בריינסוויי מציגה תוצאות: "הצפי שלנו לתחילת הכנסות הביא להגדלת הוצאות המו"פ"

כך אומר עוזי סופר, מנכ"ל החברה, בשיחה עם Bizportal. החברה דיווחה על הפסד של כ-51.8 מיליון שקל ברבעון השני, בעיקר עקב רישום העליה החדה בשווי אופציה 2 כהוצאה
קובי ישעיהו |

חברת הביומד בריינסוויי דיווחה לפני זמן קצר על תוצאותיה ברבעון השני של 2009. בשורה התחתונה דיווחה החברה על הפסד של כ-51.8 מיליון שקל ברבעון השני, לעומת הפסד של כ-14.8 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

הזינוק החד בהפסדים נובע בעיקר משני גורמים: גידול משמעותי בהוצאות המימון ובהוצאות החברה על מחקר ופיתוח. ההוצאות על מו"פ זינקו מכ-1.8 מיליון שקל ברבעון המקביל לכ-5.28 מיליון שקל ברבעון הנוכחי ואילו הוצאות המימון קפצו מ-12.87 מיליון שקל לכ-46.13 מיליון שקל.

בשיחה עם Bizportal אומר עוזי סופר, מנכ"ל החברה, כי "העליה החדה בהוצאות המו"פ נובעת בעיקר מהציפיה שלנו להתחיל לרשום הכנסות ולכן להחזיר מענק שקיבלנו מהמדען הראשי, שאותו רשמנו כהלוואה".

בנוגע לגידול בהוצאות המימון אומר סופר כי "מדובר באבסורד שנגרם עקב ה-IFRS. רק בגלל שאופציה 2 צמודה למדד והערך שלה זינק בעקבות העליה החדה במחיר המניה אנחנו מחוייבים לרשום את זה כהוצאה אבל אין לנו הוצאות מימון למעשה".

הגרעון בהון העצמי של החברה ליום 30 ביוני 2009 עמד על כ-42.2 מיליון שקל, לעומת גרעון בסך שלכ-16.3 מיליון שקל ליום 30 ביוני 2008 והון עצמי בסך של כ-11 מיליון שקל ליום 31 בדצמבר 2008 . בחברה כאמור מסבירים כי הקיטון בהון העצמי בתקופת הדוח נובע בעיקר מהוצאות מימון שנרשמו עקב עליה בהתחייבות בגין אופציה סדרה 2 בהיקף של כ-50.82 מיליון שקל, מההפסד לתקופה, משינוי בהון המניות ובפרמיה כתוצאה ממימוש ע"י כלל חיתום , מהנפקה למשקיע מוסדי ומימוש אופציה סדרה 2.

במחצית הראשונה של שנת 2009 הסתכמו הוצאות המו"פ של החברה בכ-6.12 מיליון שקל לעומת הוצאות מו"פ של כ-2.46 מיליון שקל בתקופה המקבילה בשנת 2008 . הגידול בהוצאות מו"פ נובע כתוצאה מרישום מענקים ממשלתיים כהתחייבות במקום רישום כקיטון בהוצאות וכן כתוצאה מהגדלת היקף פעילות המו"פ.

נציין כי בתחילת החודש דיווחה החברה כי תוצאות סופיות של ניסוי קליני במכשיר ה-deep tms שלה לטפול בסובלים מדיכאון עמיד מעידות כי הטיפול אפקטיבי.

הניסוי נערך במקביל על ידי המרכז הרפואי הדסה והמרכז לבריאות הנפש באר יעקב, ע"י ד"ר משה איסרלס, והשתתפו בו 56 נבדקים הסובלים מדיכאון עמיד לטיפול תרופתי. התוצאות הסופיות בניסוי מבוססות על הדו"ח הסופי של החוקר הראשי. ב-45 מטופלים אשר השלימו לפחות 10 טיפולים, הודגם שיפור משמעותי סטטיסטית של כ-13 נקודות בממוצע בניקוד שאלון ההמילטון ושל כ-10 נקודות בממוצע בניקוד שאלון עצמי. 22 מטופלים (49%) הגיבו לטיפול באופן משמעותי (שיפור של לפחות 50% במדד ההמילטון ) ו-13 מטופלים (29%) הגיעו להחלמה מלאה (רמיסיה).

