המדד התל-אביבי שפרץ מזמן לשיא היסטורי חדש
המשקיעים בבורסה של תל-אביב עסוקים ברובו המוחלט של הזמן שהם מקדישים להשקעות או למסחר במדדי ת"א 25, ת"א 75, מדד הבנקים, הנדל"ן או התל-טק והיתר 50. וכמובן שבמניות המרכיבות את המדדים לצד העדכון החצי שנתי שמתבצע בהרכבים.
המדדים האלה רחוקים מרחק של עשרות אחוזים מהשיא ההיסטורי שלהם, שנקבע מתישהו במהלך 2007 (מדד ת"א נדל"ן 15, שספג בשנתיים האחרונות את הפגיעה הקשה ביותר, הוא הרחוק ביותר מהשיא).
ואולם, יש מדד מניות נוסף בבורסה המקומית, שהוא "נחבא אל הכלים" פחות או יותר. והמדד הזה, לא להאמין, שבר במהלך חודש אוקטובר השנה את שיאו ההסטורי. מדובר במדד תל-דיב 20, שהושק בבורסה בחודש יולי 2006, ומייצג את 20 המניות של החברות בעלות תשואת הדיבידנד הגבוהה בבורסה, שנכללות במדד ת"א 100.
המדד עומד היום על 1,250 נקודות, לאחר עליה של 149% מתחילת השנה. בחודש יולי 2007 סימן המדד את השיא הקודם שלו ב-1,183 נקודות וכאמור, באוקטובר הוא פרץ אותו וטיפס לשיא חדש.
תשואת הדיבידנד הממוצעת של החברות במדד עומדת כיום על כ-6%, גם לאחר העליות האחרונות. זאת בעיקר עקב הדיבידנדים הגבוהים של חברות התקשורת, שצפויות לחלק ב-2010 למשקיעים בהם מזומן בחזרה לחשבונות הבנק בהיקף של כ-10%-11% לכל הפחות. לאור תשואה הדלה שמעניקות היום אגרות החוב הממשלתיות צמודות המדד ואג"ח הקונצרניות בדירוגים גבוהים, תשואה של 6%, גם אם היא תנודתיות יותר, נראית מפתה.
כיום מרכיב המדד חברות בולטות מתחומי התקשורת, האנרגיה והקמעונאות. מי שנעדר ממנו לחלוטין הם חברות הביטוח ובעיקר הבנקים, שכן הם נאבקו בשנתיים האחרונות עם השלכות המשבר הכלכלי והפיננסי בארץ ובעולם ואף נאלצו לגייס כספים על מנת לעמוד בדרישות של בנק ישראל להגדיל את הלימות ההון. סביר להניח, עם זאת, שהבנקים יחזרו למדד הזה במהלך 2010 או 2011 לכל המאוחר, עם החזרה שלהם לחלוקת דיבידנדים בהיקפים משמעותיים, וכמובן בהנחה שלא יתרגש עלינו צונאמי כלכלי נוסף.
בכל אופן, "החמישיה הפותחת" של המדד מרכיבה את בזק, דיסקונט השקעות, אבנר יהש, פרטנר וסלקום. לכל אחת מהן משקל של 9.5% במדד, המשקל המקסימלי. אחריהן באות שופרסל, בזן, דלק קידוחים יהש וכלל תעשיות, עם משקלים של 8.27%-7.21%. אחריהן נמצאות דלק רכב, גב ים, רבוע כחול ישראל, מליסרון, מטריקס, אמות, רמי לוי, פורמולה, גולף, מעברות, וסוגרת את הרשימה חברת אבגול.
המדד מתעדכן ביחד עם שאר המדדים בבורסה, אחת לחצי שנה. העדכון הקרוב יתבצע ב-1 בינואר 2010, לפי שערי הסגירה של ה-15 בדצמבר. בינתיים, ברשימה הנוכחית, בולטות גם חברות הנדל"ן המניב שעיקר פעילותן בישראל. אלה שמרו על יציבות יחסית בעסקיהן בשנה האחרונה, כשלעומתן חברות הנדל"ן היזמי או אלה שעיקר פעילותן בחו"ל ספגו כידוע מכה כואבת.
לא מעט מחקרים שנעשו בעולם הצביעו על כך שמניות של חברות המחלקות באופן קבוע דיבידנדים מעניקות למחזיקים בהן תשואה עודפת משמעותית לאורך זמן על מניות שאינן מחלקות דיבידנד. על רקע זה ההתאוששות המרשימה והפריצה לשיא חדש של התל-דיב 20 מובנת והוא ככל הנראה ימשיך להוביל גם ב-2010.
״צריך להישאר מציאותיים; השוק אצלנו מתומחר על מלא״
הוא לא בא ״לקלקל מסיבות״ אבל סבור שכשהמכפילים גבוהים משמועתית באירופה והאופטימיות הגבוהה כבר מגולמת במחירים התיקון יכול להיות מעבר לפינה; עודד מקלר מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים של IBI מספר על דפוס ההשקעות של משקיעי הריטייל שהשתנה ומה לדעתו האלוקציה הנכונה בזמנים של פריצת שיאים
הבורסה בתל אביב שוברת שיא אחר שיא. ת״א 35 שבר שיא בפעם ה־40 מתחילת השנה. והשאלה שנשאלת בכל חדר מסחר או פגישה בין משקיעים היא האם לראלי הזה יש עוד בסיס? המערכה בעזה קרובה לסיום אבל האי־ודאות הביטחונית רחוקה מסיום רשמי כשחזיתות מתימן ובאיראן רוחשות פעילות. אבל לשוק זה פחות מפריע. השוק המקומי מתנהג כמו שהעתיד כבר כאן. כמו שכבר המזרח התיכון שינה את פניו ומוסלמים עולים לירושלים במקום למכה - לפחות מבחינת הזרמת כספים. המניות עולות, השקל מתחזק, ותיאבון הסיכון של המשקיעים הפרטיים בשיא.
