רוצים ללמוד מהגדולים? דנקנר מעביר שיעור חינם
אם במקום שיש שני יהודים, יש לפחות שלוש דעות, אז בחדר מלא משקיעים יש כנראה אין סוף אפשרויות להרוויח בשוק ההון. אחד יגיד שהשקעה במדדים היא הדרך הנכונה, אחר יגיד שסלקטיביות זה שם המשחק וכמובן שיהיה גם את זה שיגיד שגיוון זה הדבר הראשון ומולו יהיה את זה שיגיד שגיוון זו בורות.
על דבר אחד אין חולק, ללכת בדרכם של המשקיעים הגדולים זה כנראה לא רעיון רע כל כך, הבעיה היא שבניגוד למשקיע הקטן, הגדולים הם בדר"כ גם בעלי השליטה וזה הופך אותם לסוג אחר של משקיעים. בעוד המשקיע הקטן חושב בטווחים של חודשים עד שנים בודדות (במקרה הטוב) ושואף לעשות אקזיט על המניה בזמן הזה, בעל השליטה מסתכל על הדברים באור שונה, הוא קונה בירידות, מוכר בעליות ויכול לחיות שנים על הדיבידנד באין מפריע. בעלי השליטה לעיתים גם רוכשים כאקט של הבעת אמון, נסיון לתמוך במניה ושאר אינטרסים.
לכן אין זה פשוט ללכת בדרכם של אותם גדולים. עם זאת, קורה שאחד הגדולים, בעיקר בחו"ל, רוכש נתח בחברה ציבורית ומושך בכך תשומת לב רבה לאותה חברה.
הרכישה של נוחי דנקנר ממניות ענקית הבנקאות השוויצרית, קרדיט סוויס (סימול: CS), דווקא יכולה להתאים למשקיע שמחפש ללמוד מהתנהלות ההשקעה של אחד המשקיעים הגדולים. למה? הרי שגם אם דנקנר יממש את החלטת הדירקטוריון האחרונה של כור, ירכוש מניות ב-3 מיליארד שקלים ואפילו יכפיל את סכום ההשקעה, שליטה לא תהיה לו וגם לא תהיה לו את היכולת לתמוך במניה. במילים אחרות, דנקנר, כמוכם, מתנהל כעת מעמדת המשקיע הקטן. כמובן שלמשקיע הקטן אין אוזן קשבת בחלונות הגבוהים וגם אין אפשרות לשאול שאלות נוקבות טרם רכישת המניות אבל אלו לא דברים שמבטיחים ולו שקל אחד.
אם כן, דנקנר כמוכם ראה את הירידות החדות בשווקים בכלל ובמניות הפיננסים בפרט והחליט שבראיה של שנים קדימה כנראה שמדובר בהזדמנות. אז המשקיע הקטן בעיקר מדבר אבל דנקנר כבר פועל במרץ. בתחילת מאי ארגנה לעצמה חברת כור, אשר בשליטתו, מסגרת אשראי של 1.5 מיליארד דולר אצל גולדמן זאקס ואפשרות להגיע אף להשקעה של עד 2.7 מיליארד דולר במניות הפיננסים.
מאז רכש דנקנר וכבר הגיע לאחזקה של 0.89% מהבנק בהשקעה של 1.28 מיליארד שקלים. בתחילה רכש דנקנר אל תוך הירידות וסביר שראה את השקעתו מצטמקת אבל אז, בתיזמון אולי מושלם עם הרכישות האחרונות שביצע, החלו מניות הפיננסים להתרומם בחדות ובינהן גם קרדיט סוויס. מה עשה דנקנר? מימש באגרסיביות ורשם רווח הון.
אין לי ספק שדנקנר מתכוון להגדיל את האחזקה בקרדיט סוויס, הרי לא לחינם הוא יצר את מסגרת האשראי מגולדמן זאקס, אבל דנקנר הוא טיפוס של סוחר, על כך כתבתי כבר בעבר, וככזה הוא מייצר רווחי הון איכן שניתן וכנראה מפחית בכך סיכונים. הזינוק במניית קרדיט סוויס ממש לא היה בתוכניות של דנקנר שציפה להמשיך לרכוש תוך כדי הירידות. אותו זינוק שכנע אותו שכדאי לממש ולהמתין למחירים נוחים יותר בכדי להמשיך לאסוף.
אם לא הבנתם את השורה התחתונה אז בבקשה: לבן אדם יש מסגרת אשראי מוכנה מראש, יש תוכנית רכישה ומחירים שבהם הוא מוכן לרכוש לצד מחירים בהם הוא מעוניין לממש והכי חשוב, יש לו כבר רווח של 108 מיליון שקל שזה כלום ושום דבר ובכל זאת זה סוג של כרית בטחון קטנה להמשך הדרך.
כמו שקבלן יזם שרוכש קרקע מעוניין בתור התחלה להכניס שותף במחיר גבוה ולמשוך את ההשקעה הראשונית שלו, כך גם דנקנר שמח בשלב כו מוקדם לייצר לעצמו רווח לא צפוי, אם מכאן המניה תמשיך לטפס, הוא עוד ירוויח, אם היא תרד, הוא ימשיך לאסוף וכבר יש לו סוג של הגנה.
אחת הבעיות הכי קשות של משקיעים היא שהם לא יודעים מתי לממש, כל מימוש מבחינתם נתפס כחוסר אמון ואם לממש קצת אז למה לא לממש הכל. דנקנר, במימוש שביצע במניות קרדיט סוויס, נתן שיעור קטן בסוגיית ה"מימוש תוך כדי תנועה".
ועוד מילה
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביהצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?
רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים
לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה
והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.
על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.
עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות
ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.
