רוצים ללמוד מהגדולים? דנקנר מעביר שיעור חינם

אתמול הודיעה כור כי מימשה חלק ניכר מאחזקתה בקרדיט סוויס וזאת פחות משבוע לאחר שהודיעה כי תגדיל את האחזקה
יוסי פינק |

אם במקום שיש שני יהודים, יש לפחות שלוש דעות, אז בחדר מלא משקיעים יש כנראה אין סוף אפשרויות להרוויח בשוק ההון. אחד יגיד שהשקעה במדדים היא הדרך הנכונה, אחר יגיד שסלקטיביות זה שם המשחק וכמובן שיהיה גם את זה שיגיד שגיוון זה הדבר הראשון ומולו יהיה את זה שיגיד שגיוון זו בורות.

על דבר אחד אין חולק, ללכת בדרכם של המשקיעים הגדולים זה כנראה לא רעיון רע כל כך, הבעיה היא שבניגוד למשקיע הקטן, הגדולים הם בדר"כ גם בעלי השליטה וזה הופך אותם לסוג אחר של משקיעים. בעוד המשקיע הקטן חושב בטווחים של חודשים עד שנים בודדות (במקרה הטוב) ושואף לעשות אקזיט על המניה בזמן הזה, בעל השליטה מסתכל על הדברים באור שונה, הוא קונה בירידות, מוכר בעליות ויכול לחיות שנים על הדיבידנד באין מפריע. בעלי השליטה לעיתים גם רוכשים כאקט של הבעת אמון, נסיון לתמוך במניה ושאר אינטרסים.

לכן אין זה פשוט ללכת בדרכם של אותם גדולים. עם זאת, קורה שאחד הגדולים, בעיקר בחו"ל, רוכש נתח בחברה ציבורית ומושך בכך תשומת לב רבה לאותה חברה.

הרכישה של נוחי דנקנר ממניות ענקית הבנקאות השוויצרית, קרדיט סוויס (סימול: CS), דווקא יכולה להתאים למשקיע שמחפש ללמוד מהתנהלות ההשקעה של אחד המשקיעים הגדולים. למה? הרי שגם אם דנקנר יממש את החלטת הדירקטוריון האחרונה של כור, ירכוש מניות ב-3 מיליארד שקלים ואפילו יכפיל את סכום ההשקעה, שליטה לא תהיה לו וגם לא תהיה לו את היכולת לתמוך במניה. במילים אחרות, דנקנר, כמוכם, מתנהל כעת מעמדת המשקיע הקטן. כמובן שלמשקיע הקטן אין אוזן קשבת בחלונות הגבוהים וגם אין אפשרות לשאול שאלות נוקבות טרם רכישת המניות אבל אלו לא דברים שמבטיחים ולו שקל אחד.

אם כן, דנקנר כמוכם ראה את הירידות החדות בשווקים בכלל ובמניות הפיננסים בפרט והחליט שבראיה של שנים קדימה כנראה שמדובר בהזדמנות. אז המשקיע הקטן בעיקר מדבר אבל דנקנר כבר פועל במרץ. בתחילת מאי ארגנה לעצמה חברת כור, אשר בשליטתו, מסגרת אשראי של 1.5 מיליארד דולר אצל גולדמן זאקס ואפשרות להגיע אף להשקעה של עד 2.7 מיליארד דולר במניות הפיננסים.

מאז רכש דנקנר וכבר הגיע לאחזקה של 0.89% מהבנק בהשקעה של 1.28 מיליארד שקלים. בתחילה רכש דנקנר אל תוך הירידות וסביר שראה את השקעתו מצטמקת אבל אז, בתיזמון אולי מושלם עם הרכישות האחרונות שביצע, החלו מניות הפיננסים להתרומם בחדות ובינהן גם קרדיט סוויס. מה עשה דנקנר? מימש באגרסיביות ורשם רווח הון.

