בלעדי ל-Bizportal: נגיד בנק ישראל בתקופת המשבר של 1983; "הדולר צריך לעלות מעל 4.35 ש'"
פרופ' משה מנדלבאום, נגיד בנק ישראל בשנים 1982-1986 ומרצה בכיר במוסדות אקדמיים בארץ, בראיון בלעדי ל-Bizportal, מספק תחזיות לגבי כיוונו הצפוי של הדולר, נותן פתרונות יצירתיים ויורה ביקורת חריפה ביותר על חוסר התיאום במדיניות הכלכלית בין הגושים המסחריים בעולם.
"מה האפשרויות העומדות בפני פישר בכדי לחזק את השקל אל מול הדולר?"
"בשנים 2006 ו-2007 נעלם הגירעון הממשלתי אבל זרם ההעברות החד צדדיות, בהיקף של 7 מיליארד דולר בשנה, לא פסק. מדובר על סכום גדול מאוד שמקבל טיפול לא נכון. במקום להשקיע את הכסף בחו"ל אנחנו משקיעים אותו בארץ ובכך מביאים להתחזקותו של המטבע המקומי. מדינות נוספות בעולם מקבלות גם כן העברות חד צדדיות, אבל בניגוד אלינו, הם משקיעות את הכספים מחוץ למדינה ובכך שומרות על איזון המטבע המקומי".
"בנוסף, אנחנו חייבים לעודד את המשקיעים הישראלים להזרים את כספם להשקעות בחו"ל ולשם כך אנחנו צריכים להפחית את חסמי המיסוי אשר מגבילים את ההשקעה בחו"ל. לדוגמא, אתה יכול לראות כי הישראלים המשקיעים בחו"ל, משלמים כיום מס של 20% על רווחיהם, כאשר ירידה בערך הקרן כתוצאה מהיחלשות המטבע הזר, לא נחשבת להפסד בעיני רשויות המס הישראליות. החברות הישראליות רואות כי הן מפסידות כספים ולכן מחזירות את הכסף הביתה".
"האם הצעד של רכישת מיליוני הדולרים על ידי בנק ישראל ביום ה' האחרון היה נכון?"
"אני מקווה שהנגיד השתמש בהזרמת הכספים לשוק בתור צעד חד פעמי ולא כפעולה שגרתית. בתור צעד חד פעמי הפעולה היא נכונה".
מהו השער הריאלי בו צריך להיסחר המטבע האמריקני ביחס לשקל?
"התנאים במשק הובילו לכך שמיצינו את התחזקות השקל. כיום ישנו גידול ביבוא והאטה ביצוא ולכן היחלשות הדולר מהווה עיוות שוק ונראה כי זהו מקרה זמני בלבד. הדולר נחתך בצורה משמעותית מול סל המטבעות ב-10% בקירוב והוא צריך לחזור לרמות המחירים בהם נסחר באמצע שנת 2006 (בין 4.4-4.5 שקלים)".
מתי נראה את הקרקעית אליה יגיע הדולר?
"אנחנו נצטרך לראות את הקרקעית בטווח זמן של ימים או שבועות מהיום."
האם הצעדים של ברננקי הם נכונים במניעת המיתון בארה"ב?
"ברננקי החליט שעיקר המלחמה שלו היא במיתון אבל לא בטוח שהצעדים בהם הוא נוקט הם טובים. ישנן ספקות גדולים לגבי התועלת שתושג בעקבות פעולותיו האחרונות של הנגיד. עם זאת ברננקי לא עושה צעדים לחיזוק הדולר ונראה כי במשק האמריקני ישנו חוסר איזון שנובע מגרעון עמוק מאוד בתקציב האמריקאי. בנוסף, נראה כי על פי מדיניות ברננקי הוא אינו חושש מהאינפלציה בשוק האמריקני."

לאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי
במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור
מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות
הממושך בעזה.
מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.94% , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור, בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.
זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.
אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים.
- אלביט מערכות חושפת את Frontier: מערכת AI חדשה להגנת גבולות
- דירוג 100 הביטחוניות 2025: אלביט ורפאל עלו, תע״א באותו המקום
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת
עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה.

לאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי
במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור
מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות
הממושך בעזה.
מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.94% , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור, בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.
זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.
אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים.
- אלביט מערכות חושפת את Frontier: מערכת AI חדשה להגנת גבולות
- דירוג 100 הביטחוניות 2025: אלביט ורפאל עלו, תע״א באותו המקום
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת
עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה.