רוצים ללמוד מהגדולים? דנקנר מעביר שיעור חינם

אתמול הודיעה כור כי מימשה חלק ניכר מאחזקתה בקרדיט סוויס וזאת פחות משבוע לאחר שהודיעה כי תגדיל את האחזקה
יוסי פינק |

אם במקום שיש שני יהודים, יש לפחות שלוש דעות, אז בחדר מלא משקיעים יש כנראה אין סוף אפשרויות להרוויח בשוק ההון. אחד יגיד שהשקעה במדדים היא הדרך הנכונה, אחר יגיד שסלקטיביות זה שם המשחק וכמובן שיהיה גם את זה שיגיד שגיוון זה הדבר הראשון ומולו יהיה את זה שיגיד שגיוון זו בורות.

על דבר אחד אין חולק, ללכת בדרכם של המשקיעים הגדולים זה כנראה לא רעיון רע כל כך, הבעיה היא שבניגוד למשקיע הקטן, הגדולים הם בדר"כ גם בעלי השליטה וזה הופך אותם לסוג אחר של משקיעים. בעוד המשקיע הקטן חושב בטווחים של חודשים עד שנים בודדות (במקרה הטוב) ושואף לעשות אקזיט על המניה בזמן הזה, בעל השליטה מסתכל על הדברים באור שונה, הוא קונה בירידות, מוכר בעליות ויכול לחיות שנים על הדיבידנד באין מפריע. בעלי השליטה לעיתים גם רוכשים כאקט של הבעת אמון, נסיון לתמוך במניה ושאר אינטרסים.

לכן אין זה פשוט ללכת בדרכם של אותם גדולים. עם זאת, קורה שאחד הגדולים, בעיקר בחו"ל, רוכש נתח בחברה ציבורית ומושך בכך תשומת לב רבה לאותה חברה.

הרכישה של נוחי דנקנר ממניות ענקית הבנקאות השוויצרית, קרדיט סוויס (סימול: CS), דווקא יכולה להתאים למשקיע שמחפש ללמוד מהתנהלות ההשקעה של אחד המשקיעים הגדולים. למה? הרי שגם אם דנקנר יממש את החלטת הדירקטוריון האחרונה של כור, ירכוש מניות ב-3 מיליארד שקלים ואפילו יכפיל את סכום ההשקעה, שליטה לא תהיה לו וגם לא תהיה לו את היכולת לתמוך במניה. במילים אחרות, דנקנר, כמוכם, מתנהל כעת מעמדת המשקיע הקטן. כמובן שלמשקיע הקטן אין אוזן קשבת בחלונות הגבוהים וגם אין אפשרות לשאול שאלות נוקבות טרם רכישת המניות אבל אלו לא דברים שמבטיחים ולו שקל אחד.

אם כן, דנקנר כמוכם ראה את הירידות החדות בשווקים בכלל ובמניות הפיננסים בפרט והחליט שבראיה של שנים קדימה כנראה שמדובר בהזדמנות. אז המשקיע הקטן בעיקר מדבר אבל דנקנר כבר פועל במרץ. בתחילת מאי ארגנה לעצמה חברת כור, אשר בשליטתו, מסגרת אשראי של 1.5 מיליארד דולר אצל גולדמן זאקס ואפשרות להגיע אף להשקעה של עד 2.7 מיליארד דולר במניות הפיננסים.

מאז רכש דנקנר וכבר הגיע לאחזקה של 0.89% מהבנק בהשקעה של 1.28 מיליארד שקלים. בתחילה רכש דנקנר אל תוך הירידות וסביר שראה את השקעתו מצטמקת אבל אז, בתיזמון אולי מושלם עם הרכישות האחרונות שביצע, החלו מניות הפיננסים להתרומם בחדות ובינהן גם קרדיט סוויס. מה עשה דנקנר? מימש באגרסיביות ורשם רווח הון.

אין לי ספק שדנקנר מתכוון להגדיל את האחזקה בקרדיט סוויס, הרי לא לחינם הוא יצר את מסגרת האשראי מגולדמן זאקס, אבל דנקנר הוא טיפוס של סוחר, על כך כתבתי כבר בעבר, וככזה הוא מייצר רווחי הון איכן שניתן וכנראה מפחית בכך סיכונים. הזינוק במניית קרדיט סוויס ממש לא היה בתוכניות של דנקנר שציפה להמשיך לרכוש תוך כדי הירידות. אותו זינוק שכנע אותו שכדאי לממש ולהמתין למחירים נוחים יותר בכדי להמשיך לאסוף.

אם לא הבנתם את השורה התחתונה אז בבקשה: לבן אדם יש מסגרת אשראי מוכנה מראש, יש תוכנית רכישה ומחירים שבהם הוא מוכן לרכוש לצד מחירים בהם הוא מעוניין לממש והכי חשוב, יש לו כבר רווח של 108 מיליון שקל שזה כלום ושום דבר ובכל זאת זה סוג של כרית בטחון קטנה להמשך הדרך.

כמו שקבלן יזם שרוכש קרקע מעוניין בתור התחלה להכניס שותף במחיר גבוה ולמשוך את ההשקעה הראשונית שלו, כך גם דנקנר שמח בשלב כו מוקדם לייצר לעצמו רווח לא צפוי, אם מכאן המניה תמשיך לטפס, הוא עוד ירוויח, אם היא תרד, הוא ימשיך לאסוף וכבר יש לו סוג של הגנה.

