ברננקי נעץ מסמר נוסף בארון של הדולר: סגר בירידה של 0.15% לאחר שפתח בעליה של 1%
שוקי המניות ברחבי העולם סוערים ואיתם גם סוער שוק המט"ח העולמי. שוק המט"ח המקומי אשר החל את יום המסחר בהתחזקות ניכרת של הדולר אל מול השקל עבר מהפך ונסחר לקראת סיום יום המסחר בירידה אל מול המטבע המקומי.
את ההפתעה המרכזית היום הביא יו"ר הפד, בן ברננקי, אשר הוריד את הריבית במשק האמריקני בשיעור של 0.75% לרמה של 3.5%. פעולה זו של הפד הינה צעד חירום בעקבות הירידות אשר חוו שוקי העולם לאחרונה ובכך הקדים הנגיד את קביעתו אשר היתה אמורה להתבצע ב-30 לחודש עם הערכות קודמות להורדה של 0.5% בלבד. זאת הפעם הראשונה מאז אסון התאומים בו הוריד הבנק המרכזי האמריקני את שיעור הריבית בין פגישותיו.
"הוועידה פעלה בפעולה זו עקב הציפיות להחלשות הכלכלה וסיכונים גדלים לצמיחה הכלכלית", נמסר בהצהרה מוועידת השוק הפתוח של הפדרל ריזרב.
הבוקר עוד הראה הדולר סימני התאוששות אל מול 13 מתוך 16 המטבעות המובילים בעולם וכך גם אל מול השקל הישראלי, אולם אלה הלכו ונמוגו ככל שהתקדמו שעות המסחר. השווקים האסיאתיים אשר רתחו בבוקר הביאו את המשקיעים לחפש אפיקי השקעה סולידיים יותר אשר חיזקו את המטבע האמריקני.
קולות על התחזקותו של הדולר נשמעו רבות הבוקר: "הדולר נעשה חזק יותר כנגד המטבעות האירופיים ברקע לחששות כי הצמיחה העולמית תאט", אמר מסאפומי יאמאמוטו, מנהל אסטרטגיות מט"ח ליפן ב-Royal Bank of Scotland Group.
"היורו נמכר ברקע לחששות כי הכלכלה האירופית נכנסת להאטה", אמר טסוטומו סומה, דילר אג"ח ומטבעות ב-Okasan Securities שבטוקיו. "הבנק המרכזי האירופי יצטרך כנראה לחתוך את הריבית ולא להעלות אותה", הוסיף סומה.
שערו היציג של הדולר השיל 0.158% לרמה של 3.795 שקלים, שערו היציג של היורו הוסיף 0.025% לרמה של 5.5081 שקלים.
פינוטק: פניו של הדולר צפונה לכיוון של 3.846 שקלים
מחדר המסחר של פינוטק נמסר, כי השקל נחלש אל מול הדולר כתוצאה מירידות חדות באחד העם והתחזקותו של הדולר בגיזרה הגלובלית. מאז נסחר בשיא של 9.5 שנים סביב 3.70 חוזר הצמד דולר/שקל בתוך שבוע בלבד להיסחר באיזור של 3.8 ופניו צפונה לרמת ההתנגדות הבאה של 3.846. משקיעים ברחבי העולם מושכים כספים משוקים בעלי סיכון גבוה וכן שוקים מתעוררים כדוגמת ישראל לטובת נכסים בטוחים יותר, המימושים מביאים לזליגת מט"ח בחזרה לחו"ל והאפקט המיידי הוא היחלשותו של המטבע הישראלי.
בפינוטק מוסיפים, כי שרי האוצר בגוש האירו חוזים כי "אם כלכלת ארה"ב נכנסה להאטה הרי שנרגיש זאת גם בגוש האירו", וזאת למרות שעוד נאמר כי: "עדיין איננו מבחינים בעוצמתו של האפקט באזורינו". כך הצהרות אלה מחזקות את ההערכות כי הצמיחה באירופה תהיה נמוכה מהצפיות והאירו נחלש. המטבע האירופי צונח לשפל של כחודש אל מול הדולר
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
