ברננקי נעץ מסמר נוסף בארון של הדולר: סגר בירידה של 0.15% לאחר שפתח בעליה של 1%
שוקי המניות ברחבי העולם סוערים ואיתם גם סוער שוק המט"ח העולמי. שוק המט"ח המקומי אשר החל את יום המסחר בהתחזקות ניכרת של הדולר אל מול השקל עבר מהפך ונסחר לקראת סיום יום המסחר בירידה אל מול המטבע המקומי.
את ההפתעה המרכזית היום הביא יו"ר הפד, בן ברננקי, אשר הוריד את הריבית במשק האמריקני בשיעור של 0.75% לרמה של 3.5%. פעולה זו של הפד הינה צעד חירום בעקבות הירידות אשר חוו שוקי העולם לאחרונה ובכך הקדים הנגיד את קביעתו אשר היתה אמורה להתבצע ב-30 לחודש עם הערכות קודמות להורדה של 0.5% בלבד. זאת הפעם הראשונה מאז אסון התאומים בו הוריד הבנק המרכזי האמריקני את שיעור הריבית בין פגישותיו.
"הוועידה פעלה בפעולה זו עקב הציפיות להחלשות הכלכלה וסיכונים גדלים לצמיחה הכלכלית", נמסר בהצהרה מוועידת השוק הפתוח של הפדרל ריזרב.
הבוקר עוד הראה הדולר סימני התאוששות אל מול 13 מתוך 16 המטבעות המובילים בעולם וכך גם אל מול השקל הישראלי, אולם אלה הלכו ונמוגו ככל שהתקדמו שעות המסחר. השווקים האסיאתיים אשר רתחו בבוקר הביאו את המשקיעים לחפש אפיקי השקעה סולידיים יותר אשר חיזקו את המטבע האמריקני.
קולות על התחזקותו של הדולר נשמעו רבות הבוקר: "הדולר נעשה חזק יותר כנגד המטבעות האירופיים ברקע לחששות כי הצמיחה העולמית תאט", אמר מסאפומי יאמאמוטו, מנהל אסטרטגיות מט"ח ליפן ב-Royal Bank of Scotland Group.
"היורו נמכר ברקע לחששות כי הכלכלה האירופית נכנסת להאטה", אמר טסוטומו סומה, דילר אג"ח ומטבעות ב-Okasan Securities שבטוקיו. "הבנק המרכזי האירופי יצטרך כנראה לחתוך את הריבית ולא להעלות אותה", הוסיף סומה.
שערו היציג של הדולר השיל 0.158% לרמה של 3.795 שקלים, שערו היציג של היורו הוסיף 0.025% לרמה של 5.5081 שקלים.
פינוטק: פניו של הדולר צפונה לכיוון של 3.846 שקלים
מחדר המסחר של פינוטק נמסר, כי השקל נחלש אל מול הדולר כתוצאה מירידות חדות באחד העם והתחזקותו של הדולר בגיזרה הגלובלית. מאז נסחר בשיא של 9.5 שנים סביב 3.70 חוזר הצמד דולר/שקל בתוך שבוע בלבד להיסחר באיזור של 3.8 ופניו צפונה לרמת ההתנגדות הבאה של 3.846. משקיעים ברחבי העולם מושכים כספים משוקים בעלי סיכון גבוה וכן שוקים מתעוררים כדוגמת ישראל לטובת נכסים בטוחים יותר, המימושים מביאים לזליגת מט"ח בחזרה לחו"ל והאפקט המיידי הוא היחלשותו של המטבע הישראלי.
בפינוטק מוסיפים, כי שרי האוצר בגוש האירו חוזים כי "אם כלכלת ארה"ב נכנסה להאטה הרי שנרגיש זאת גם בגוש האירו", וזאת למרות שעוד נאמר כי: "עדיין איננו מבחינים בעוצמתו של האפקט באזורינו". כך הצהרות אלה מחזקות את ההערכות כי הצמיחה באירופה תהיה נמוכה מהצפיות והאירו נחלש. המטבע האירופי צונח לשפל של כחודש אל מול הדולר
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל
תקרת הגרעון בשנת 2026 תהיה בשיעור של 3.9% מהתוצר
אושר בממשלה התקציב לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל. מדובר על גירעון של 3.9%, בהחלט סביר. התקציב, מסבירים באוצר, נועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות בצד הוצאות הממשלה, לאחר שלוש שנים של תקציבי מלחמה בהן הכלכלה הישראלית תמכה את המערכה הבטחונית.
במסגרת התכנית הכלכלית תהיה הפתחה במס הכנסה בדרך של ריווח מדרגות המס. תקציב משרד הביטחון יגדל באופן משמעותי על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ואת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים, והוא יעמוד על סך 112 מליארד ש"ח. ערב המלחמה עמד תקציב הבטחון על 65 מליארד ש"ח.
השרים אישרו את הרפורמה בענף החלב שנועדה להתמודד עם המונופולים הגדולים השולטים בשוק החלב ולהביא להוזלת החלב והגבינות.
עוד מקצה התקציב תוספת משאבים משמעותית לשורת נושאים בעלי חשיבות ציבורית וכלכלית עליונה, ובהם הקצאה של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח לתוכנית לקידום הבינה המלאכותית במשק והטמעתה במשרדי הממשלה, ונושאים רבים נוספים להרחבת ההשקעה בתשתיות והאצת הצמיחה במשק.
- לצאת מהמינוס אחת ולתמיד: המדריך המלא לבניית תקציב מנצח
- הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם חבילת צעדים בתחום הפיננסי, החלת מס רכוש על קרקעות פרטיות פנויות שאינן חקלאיות, וכן חבילת תיקוני חקיקה להאצת פרוייקטים של תשתיות לאומיות.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
תקציב הביטחון משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