אחת הבעיות הכי קשות של משקיעים היא שהם לא יודעים מתי לממש, כל מימוש מבחינתם נתפס כחוסר אמון ואם לממש קצת אז למה לא לממש הכל. דנקנר, במימוש שביצע במניות קרדיט סוויס, נתן שיעור קטן בסוגיית ה"מימוש תוך כדי תנועה".

ועוד מילה

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

חן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיובחן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיוב

לבנות קמפיין על טראומה לאומית: בנק מזרחי עם מענקים לילדים שנולדו לאחר ה-7.10.23

מזרחי-טפחות הודיע כי ילדים שנולדו מאז ה-7 באוקטובר 2023 יקבלו מהבנק מענק של 1,000 שקל שיופקדו בפיקדון עבורם; למטרת הקמפיין גייסו מזרחי את שורד השבי שגיא דקל חן, שהצטרף לחן אמסלם ולדביר בנדק; מהלך של אופטימיות ותקווה או ציניות של אנשי שיווק? התשובה ברורה

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק מזרחי

בנק מזרחי טפחות מספר לנו שהוא מספק מחווה מרגשת לציבור, הנה המילים שלו  - "בנק מזרחי טפחות יוצא במהלך אנושי ומרגש: מענק של 1000 ש"ח, לילדים שנולדו מאז ה־7 באוקטובר, בהובלת שורד השבי שגיא דקל חן". זה לא שקר, אבל זה מאוד קרוב לכך. זה טשטוש של האמת. בנק מזרחי טפחות צריך לתת הטבות לציבור, אז הוא בחר בדרך הזו כי ככה הוא מרוויח את "הלב שלכם". זה ציני, כי הוא בעצם עושה קמפיין על חשבון מי שבאמת צריך את ההטבות ממנו - האנשים שמקבלים אפס על עמלת העו"ש. האנשים שמקבלים ריבית רצחנית על הלוואות. הציבור משלם מחירים מאוד גבוהים - ריביות ועמלות שמייצרים לבנקים רווחים עצומים וזה קורה בזמן המלחמה כשהקשב של הציבור נמוך מאוד. זה קורה כשסמוטריץ' העלה לפני שנתיים מס על הבנקים. אבל המס הזה התגלגל אליכם. עכשיו הוא שוב רוצה להטיל מס וזה שוב יחזור ללקוחות. 

שר האוצר מנסה להשיג רווח פוליטי, המצב שלו בסקרים רע מאוד והוא רוצה קולות. אבל הפתרון שלו לא יעיל, והדוחות הכספיים לצד העמלות והריביות של הבנקים מוכיחים זאת. הפתרון היעיל נמצא בידי הפיקוח על הבנקים. הפיקוח לא רוצה לעשות שום דבר עד הסוף כי כולם חברים של כולם - גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה? בסוף אנשים חושבים על הג'וב הבא, ולמה להם לריב עם הבנקים שאולי יעסיקו אותם בהמשך בתפקיד נוח ומשכורות של מיליונים.

ובמקביל לשחיתות המובנית הזו, בבנק מזרחי טפחות כמו בנקים אחרים מנסים "לשחק לכם במוח". הם מציגים פרסומות, דיווחים, כתבות על כמה שהם טובים ונהדרים ועוזרים לציבור בזמן המלחמה. תזכרו תמיד שמה שבאמת צריך זו תחרות, מה שבאמת צריך זה שהמפקח על הבנקים יורה להם לשלם 2% על העו"ש, זה הכל, זה שווה פי 50 בערך מכל הקמפיינים והטבות שהם "נותנים לנו". אגב, הם לא נותנים. מזרחי מדבר על הטבה לציבור, אבל זה חלק מהחבילה שהוא צריך לתת.    

 

לפני כחצי שנה, בנק ישראל פרסם מתווה וולנטרי, שבמסגרתו תחזיר המערכת הבנקאית סכום מצטבר של 3 מיליארד שקל לציבור, 1.5 מיליארד שקל מדי שנה, החל מהרבעון השני של שנת 2025 ועד הרבעון הראשון של שנת 2027. ההצהרות היו מלוות באמירות כמו "טובת משקי הבית והעסקים הקטנים נמצאת כל הזמן מול עינינו" אבל בפועל, ביד אחת בנק ישראל מאשר לבנקים לגזור קופון ענק על הציבור - בריביות על פיקדונות, בריביות על הלוואות ובעיקר בריבית אפס על העו"ש - וביד שנייה מציג את עצמו כאביר הציבור, ופירסם מתווה שבו הבנקים צריכים להחזיר לציבור בסך הכל 4% מהרווחים שלהם. 

ועכשיו, אנחנו עדים לאבולוציה נוספת של הציניות שבמהלך הזה. במסגרת המתווה של בנק ישראל, הבנקים אמורים לתת לנו, הציבור, הטבות והקלות אבל אם חשבתם שהבנקים פשוט יחזירו לכם כספים, טעיתם. הם יציגו לכם תמונה שמראה אותם באור כמעט קדוש, ולשם כך הם לא יבחלו באמצעים.