אולמרט: "ישראל יכולה להיות מדינה שבה השקעה בחינוך לא תפחת מההשקעה באמצעי לחימה"

"על התלמידים לדעת מיהם הגיבורים האמיתיים של האומה ואותם לא תמצאו בתוכניות הריאליטי"
קובי ישעיהו |

בנאום שנשא היום ראש הממשלה, אהוד אולמרט, בכנס השנתי של מכון מנדל לחינוך, החמיא אולמרט לשרת החינוך יולי תמיר ולפועלה. "השותפות שקיימת איתי הייתה שותפות של אמת", אמר והוסיף: "אני יודע מה לא אעשה אחרי הבחירות, אבל אני אהיה שמח לראות אותך שוב כשרת החינוך של מדינת ישראל". בהמשך דבריו התייחס אולמרט לעתיד החינוך. "ישראל יכולה להיות מדינה שבה השקעה בחינוך לא תפחת מההשקעה באמצעי לחימה. הממשלה שלי הקצתה 2 מיליארד דולר נוספים לטובת החינוך ובנוסף הקצנו כ-5 מיליארד דולר לבניית 8,000 כיתות לימוד חדשות, מחציתן במגזר הלא יהודי כדי להיאבק באי שוויון בלתי נסבל. "קידמנו פרויקט שבו נוספו 60,000 מחשבים למורים בישראל – לא רק מחשב לכל ילד אלא גם מחשב לכל מורה. בעקבות המלצות ועדת שמידט, הוספנו מאות מיליוני שקלים להשקעה בילדים ובני נוער בסיכון ובמצוקה, ובמקביל נוספו חצי מיליון שקל לחינוך האקדמי מתוך מודעות לחשיבותו. אף ממשלה לא השקיעה סכומים עצומים שכאלה בחינוך". בהמשך דבריו מחא ראש הממשלה בחריפות כנגד בריחת המוחות האקדמיים לחו"ל: "העובדה שטובי החוקרים המבריקים שלנו מעתיקים את פעולתם מהארץ לחו"ל, מהווה מחדל ממדרגה ראשונה. יש לעשות מאמץ אדיר להחזרתם ארצה". בהקשר לרפורמת "אופק חדש" אמר אולמרט: "חינוך איננו אופנה מתחלפת ואין מקום לרפורמות מתחלפות כל שנתיים. נכנסנו לדרך חדשה ויש להתמיד בה שנים רבות". אולמרט התייחס לסקר שערך מכון מנדל לחינוך לקראת הכנס ובו נמצא שהמשימה החשובה ביותר במערכת החינוך עבור הציבור היא הקניית ערכים בביה"ס: "תפקידו של המורה אינו רק הקניית ידע אלא בעיקר הקניית ערכים וכלים לחיים לתלמידיו. חלק מאותם ערכים הוא חיזוק השורשים הלאומיים. על התלמידים לדעת מיהם הגיבורים האמיתיים של האומה ואותם לא תמצאו בתוכניות הריאליטי. הצלחתן של תוכניות אלה מעוררת תהיות לגבי מצב החינוך", אמר אולמרט. בהקשר לסיום הקדנציה הקרב אמר: "אני נפרד מכם, אך איני עוזב אתכם. אני מפנה את מקומי לאחרים. רבים מהם יהיו חכמים, מוכשרים, נאמנים ומסורים, אך אף אחד מהם לא יאהב אתכם יותר ממני". גם שרת החינוך, יולי תמיר, שדברה בכנס, החמיאה רבות לאולמרט: "ראש הממשלה היה לצידה של מערכת החינוך לכל אורך הדרך, היה מעורב בפרטי פרטים במעשה החינוכי וידע לתת את הסיוע שהיינו צריכים. בזכות התקופה שהיה גם שר אוצר במקביל לתפקידו, הצלחנו להניע את הרפורמה". בהקשר לרפורמת "אופק חדש" אמרה תמיר: "תראו לי רפורמה שזוכה ל-80% גיבוי בקרב המורים". והוסיפה: "הנענו את התהליך הזה שאין לו אח ורע בעולם- בשום מקום לא נכנסה רפורמה חדשה בכל כך הרבה כיתות בזמן כה קצר. 813 בתי ספר הצטרפו לרפורמה ובשנה הבאה נגיע ל-1413 בתי ספר". "יצרנו מערכת חינוך מהאינטגרטיביות ביותר בעולם. לביטול ההסללה ולחיזוק האינטגרציה יש מחיר. אנחנו מנסים לשמור את הכיתה ההטרוגנית ומתוכה לשלוף את התלמידים החלשים יותר לשעות לימוד פרטניות ולכן הוספנו אלפי שעות כאלה למערכת החינוך".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חיסכון
צילום: רוי שיינמן

פיקדונות - איפה תקבלו את הריבית הטובה ביותר? בדיקה

מאפס ריבית בעו"ש ועד ריבית קבועה של 4.5% בשנה - מי הבנקים ההוגנים ומי הבנקים הלא הוגנים? 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה בנקים פקדונות

הריבית שאתם מקבלים על יתרה בחשבון הבנק שלכם היא מגוחכת. כדי לקבל סכום קצת פחות מגוחך, כדאי לכם להפקיד בפיקדון. אם אתם לא יודעים לכמה זמן להפקיד, כי כמעט אף אחד לא יודע מה התזרים שלו לחודש-חודשיים הקרובים, אז אתם תפקידו בפיקודנות יומיים, שבועיים או לחודש או שתוותרו על זה כי הם מספקים ריבית מאוד צנועה ברוב הבנקים. ואז מתקבלת תמונה מעיקה - למרות שכמכלול יש לנו - הציבור על פני זמן כ-230 מיליארד שקל בחשבון העו"ש, אנחנו מקבלים רק על 9% מהסכום הזה ריבית והיא נמוכה מאוד, שואפת לאפס. בעולם תקין היינו אמורים לקבל על הסכום הזה 3%-4%, כי הבנקים יודעים לייצר מזה הרבה כסף - כ-10%, אבל אין תחרות אמיתית על הכסף שלנו כי אין תחרות בין הבנקים.

