על אף הגידול בהכנסות משכירות: אלרוב נדל"ן עברה להפסד של כ-8.5 מיליון ש' הרבעון
אלרוב נדל"ן, מקבוצת אלרוב שבשליטת אלפרד אקירוב, פירסמה את תוצאותיה לרבעון השלישי לשנת 2008 והציגה מעבר להפסד של כ-8.5 מיליון שקלים (חלק מחזיקי ההון של החברה כ-7.7 מיליון שקלים), לעומת רווח של כ-168.9 מיליון שקלים (חלק מחזיקי ההון של החברה כ- 163.3 מיליון ש"ח) ברבעון המקביל אשתקד.
הרווח התפעולי ברבעון ירד אף הוא לכ-13.7 מיליון שקלים, לעומת כ-290.5 מיליון ש"ח ברבעון המקביל אשתקד. גם בשורת ההכנסות חלה ברבעון ירידה והן הסתכמו בכ-99 מיליון שקלים, לעומת כ-348 מיליון שקלים ברבעון המקביל אשתקד. יחד עם זאת יש לציין כי ההכנסות ברבעון המקביל אשתקד כללו רווח הון חד פעמי בסך של כ-246 מיליון שקלים ממכירת קניון השרון בנתניה ונכס בצרפת.
דמי שכירות מהאזור המסחרי של ממילא הסתכמו ברבעון בכ-6.1 מיליון שקלים, לעומת כ-0.6 מיליון שקלים ברבעון המקביל אשתקד. דמי השכירות השנתיים בהתאם לחוזים החתומים משקפים דמי שכירות שנתיים בהיקף של כ- 33 מיליון שקלים. להערכת החברה דמי השכירות מכל שטחי המסחר משרדים צפויים להסתכם לסך של כ-42 מיליון שקלים בשנה.
דמי השכירות מהנכסים המניבים בשוויץ הסתכמו ברבעון בכ-8.2 מיליון פרנק שוויצרי (כ-27 מיליון שקלים) לעומת כ-7.5 מיליון פרנק שוויצרי (כ-26.1 מיליון שקלים) ברבעון המקביל אשתקד.
תזרים המזומנים שנבע מפעילות שוטפת של אלרוב נדל"ן הסתכם ברבעון בכ- 32.8 מיליון שקלים לעומת כ-21.3 מיליון שקלים ברבעון המקביל אשתקד.
תחזית החברה לעודף התפעולי שעתיד לנבוע בשנת 2008 ממלון מצודת דוד עודכנה והועמדה על כ-70 מיליון שקלים. יצוין כי העודף התפעולי ברבעון הסתכם בכ- 14.9 מיליון שקלים לעומת כ 24.8 ברבעון המקביל אשתקד.
חלק מהקיטון מקורו בעיתוי חג סוכות אשר בשנת 2007 חל בחלקו בחודש ספטמבר ואילו השנה חל כולו בחודש אוקטובר. מתחילת השנה הסתכם העודף התפעולי מהמלון בכ-14.3 מיליון דולר (כ-50.7 מיליון שקלים) לעומת כ 13.7 מיליון דולר (כ-57.4 מיליון שקלים) בתקופה המקבילה אשתקד.
בחודש ספטמבר החלו עבודות להסבת הנכס שרכשה החברה באמסטרדם בכ-50 מיליון אירו לבית מלון יוקרתי בדרגת חמישה כוכבים אשר יכלול כ- 130 סוויטות וחדרים וכן שטחים להשכרה לחנויות יוקרה. בנוסף חתמה החברה על הסכם עם The Crown Estate (הממונה על נכסי המלכה) לרכישת הנכס הידוע ""Café Royal השוכן ברחוב ריג'נט (Regent Street) במרכז לונדון, בדרך של חכירה ל-125 שנים כדי להסב אותו למלון יוקרתי.. שטחו הכולל של הנכס הינו כ- 24,000 מ"ר ומתנהל לגביו הליך שינוי ייעוד למלון. תמורת הנכס תשלם אלרוב נדל"ן סך של כ-89 מיליון לירות סטרלינג.
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
