גדעון בן נון: "פישר יפחית את הריבית ב-0.75% עד 1% בשתי מנות"
"נגיד בנק ישראל צפוי להגיב להפחתת הריבית בארה"ב ב-0.75% עד 1% ולהפחית את הריבית בישראל בשיעור דומה. לא מן הנמנע כי ההפחתה תיעשה בשתי מנות, הראשונה כבר בימים הקרובים – 0.5%, כאשר השנייה תהיה במועדה בסוף החודש, בשיעור דומה". כך מעריך גדעון בן נון, מנכ"ל שקל אג'יו מקבוצת שקל.
בן נון סבור כי לאור זאת, "התיקון החד של השקל מול הדולר היום הוא זמני, ובימים הקרובים נראה התחזקות מחודשת של הדולר לרמות הקרובות יותר ל- 4 שקלים, בהן הוא נסחר בתקופה האחרונה".
בן נון מציין כי "הנגיד האמריקני ברננקי שלח מסר חד וברור: הפד יפעיל את כל הכלים הקיימים בארסנל שלו להצלת הכלכלה האמריקאית ולסיומו של משבר האשראי. אולם, משמעות הצעד שנקט אתמול היא כי השימוש ב'תחמושת המסורתית' למעשה מוצה. המשמעות היא כי המדיניות המוניטארית של ברננקי עוברת לשלב חדש של הרחבה ישירה של היצע הכסף, באמצעים כגון רכישה של אג"ח שאינן ממשלתיות, אג"ח מגובות משכנתאות ואחרות וכן בחינת רכישת אג"ח ממשלתיות לטווח ארוך יותר לפדיון. במקביל, רמתה הנוכחית של הריבית בארה"ב צפויה להישאר נמוכה ככל שיידרש".
דעתו של בן נון דומה להערכות אחרות שפרסמו בימים האחרונים כלכלנים בכירים במשק. שלמה מעוז, הכלכלן הראשי של אקסלנס, התייחס אתמול בשיחה עם bizportal למצבו של המטבע האמריקני מול השקל הישראלי ובכלל. "פישר צריך לחתוך בריבית כבר עכשיו ואני מאמין שהוא יעשה זאת בימים הקרובים".
בתשובה לשאלה - האם פישר לא היה אגרסיבי מספיק ונתן לפער הריביות להיפתח ולשקל להיחלש? אמר מעוז, כי "פישר פעל בסדר גמור בחודשים האחרונים. הוא לא היה צריך לחתוך את הריבית באופן חד או מהיר יותר. הכלכלה הישראלית נמצאת במצב טוב יותר מזו האמריקנית ולכן לא היה צורך בהפחתות דוגמת אלו שנעשו בארה"ב". עם זאת, מעוז סבור כי פישר צריך להפחית את הריבית בשיעור של 0.5% ולאחר מכן אפילו להוריד את הריבית מתחת לרמה של 2%.
נגיד בנק ישראל, הפרופ' סטנלי פישר,
"בצד הפיננסי משתקף המשבר אצלנו, לא בעיות במערכת הבנקאית כמו במדינות המפותחות, אלא בעיקר בירידות מחירי המניות והאג"ח הקונצרניות. במקביל, בצד הריאלי, שיעור הצמיחה ירד ברביע השלישי ל-2.3%. הצפי הוא כי במשק הישראלי תמשך ההאטה המשמעותית בצמיחה ועל פי תחזית בנק ישראל תרד הצמיחה ב-2009 ל-1.5% ויתכן אף מתחת לכך במשך רביע אחד או שניים במהלך התקופה".
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה?
"החתול ששומר על השמנת" גירסת בנק ישראל: מאז תחילת שנות ה-60 כיהנו 12 מפקחים על הבנקים מתוכם 8 מפקחים המשיכו לאחר סיום כהונתם לתפקידים בכירים בבנקים עצמם - כיו״רים, מנכ״לים, סמנכ״לים או דירקטורים - אתם אלו שמשלמים את מחיר הפיקוח ה"מלאכותי" הזה
אנשים שנכנסים למערכת הציבורית צריכים לדעת שהם שליחי ציבור. זו אחריות גדולה וזה הרבה יותר גדול מכסף. אנשים שנמצאים בפיקוח על הבנקים אמורים להבין שבמקביל לשמירה על יציבות הבנקים הם אמורים לדאוג לציבור. זה משחק סכום אפס - אם הבנקים מרוויחים יותר מדי, הציבור נפגע. הפיקוח על הבנקים אמור לאזן בין השניים. אבל לאורך כמעט כל ההיסטוריה הוא שם פס על הציבור. מנסים להפחיד אותו, לכופף אותו, אבל בנק ישראל והפיקוח על הבנקים כגוף האחראי על הבנקים לא זז. הוא מתחבר בכסות מקצועית, אקדמית, אבל מאחורי המסכות עומד דבר אחד גדול שגורם להם להעדיף את הבנקים - כסף.
אנשים הם אנשים, וכל עוד לא יהיה מפקח AI, הם יחשבו על הג'וב הבא וההמשך. הסברנו כאן אתמול, ונחזור על רגל אחת שמפקח על הבנקים שנלחם בבנקים ופוגע ברווחים שלהם הוא טרבל מייקר והסיכוי שלו למצוא עבודה בהמשך במערכת הבנקאית קלוש. אם הוא ישחק אותה מול הציבור כאילו הוא נלחם בשבילו אבל מול הבנקים הוא יהיה רך ונחמד הוא מרוויח פעמיים - הציבור חושב שהוא נלחם בשבילו, והוא נשאר ביחסים טובים עם החברים במערכת הבנקאית. זה שוק קטן, כולם מכירים את כולם, לכו תדעו, אולי עוד שנתיים-שלוש יחפשו דירקטור לבנק.
:
דירקטור זה תפקיד חלומות. מכובד, מעט שעות והמון כסף. הפיתוי גובר על התפקיד. שאחרים יהיו "שליח ציבור", המפקחים רוצים לרוב להיות בסדר עם כולם, ועוד שנתיים-שלוש לקבל ג'וב חלומות. בעצם למה שנתיים, אפשר לצאת לאיזה חברת קריפטו, או מסחר בקריפטו לקבל מיליונים ואז אחרי שנתיים לקבל עוד ג'וב כדירקטור בבנק - זה היה המסלול של חדוה בר, אבל חדוה לא לבד. גם מאיר, גם גליה, גם אמנון, גם יצחק וגם רוני. מסתבר שרוב המפקחים על הבנקים התגלגלו לג'ובים נוצצים במערכת הבנקאית
- הנחיות חדשות במימון: איך משפיע קיבוע הקלות המשכנתא על הזינוק בהלוואות "לכל מטרה"?
- בנק ישראל מפרסם הקלות ללוקחי משכנתאות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדקנו את הקריירה של כל אחד ממפקחי הבנקים. הנה הטבלה:
.jpg "ביטוח לאומי - צילום: Shutterstock")