אין לי ספק שדנקנר מתכוון להגדיל את האחזקה בקרדיט סוויס, הרי לא לחינם הוא יצר את מסגרת האשראי מגולדמן זאקס, אבל דנקנר הוא טיפוס של סוחר, על כך כתבתי כבר בעבר, וככזה הוא מייצר רווחי הון איכן שניתן וכנראה מפחית בכך סיכונים. הזינוק במניית קרדיט סוויס ממש לא היה בתוכניות של דנקנר שציפה להמשיך לרכוש תוך כדי הירידות. אותו זינוק שכנע אותו שכדאי לממש ולהמתין למחירים נוחים יותר בכדי להמשיך לאסוף.

אם לא הבנתם את השורה התחתונה אז בבקשה: לבן אדם יש מסגרת אשראי מוכנה מראש, יש תוכנית רכישה ומחירים שבהם הוא מוכן לרכוש לצד מחירים בהם הוא מעוניין לממש והכי חשוב, יש לו כבר רווח של 108 מיליון שקל שזה כלום ושום דבר ובכל זאת זה סוג של כרית בטחון קטנה להמשך הדרך.

כמו שקבלן יזם שרוכש קרקע מעוניין בתור התחלה להכניס שותף במחיר גבוה ולמשוך את ההשקעה הראשונית שלו, כך גם דנקנר שמח בשלב כו מוקדם לייצר לעצמו רווח לא צפוי, אם מכאן המניה תמשיך לטפס, הוא עוד ירוויח, אם היא תרד, הוא ימשיך לאסוף וכבר יש לו סוג של הגנה.

אחת הבעיות הכי קשות של משקיעים היא שהם לא יודעים מתי לממש, כל מימוש מבחינתם נתפס כחוסר אמון ואם לממש קצת אז למה לא לממש הכל. דנקנר, במימוש שביצע במניות קרדיט סוויס, נתן שיעור קטן בסוגיית ה"מימוש תוך כדי תנועה".

ועוד מילה

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

בית חולים של רשת מדיקה, קרדיט: עמית גרוןבית חולים של רשת מדיקה, קרדיט: עמית גרון

רשת בתי החולים החדשה "מדיקה" תחל עבודתה ב-2026

ארבעה מרכזים רפואיים חדשים מתחילים לפעול רשמית כרשת אחת תחת השם "מדיקה", בין בעלי הרשת: קופות החולים לאומית ומאוחדת


הדס ברטל |

רשת מדיקה (MEDICA), רשת מרכזים רפואיים חדשה מתחילה את פעילותה עם תחילת שנת 2026 ותהווה תחרות לרשת אסותא הקיימת זה מכבר. הרשת צמחה מאיחוד של ארבעה מרכזים רפואיים מובילים בישראל: בית החולים מדיקה ת״א, מדיקה רפאל, בית החולים אלישע בחיפה ו-RMC בעפולה, לצד מעבדות מדיקה דואגנוסטיק.

מהלך איחוד המרכזים לידי רשת אחת, יצר גוף רפואי רחב היקף בעל השפעה מערכתית, המתמקד בשיפור זמינות השירותים, הרחבת הפריסה הגאוגרפית והנגשת רפואה מתקדמת בפריסה גאוגרפית רחבה בישראל.

בראש הרשת עומד ד”ר שלמה ישראלית, תושב חיפה, המכהן כמנכ”ל רשת מדיקה אחד הגופים המשמעותיים והצומחים במערכת הבריאות הפרטית בישראל. בתפקידו הקודם שימש כמנכ”ל בית החולים אלישע.

ברשת ערוכים גם למצבי חירום כך שחדרי הניתוח בבתי החולים מדיקה אלישע ורפאל הוכשרו בהתאם לתקני מיגון מחמירים, ומאפשרים המשך פעילות רפואית גם בתקופות של מלחמה וירי טילים.

במהלך אירועי הירי מאיראן ובמסגרת מבצע "עם כלביא", הובילה הרשת מהלך חירום מהיר שהוגדר כתקדימי: ניתוחים דחופים הועברו בתוך שעות לחדרי ניתוח ממוגנים בבתי החולים אלישע ורפאל פעולה שהבטיחה את רציפות הטיפול והצילה חיי מנותחים. שיתוף הפעולה שנוצר בין הגופים הרפואיים נחשב לחסר תקדים בתולדות מערכת הבריאות בישראל.