21 נקודות של “תכנית טראמפ” הצליחו להוסיף מאות נקודות למדדים. התכנית של הנשיא שכוללת הפסקת אש, החזרת כל החטופים והסדרה אזורית רחבה, עוררו את אחד מגלי האופטימיות העוצמתיים שראינו מאז תחילת המלחמה.
יום המסחר הראשון של השבוע היה אחד התנודתיים שנראו בתקופה האחרונה. העליות החדות בפתיחה התמתנו לקראת הסגירה, אבל שלושת המדדים המרכזיים סיימו בעליות: מדד ת״א 125 עלה בכ־0.6%, מדד ת״א 90 הוסיף כ־1.5%, ומדד ת״א 35 טיפס בכ־0.3%. בתוך כך נשברו שוב שיאים ת״א 35 בפעם ה־40 מתחילת השנה, ת״א 90 בפעם ה־32 ות״א 125 בפעם ה־37. מחזור המסחר במניות היה גבוה מהרגיל ליום ראשון, כש-2.8 מיליארד שקל החליפו ידיים בשוק המניות, ובאיגרות החוב נרשם מחזור של כ־4.5 מיליארד שקל. גם בזירת המט"ח הורגשה תנועה משמעותית, כשהשקל המשיך להתחזק לרמה של 3.29 שקלים לדולר.
אלא שבתוך כל ההתלהבות הזאת יש לא מעט סימני שאלה. עד כמה הראלי הזה מתבסס על נתונים כלכליים אמיתיים? מה צפוי לשקל אם הייסוף ייתמשך, והאם בנק ישראל ימשיך לעמוד מנגד? ובעיקר - איך צריך לפעול בתקופה שבה הכול נראה כל כך חיובי, אפילו חיובי מדי?
כדי לנסות לענות על השאלות האלה, שוחחנו עם עודד מקלר, מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים בניהול תיקים של IBI. מקלר, שמלווה אלפי משקיעים פרטיים מדי יום, רואה מקרוב את השינוי בהתנהגות הקהל מאז השינוי של הטון בשווקים. “האווירה חיובית מאוד”, הוא אומר, “יש תחושת ביטחון, המשקיעים מחפשים יותר ריסק, פחות מפחדים מירידות, וזה נובע גם מהתכנית המדינית שיצרה תקווה, אבל גם מהעובדה שבשלוש השנים האחרונות מי שנשאר בשוק - נהנה מעליות כמעט רצופות”.
כמה מס משלמת אנבידיה בישראל?
המס המינימלי הגלובלי מגיע לישראל - 15% על תאגידים רב-לאומיים; משרד האוצר מאמץ את כללי Pillar 2 של ה-OECD החל מ-2026 - מה המשמעות?
העולם משנה את כללי המשחק במיסוי חברות, וישראל מצטרפת לרפורמה. משרד האוצר פרסם תזכיר חקיקה שכולל מס מינימלי מקומי בשיעור 15% על חברות גדולות רב-לאומיות, החל משנת המס 2026. זה חלק ממגמה גלובלית שמובילה ארגון ה-OECD במסגרת "Pillar 2" - רפורמה בינלאומית שנועדה למנוע מחברות ענק להעביר רווחים למדינות עם מס נמוך.
המהלך לא נוגע לעסקים קטנים או בינוניים, אלא לענקיות טכנולוגיה וייצור שפועלות בישראל כחלק מקבוצה גלובלית. התזכיר מאמץ כללים הנקראים "QDMTT" - מס משלים מקומי מוסמך. זה מס "תוספת" שישראל תגבה על רווחים שנוצרו כאן, אם שיעור המס האפקטיבי יורד מתחת ל-15%.
מי חייב? רק חברות תושבות ישראל שהן חלק מקבוצה רב-לאומית שמגלגלת מחזור עולמי של לפחות 750 מיליון דולר. זה אומר ענקיות כמו מרכזי פיתוח תוכנה, מפעלי ייצור או משרדי מטה אזוריים.
עד היום, חברות רב-לאומיות בישראל יכלו ליהנות משיעורי מס אפקטיביים של 6% או פחות, בעיקר בזכות חוק עידוד השקעות הון. עכשיו, הרצפה עולה ל-15%, מה שמגדיל את הנטל על חברות שפעלו עם הטבות נמוכות.
- אנבידיה מאבדת גובה - איך העסקה של AMD תשפיע עליה?
- האם אנבידיה תמשיך לשבור שיאים? ומניות הליתיום מזנקות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדוגמה המרכזית: מה יקרה לאנבידיה
כדי להמחיש את ההשפעה, נתמקד באנבידיה, ענקית השבבים שיש לה נוכחות משמעותית בישראל עם מרכזי פיתוח בתל אביב, חיפה ויוקנעם ואלפי עובדים. אנבידיה נערכת להשקעה שתכפיל את היקף העובדים שלה בארץ לכיוון ה-10,000 עובדים במקביל להקמת קמפוס ענק.
