביחס למדינות מקבילות בעולם, במיוחד בולטת הרמה הזהה ביחס לרמה בגוש האירו (1%), וביחס למצבה הטוב יחסית של הכלכלה הישראלית, שעברה לצמיחה מוקדמת ומהירה יותר ממדינות רבות בעלות שיעורי ריבית גבוהים יותר.
* שוק המניות, האג"ח הקונצרני והנדל"ן הן רק מספר דוגמאות לעליות מחירי הנכסים המהירות בישראל ביחס למקומות אחרים בעולם. הותרת הריבית נמוכה מדי אומנם תמשיך לדחוף לעליית מחירים אך תגביר את העצבנות בשוק ואת הספקולנטים.
* התנודתיות באינפלציה ובציפיות לאינפלציה גבוהה מאד. למרות הצלחתו של ב"י להביא את האינפלציה ארוכת הטווח ליעד אין זה מספיק, סטיית התקן באינפלציה גבוהה וחוסר הוודאות וחוסר היציבות מקשים על תכנון עתידי ומרחיקים משקיעים מהמשק.
* התחזקות השקל כבר אינה צריכה להפחיד את ב"י כבעבר, היצוא נעמד שוב על הרגלים והחשש מדפלציה זניח
מאת: אמיר כהנוביץ, כלכלן מאקרו בכלל פיננסים
שי בייליס (רשתות)תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?
פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה
הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס.
המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.
במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.
פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים. המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.
מסלול של 'הסדר כופר'
על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.
הריבית ללא שינוי - מה יהיה בהמשך?
בנק ישראל הלך "על בטוח"; איך החלטת הריבית הבאה קשורה למה שיקבע הפד' בארה"ב; ומה הגורמים שמשפיעים על הריבית?
בנק ישראל הותיר את הריבית על 4.5%. הוועדה המוניטרית של בנק ישראל, בראשות הנגיד פרופ' אמיר ירון, הלכה על בטוח והחליטה על רקע אי הוודאות הביטחונית לא להוריד את הריבית.
על פי תחזית חטיבת המחקר של בנק ישראל מלפני חודש-חודשיים, יבצע בנק ישראל שלוש הורדות דירוג והריבית הממוצעת ברבעון השני של 2026 תהיה 3.75%. עם זאת, תחילת סבב הורדות הריבית הזה נדחה על רקע חששות של בנק ישראל מאי הוודאות בנוגע למצב הגיאופוליטי. יש כלכלנים שמעריכים שהריבית תרד ל-3.25%-3.5% בעוד שנה מהיום.
ההודעה הבאה צפויה להיות ב-29 בספטמבר, אחרי שיו"ר הפד' ידווח על הריבית בארה"ב שצפויה לרדת. יש סיכוים סבירים כעת שתהיה הורדה אצלנו, אבל בבנק ישראל מציינים שזה יהיה בהתאם לאירועים השוטפים ועל פי ההתפתחויות.
- מתי הריבית תתחיל לרדת?
- הורדת הריבית מתרחקת: המציאות הבטחונית מכתיבה את הקצב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נשיא לשכת רואי החשבון, רו"ח חן שרייבר, בתגובה על החלטת בנק ישראל להשאיר את הריבית על כנה: "אנחנו מאד מאוכזבים מההחלטה והססנות הייתר שמגלה בנק ישראל בכל הנוגע לקביעת אחוז הריבית במשק מזה זמן רב. ציפינו שבשלב הזה הנגיד יוריד את הריבית, אפילו ברבע
אחוז, רק בשביל לאותת למשק שתקופה ארוכה כבר מצפה להורדת הריבית. כמי שמחוברים לעסקים ולמצב בשטח, על פי הערכות שלנו בלשכת רואי החשבון כ-70% מהעסקים הקטנים שנפתחו בשנתיים האחרונות, מצויים בסכנת קריסה. לכך יש להוסיף כמובן את כלל בעלי העסקים ונוטלי המשכנתאות, שמתקשים
מאד להתנהל בסביבת ריבית כל כך גבוהה. גם ההצמדות למה שיעשה נגיד הפד איננה ברורה בכלל , ישראל וארה״ב זה לא אותו גודל, לא אותם השווקים ולא אותם הפרמטרים הכלכליים. לנו רק שוב נותר לקוות שהפעם זו באמת הפעם האחרונה שהריבית במשק אינה יורדת בתקופה הקרובה".
