שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)

הבית נפגע במלחמה? תוכלו למכור אותו בלי מס או לבחור בהתחדשות עירונית

שי אהרונוביץ, מנהל רשות המסים על הפתרונות למפונים, על העלייה בהכנסות המדינה ממסים ועל הריבית

אביחי טדסה | (1)

מעל 50 אלף דירות נפגעו במלחמת "עם כלביא", רובן פגיעות שניתנות לשיקום יחסית מהיר, אבל קורב ל-10,000 אנשים בלי דירה. מה יהיה? מדברים על התחדשות עירונית מהירה מאוד. מי שירצה יצטרף למסלול ואז הקבלן-יזם יהיה גם אחראי על מגורים עד האכלוס. עד שזה ייסגר המדינה תהיה אחראית על דיור. אפשרות שנייה למי שלא רוצה התחדשות עירונית היא מכירת הנכס. 

לא ברור איך זה יתבצע ומי יקבע את המחיר, אבל הכוונה לתת מחיר שוק הוגן וזה יכול להיות מאוד כדאי לחלק מהמפונים. מעבר לכך, על פי שי אהרונוביץ, מנהל רשות המסים, ייתכן מאוד שהם יקבלו פטורים ממס שבח ומס רכישה.


במסגרת פורום של דאנס 100  אמר אהרונוביץ - "היו רבים שביתם נפגע במהלך מבצע 'עם כלביא'. ביממה הקרובה נפרסם דו"ח שעל בסיסו נתקדם במהירות לחקיקה. המטרה היא לייצר פתרון ברור - אדם שביתו נפגע יצטרך לחתום ליזם על פרויקט של התחדשות עירונית או לחלופין למכור את הנכס, ייתכן עם פטור ממס שבח או ממס רכישה. בעיניי, זה מהלך הכרחי שחייב לצאת לפועל". מדובר בחדשה מעניינת עבור אותם מפונים שכן ענייני המס מאוד משמעותיים בעסקאות מכירה, הקלה או ביטול בהם יעלו את המוטיבציה למכור את הנכס. 


בפורום אמר אהרונוביץ כי "רשות המסים מצליחה להעלות את יעד הגבייה. לכאורה, היינו אמורים להיות במצב של משטר צנע, אבל דווקא עכשיו רואים את הייחודיות של העם שלנו. זו העמידה, האחריות והחוסן שמחזיקים את הכלכלהתקציב הביטחון גדל בצורה משמעותית. מדובר כיום על יותר ממאה מיליארד שקלים, וזו מסגרת תקציבית שהולכת ותופחת. גם המערכה מול איראן, שנמשכה שנים עשר ימים, היא מלחמה שעלותה גבוהה וצפויה להוסיף לנו הוצאות נוספות רבותולמרות זאת, אנחנו מצליחים לעמוד ביעד גירעון מאתגר. יש לנו מטרה ברורה: לעשות כל שנדרש כדי לשמור על גירעון של חמישה אחוזים. זה אפשרי בראש ובראשונה בזכות העלייה בגביית המיסים, שנרשמה כבר שבועיים לפני פרוץ המלחמה.

"נכון לעכשיו אנחנו אופטימיים. לפי כל הסימנים והשיחות האחרונות, אין כוונה לשנות את יעד הגבייה. הכלכלה נראית יציבה, אך יהיה חשוב לעקוב אחר ההתפתחויות בחודשים יולי ואוגוסט. בספטמבר כבר נוכל להעריך בצורה מדויקת יותר את ההשפעה הכוללתמבצע "עם כלביא" הוא אירוע שצריך להתייחס אליו באופן מיוחד. ביוני חלה עלייה ניכרת במספר המגויסים למילואים בעקבות המבצע, וזה כבר משפיע על הפעילות העסקית במשק. בטווח הקצר ייתכן שגביית המיסים תישאר טובה, אך בטווח הארוך יש לכך השלכות. אדם שנמצא במילואים פחות פרודוקטיבי בעבודתו, ויש גם השפעות נלוות ברמה האישית והמשפחתית. גופים עסקיים וחברות ספגו נזקים בסכומים אדירים, ואנחנו נדרשים להגיב במהירות ובאחריות.

"המציאות חזקה מכל דמיון. יש כ-52 אלף נזקים ישירים, ורשות המיסים נדרשת להקצות לא מעט תשומות כוח אדם לטיפול בהם. אנחנו צריכים להתקדם ולסיים את הטיפול הזה. סטטיסטית אנחנו נמצאים במקום טוב, אך סטטיסטיקה היא רק סטטיסטיקה. הגישה שלנו היא לשלם למי שצריך. חשוב לזכור שקופת קרן הפיצויים איננה מוגבלת".


אהרונוביץ' התייחס לריבית בנק ישראל - "הנגיד השאיר אותה ללא שינוי. אם התנאים הכלכליים יאפשרו, אנחנו מאמינים שבשלב מסוים נגיע גם להורדת ריבית. אבל יותר מהכול, אנחנו מקווים להגיע לסיום הלחימה בעזה. הכלכלה זקוקה לוודאות. המשקיעים מחפשים ודאות. זו הדרך לחזק את המשק״.

קיראו עוד ב"בארץ"

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    עשרות אלפי קפלניסטים עוברים לחול. 09/07/2025 08:43
    הגב לתגובה זו
    השקעה בדירות בגוש דן היא השקעה גרועה מאוד.שוכרים שהורסים דירה ומשאירים חובות.רשות המיסים שהחלה לשלוח מכתבים לבעלי דירות זימון לחקירה על העלמת מס.
שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?

למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית 

משה כדר |
נושאים בכתבה גילוי מרצון

לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.

ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.

כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת  בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:

תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?

הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.

