ברננקי נעץ מסמר נוסף בארון של הדולר: סגר בירידה של 0.15% לאחר שפתח בעליה של 1%
שוקי המניות ברחבי העולם סוערים ואיתם גם סוער שוק המט"ח העולמי. שוק המט"ח המקומי אשר החל את יום המסחר בהתחזקות ניכרת של הדולר אל מול השקל עבר מהפך ונסחר לקראת סיום יום המסחר בירידה אל מול המטבע המקומי.
את ההפתעה המרכזית היום הביא יו"ר הפד, בן ברננקי, אשר הוריד את הריבית במשק האמריקני בשיעור של 0.75% לרמה של 3.5%. פעולה זו של הפד הינה צעד חירום בעקבות הירידות אשר חוו שוקי העולם לאחרונה ובכך הקדים הנגיד את קביעתו אשר היתה אמורה להתבצע ב-30 לחודש עם הערכות קודמות להורדה של 0.5% בלבד. זאת הפעם הראשונה מאז אסון התאומים בו הוריד הבנק המרכזי האמריקני את שיעור הריבית בין פגישותיו.
"הוועידה פעלה בפעולה זו עקב הציפיות להחלשות הכלכלה וסיכונים גדלים לצמיחה הכלכלית", נמסר בהצהרה מוועידת השוק הפתוח של הפדרל ריזרב.
הבוקר עוד הראה הדולר סימני התאוששות אל מול 13 מתוך 16 המטבעות המובילים בעולם וכך גם אל מול השקל הישראלי, אולם אלה הלכו ונמוגו ככל שהתקדמו שעות המסחר. השווקים האסיאתיים אשר רתחו בבוקר הביאו את המשקיעים לחפש אפיקי השקעה סולידיים יותר אשר חיזקו את המטבע האמריקני.
קולות על התחזקותו של הדולר נשמעו רבות הבוקר: "הדולר נעשה חזק יותר כנגד המטבעות האירופיים ברקע לחששות כי הצמיחה העולמית תאט", אמר מסאפומי יאמאמוטו, מנהל אסטרטגיות מט"ח ליפן ב-Royal Bank of Scotland Group.
"היורו נמכר ברקע לחששות כי הכלכלה האירופית נכנסת להאטה", אמר טסוטומו סומה, דילר אג"ח ומטבעות ב-Okasan Securities שבטוקיו. "הבנק המרכזי האירופי יצטרך כנראה לחתוך את הריבית ולא להעלות אותה", הוסיף סומה.
שערו היציג של הדולר השיל 0.158% לרמה של 3.795 שקלים, שערו היציג של היורו הוסיף 0.025% לרמה של 5.5081 שקלים.
פינוטק: פניו של הדולר צפונה לכיוון של 3.846 שקלים
מחדר המסחר של פינוטק נמסר, כי השקל נחלש אל מול הדולר כתוצאה מירידות חדות באחד העם והתחזקותו של הדולר בגיזרה הגלובלית. מאז נסחר בשיא של 9.5 שנים סביב 3.70 חוזר הצמד דולר/שקל בתוך שבוע בלבד להיסחר באיזור של 3.8 ופניו צפונה לרמת ההתנגדות הבאה של 3.846. משקיעים ברחבי העולם מושכים כספים משוקים בעלי סיכון גבוה וכן שוקים מתעוררים כדוגמת ישראל לטובת נכסים בטוחים יותר, המימושים מביאים לזליגת מט"ח בחזרה לחו"ל והאפקט המיידי הוא היחלשותו של המטבע הישראלי.
בפינוטק מוסיפים, כי שרי האוצר בגוש האירו חוזים כי "אם כלכלת ארה"ב נכנסה להאטה הרי שנרגיש זאת גם בגוש האירו", וזאת למרות שעוד נאמר כי: "עדיין איננו מבחינים בעוצמתו של האפקט באזורינו". כך הצהרות אלה מחזקות את ההערכות כי הצמיחה באירופה תהיה נמוכה מהצפיות והאירו נחלש. המטבע האירופי צונח לשפל של כחודש אל מול הדולר
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
