על אף הגידול בהכנסות משכירות: אלרוב נדל"ן עברה להפסד של כ-8.5 מיליון ש' הרבעון

לחברה נגרם הרבעון הפסד של כ-22.2 מיליון שקלים מניירות ערך
איריס בר טל |

אלרוב נדל"ן, מקבוצת אלרוב שבשליטת אלפרד אקירוב, פירסמה את תוצאותיה לרבעון השלישי לשנת 2008 והציגה מעבר להפסד של כ-8.5 מיליון שקלים (חלק מחזיקי ההון של החברה כ-7.7 מיליון שקלים), לעומת רווח של כ-168.9 מיליון שקלים (חלק מחזיקי ההון של החברה כ- 163.3 מיליון ש"ח) ברבעון המקביל אשתקד.

הרווח התפעולי ברבעון ירד אף הוא לכ-13.7 מיליון שקלים, לעומת כ-290.5 מיליון ש"ח ברבעון המקביל אשתקד. גם בשורת ההכנסות חלה ברבעון ירידה והן הסתכמו בכ-99 מיליון שקלים, לעומת כ-348 מיליון שקלים ברבעון המקביל אשתקד. יחד עם זאת יש לציין כי ההכנסות ברבעון המקביל אשתקד כללו רווח הון חד פעמי בסך של כ-246 מיליון שקלים ממכירת קניון השרון בנתניה ונכס בצרפת.

דמי שכירות מהאזור המסחרי של ממילא הסתכמו ברבעון בכ-6.1 מיליון שקלים, לעומת כ-0.6 מיליון שקלים ברבעון המקביל אשתקד. דמי השכירות השנתיים בהתאם לחוזים החתומים משקפים דמי שכירות שנתיים בהיקף של כ- 33 מיליון שקלים. להערכת החברה דמי השכירות מכל שטחי המסחר משרדים צפויים להסתכם לסך של כ-42 מיליון שקלים בשנה.

דמי השכירות מהנכסים המניבים בשוויץ הסתכמו ברבעון בכ-8.2 מיליון פרנק שוויצרי (כ-27 מיליון שקלים) לעומת כ-7.5 מיליון פרנק שוויצרי (כ-26.1 מיליון שקלים) ברבעון המקביל אשתקד.

תזרים המזומנים שנבע מפעילות שוטפת של אלרוב נדל"ן הסתכם ברבעון בכ- 32.8 מיליון שקלים לעומת כ-21.3 מיליון שקלים ברבעון המקביל אשתקד.

תחזית החברה לעודף התפעולי שעתיד לנבוע בשנת 2008 ממלון מצודת דוד עודכנה והועמדה על כ-70 מיליון שקלים. יצוין כי העודף התפעולי ברבעון הסתכם בכ- 14.9 מיליון שקלים לעומת כ 24.8 ברבעון המקביל אשתקד.

חלק מהקיטון מקורו בעיתוי חג סוכות אשר בשנת 2007 חל בחלקו בחודש ספטמבר ואילו השנה חל כולו בחודש אוקטובר. מתחילת השנה הסתכם העודף התפעולי מהמלון בכ-14.3 מיליון דולר (כ-50.7 מיליון שקלים) לעומת כ 13.7 מיליון דולר (כ-57.4 מיליון שקלים) בתקופה המקבילה אשתקד.

בחודש ספטמבר החלו עבודות להסבת הנכס שרכשה החברה באמסטרדם בכ-50 מיליון אירו לבית מלון יוקרתי בדרגת חמישה כוכבים אשר יכלול כ- 130 סוויטות וחדרים וכן שטחים להשכרה לחנויות יוקרה. בנוסף חתמה החברה על הסכם עם The Crown Estate (הממונה על נכסי המלכה) לרכישת הנכס הידוע ""Café Royal השוכן ברחוב ריג'נט (Regent Street) במרכז לונדון, בדרך של חכירה ל-125 שנים כדי להסב אותו למלון יוקרתי.. שטחו הכולל של הנכס הינו כ- 24,000 מ"ר ומתנהל לגביו הליך שינוי ייעוד למלון. תמורת הנכס תשלם אלרוב נדל"ן סך של כ-89 מיליון לירות סטרלינג.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מותגי השנה - 2025מותגי השנה - 2025
המותגים של השנה

מסכמים שנה: 6 המותגים שנסקו ב-2025

שישה מותגים, שישה תחומי פעילות, ומכנה משותף אחד: 2025 הייתה השנה שבה מי שהצליח לחבר בין מוצר נכון, קמפיינים מדוייקים ולבסס קשר עם הצרכנים, השיג הרבה יותר משורת הרווח - מי המותגים שהובילו השנה ומה האתגרים שעומדים להם בדרך?

רונן קרסו |
נושאים בכתבה דירוג

כבכל שנה, יש מותגים שהשנה האירה להם פנים ושמה אותם במקום אחר לגמרי מנקודת הפתיחה. זה יכול להיות גורל הנסיבות וזה בפעמים אחרות תלוי יוזמה ותעוזה של המותגים עצמם. חלק עשו פריצת דרך של ממש וחלק פשוט בלטו יותר מהאחרים, בזכות רצף של מהלכים שיצרו עקביות ושיח ציבורי חיובי לאורך השנה. 