מנכ"ל בריינסווי, עוזי סופר, אמר אז בשיחה עם Bizportal כי "המשמעות הכי חשובה היא בעצם שאנחנו מוכיחים שהמכשיר עובד מצוין בשילוב עם תרופות, לחולים שעמידים לתרופות. מדובר בקהל, גם של רופאים וגם מטופלים, שחלק מהם שינו המון פעמים את מינון ואופי התרופות כמה פעמים, חלקם מיואשים לגמרי, ואנחנו באים עם פתרון. עד היום כל הטיפולים שלנו היו מונוטראפיים (טיפול בלי שילוב של עוד גורם כמו תרופות - ק.י.) והתוצאות היו פנטסטיות".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים - פרטים נוספים

חשיפה שמטלטלת את עולם הספורט: עשרות כדורגלנים, שופטים ורופאים חשודים בקבלת קצבאות פיקטיביות בסך כולל של עשרות מיליונים; מועדונים בליגת העל התחייבו להשיב כספים, אך החקירה עדיין בעיצומה

רן קידר |

פרשת ההונאה בביטוח הלאומי מסתעפת. כבר בהתחלה היה ברור שמדובר בהונאת ענק של שחקני כדורגל שנעזרו ברופאים (הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים) , וכעת מתברר שהיו מעורבים גם שופטי כדורגל ושהחקירה בעיצומה כשקבוצות כדורגל גם בליגת העל נדרשות להחזיר כספים לביטוח לאומי על תשלומים שלא מגיעים להן.  

זו הונאה שמשלבת עשרות שחקני כדורגל, רופאים, ועל פי החשדות גם: שופטים, מבקרי שופטים, אנשי הנהלה במועדונים ועובדים לשעבר של ביטוח לאומי. אלו פעלו לכאורה לכאורה במשותף כדי למשוך קצבאות בטענה של פציעה ואובדן כושר עבודה. 

שחקנים שהמשיכו לשחק ולהרוויח שכר דיווחו לביטוח הלאומי על אובדן כושר עבודה. בתיאום עם עורכי דין, הוזמנו חוות דעת רפואיות מטעם רופא שהעריך אחוזי נכות גבוהים במיוחד, הרבה מעבר למציאות. אותם שחקנים הופיעו בפני ועדות רפואיות וקיבלו קצבאות חודשיות בגין פגיעות לכאורה, בזמן שהם המשיכו לשחק באותו הרכב בדיוק.

החקירה, שמנוהלת בשיתוף פעולה בין הביטוח הלאומי ליחידת להב 433, התבצעה במשך חודשים רבים תחת מעטה חשאיות. מאז שנעשתה גלויה, נחקרו כבר למעלה מ‑50 חשודים, בהם שמות מוכרים בעולם הספורט. חלק מהשחקנים כבר הודו, חלק ממשיכים להכחיש, אך כל העדויות מצביעות על דפוס פעולה קבוע ורחב היקף.

על פי החשד, הקצבאות הועברו לא רק לשחקנים, אלא גם למועדונים עצמם. הפועל באר שבע, בית"ר ירושלים והפועל חיפה התחייבו להחזיר כספים שהתקבלו שלא כדין. בקבוצה אחרת נמצא כי פעל רופא מתחזה, שהנפיק אישורים רפואיים בשמות של רופאים אחרים, ללא כל הסמכה רפואית חוקית.

