טור דעה/ ג'ואי סרוסי מגלה את סוד ההצלחה המסחרית של "האח הגדול"

שם המשחק הוא מעורבות. "הכל הכל הכל הכל נעשה כדי ליצור תחושת מעורבות בקרב הצופים שתוביל אותם א) לצפות בתוכנית ("גיוס לקוחות") וב) לשלוח SMS ו"לתרום" לקופת הצוות עוד שקל"
ג'ואי סרוסי |

צוות האח הגדול (קופרמן וקשת, ארז ואסי, הרעיונאים והעורכים, היחצ"נים ויוצרי הפרומויים...) מינף את נושא המעורבות בתוכנית לרמה של פרה חולבת.

הכל הכל הכל הכל נעשה כדי ליצור תחושת מעורבות בקרב הצופים שתוביל אותם א) לצפות בתוכנית ("גיוס לקוחות") וב) לשלוח SMS ו"לתרום" לקופת הצוות עוד 1 ₪...טוב, עוד כמה מיליונים או אפילו עשרות מיליונים של שקל ("הגדלת נתח לקוח").

פרידמנים או בובלילים. מה זה משנה העיקר תסמסו

ליהוק המשתתפים נועד ליצור את המעורבות על ידי הזדהות בעד או נגד משתתף המייצג קבוצת אוכלוסיה: הומואים והומופובים, ערבים ודתיים, חוזרים בתשובה וחוזרים בשאלה, וכמובן, "פרידמנים" ו"בובלילים"...

בכל מקרה, המטרה היא לעורר תחושות גזעניות קיימות/רדומות/מוצהרות על מנת לגרום לאנשים ולצופים לנקוט עמדה ולהיות מעורבים יותר (ולשלוח SMS).

ביום שאחרי, היה מדהים לשמוע כמה וכמה וכמה "פרידמנים" שלחו SMS בפעם הראשונה בחייהם לתוכנית ריאליטי רק על מנת להבטיח שיוסי בובליל לא יוכתר כמנצח.

העריכה עשתה את תפקידה בצורה יוצאת מהכלל על ידי כך שדאגה ליצור הצגה מאזנת של הדמויות המייצגות קטבים שונים על מנת לעודד הזדהות ומעורבות. המקרה הבולט ביותר התרחש בפרק רווי הקרבות בין מחנה "בובליל" למחנה "פרידמן" סביב התוספת שבתקציב (סיגריות או שוקולד) ובחירת הסרט ("צ'רלי וחצי" ו"ללכת על מים"). כל רגע מסך נועד ליצור אצל הצופים תחושת הזדהות שתוביל למעורבות גדולה יותר שתוביל, איך לא, למשלוח SMS כדי להרגיש תחושת השפעה.

צופה מעורב משלם יותר כסף

וכן, אסי וארז גם תרמו כאן את חלקם. מאווירת ה-hype המטורף כבר מהפרק הראשון שהמתרחש בבית האח הגדול הינו הדבר החשוב ביותר בארץ (ו"ביקום"), הדגש האין סופי על השפעת המצביעים על התוצאה, התאמת שיטת ההצבעות על מנת לגרום לאנשים לשלוח יותר מ-SMS אחד.

בפרק הגמר, הורידו את כל הכפפות: הורדת מתחרה אחר מתחרה על מנת להגביר את מספר האס אם אסים הנשלחים עבור שפרה ויוסי, ההתראה של 9 הדקות האחרונות להצבעה...מדהים עד כמה השיטה משוכללת כדי למקסם את כספם מצופים שהפכו להיות מעורבים עד כדי כך בתוכנית שהיו מוכנים לתרום את כספם לצוות האח הגדול.

