אולמרט: "ישראל יכולה להיות מדינה שבה השקעה בחינוך לא תפחת מההשקעה באמצעי לחימה"
בנאום שנשא היום ראש הממשלה, אהוד אולמרט, בכנס השנתי של מכון מנדל לחינוך, החמיא אולמרט לשרת החינוך יולי תמיר ולפועלה. "השותפות שקיימת איתי הייתה שותפות של אמת", אמר והוסיף: "אני יודע מה לא אעשה אחרי הבחירות, אבל אני אהיה שמח לראות אותך שוב כשרת החינוך של מדינת ישראל".
בהמשך דבריו התייחס אולמרט לעתיד החינוך. "ישראל יכולה להיות מדינה שבה השקעה בחינוך לא תפחת מההשקעה באמצעי לחימה. הממשלה שלי הקצתה 2 מיליארד דולר נוספים לטובת החינוך ובנוסף הקצנו כ-5 מיליארד דולר לבניית 8,000 כיתות לימוד חדשות, מחציתן במגזר הלא יהודי כדי להיאבק באי שוויון בלתי נסבל.
"קידמנו פרויקט שבו נוספו 60,000 מחשבים למורים בישראל – לא רק מחשב לכל ילד אלא גם מחשב לכל מורה. בעקבות המלצות ועדת שמידט, הוספנו מאות מיליוני שקלים להשקעה בילדים ובני נוער בסיכון ובמצוקה, ובמקביל נוספו חצי מיליון שקל לחינוך האקדמי מתוך מודעות לחשיבותו. אף ממשלה לא השקיעה סכומים עצומים שכאלה בחינוך".
בהמשך דבריו מחא ראש הממשלה בחריפות כנגד בריחת המוחות האקדמיים לחו"ל: "העובדה שטובי החוקרים המבריקים שלנו מעתיקים את פעולתם מהארץ לחו"ל, מהווה מחדל ממדרגה ראשונה. יש לעשות מאמץ אדיר להחזרתם ארצה".
בהקשר לרפורמת "אופק חדש" אמר אולמרט: "חינוך איננו אופנה מתחלפת ואין מקום לרפורמות מתחלפות כל שנתיים. נכנסנו לדרך חדשה ויש להתמיד בה שנים רבות".
אולמרט התייחס לסקר שערך מכון מנדל לחינוך לקראת הכנס ובו נמצא שהמשימה החשובה ביותר במערכת החינוך עבור הציבור היא הקניית ערכים בביה"ס: "תפקידו של המורה אינו רק הקניית ידע אלא בעיקר הקניית ערכים וכלים לחיים לתלמידיו. חלק מאותם ערכים הוא חיזוק השורשים הלאומיים. על התלמידים לדעת מיהם הגיבורים האמיתיים של האומה ואותם לא תמצאו בתוכניות הריאליטי. הצלחתן של תוכניות אלה מעוררת תהיות לגבי מצב החינוך", אמר אולמרט. בהקשר לסיום הקדנציה הקרב אמר: "אני נפרד מכם, אך איני עוזב אתכם. אני מפנה את מקומי לאחרים. רבים מהם יהיו חכמים, מוכשרים, נאמנים ומסורים, אך אף אחד מהם לא יאהב אתכם יותר ממני".
גם שרת החינוך, יולי תמיר, שדברה בכנס, החמיאה רבות לאולמרט: "ראש הממשלה היה לצידה של מערכת החינוך לכל אורך הדרך, היה מעורב בפרטי פרטים במעשה החינוכי וידע לתת את הסיוע שהיינו צריכים. בזכות התקופה שהיה גם שר אוצר במקביל לתפקידו, הצלחנו להניע את הרפורמה".
בהקשר לרפורמת "אופק חדש" אמרה תמיר: "תראו לי רפורמה שזוכה ל-80% גיבוי בקרב המורים". והוסיפה: "הנענו את התהליך הזה שאין לו אח ורע בעולם- בשום מקום לא נכנסה רפורמה חדשה בכל כך הרבה כיתות בזמן כה קצר. 813 בתי ספר הצטרפו לרפורמה ובשנה הבאה נגיע ל-1413 בתי ספר".

כמה מס משלמת אנבידיה בישראל?
המס המינימלי הגלובלי מגיע לישראל - 15% על תאגידים רב-לאומיים; משרד האוצר מאמץ את כללי Pillar 2 של ה-OECD החל מ-2026 - מה המשמעות?