- הבינלאומי: צמיחה בפעילות הליבה, התשואה על ההון ירדה ל-16.2%
- אנרג'יאן תספק גז טבעי לקפריסין דרך צינור תת ימי חדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
הונאה פונזי (דאליאי)הבטיח תשואה גבוהה והפסיד למשקיעים 5 מיליון שקל
תזכורת כואבת: כשמבטיחים לכם תשואה גבוהה - תברחו, מדובר בשרלטנים או טיפשים; משה לב הפסיד כספים לחברים, משפחה ומשקיעים בעזרת הונאת פונזי - הוא נשלח לכלא
הונאת פונזי כל פעם מחדש הציבור מתפתה. הוא רואה את השכן מרוויח תשואה חלומית דרך מנהל השקעות מומלץ, הוא שומע על חבר שקנה קרקע שהושבחה פי 5. הוא לא מבין שאלו הדוגמאות הטובות ולצידם יש פי כמה יותר דוגמאות של הפסדים כבדים. יש כללים מאוד ברורים בעולם ההשקעות וזה תקף למניות, נדל"ן, השקעות בחו"ל ועוד. כגודל הסיכון כך גודל הסיכוי לרווח. לא ייתכן שיבטיחו לכם תשואה גבוהה בלי סיכון. אם אתם מוכנים לסיכון אז סבבה - קחו אותו. אבל אם אתם חושבים שהתשואה הגבוהה היא בלי סיכון זה לא נכון - לא אומרים לכם את האמת. הסיכונים, וזו הבעיה - צצים בדרך ומתגלים ונחשפים במקרים רבים כחזקים יותר מהסיכויים לרווח. הכלל הראשון בהשקעות הוא אל תתפתו כשמבטיחים לכם רווח קל ותשואה גבוהה. אין דבר כזה. מדובר בשרלטנים או טיפשים שלא באמת מבינים בהשקעות. הכלל השני שמתחבר לכלל הראשון - סיכוי הולך יחד עם סיכון. והנה המקרה מהיום.
משה לב, מי שהיה בעל חברת השקעות ורימה משקיעים, בהם בני משפחתו ומכריו, במיליוני שקלים, נידון לשלוש שנות מאסר בפועל. בית משפט השלום בפתח תקווה גזר את עונשו בשבוע שעבר. כתב האישום הוגש נגדו כבר ב-2019, אך מתייחס לאירועים שהתרחשו בין 2009 ל-2014. לב הודה במסגרת הסדר טיעון כי הציג מצגי שווא והשקיע 5.1 מיליון שקל שקיבל מלקוחותיו, תוך הנפקת דו"חות מזויפים שהציגו רווחים שלא היו ולא נבראו. הוא הפסיד את כל הכסף, אך המשקיעים המשיכו להעביר לו כספים בהתבסס על דיווחיו המזויפים. קוראים לזהה פירמידה - הוא יצר מצג שווא של רווחים כאשר התבסס עליהם בלקיחת כספים נוספים. כאשר אנשים משכו כסף, הוא השתמש בכספי משקיעים חדשים כדי לשלם להם.
בשלב גזר הדין נשמעו עדויות של נפגעים, שתיארו כיצד איבדו את כל חסכונותיהם. התובע, עו"ד דניאל איקן מפרקליטות מחוז מרכז, דרש בין ארבע לשבע שנות מאסר, אך השופט עודד מורנו הסתפק בשלוש שנות מאסר בפועל, מאסר על תנאי ופיצויים לכל אחד מ-13 המתלוננים, בסכום של 100 אלף שקל (למעט שניים שיקבלו 40 אלף ו-10,000 שקל) עונשו של לב יתחיל באמצע מאי, אך הפרשה התחילה כאמור לפני 16 שנים. האם זה נכון וצודק להחיל עונש כל כך מאוחר? האם זה נכון שמשה לב יהיה אדם חופשי במשך כל כך הרבה שנים עד למשפטו?
מערכת ההונאה: עשרות משקיעים נפלו בפח
לב הציג עצמו כמשקיע מנוסה והבטיח תשואות גבוהות, תוך שהוא מציג דו"חות מזויפים ומשכנע לקוחות להמשיך להשקיע. שיטת הפעולה שלו, המזוהה עם הונאות פונזי, נשענה על גיוס משקיעים חדשים ששילמו למשקיעים הוותיקים, עד שהמערכת קרסה. בין קורבנותיו היו אנשי מערכת הביטחון, מכרים מחברות השקעה בהן עבד בעבר, ואף בני משפחתו הקרובים ביותר. לב טען כי החזיר חלק מהכספים למשקיעים, אך הסכום שהוחזר – 820 אלף שקל בלבד – רחוק מלשקם את הנפגעים. חלקם איבדו את כל חסכונותיהם והגיעו למצוקה כלכלית קשה.
- עוד הונאה פיננסית? Pocket Option מציעה אופציות בינאריות למשקיעים ישראלים - הרשות מזהירה
- הקורבנות של מיידוף כבר קיבלו 94% מהכספים שאבדו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האם היו סימנים מקדימים?
במשך שנים לב הצליח לתחזק תדמית של איש פיננסים לגיטימי, אף שלמעשה פעל ללא רישיון לניהול השקעות. היו משקיעים שהחלו לחשוד, אך כל עוד קיבלו "רווחים", לא העלו את החשדות. רק כאשר בקשות למשיכות גדולות נענו בתירוצים שונים – "תקלות טכניות", "הגבלות בנקאיות" או "עיכובים רגולטוריים" – הם הבינו שמשהו אינו תקין.
שאלות ותשובות על פרשת משה לב והשלכותיה
מהי הונאת פונזי, וכיצד לב השתמש בה?
