שלמה מעוז: "מבצע עופרת יצוקה - רק טוב מבחינה כלכלית"

דיווח חי. במפגש העיתונאים השנתי של אקסלנס נשואה אומר הכלכלן הראשי, כי בשנת 2009 השקל יתחזק ושוק המניות יתחיל להתאושש במהלך הרבעון השני או השלישי

"אנחנו הולכים לעבר המיתון הכבד ביותר בעולם מזה 80 שנה. כל העולם המפותח כבר במיתון המייצג שני שלישים מהכלכלה העולמית", כך אומר היום שלמה מעוז הכלכלן הראשי של אקסלנס נשואה.

מעוז, המדבר במפגש העיתונאים השנתי של בית ההשקעות אקסלנס נשואה המתקיים היום, שחרר תחזיות לשנת 2009 ואמר, כי הסחר העולמי ב-2009 צפוי לרדת ב-2%, הירידה הראשונה מזה 25 שנה. "הצמיחה העולמית להערכתי תהיה אפסית בניגוד להערכות קרן המטבע לצמיחה של כ-2 אחוזים. אני יכול ללכת רחוק יותר ולהגיד, כי אנחנו עשויים לראות צמיחה שלילית". מעוז הוסיף, כי יש האטה גם במדינות ה"BRIC" - רוסיה, ברזיל, הודו וסין.

מעוז סקר את המתרחש בעולם ואמר כי ההתאוששות בשוק המניות צפויה להתחיל במהלך הרבעון השני או השלישי של השנה. "ארה"ב נכנסה למיתון בדצמבר 2007. אני מעריך שהמיתון בארה"ב ימשך כ-25 חודשים ולכן ארה"ב תצא מהמיתון בסוף 2009 או תחילת 2010 והשוק כבר יתחיל לגלם את זה בסביבות אמצע 2009. וול סטריט תתחיל לעלות כבר ברבעון השני או השלישי של השנה. אירופה תצא מהמיתון רק ב-2011. גרמניה תצטמק בשנה הבאה ביותר מ-2%. מדינות הים התיכון סובלות קשה מאוד".

בנוגע לשוק המט"ח אומר מעוז. "שער הדולר יחלש מול האירו ברבע הראשון והשני של השנה. ישנה הדפסה ראשונה בהיסטוריה של דולרים. מציפים את השוק בדולרים ולכן גם השקל, שמתנהג פחות או יותר כמו האירו, צפוי להתחזק".

מעוז צופה שמחירי הנפט ידשדשו בשנה הבאה. "מחירי הנפט יגיעו לכ-50 דולר לחבית באמצע 2009 , בחצי השני של 2009 יעלה הנפט עוד קצת לסביבות 60-65 דולר".

לגבי ישראל אומר מעוז, כי צפויה צמיחה של כ-1.7% בשנה הבאה וירידה של כ-12 מיליארד שקל בהכנסות ממסים. ירידה חדה בשיעור האינפלציה, השקל יהיה יציב ואולי יתחזק. "בנק ישראל פעל באיחור של 14 חודשים וצפוי להמשיך להפחית את הריבית לכיוון אחוז אחד ושם הוא יעצור", אומר מעוז. "שער הדולר הנוכחי קשה מאוד למשק הישראלי וזה גם ידחוף את בנק ישראל להורדות ריבית נוספות. כשהדולר נפל ל-3.23 שקלים נהרס חלק מהתעשייה בארץ - היצוא יורד והאבטלה עולה".

"אנחנו בעצם נמצאים במלחמה, כשכל מדינה מנסה לייצא יותר ולפחת את המטבע שלה יותר מהאחרות. כל המדינות בעולם מפחיתות ריבית וכולן נלחמות לשמור על היתרון היחסי שלהן היות וזה מיתון כבד מאוד", אמר מעוז.

בנוגע למצב התעסוקה, טוען מעוז, כי "אנחנו בסך הכל רק חודשיים אחרי תחילת גל הפיטורים וזה עוד צפוי לגדול".

בנוגע לשוק ההון המקומי אומר מעוז, כי "לקונצרנים מאוד קשה לגלגל את החוב ופה צריכה להיכנס הממשלה. המדינה היחידה בעולם שעדיין לא עשתה דבר היא ישראל. האוצר פועל בצדק, צריך לעזור לפירמות לגלגל את החוב. אנחנו לקראת סוף הראלי באג"ח הממשלתי".

מתי תתערב הממשלה בשוק ההון? "אחרי הבחירות", אומר מעוז ובעיקר ברכישת חוב קונצרני בהיקפים משמעותיים באמצעות כל מיני גופים וקרנות. "המפתח לצמיחה ב-2010 הוא השקעות מהירות בתשתיות. אם לא יעשו השקעות בתשתיות ויקצרו את ביורוקרטיה אז המשק יגלוש למיתון ב-2010. שיעור האבטלה יעלה ל-8.3 אחוזים ב-2009 ואם הממשלה לא תעשה משהו אז ב-2010 יעלה שיעור האבטלה מעל 10 אחוזים".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)
סיכום שנה

השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?

הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל

רונן קרסו |

השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.

 בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו  - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.

 בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית.  בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס. 

באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך. 


בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב

מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.

חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)
סיכום שנה

השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?

הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל

רונן קרסו |

השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.

 בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו  - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.

 בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית.  בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס. 

באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך. 


בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב

מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.