בלעדי ל-Bizportal: נגיד בנק ישראל בתקופת המשבר של 1983; "הדולר צריך לעלות מעל 4.35 ש'"
פרופ' משה מנדלבאום, נגיד בנק ישראל בשנים 1982-1986 ומרצה בכיר במוסדות אקדמיים בארץ, בראיון בלעדי ל-Bizportal, מספק תחזיות לגבי כיוונו הצפוי של הדולר, נותן פתרונות יצירתיים ויורה ביקורת חריפה ביותר על חוסר התיאום במדיניות הכלכלית בין הגושים המסחריים בעולם.
"מה האפשרויות העומדות בפני פישר בכדי לחזק את השקל אל מול הדולר?"
"בשנים 2006 ו-2007 נעלם הגירעון הממשלתי אבל זרם ההעברות החד צדדיות, בהיקף של 7 מיליארד דולר בשנה, לא פסק. מדובר על סכום גדול מאוד שמקבל טיפול לא נכון. במקום להשקיע את הכסף בחו"ל אנחנו משקיעים אותו בארץ ובכך מביאים להתחזקותו של המטבע המקומי. מדינות נוספות בעולם מקבלות גם כן העברות חד צדדיות, אבל בניגוד אלינו, הם משקיעות את הכספים מחוץ למדינה ובכך שומרות על איזון המטבע המקומי".
"בנוסף, אנחנו חייבים לעודד את המשקיעים הישראלים להזרים את כספם להשקעות בחו"ל ולשם כך אנחנו צריכים להפחית את חסמי המיסוי אשר מגבילים את ההשקעה בחו"ל. לדוגמא, אתה יכול לראות כי הישראלים המשקיעים בחו"ל, משלמים כיום מס של 20% על רווחיהם, כאשר ירידה בערך הקרן כתוצאה מהיחלשות המטבע הזר, לא נחשבת להפסד בעיני רשויות המס הישראליות. החברות הישראליות רואות כי הן מפסידות כספים ולכן מחזירות את הכסף הביתה".
"האם הצעד של רכישת מיליוני הדולרים על ידי בנק ישראל ביום ה' האחרון היה נכון?"
"אני מקווה שהנגיד השתמש בהזרמת הכספים לשוק בתור צעד חד פעמי ולא כפעולה שגרתית. בתור צעד חד פעמי הפעולה היא נכונה".
מהו השער הריאלי בו צריך להיסחר המטבע האמריקני ביחס לשקל?
"התנאים במשק הובילו לכך שמיצינו את התחזקות השקל. כיום ישנו גידול ביבוא והאטה ביצוא ולכן היחלשות הדולר מהווה עיוות שוק ונראה כי זהו מקרה זמני בלבד. הדולר נחתך בצורה משמעותית מול סל המטבעות ב-10% בקירוב והוא צריך לחזור לרמות המחירים בהם נסחר באמצע שנת 2006 (בין 4.4-4.5 שקלים)".
מתי נראה את הקרקעית אליה יגיע הדולר?
"אנחנו נצטרך לראות את הקרקעית בטווח זמן של ימים או שבועות מהיום."
האם הצעדים של ברננקי הם נכונים במניעת המיתון בארה"ב?
"ברננקי החליט שעיקר המלחמה שלו היא במיתון אבל לא בטוח שהצעדים בהם הוא נוקט הם טובים. ישנן ספקות גדולים לגבי התועלת שתושג בעקבות פעולותיו האחרונות של הנגיד. עם זאת ברננקי לא עושה צעדים לחיזוק הדולר ונראה כי במשק האמריקני ישנו חוסר איזון שנובע מגרעון עמוק מאוד בתקציב האמריקאי. בנוסף, נראה כי על פי מדיניות ברננקי הוא אינו חושש מהאינפלציה בשוק האמריקני."
״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״
מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?
שער הדולר השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.02% אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.
אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה.
לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים.
הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.
- גילת זינקה 8.4%, אנלייט ב-6.9%; חברה לישראל איבדה 5.4% - נעילה חיובית בבורסה
- הדולר בשפל של יותר מ-3 שנים, עד לאן הוא ירד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנפגעים
מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות
