על אף הגידול בהכנסות משכירות: אלרוב נדל"ן עברה להפסד של כ-8.5 מיליון ש' הרבעון

לחברה נגרם הרבעון הפסד של כ-22.2 מיליון שקלים מניירות ערך
איריס בר טל |

אלרוב נדל"ן, מקבוצת אלרוב שבשליטת אלפרד אקירוב, פירסמה את תוצאותיה לרבעון השלישי לשנת 2008 והציגה מעבר להפסד של כ-8.5 מיליון שקלים (חלק מחזיקי ההון של החברה כ-7.7 מיליון שקלים), לעומת רווח של כ-168.9 מיליון שקלים (חלק מחזיקי ההון של החברה כ- 163.3 מיליון ש"ח) ברבעון המקביל אשתקד.

הרווח התפעולי ברבעון ירד אף הוא לכ-13.7 מיליון שקלים, לעומת כ-290.5 מיליון ש"ח ברבעון המקביל אשתקד. גם בשורת ההכנסות חלה ברבעון ירידה והן הסתכמו בכ-99 מיליון שקלים, לעומת כ-348 מיליון שקלים ברבעון המקביל אשתקד. יחד עם זאת יש לציין כי ההכנסות ברבעון המקביל אשתקד כללו רווח הון חד פעמי בסך של כ-246 מיליון שקלים ממכירת קניון השרון בנתניה ונכס בצרפת.

דמי שכירות מהאזור המסחרי של ממילא הסתכמו ברבעון בכ-6.1 מיליון שקלים, לעומת כ-0.6 מיליון שקלים ברבעון המקביל אשתקד. דמי השכירות השנתיים בהתאם לחוזים החתומים משקפים דמי שכירות שנתיים בהיקף של כ- 33 מיליון שקלים. להערכת החברה דמי השכירות מכל שטחי המסחר משרדים צפויים להסתכם לסך של כ-42 מיליון שקלים בשנה.

דמי השכירות מהנכסים המניבים בשוויץ הסתכמו ברבעון בכ-8.2 מיליון פרנק שוויצרי (כ-27 מיליון שקלים) לעומת כ-7.5 מיליון פרנק שוויצרי (כ-26.1 מיליון שקלים) ברבעון המקביל אשתקד.

תזרים המזומנים שנבע מפעילות שוטפת של אלרוב נדל"ן הסתכם ברבעון בכ- 32.8 מיליון שקלים לעומת כ-21.3 מיליון שקלים ברבעון המקביל אשתקד.

תחזית החברה לעודף התפעולי שעתיד לנבוע בשנת 2008 ממלון מצודת דוד עודכנה והועמדה על כ-70 מיליון שקלים. יצוין כי העודף התפעולי ברבעון הסתכם בכ- 14.9 מיליון שקלים לעומת כ 24.8 ברבעון המקביל אשתקד.

חלק מהקיטון מקורו בעיתוי חג סוכות אשר בשנת 2007 חל בחלקו בחודש ספטמבר ואילו השנה חל כולו בחודש אוקטובר. מתחילת השנה הסתכם העודף התפעולי מהמלון בכ-14.3 מיליון דולר (כ-50.7 מיליון שקלים) לעומת כ 13.7 מיליון דולר (כ-57.4 מיליון שקלים) בתקופה המקבילה אשתקד.

בחודש ספטמבר החלו עבודות להסבת הנכס שרכשה החברה באמסטרדם בכ-50 מיליון אירו לבית מלון יוקרתי בדרגת חמישה כוכבים אשר יכלול כ- 130 סוויטות וחדרים וכן שטחים להשכרה לחנויות יוקרה. בנוסף חתמה החברה על הסכם עם The Crown Estate (הממונה על נכסי המלכה) לרכישת הנכס הידוע ""Café Royal השוכן ברחוב ריג'נט (Regent Street) במרכז לונדון, בדרך של חכירה ל-125 שנים כדי להסב אותו למלון יוקרתי.. שטחו הכולל של הנכס הינו כ- 24,000 מ"ר ומתנהל לגביו הליך שינוי ייעוד למלון. תמורת הנכס תשלם אלרוב נדל"ן סך של כ-89 מיליון לירות סטרלינג.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).