קנס של 100,000 ש' לקסטרו ו-30,000 ש' לגבי רוטר בגין הטעיית צרכנים
בית משפט השלום בתל אביב פסק קנסות בשווי 130,000 שקל כנגד חברת האופנה קסטרו ומנכ"ל הרשת גבי רוטר. הקנס נוגע לתביעה כנגד רשת האופנה בגין הטעיית צרכנים ועבירות כנגד חוק הגנת הצרכן.
על פי ההאשמות בחנויות קסטרו הוצגו מוצרים למכירה מבלי שתג מחיר הוצמד להם ו/או לאריזתם. בנוסף, עמדו כנגד הרשת תביעות בגין, רישום מחירים במט"ח ובמטבע ישראלי והפחתת מחירים במסגרת מכירה מיוחדת (מבצע) ללא ציון התקופה שבה היה תקף המחיר הקודם (הגבוה יותר).
מנכ"ל רשת קסטרו חזר בו מהכפירה באשמת הטעיית הצרכנים ולאחר הסדר טיעון הודה בשמו ובשם החברות בעובדות כתב האישום המתוקן ושלושתם הורשעו בהתאם.
לדברי השופטת דורית רייך שפירא, "ההחמרה מטרתה להבטיח באופן ממשי את זכויות הצרכנים, על מנת שהמונח "הגנת הצרכן" לא יהיה בגדר אות מתה עלי ספר".
עוד ציינה השופטת, כי "מן המפורסמות הוא שלצורך קידום מכירות נעשה בין השאר שימוש בתרגילים פסיכולוגיים המכוונים לחולשותיהם של הצרכנים. חוסר בהירות ברישום באשר למחירו של המוצר המוצג בחלון ראווה עשוי לפתות את הצרכן, שמפתח ציפיות לעניין כדאיות העסקה מבחינתו, עוד קודם כניסתו לחנות. בהיותו כבר בתוך החנות פנימה, לאחר שקיבל את המוצר לידיו, בחן אותו ומצא שהוא תואם את צרכיו, נחלשים מנגנוני התמודדותו עם הפיתוי, כך שגם לאחר שהתנאים האמיתיים מגיעים לידיעתו, לא עומד בו כוחו שלא לקנות את המוצר, והוא מתקשר בעסקה אליה הונע מבלי שתהליך קבלת ההחלטה לווה בשיקול דעת מלא".
ביהמ"ש בחר להחמיר עם קסטרו בהתחשב בכך שבנוסף לאי הצמדת מחירים ברורים למוצרים שבחלונות הראווה, לא לכל המוצרים שבחנות הוצמדו תויות מחיר. בנוסף, התוויות שהוצמדו היו מטעות בין משום שהוספו להם מחירים בשקלים ובמטבע זר ובין משום שאחוזי ההנחה לא היו ברורים. לכל אלה יש להוסיף לחומרה, את ההיקף הרב של רשת קסטרו, שפרסו ברחבי ישראל רשת ובה לא פחות מ- 100 חנויות ומכאן מספרם הרב של הצרכנים שעשויים להפגע אם לא נפגעו בפועל.

עמלת ההפצה בקרנות נאמנות צפויה לרדת; ועדה ממליצה על הגבלת העמלה ל-0.2% לעומת 0.35% כיום
מנגד עמלת קנייה ומכירת קרנות נאמנות תעלה - עוד רפורמה שבסוף לא פתרת עיוותים בשוק ההון ומעלה את הכוח של הבנקים והגופים המוסדיים. הכיוון נכון, אבל למה בכלל להשאיר את עמלות ההפצה? אין ייצור כזה בעולם; למה להשאיר דמי ניהול חשבון ניירות ערך? גם זה נכחד מהעולם
נתחיל מהסוף - רפורמה בעמלות של דמי הניהול בחשון הניירות ערך, עמלות הפצה ועמלת הקנייה ומכירה, לא אמורה להיראות כך. הרפורמה שפורסמה היום היא לעג לרש. הציבור משלם משלם דמי ניהול יקרים על קרנות נאמנות כי קרנות הנאמנות משלמים עמלת הפצה לבנקים. מדובר בעמלה היסטורית שוועדת בכר הטילה על הקרנות כפיצוי לבנקים על אובדן פעילות הקרנות. הבנקים הרוויחו פעמיים - גם מכרו את הקרנות ביוקר וגם מקבלים סכומי עתק מדי שנה כבר 20 שנה. אין עמלות כאלו בעולם, תבטלו אותם. על פי הצוות שסיפק המלצות הן יורדו לעד 0.2%, בעוד שכיום זה עד 0.35%. אבל זה לא נכון, לא חכם, זה סתם ניסיון ללכת בין הטיפות - לא לריב עם זה ולא לריב עם זה. אתם רגולטורים, התפקיד שלכם לריב לטובת הציבור - אין שום הגיון בעמלה הזו. וועדת בכר טעתה, זה נשאר 20 שנה, הגיע הזמן לחסל את זה.
