שוק דירות של ספקולנטים? 52% מהרוכשים ביוני-יולי הם משקיעים, שיא כל הזמנים
תוצאות סקר חדש שחושף היום (יום ג') לוי יצחק, עורך מחירון הדירות, מגלות שמרבית הדירות שנרכשות בישראל כיום נקנות למטרות השקעה. "מדובר בשיא של כל הזמנים שכמותו טרם נמדד בעבר בישראל", אומר יצחק.
מסקר שנערך בקרב 1,340 רוכשי דירות בערי המרכז, השרון, השפלה, חיפה, באר שבע ואילת, עולה כי מתוך רוכשי דירות יד שנייה ביוני-יולי, 52% רכשו את הדירה למטרת השקעה, כאשר 15% מתוכם רכשו דירה חדשה (
יצחק מדגיש כי, בשנים קודמות היה פלח השוק של המשקיעים בנדל"ן בין 18% ל-30%. כמו כן, משקיעי החוץ מהווים רק אחוזים בודדים מכלל המשקיעים, אומר יצחק. "משקיעי החוץ כמעט ואינם מורגשים היום".
"ביוני-יולי נראה כאילו המיתון נעלם", אומר יצחק. "כל אחד מחפש לרכוש דירה מכל הבא ליד - דירה לכל ילד ואפילו שתיים. רבים מחפשים אפיקי השקעה. כנראה שהישראלים מאמינים כי רכישת דירה היא היא ההשקעה הטובה ביותר לתשואה חיובית עבור כספם".
לדברי יצחק, בחודש האחרון "אנו עדים ללחץ של רוכשים לבצע קניות נדל"ן מכל הבא ליד. בגלל מתעניינים רבים, בעלי דירות מעלים את מחיר הדירה באופן מוגזם. במרבית המקרים מדובר בדירות הנרכשות על ידי משקיעים או זוגות צעירים, ומחירן עד מיליון שקלים, אך ברוב המקרים הרבה פחות".
איפה רוכשים להשקעה ואילו תשואות מקבלים?
לדברי יצחק, דירות זולות נרכשות בבאר שבע ובחיפה, ב-200,000-350,000 שקלים, ומניבות תשואה של כ-6%. דירות במחירים דומים נרכשות בלוד ורמלה. בדרום תל אביב, קונים המשקיעים בסכומים של עד 500,000 שקלים -600,000 שקלים. באילת, רוכשים המשקיעים דירות ב-350,000-420,000 שקלים. באשקלון, דירת 2 חדרים משופצת נמכרה ב-325,000 שקלים ומושכרת ב-2000 שקלים לחודש, תשואה של כ-7%.
דירות זולות ב-500,000 שקלים "מבוקשות מאוד גם בפתח תקווה - כשהרוכשים מקווים לתכניות פינוי בינוי עתידיות ובינתיים משכירים בתשואה של כ-5%", אומר יצחק. "פה, חד משמעית אין מדובר במשקיעי נדל"ן קלאסיים, אלא במשקיעים שחשים שזה הזמן לעשות את ה'מכה' ולהיכנס עם כולם לשוק התוסס".
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