העולם משנה את כללי המשחק במיסוי חברות, וישראל מצטרפת לרפורמה. משרד האוצר פרסם תזכיר חקיקה שכולל מס מינימלי מקומי בשיעור 15% על חברות גדולות רב-לאומיות, החל משנת המס 2026. זה חלק ממגמה גלובלית שמובילה ארגון ה-OECD במסגרת "Pillar 2" - רפורמה בינלאומית שנועדה למנוע מחברות ענק להעביר רווחים למדינות עם מס נמוך.
המהלך לא נוגע לעסקים קטנים או בינוניים, אלא לענקיות טכנולוגיה וייצור שפועלות בישראל כחלק מקבוצה גלובלית. התזכיר מאמץ כללים הנקראים "QDMTT" - מס משלים מקומי מוסמך. זה מס "תוספת" שישראל תגבה על רווחים שנוצרו כאן, אם שיעור המס האפקטיבי יורד מתחת ל-15%.
מי חייב? רק חברות תושבות ישראל שהן חלק מקבוצה רב-לאומית שמגלגלת מחזור עולמי של לפחות 750 מיליון דולר. זה אומר ענקיות כמו מרכזי פיתוח תוכנה, מפעלי ייצור או משרדי מטה אזוריים.
עד היום, חברות רב-לאומיות בישראל יכלו ליהנות משיעורי מס אפקטיביים של 6% או פחות, בעיקר בזכות חוק עידוד השקעות הון. עכשיו, הרצפה עולה ל-15%, מה שמגדיל את הנטל על חברות שפעלו עם הטבות נמוכות.
- כולם מדברים על שבבים - אבל מה זה בעצם?
- אנבידיה תממן את השבבים של xAI: עסקה של 20 מיליארד דולר עם אילון מאסק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדוגמה המרכזית: מה יקרה לאנבידיה
כדי להמחיש את ההשפעה, נתמקד באנבידיה, ענקית השבבים שיש לה נוכחות משמעותית בישראל עם מרכזי פיתוח בתל אביב, חיפה ויוקנעם ואלפי עובדים. אנבידיה נערכת להשקעה שתכפיל את היקף העובדים שלה בארץ לכיוון ה-10,000 עובדים במקביל להקמת קמפוס ענק.

כמה מס משלמת אנבידיה בישראל?
המס המינימלי הגלובלי מגיע לישראל - 15% על תאגידים רב-לאומיים; משרד האוצר מאמץ את כללי Pillar 2 של ה-OECD החל מ-2026 - מה המשמעות?
העולם משנה את כללי המשחק במיסוי חברות, וישראל מצטרפת לרפורמה. משרד האוצר פרסם תזכיר חקיקה שכולל מס מינימלי מקומי בשיעור 15% על חברות גדולות רב-לאומיות, החל משנת המס 2026. זה חלק ממגמה גלובלית שמובילה ארגון ה-OECD במסגרת "Pillar 2" - רפורמה בינלאומית שנועדה למנוע מחברות ענק להעביר רווחים למדינות עם מס נמוך.
המהלך לא נוגע לעסקים קטנים או בינוניים, אלא לענקיות טכנולוגיה וייצור שפועלות בישראל כחלק מקבוצה גלובלית. התזכיר מאמץ כללים הנקראים "QDMTT" - מס משלים מקומי מוסמך. זה מס "תוספת" שישראל תגבה על רווחים שנוצרו כאן, אם שיעור המס האפקטיבי יורד מתחת ל-15%.
מי חייב? רק חברות תושבות ישראל שהן חלק מקבוצה רב-לאומית שמגלגלת מחזור עולמי של לפחות 750 מיליון דולר. זה אומר ענקיות כמו מרכזי פיתוח תוכנה, מפעלי ייצור או משרדי מטה אזוריים.
עד היום, חברות רב-לאומיות בישראל יכלו ליהנות משיעורי מס אפקטיביים של 6% או פחות, בעיקר בזכות חוק עידוד השקעות הון. עכשיו, הרצפה עולה ל-15%, מה שמגדיל את הנטל על חברות שפעלו עם הטבות נמוכות.
- כולם מדברים על שבבים - אבל מה זה בעצם?
- אנבידיה תממן את השבבים של xAI: עסקה של 20 מיליארד דולר עם אילון מאסק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדוגמה המרכזית: מה יקרה לאנבידיה
כדי להמחיש את ההשפעה, נתמקד באנבידיה, ענקית השבבים שיש לה נוכחות משמעותית בישראל עם מרכזי פיתוח בתל אביב, חיפה ויוקנעם ואלפי עובדים. אנבידיה נערכת להשקעה שתכפיל את היקף העובדים שלה בארץ לכיוון ה-10,000 עובדים במקביל להקמת קמפוס ענק.