טעות נוספת - דמי ניהול על החשבון. אין עמלה כזו. פעם אגב קראו לה דמי משמרת. כאילו שהבנק שומר על הניירות שלנו מפני גניבה. אין עמלה כזו בברוקרים הפרטיים, אין עמלה כזו גם בבנקים ללקוחות שמתעקשים. זה לא קיים ברוב העולם. הצוות משנה את העמלות משיעור קבוע על סכום התיק למדרגות. שוב חצי עבודה. לחסל את העמלה זה מה שצריך. הרי הרפורמה הזו היא מתנה בשביל הבנקים. הם יודעים שזו עמלה לא רלבנטית והם מנסים להאריך אותה ככל שיוכלו (גם עמלת הפצה), ברגע שיש רפורמה זה נותן להם שקט לשנים רבות. הם מעדיפים להתגמש במחיר ולקבל שקט. הרגולטור צריך לראות רק את טובת הצרכן, וזה לא משתקף מהרפורמה הזו. זה בולט בעמלות קנייה ומכירה על קרנות נאמנות - העלו את העמלה "כפיצוי" על הירידה בעמלות הפצה. מה זה צריך להיות? אם מספקים עמלת קנייה על קרנות נאמנות שאין שום סיבה שתהיה בהן עמלה כזו, זה לא כמו מניה או נייר ערך סחיר, לפחות תורידו לגמרי את עמלת ההפצה.
התחלנו בביקורת, ובכך שזו לא באמת רפורמה, ונמשיך עם הצרכנים-לקוחות, הצוות שנבחר והבנקים. כשאתם קונים או מוכרים מניה, קרן נאמנות או אג"ח, תמיד מופיעה שורת עמלה. היא מחויבת אוטומטית, נכנסת אל הדו"ח החודשי, והרבה פעמים נבלעת בין אינספור סעיפים קטנים. אבל מי באמת עוצר ומבין על מה בדיוק נגבית כל עמלה, מה ההבדל בין עמלת קנייה, דמי ניהול, דמי משמרת או עמלות עקיפות, ואיך בכלל אפשר להשוות בין הבנקים לחברי הבורסה האחרים? המבנה שאנחנו מכירים נבנה שכבה על שכבה לאורך שנים, והפך למשהו שרק יועצים או רואי חשבון יכולים לפענח. עבור רוב המשקיעים, במיוחד הקטנים, זה כמו מסך עשן: אתה יודע שאתה משלם, אבל לא באמת יודע על מה.
מי שהיה במשך שנים אחראי לבלגן הזה מנסה לעשות בו סדר. האוצר, בנק ישראל ורשות ניירות ערך, שלושת הרגולטורים פועלים ביחד במטרה
לשפר את אחד הנושאים המעורפלים של שוק ההון שזה השקיפות והיכולת של המשקיעים הקטנים להבין את המחיר של השירות עליו הם משלמים. הם מפרסמים דוח הביניים שהוא לא רק הצהרה שהם פועלים בנושא אלא גם מציעים מתווה מעשי: מודל עמלות חדש שבו הלקוח מבין כמה עולה לו השירות, יכול
להשוות בין הצעות מתחרות, ובסופו של דבר גם לבחור בצורה מושכלת. המהלך הזה הוא ניסיון ליישר קו עם מגמות בינלאומיות בבורסות בעולם. אבל הוא פספס את המטרה לחלוטין כמו הרבה רפורמות עבר. רפורמה צריכה להביא שינוי אמיתי לצרכן. זאת לא תביא כלום - הצרכן אולי יקבל דמי
ניהול נמוכים יותר- גם לא בטוח כי יצרן הקרן לא בהכרח יוריד דמי ניהול וגם ישלם עמלת קנייה ומכירה.
- בית השקעות במוקד: הקרנות המעורבות של אקורד
- זרקור על קרן: הגמישה המובילה והמלכודת של דמי ניהול אפס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הרכב הצוות המכובד היה אמור לתת פתרון אמיתי לציבור. הכוונה היתה הסתכלות רוחבית על כלל פעילות שוק ההון, ולייצר מתווה שיוכל לחול על מגוון
הגופים הפועלים בתחום. במסגרת עבודתו, הצוות בחן את מבנה העמלות הקיים, ערך דיונים עם בנקים, חברי בורסה שאינם בנקים, מנהלי קרנות נאמנות, בעלי רישיון ייעוץ ושיווק השקעות וכן נציגי ציבור, וקיים שיח עם רשות התחרות. בפועל, הוא לא הציג את עמדת הציבור, אלא "נכנע" לבנקים.