בני לנדא
צילום: יחצ

המלאך המושיע של בית הדפוס הדיגיטלי של לנדא: קרן פימי

הקרן צפויה להזרים 80 מיליון דולר ל"לנדא קורפוריישן" שהצליחה לצבור חובות של כ-1.7 מיליארד שקל; אם המתווה יאושר פימי תהפוך לבעלים המלאים ותנסה להחזיר את בית הדפוס למסלול

מנדי הניג |

לנדא קורפוריישן חברת ההדפסה הדיגיטלית שהקים בני לנדא ושנתפסה במשך שנים כאחת ההבטחות הגדולות בתחום, נקלעה למשבר עמוק שהביא אותה לצו עיכוב הליכים ולחובות בהיקף עתק. חברת "לנדא דיגיטל פרינטינג", שהוקמה על ידי בני לנדא אחרי שמכר את אינדיגו ל‑HP תמורת 850 מיליון דולר, פנתה בסוף יוני להליך של עיכוב הליכים במטרה לקבל הגנה זמנית מנושים ולמצוא רוכש חדש שיחלץ אותה מהמשבר, עכשיו היא מתקרבת לעסקה שעשויה להיות גלגל ההצלה שלה וגם של למעלה מ-4,500 העובדים, קרן פימי מתכננת להזרים 80 מיליון דולר, למחוק את המניות הקיימות ולקבל לידיים את השליטה.

היקף החובות של לנדא עומד כיום על קרוב ל-1.7 מיליארד שקל, מתוכם היא חייבת כ-1.4 מיליארד למשקיעים ובעלי מניות וכ-300 מיליון נוספים לספקים ולבנקים. מול זה, הנכסים של ביתהדפוס הדיגיטלי בלי "הקניין הרוחני" מוערכים בכ-420 מיליון שקל. במסגרת העסקה המסתמנת, לפחות 20 מיליון דולר מתוך הכספים שתזרים פימי ינותבו כדי לפרוע בצורה חלקית את החובות העוצמים וכדי לממן את ההליכים המשפטיים. המהלך יובא לאישור הנושים, ואחרי זה להכרעת בית המשפט.

החברה פיתחה טכנולוגיה להדפסת דיו מבוסס מים, והגנה את הפיתוחים שלה בפטנטים. הטכנולוגיה רלוונטית לדפוס המסחרי, להדפסת אריזות והוצאה לאור. לנדא פרינטינג הציגה את עצמה לאורך השנים כמי שיכולה לשנות את פני הענף, אבל בפועל היא לא הצליחה להמיר את ההבטחות להכנסות יציבות. ההשקעות העצומות בפיתוח ובייצור הכבידו עליה, וכל הכנסה הופנתה לכיסוי חובות. החובות הלכו ותפחו, מבלי שיישאר מרווח להשקיע בצמיחה.

פימי לא רק לוקחת שליטה - היא לוקחת את ההגה לידיים  

קרן פימי שנכנסת כעת לתמונה היא מהקרנות הגדולות והמנוסות בישראל, וכזו שיודעת להתמודד בדיוק עם מצבים מהסוג הזה. הקרן, שהוקמה ב-1996 על ידי ישי דוידי, מנהלת כיום הון של למעלה מ-8 מיליארד דולר ומתמחה בהשבחת חברות שנמצאות בצומת קריטית. בשונה ממשקיעים פסיביים שמסתפקים בהזרמת הון, פימי פועלת מתוך תפיסה אקטיבית – היא לוקחת שליטה, מחליפה הנהלות במידת הצורך, מתערבת בניהול השוטף ומובילה מהלכים שמטרתם לשפר תפעולית וניהולית את החברות שבהן היא מחזיקה.

לאורך השנים השקיעה פימי ביותר מ-100 חברות בתעשייה ובטכנולוגיה, על פי רוב בפימי מחפשים חברות ישראליות או עם זיקה לישראל.  רשימת ההשקעות שלה ארוכה ומוכרת: קמהדע, ריטליקס, ריווליס, נובולוג, מגל, תמי 4, המלט, אורמת, סקופ, חמת, גילת, מטרו מוטור, תדיראן קשר, פורמולה סיסטמס, נייר חדרה, רפא, עמיעד ועוד עשרות חברות נוספות.