על אף הגידול בהכנסות משכירות: אלרוב נדל"ן עברה להפסד של כ-8.5 מיליון ש' הרבעון
אלרוב נדל"ן, מקבוצת אלרוב שבשליטת אלפרד אקירוב, פירסמה את תוצאותיה לרבעון השלישי לשנת 2008 והציגה מעבר להפסד של כ-8.5 מיליון שקלים (חלק מחזיקי ההון של החברה כ-7.7 מיליון שקלים), לעומת רווח של כ-168.9 מיליון שקלים (חלק מחזיקי ההון של החברה כ- 163.3 מיליון ש"ח) ברבעון המקביל אשתקד.
הרווח התפעולי ברבעון ירד אף הוא לכ-13.7 מיליון שקלים, לעומת כ-290.5 מיליון ש"ח ברבעון המקביל אשתקד. גם בשורת ההכנסות חלה ברבעון ירידה והן הסתכמו בכ-99 מיליון שקלים, לעומת כ-348 מיליון שקלים ברבעון המקביל אשתקד. יחד עם זאת יש לציין כי ההכנסות ברבעון המקביל אשתקד כללו רווח הון חד פעמי בסך של כ-246 מיליון שקלים ממכירת קניון השרון בנתניה ונכס בצרפת.
דמי שכירות מהאזור המסחרי של ממילא הסתכמו ברבעון בכ-6.1 מיליון שקלים, לעומת כ-0.6 מיליון שקלים ברבעון המקביל אשתקד. דמי השכירות השנתיים בהתאם לחוזים החתומים משקפים דמי שכירות שנתיים בהיקף של כ- 33 מיליון שקלים. להערכת החברה דמי השכירות מכל שטחי המסחר משרדים צפויים להסתכם לסך של כ-42 מיליון שקלים בשנה.
דמי השכירות מהנכסים המניבים בשוויץ הסתכמו ברבעון בכ-8.2 מיליון פרנק שוויצרי (כ-27 מיליון שקלים) לעומת כ-7.5 מיליון פרנק שוויצרי (כ-26.1 מיליון שקלים) ברבעון המקביל אשתקד.
תזרים המזומנים שנבע מפעילות שוטפת של אלרוב נדל"ן הסתכם ברבעון בכ- 32.8 מיליון שקלים לעומת כ-21.3 מיליון שקלים ברבעון המקביל אשתקד.
תחזית החברה לעודף התפעולי שעתיד לנבוע בשנת 2008 ממלון מצודת דוד עודכנה והועמדה על כ-70 מיליון שקלים. יצוין כי העודף התפעולי ברבעון הסתכם בכ- 14.9 מיליון שקלים לעומת כ 24.8 ברבעון המקביל אשתקד.
חלק מהקיטון מקורו בעיתוי חג סוכות אשר בשנת 2007 חל בחלקו בחודש ספטמבר ואילו השנה חל כולו בחודש אוקטובר. מתחילת השנה הסתכם העודף התפעולי מהמלון בכ-14.3 מיליון דולר (כ-50.7 מיליון שקלים) לעומת כ 13.7 מיליון דולר (כ-57.4 מיליון שקלים) בתקופה המקבילה אשתקד.
בחודש ספטמבר החלו עבודות להסבת הנכס שרכשה החברה באמסטרדם בכ-50 מיליון אירו לבית מלון יוקרתי בדרגת חמישה כוכבים אשר יכלול כ- 130 סוויטות וחדרים וכן שטחים להשכרה לחנויות יוקרה. בנוסף חתמה החברה על הסכם עם The Crown Estate (הממונה על נכסי המלכה) לרכישת הנכס הידוע ""Café Royal השוכן ברחוב ריג'נט (Regent Street) במרכז לונדון, בדרך של חכירה ל-125 שנים כדי להסב אותו למלון יוקרתי.. שטחו הכולל של הנכס הינו כ- 24,000 מ"ר ומתנהל לגביו הליך שינוי ייעוד למלון. תמורת הנכס תשלם אלרוב נדל"ן סך של כ-89 מיליון לירות סטרלינג.
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