רשות המסים
צילום: רשות המסים
פרשנות

גילוי מרצון: הזדמנות להסדיר חובות - או מלכודת לנישומים?

רשות המסים השיקה מחדש את נוהל הגילוי מרצון במטרה להחזיר מיליארדים לקופת המדינה ולאפשר לנישומים להסדיר חובות עבר בלי הליך פלילי; טיעונים בעד ונגד, והאם ביטול האנונימיות הוא שגרם לתכנית הנוכחית להיות פחות אטרקטיבית?


צלי אהרון |

גילוי מרצון חזר, והפעם עם פנים חדשות. רשות המסים הכריזה אמש על השקת הנוהל מחדש, שמאפשר לנישומים לדווח על הכנסות או נכסים שלא דווחו בעבר, לשלם את המס המתחייב ולקבל חסינות מהליך פלילי. להרחבה ראו כאן - רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי. הרעיון הוא די פשוט: מי שיבוא מרצונו ויסדיר את חובו, לא יועמד לדין. אבל השאלה המתבקשת היא האם מדובר בהזדמנות אמיתית או בתוכנית שתרתיע יותר מאשר היא תעודד, בעיקר כי מדובר בבקשה שמית ולא אנונימית כפי שהיה בעבר.  

תחשבו על התרחיש הבא - מגיע נישום וחושף את הרווחים שלון בחו"ל מקריפטו. אומר לו פקיד השומה, תשלם X, לנישום אין אפשרות לערער או לחזור בו מהחשיפה. הוא יכול לנסות לשכנע את פקיד השומה שהמס גבוה מדי, אבל אין לו אפשרות לסגת, כי אפשר להשתמש במידע שנחשף, ואז גם החבות הפלילית קיימת. כלומר, זו דרך חד כיוונית, אי אפשר להתחרט, והנישומים "בידיים" של פקידי השומה.  קחו גם בחשבון שאם מדובר בקריפטו צריך להביא אסמכתאות כדי לנתח את הרווחים על פני השנים - לרבים אין את המידע הזה ולא תמיד ניתן להשיגו, וגם  שבינתיים אין הקלות של הצמדה וריבית. אז המוטיבציה לגלות על הון בחו"ל וגם בארץ (לרבות מכר דירה) לא מאוד גדולה, אבל יש גם יתרונות ללקוחות ובעיקר הידיעה שלא מחפשים ולא רודפים אחריהם. הם יכולים לישון טוב בלילה.   


המדינה צריכה כסף - אולי יהיו הקלות בגילוי מרצון בהמשך

המדינה נמצאת בתקופה של הוצאות כבדות: מלחמה ארוכה, התחייבויות תקציביות ותשלומים הולכים ותופחים. גילוי מרצון נותן לממשלה דרך מהירה להכניס מיליארדים לקופת המדינה מבלי להטיל מיסים חדשים על כלל הציבור (כפי שעשתה עם המס על הרווחים הכלואים). מצד שני, גם לנישומים יש כאן רווח ברור: מי שמחזיק הכנסות לא מדווחות יכול להסדיר את מעמדו, לשלם את חוב המס ולדעת שהוא 'נקי' משפטית ולישון טוב בלילה. העובדה שבקשה שלא תאושר לא תשמש נגד הפונה בהליך אזרחי או פלילי מחזקת את הביטחון. כלומר, המידע שנמסר לא יכול לשמש לרעתו, אלא אם הגיע לרשות בדרכים אחרות, או וכאן כאמור הבעיה - אם הנישום לא הסכים לשומה, ואז הכל נפתח מחדש. רשות המסים לא חשבה כנראה על הנקודה הזו עד הסוף, ויש סיכוי שתוך כדי תנועה היא תפתור אותה לטובת הנישומים. זה כנראה גם תלוי בהיענות, אם ההיענות תהיה מאכזבת, ינסו לתת עוד צ'ופרים ללקוחות. . 

בפועל, חשוב לזכור שהודעת הרשות עוד מציינת כי היא "תוכל לעשות שימוש בכל מידע הקשור לבקשה לגילוי מרצון שהגיע אליה בדרך אחרת, או במקרים שבהם לא שולם המס או שהבקשה לא נעשתה בתום לב, או הוסתר חלק מהמידע הרלוונטי". .

הטענות נגד ההליך ברמת המאקרו הן שלא ניתן לתת פרסם למעלימי רווחים והכנסות. העלמתם מס, זו עבירה פלילית, למה צריך ללכת לקראתכם? מבחינת הנישומים, סיכוי טוב שהם לא ירוצו להצהיר. הנוהל החדש פחות אטרקטיבי מהקודמים. הסיבה העיקרית היא ביטול האפשרות להליך אנונימי: בעבר נישומים יכלו לבדוק את מצבם בלי לחשוף זהות, ורק אחר כך להחליט אם להתקדם. כעת הכול גלוי מההתחלה - מה שעלול להרתיע רבים. מעבר לכך, הנוהל הנוכחי לא מבטל באופן אוטומטי קנסות, הצמדות וריביות. כך נוצר מצב שבו חוב ישן יכול לתפוח פי כמה. לדוגמה, נישום שלא דיווח על הכנסה של 100 אלף שקל ב־2015 היה משלם אז כ-35 אלף שקל מס. היום, במסגרת הנוהל, הוא עלול למצוא את עצמו מחויב ביותר מ-70 אלף שקל - אחרי ריבית, הצמדה וקנס גרעון. ומכאן עולה השאלה: העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהם בגילוי מרצון? צריך לסייג ולהגיד שבעבר במסגרת גילוי מרצון לא היה צורך לשלם מס גירעון ונראה שבסופו של דבר כך יהיה גם הפעם, אבל זה לא סגור.