זה לא תמיד מתבטא בתוצאות הכספיות, "מותג השנה" זה מכלול של פעולות שהארגון עשה שהצליחו למקם אותו בתודעה הצרכנית. מפעילויות שיווק, מהלכי קד"מ מדויקים וגם ובעיקר החלטות אסטרטגיות שהקפיצו את המותג

השנה היו עשרות מותגים שניסו לתפוס מקום מרכזי, אבל בסופו של דבר צריכים להכתיר מנצחים. ורק שישה מהם - כל אחד מתחום אחר - הצליחו להתברג בקטגוריית "מותגי-העל" מבחינתנו ב-2025.

אלו השישה ששיחקו בליגה של הגדולים:



לאומי

השנה שבה הבנק עבר את רף מאה מיליארד השקלים והפך למותג הדומיננטי בשוק הבנקאות.

2025 הייתה בראש ובראשונה השנה של בנק לאומי. הבנק נהיה לחברה הציבורית הגדולה בישראל וחצה לראשונה שווי שוק של 100 מיליארד שקל. התוצאות שלו בתשעת החודשים הראשונים של מציגות רווח של 7.7 מיליארד שקל ותשואה על ההון של 17%, נתון גבוה גם בהשוואה בינלאומית. בנוסף, חילק לאומי דיבידנד רבעוני של 2 מיליארד שקל, הגבוה שנרשם אי פעם בבנק בישראל.

אלא שמעבר למספרים, המותג לאומי עצמו גם הוא המריא. המנכ"ל חנן פרידמן והסמנכ"לית מיטל שירן הראל בנו אסטרטגיית שיווק רחבה שהציבה את הבנק בנקודת פתיחה ברורה מול המתחרים. גל תורן הפך לדמות כמעט משפחתית בפרסומות, עומר אדם העביר את המסרים, ולאומי היה פשוט בכל מקום. הבנק גם הציב את השירות בקדמת הבמה, בפרט מול מזרחי טפחות, עם פתיחת מוקדים 24 שעות ביממה וחשיפת הטלפונים הישירים של מנהלי הסניפים.

מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

בנק ישראל מסביר שחוק הגיוס הוא חוק השתמטות

מה העלות של חודש מילואים? ומה הנזק הכלכלי באי גיוס חרדים? ולמה בנק ישראל מבקר את הצעת החוק? על התמריצים (הקטנים), על הסנקציות (המעטות) ועל היקפי יעדי הגיוס (הנמוכים)
רן קידר |

בנק ישראל מתייחס לחוק הגיוס. הדברים ברורים וידועים, אבל הבנק נותן לזה תוקף, שם מספרים ומסביר בלשון פשוטה שזה "חוק השתמטות" ולא חוק גיוס. גיוס חרדים יוריד את העלויות למשק. בבנק מסבירים כי העלות הכלכלית המשקית של חודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הנה כ-38 אלף שקל. הרחבת הגיוס של גברים חרדים באופן משמעותי יכולה להפחית במידה רבה את הנטל הכלכלי המשקי והאישי הנובע מהשימוש הנרחב של הצבא באנשי מילואים.

על פי בנק ישראל, הגדלת מחזורי הגיוס השנתיים בכ-7,500 גברים חרדים, למשל, (שתתבטא בהוספת כ-20,000 חיילי חובה לאחר הבשלת התהליך), אשר תאפשר חיסכון ניכר בהיקף המילואים,  תקטין את העלות המשקית השנתית בלפחות 9 מיליארדי ש"ח (0.4 אחוז תוצר). זה מאוד משמעותי, וצריך לזכור שפוטנציאל הגיוס הרבה יותר גדול. 

"הצעת החוק שתכליתה להסדיר את נושא גיוסם של צעירים חרדים לצה"ל לוקה בחסר", מדגישה הנהלת בנק ישראל, "יעדי הגיוס שהיא קובעת נמוכים והתמריצים הכלכליים לגיוס שכלולים בה הם בעלי אפקטיביות נמוכה. חשוב לתקן את נוסח החוק באופן שיענה על צרכי הצבא ולשם כך יקבע תמריצים חיוביים ושליליים אפקטיביים.

"סוגיית גיוס הציבור החרדי מלווה את החברה הישראלית מזה עשורים רבים. במהלך עשורים אלה משקלה של החברה החרדית גדל מאוד, מאחוזים בודדים ליותר מעשרה אחוזים היום, ועל בסיס התפלגות האוכלוסייה בגילים 15-0 הוא צפוי לשלש את עצמו בעשורים הבאים. לאור העליה החדה בהיקף הנדרש של שירות במילואים מאז ה-7 באוקטובר 2023, הפכה סוגיית גיוס הגברים החרדים לנושא ביטחוני עם השלכות מקרו-כלכליות משמעותיות. על כן, אנו מוצאים לנכון להביא את התייחסותנו לסוגיה בעת הזאת.

"על פי אומדנים שגובשו בבנק ישראל, העלות הכלכלית המשקית המהוונת הנובעת מחודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הינה כאמור כ-38 אלף ש"ח. 80% מסכום זה מבטאים את העלות הישירה והמיידית מאובדן התפוקה בעת שירות המילואים והיתרה את הפגיעה העתידית בגידול הפריון כתוצאה מהפסד ניסיון ו/או קידום בעבודה.