עתיד ערוץ 10? הפגישה עם האוצר הסתיימה ללא פתרון
היום ב:15:00 תתכנס מועצת הרשות השנייה ותעסוק בנושא הליך המכרז, ובה יוחלט האם ביום שישי הקרוב תפורסם הודעה על מכרז ערוץ 10, יהיה זה הרגע האחרון להציל את ערוץ 10. נדמה כי ראשי הערוץ ינצלו כל דקה וכל לחץ אפשרי בכדי לקבל הטבות נוספות בעניין החובות אך על פי גורמים בשוק נראה כי בסופו של דבר נראה הסכם כלשהו וערוץ 10 ישאר. עם כל זאת כעת לא מצאה פשרה בין בעלי הערוץ לאוצר.
הישיבה שהתקיימה הבוקר בין ראשי ערוץ 10 לראשי משרד האוצר הסתיימה ללא תוצאות כאשר עיקר המחלוקת בין הצדדים התמקדה בערבויות שהערוץ אמור להפקיד בידי הרשות השנייה בגין חובות העבר בתחום התוכן, בהיקף של כ-30-40 מיליון שקל.
כאמור, המחלוקת העקרית הינה בעניין הערבויות אותם דורשת הרשות השנייה להפקיד בגין חובות התוכן.לפי גורמים שונים חל שינוי בעמדת בעלי ערוץ 10 וכעת הם מוכנים להעמיד סכום של כ-5 מיליון שקל במזומן כנגד חובותיו בגין דמי זיכיון, זאת כאשר האוצר דורש כ-12 מיליון שקל בגין חובות דמי זיכיון ותמלוגים. ואת 7 מיליון השקל הנותרים ישלם עד סוף השנה. בנוסף לכך, האוצר צפוי להקצות לו פרישת חובות בגובה של 50 מיליון שקל עד ל- עד 2012, הזמן המשוער שבו תחל הפעלת הרפורמה בשידור המסחרי, מעבר לשיטת הרישיונות.
לערוץ 10 חובות בגובה של יותר מ-100 מיליון שקל - כ-45 מיליון שקלים בגין דמי זיכיון ותמלוגים וכ-60 מיליון שקלים בגין חובות על השקעה חסרה בתכנים המוגדרים כסוגה עילית. זיכיון הערוץ עתיד לפוג בינואר 2010 ועד כה לא נמצאה הדרך שבו ניתן יהיה להאריכו, לאור זה שהערוץ לא עמד במחויבויותיו וסירב עד כה להעמיד את הסכומים הנדרשים להסדר.
נזכיר כי לפני כשבועיים הכריז יוסי מימן, מבעלי השליטה בערוץ 10, כי הוא מפסיק להזרים לו כסף. הוא ארנון מילצ'ן, רון לאודר ורופרט מרדוק, יפסיקו להזרים כספים בסוף החודש, לאחר שנים של הפסדים כבדים. במידה ולא יימצא פיתרון, הערוץ יפסיק לפעול בסוף החודש. לדבריו, "הכתפיים שלי לא רחבות מספיק והחשק לא קיים להמשיך עם ההזרמות. יש להפסיק עם הזיכיונות ולעבור לרישיונות - יש 400 עובדים בערוץ 10 שמתישהו בקיץ עלולים למצוא עצמם ללא עבודה וזה לא שונה מפרי גליל או עוף העמק. זה לא איום, אך אנו פשוט לא יכולים יותר ואני אישית לא יכול ולא רוצה לשאת בנטל הזה לבד. המשחק נגמר", כך אמר מימן.

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"
דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל
אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר
לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.
נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה
של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.
במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית
כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.
הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית
ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון,
יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.
- אלומה מוכרת 38% מאסקו לפי שווי של 160 מיליון שקל: דיסקונט קפיטל נכנסת כשותפה
- "הארנק הירוק" של דיסקונט - מה הוא נותן לכם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר
בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות,
לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש
הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.
