על אף הגידול בהכנסות משכירות: אלרוב נדל"ן עברה להפסד של כ-8.5 מיליון ש' הרבעון
אלרוב נדל"ן, מקבוצת אלרוב שבשליטת אלפרד אקירוב, פירסמה את תוצאותיה לרבעון השלישי לשנת 2008 והציגה מעבר להפסד של כ-8.5 מיליון שקלים (חלק מחזיקי ההון של החברה כ-7.7 מיליון שקלים), לעומת רווח של כ-168.9 מיליון שקלים (חלק מחזיקי ההון של החברה כ- 163.3 מיליון ש"ח) ברבעון המקביל אשתקד.
הרווח התפעולי ברבעון ירד אף הוא לכ-13.7 מיליון שקלים, לעומת כ-290.5 מיליון ש"ח ברבעון המקביל אשתקד. גם בשורת ההכנסות חלה ברבעון ירידה והן הסתכמו בכ-99 מיליון שקלים, לעומת כ-348 מיליון שקלים ברבעון המקביל אשתקד. יחד עם זאת יש לציין כי ההכנסות ברבעון המקביל אשתקד כללו רווח הון חד פעמי בסך של כ-246 מיליון שקלים ממכירת קניון השרון בנתניה ונכס בצרפת.
דמי שכירות מהאזור המסחרי של ממילא הסתכמו ברבעון בכ-6.1 מיליון שקלים, לעומת כ-0.6 מיליון שקלים ברבעון המקביל אשתקד. דמי השכירות השנתיים בהתאם לחוזים החתומים משקפים דמי שכירות שנתיים בהיקף של כ- 33 מיליון שקלים. להערכת החברה דמי השכירות מכל שטחי המסחר משרדים צפויים להסתכם לסך של כ-42 מיליון שקלים בשנה.
דמי השכירות מהנכסים המניבים בשוויץ הסתכמו ברבעון בכ-8.2 מיליון פרנק שוויצרי (כ-27 מיליון שקלים) לעומת כ-7.5 מיליון פרנק שוויצרי (כ-26.1 מיליון שקלים) ברבעון המקביל אשתקד.
תזרים המזומנים שנבע מפעילות שוטפת של אלרוב נדל"ן הסתכם ברבעון בכ- 32.8 מיליון שקלים לעומת כ-21.3 מיליון שקלים ברבעון המקביל אשתקד.
תחזית החברה לעודף התפעולי שעתיד לנבוע בשנת 2008 ממלון מצודת דוד עודכנה והועמדה על כ-70 מיליון שקלים. יצוין כי העודף התפעולי ברבעון הסתכם בכ- 14.9 מיליון שקלים לעומת כ 24.8 ברבעון המקביל אשתקד.
חלק מהקיטון מקורו בעיתוי חג סוכות אשר בשנת 2007 חל בחלקו בחודש ספטמבר ואילו השנה חל כולו בחודש אוקטובר. מתחילת השנה הסתכם העודף התפעולי מהמלון בכ-14.3 מיליון דולר (כ-50.7 מיליון שקלים) לעומת כ 13.7 מיליון דולר (כ-57.4 מיליון שקלים) בתקופה המקבילה אשתקד.
בחודש ספטמבר החלו עבודות להסבת הנכס שרכשה החברה באמסטרדם בכ-50 מיליון אירו לבית מלון יוקרתי בדרגת חמישה כוכבים אשר יכלול כ- 130 סוויטות וחדרים וכן שטחים להשכרה לחנויות יוקרה. בנוסף חתמה החברה על הסכם עם The Crown Estate (הממונה על נכסי המלכה) לרכישת הנכס הידוע ""Café Royal השוכן ברחוב ריג'נט (Regent Street) במרכז לונדון, בדרך של חכירה ל-125 שנים כדי להסב אותו למלון יוקרתי.. שטחו הכולל של הנכס הינו כ- 24,000 מ"ר ומתנהל לגביו הליך שינוי ייעוד למלון. תמורת הנכס תשלם אלרוב נדל"ן סך של כ-89 מיליון לירות סטרלינג.

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