אגב, גם מדהים לראות את המקצועיות של ארז טל בפרק הגמר כאשר הוא דאג לומר בפרצוף הכן ביותר שלו שצריך לשמור על "פרופורציה" סביב העובדה שזה "רק משחק" ושהמשתתפים בתוכנית מייצגים "רק את עצמם" ולא "קבוצות" בזמן שבמהלך 3 חודשים כל הצוות וארז בראשם דאגו שוב ושוב בכל דרך שהיא לשכנע את הצופים על ההיפך הגמור! אין פרופורציה – האח הגדול חשוב יותר מכל דבר! זה לא רק משחק – זאת השתקפות של הציבור הישראלי!! זה לא רק שפרה ויוסי – זה ה"בובלילים" (המזרחים המקופחים) וה"פרידמנים" (האשכנזים המדושנים)!!!

בחזרה לנושא המעורבות...

לפני כ-8 שנים, פיתחתי מודל לתקשורת שיווקית המציגה את יתרונותיה של תקשורת שיווקית מבוססת קד"מ (ששת ה"i") אל מול תקשורת שיווקית מבוססת פרסום (ארבעת ה"i").

המודל פשוט: כל מהלך של תקשורת שיווקית מתחיל בחדשנות (innovate) שאמור ליצור עניין (interest). הרי בלי חדשנות ברמת המוצר ו/או המותג, הסיכויים ליהנות מתשומת ליבה וכספה של הלקוח שואף לאפס. העונה הראשונה של האח הגדול עשתה בדיוק את זה עם פורמט חדשני ואפשרויות צפייה חדשניות.

בתקשורת פרסומית מסורתית (one to many), העניין שנוצר אמור להוביל להזדהות (identify) וכמובן להפנמה (internalize) של המסרים. הליהוק והעריכה של התוכנית הובילו להזדהות בתוכנית ובמשתתפים ולהפנמה של המסר המרכזי שחייבים לצפות בתוכנית...רייטינג!

המודל של התקשורת הפרסומית נראה כך: innovate, interest, identify, internalize והוא נועד ליצור בעיקר "גיוס ישיר של לקוחות". "רגע, רגע", זה רק ארבעה "i". לא חסרים עוד שני שלבים?

כן, כי בתקשורת מבוססת קד"מ, מתווסף אחרי שלב העניין (interest) שלב נוסף של אינטראקציה (interact) שאמור להוביל למעורבות (involve) שמובילה להזדהות (identify) וסוף סוף להפנמה (internalize). ואז המודל נראה כך:

innovate, interest, interact, involve, identify, internalize.

השוני האמיתי בין פרסום לקד"מ, על פי מודל זה, הינו שלב של מעורבות הלקוח הנובעת מאינטראקציה.

למה זה חשוב? כי כל עוד שהלקוח לא מעורב במהלך, הוא פסיבי והמסר שקוף כפרסומת. הוא לא צריכך לנקוט עמדה, הוא לא צריך לעשות משהו...או שהוא מזדהה או שלא.

שני מיליון אס אם אסים לא טועים

ברגע שהלקוח מגלה מעורבות, הוא הופך להיות חלק מהסיפור: הוא אקטיבי, הוא משפיע, הוא משכנע... הוא מוכן לעשות יותר מאשר רק לצפות בתוכנית...הוא ישלח SMS בתשלום. הוא גם יהיה אקטיבי בתקשורת מפה לאוזן על ידי שיחות אישיות והשתתפות בטוקבקים וכד'.

שני מיליון אס אם אסים הם דוגמא מובהקת למעורבות של לקוחות/צופים וליכולת של צוות ההפקה והשיווק של האח הגדול "להגדיל נתח לקוח".

כן, אני מפרגן לזוכים הגדולים של התוכנית (צוות ההפקה והשיווק).

כן, נהניתי מהתוכנית, מהמציאות המבוימת, מהבידור, מהצצה לחייהם של המשתתפים ומהשיח הציבורי שנוצר סביבו.

לא, לא שלחתי SMS אחד והתברכתי ב-yes max שאפשר לי לדלג על הרצף האין סופי של הפרסומות (ה-ג-ז-מ-ת-ם!).

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביאלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייבי

הצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?

רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים

ליאור דנקנר |

לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.

על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.


עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות

ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.

בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%

הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון השנתי של 2025

מנדי הניג |
נושאים בכתבה החשב הכללי באוצר

הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.

התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.

מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.

לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.

מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".