וככה הבנקים מייצרים מהעו"ש רווחים של 20-23 מיליארד שקל (נטו כ-14-15 מיליארד שקל), בעוד שהם משלמים על זה מאות מיליונים בודדים. הבנקים מרוויחים בקצב של 36 מיליארד שקל בשנה, חלק גדול מהם בזכות הכסף בעו"ש. אגב, אם אתם במינוס זה כבר סיפור אחר - אתם משלמים ריבית של 10.6% בממוצע על מינוס.

הכסף שלכם יכול לייצר תשואה קבועה או תשואה משתנה (ריבית קבועה או משתנה).  מכיוון שהריבית צפויה לרדת, הריבית המשתנה שתלויה בריבית במשק צפויה לרדת, ומכאן שכעת היא תהיה גבוהה יותר בידיעה שהיא תרד בהמשך. הקבועה מספקת ביטחון - מה שאתם מקבלים זה מה שיהיה לכל תקופת הפיקדון. ורק כדי להמחיש את ההבדל - אם אתם מקבלים הצעות לפיקדון שנתי בריבית קבועה של 4% או ריבית משתנה של 4.25%, אבל, לדעתכם, הריבית תרד בקרוב ל-1 השנה וכבר בקרוב, ברור שהריבית הקבועה מתאימה לכם יותר. אם אתם חושבים הפוך - שלא תהיה ירידת ריבית או שתהיה רק בעוד קרוב לשנה - אז הפיקדון בריבית משתנה כדאי לכם.  

על פי מידע מעודכן של בנק ישראל, הריבית הקבועה הממוצעת לשנה היא 4.13% והריבית המשתנה  היא 3.45%. קצת מוזר כי המשתנה אמורה להיות גבוהה יותר, אבל זה גם נובע מהצעות ואינטרסים של הבנקים. אם הם לא רוצים שתיקחו בריבית משתנה הם יספקו לכם הצעות בריבת נמוכה ומעט יקחו. בפועל, רוב הפיקדונות נלקחים במסלול של ריבית קבועה. הריבית הממוצעת  - 4.13%, נמוכה ממה שיכולתם לקבל במק"מ - כ-4.25%-4.3%. מאז הריבית במק"מ מעט ירדה. 


הנה תמונה מלאה על ריביות ממוצעת ל-6-12 חודשים:




דוח דו"ח דוחות מסמכים מחשבון מספרים נתונים טבלה חשבון עמלות שורה ניהול דמי כסף חסכון פנסיה מס העלמות העלמת
צילום: Pixabay

עורך דין מהצפון חשוד בהעלמת הכנסות של 8 מיליון שקל

באמצעות פקיד שומה חקירות חיפה והצפון, מנהלת רשות המסים חקירה כנגד עו"ד נאשד אבו ריא, תושב סחנין, החשוד בהעלמת הכנסות של 8 מיליון שקל

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס

העלמות מס הן מכת מדינה. גופים רבים עובדים באופן לגיטימי ומתכננים לשלם כמה שפחות מס. גופים רבים אחרים עוברים על החוק. זאת העלמת מס בידיעה, בהכוונה, זו גניבה. כל העלמת מס היא גניבה מכולנו - אם כולם ישלמו, כולם ישלמו פחות.

רשות המסים, באמצעות פקיד שומה חקירות חיפה והצפון, מנהלת חקירה כנגד עו"ד נאשד אבו ריא, תושב סחנין, החשוד בהעלמת הכנסות של 8 מיליון שקל. החשוד הובא היום לבית משפט השלום בחיפה ושוחרר בתנאים מגבילים. מבקשת המעצר עולה כי על פי ניתוח חשבונות הבנק של החשוד והשוואתם לדיווחיו למס הכנסה בשנים 2021-2024 נמצאו הפרשים של כ-8 מיליון שקל, שמקורם בשיקים, מזומנים והעברות לחשבון הבנק. 

בנוסף, מממצאי החקירה עולה כי החשוד ניהל ספרים כוזבים תוך שימוש במרמה ותחבולה במזיד על מנת להתחמק מתשלום מס כדין. כאמור בית המשפט השלום בחיפה החליט לשחרר את החשוד בתנאים מגבילים. החקירה נמשכת.

רשות המסים מגבירה בשנים האחרונות את פעילות האכיפה בתחום בעיקר באמצעות מאגרי מידע, שיתופי פעולה עם גורמים בענף, וחיפושים יזומים - הרשויות מנסות לפצח את "מעגל העלמה" ולפגוע בכדאיות של ניהול הכנסות מוסתרות. החקירה הנוכחית, מהווה חלק ממאמץ רחב יותר להגברת המשמעת הפיננסית בכל ענפי המשק.

בנוסף, כל סיפור של העלמה חושף את האתגרים שמולם ניצבת רשות המסים, בניסיונה להתמודד עם הון בלתי מדווח במשק הישראלי. בעוד החקירה נמשכת, השאלה הגדולה שנותרת פתוחה היא האם המקרה הזה יהפוך לתמרור אזהרה עבור אחרים הפועלים מחוץ למערכת.