קנס של 100,000 ש' לקסטרו ו-30,000 ש' לגבי רוטר בגין הטעיית צרכנים

ביהמ"ש: "לצורך קידום מכירות נעשה בין השאר שימוש בתרגילים פסיכולוגיים המכוונים לחולשותיהם של הצרכנים. ראוי היה לגזור עונש כבד בהרבה מכפי שגובש בהסדר"
משה בנימין |

בית משפט השלום בתל אביב פסק קנסות בשווי 130,000 שקל כנגד חברת האופנה קסטרו ומנכ"ל הרשת גבי רוטר. הקנס נוגע לתביעה כנגד רשת האופנה בגין הטעיית צרכנים ועבירות כנגד חוק הגנת הצרכן.

על פי ההאשמות בחנויות קסטרו הוצגו מוצרים למכירה מבלי שתג מחיר הוצמד להם ו/או לאריזתם. בנוסף, עמדו כנגד הרשת תביעות בגין, רישום מחירים במט"ח ובמטבע ישראלי והפחתת מחירים במסגרת מכירה מיוחדת (מבצע) ללא ציון התקופה שבה היה תקף המחיר הקודם (הגבוה יותר).

מנכ"ל רשת קסטרו חזר בו מהכפירה באשמת הטעיית הצרכנים ולאחר הסדר טיעון הודה בשמו ובשם החברות בעובדות כתב האישום המתוקן ושלושתם הורשעו בהתאם.

לדברי השופטת דורית רייך שפירא, "ההחמרה מטרתה להבטיח באופן ממשי את זכויות הצרכנים, על מנת שהמונח "הגנת הצרכן" לא יהיה בגדר אות מתה עלי ספר".

עוד ציינה השופטת, כי "מן המפורסמות הוא שלצורך קידום מכירות נעשה בין השאר שימוש בתרגילים פסיכולוגיים המכוונים לחולשותיהם של הצרכנים. חוסר בהירות ברישום באשר למחירו של המוצר המוצג בחלון ראווה עשוי לפתות את הצרכן, שמפתח ציפיות לעניין כדאיות העסקה מבחינתו, עוד קודם כניסתו לחנות. בהיותו כבר בתוך החנות פנימה, לאחר שקיבל את המוצר לידיו, בחן אותו ומצא שהוא תואם את צרכיו, נחלשים מנגנוני התמודדותו עם הפיתוי, כך שגם לאחר שהתנאים האמיתיים מגיעים לידיעתו, לא עומד בו כוחו שלא לקנות את המוצר, והוא מתקשר בעסקה אליה הונע מבלי שתהליך קבלת ההחלטה לווה בשיקול דעת מלא".

ביהמ"ש בחר להחמיר עם קסטרו בהתחשב בכך שבנוסף לאי הצמדת מחירים ברורים למוצרים שבחלונות הראווה, לא לכל המוצרים שבחנות הוצמדו תויות מחיר. בנוסף, התוויות שהוצמדו היו מטעות בין משום שהוספו להם מחירים בשקלים ובמטבע זר ובין משום שאחוזי ההנחה לא היו ברורים. לכל אלה יש להוסיף לחומרה, את ההיקף הרב של רשת קסטרו, שפרסו ברחבי ישראל רשת ובה לא פחות מ- 100 חנויות ומכאן מספרם הרב של הצרכנים שעשויים להפגע אם לא נפגעו בפועל.

ברור שהעבירות בוצעו לקידום אינטרס כלכלי של הנאשמים. משכך ראוי היה לגזור עונש כבד בהרבה מכפי שגובש בהסדר, שאם לא כן ביצוע העבירות ימשיך להשתלם מבחינה עסקית והתגובה שיפוטית עשויה להחטיא את מטרתה, עלולה לשמש מסר הרתעתי שלילי, ולערער את אימון הציבור בתפקודן השוויוני של רשויות האכיפה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה