מנסים לקדם את הביומד: משרדי האוצר והתמ"ת במכרז להקמת קרנות השקעה בכ-80 מיליון דולר

בכיר בענף מדעי החיים בארץ: "מדובר בסכומים יפים שצריכים להגיע בעיקר לחברות הקטנות יותר, הסטארטאפים, שיכולים בעזרתם לגייס עוד עובדים ולהתקדם במחקר ופיתוח"
קובי ישעיהו |

משרדי האוצר והתמ"ת, מפרסמים היום (ג') מכרז להקמת קרנות השקעה בתחום מדעי החיים, בדגש על השקעות בביו-פארמה. באוצר אומרים כי "הקמת הקרנות מתבססת על מחקרים, לפיהם לשוק הביו-פארמה הישראלי פוטנציאל אדיר אשר אינו ממומש ועל עבודת מטה יסודית שנערכה על-ידי המשרדים למעלה שנה".

קרנות ההשקעה תוקמנה במבנה סטנדרטי של קרנות הון סיכון, כאשר כל קרן תנוהל על ידי גוף מנהל מקצועי בעל ניסיון רב בהשקעות בתחום הביו-טכנולוגיה בארץ ובחו"ל. הגוף המנהל ייבחר על ידי המדינה בהליך דו שלבי. השלב הראשון - שלב המיון המוקדם יאפשר רק לצוותים מהשורה הראשונה להיבחר כמנהלי הקרנות.

הגוף המנהל יהיה עצמאי בניהול הקרן ובהחלטותיה. הממשלה, אשר תשקיע במיזם 80 מיליון דולר, תשמש כשותף מוגבל בקרנות לצד משקיעים פרטיים מהארץ ומחו"ל.

בשיחה עם Bizportal אומר בכיר בענף מדעי החיים בארץ כי "מדובר בסכומים יפים שצריכים להגיע בעיקר לחברות הקטנות יותר, הסטארטאפים, שיכולים בעזרתם לגייס עוד עובדים ולהתקדם במחקר ופיתוח. הכסף הזה יכול בין השאר לעזור בהחזרתם לארץ של מדענים ומוחות שעובדים היום בארה"ב בגלל שאין לתעשיה בארץ יכולת לקלוט אותם".

עוד אומר הבכיר כי "אם הכסף יגיע בסופו של דבר לחברות הגדולות והמבוססות יחסית אז התועלת שלו תהיה פחותה בהרבה, ויהיה כאן פספוס מסויים. התעשייה כאן עוד צעירה וזקוקה לכל המשאבים שהיא יכולה לגייס כי הפוטנציאל גדול".

מעבר לפוטנציאל הכלכלי הגלום בהשקעות בתעשיית מדעי החיים בישראל, במבנה הקרנות נקבעו תמריצים ממשלתיים שהופכים את אלטרנטיבת ההשקעה בישראל (של הון מקומי וזר) אטרקטיבית עוד יותר.

עוד אומרים באוצר כי הסיבה העיקרית למיזם המשותף, המפורסם היום, הינה התשתית המצוינת הקיימת בישראל לקיומה של תעשיית הביו-פארמה, אשר אינה מגיעה לכלל מיצוי, בין היתר, נוכח הצורך בהשקעות בהיקפים גדולים ובשל זמן הפיתוח שהינו ארוך יחסית. מטרת קרנות ההשקעה היא לגשר על פער המימון ולהביא להרחבת וביסוס פוטנציאל משקי גדול זה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה