השר אטיאס מקל על חייהם של מייבאי ה- IPhone והמחשבים הניידים
ה- IPhone הוא כבר לא נחלתם של בודדים המכורים לגאדג'טים. ההודעה האחרונה של משרד התקשורת, והשר אטיאס בראשה, מעידה על יחסי הציבור המתוקשרים למכשיר ועל אהדת הקהל.
הודעת משרד התקשורת בדבר ההקלות הניתנות לאזרחי ישראל בייבוא של ציוד אלחוטי מתייחסת באופן ספציפי ל- IPhone בין שאר המכשירים. המיובאים על-ידי הציבור (בבודדים).
במשרד התקשורת מוסרים, כי מצטברות עשרות רבות של פניות מידי יום לשחרור ציוד קצה מאת המכס, וכדי להקל על האזרחים ולהסיר חסמים ביורוקראטיים, החליט משרד התקשורת להקל בנוהל ייבוא הציוד האלחוטי.
בהמשך למהלך שביצע בחודש ינואר 2008, החליט המשרד, לאחר בדיקה מקצועית מדוקדקת וקפדנית שביצע, להמשיך בהקלות על האזרחים ולאשר ייבוא של הציוד הבא, וזאת ללא צורך בקבלת אישור מאת המשרד: מכשיר סלולר בודד, מחשב נישא, IPhone בודד, ציוד הכולל: Bluetooth, מקלטי GPS וציוד שאינו מפריע לתקשורת אלחוטית.
עד היום כל אזרח היה צריך לקבל אישור ממשרד התקשורת לשחרור כל מחשב נייד וייבוא מכשיר GPS. המשרד פנה לשלטונות המכס בבקשה לאשר את המדיניות החדשה ובקשתו נענתה בחיוב.
מהיום שלטונות המכס ישחררו את הציוד ללא פניה למשרד התקשורת.
בנוסף, נבחנה המדיניות בנוגע למכשיר ה- IPhone ובמהלכה, אישר משרד התקשורת את פתיחת השוק לייבוא של IPhone בודד.
אריאל אטיאס, שר התקשורת, הבהיר כי: "המהלך הינו חלק מהמדיניות לקידום הליברליזציה שמוביל משרד התקשורת בנושא הקלות ומתן אישורים לייבוא ציוד קצה שישרתו את אזרחי ישראל, ויפתרו את הבעיה הצרכנית".
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
