ברננקי נעץ מסמר נוסף בארון של הדולר: סגר בירידה של 0.15% לאחר שפתח בעליה של 1%

השער היציג נקבע על 3.79 אגורות. שערו היציג של היורו הוסיף 0.025% לרמה של 5.508 שקלים. היחלשותו של הדולר הינה כתוצאה מהודעת הפד על הורדת הריבית במשק האמריקני ב-0.75% ל-3.5%
שי טופז |

שוקי המניות ברחבי העולם סוערים ואיתם גם סוער שוק המט"ח העולמי. שוק המט"ח המקומי אשר החל את יום המסחר בהתחזקות ניכרת של הדולר אל מול השקל עבר מהפך ונסחר לקראת סיום יום המסחר בירידה אל מול המטבע המקומי.

את ההפתעה המרכזית היום הביא יו"ר הפד, בן ברננקי, אשר הוריד את הריבית במשק האמריקני בשיעור של 0.75% לרמה של 3.5%. פעולה זו של הפד הינה צעד חירום בעקבות הירידות אשר חוו שוקי העולם לאחרונה ובכך הקדים הנגיד את קביעתו אשר היתה אמורה להתבצע ב-30 לחודש עם הערכות קודמות להורדה של 0.5% בלבד. זאת הפעם הראשונה מאז אסון התאומים בו הוריד הבנק המרכזי האמריקני את שיעור הריבית בין פגישותיו.

"הוועידה פעלה בפעולה זו עקב הציפיות להחלשות הכלכלה וסיכונים גדלים לצמיחה הכלכלית", נמסר בהצהרה מוועידת השוק הפתוח של הפדרל ריזרב.

הבוקר עוד הראה הדולר סימני התאוששות אל מול 13 מתוך 16 המטבעות המובילים בעולם וכך גם אל מול השקל הישראלי, אולם אלה הלכו ונמוגו ככל שהתקדמו שעות המסחר. השווקים האסיאתיים אשר רתחו בבוקר הביאו את המשקיעים לחפש אפיקי השקעה סולידיים יותר אשר חיזקו את המטבע האמריקני.

קולות על התחזקותו של הדולר נשמעו רבות הבוקר: "הדולר נעשה חזק יותר כנגד המטבעות האירופיים ברקע לחששות כי הצמיחה העולמית תאט", אמר מסאפומי יאמאמוטו, מנהל אסטרטגיות מט"ח ליפן ב-Royal Bank of Scotland Group.

"היורו נמכר ברקע לחששות כי הכלכלה האירופית נכנסת להאטה", אמר טסוטומו סומה, דילר אג"ח ומטבעות ב-Okasan Securities שבטוקיו. "הבנק המרכזי האירופי יצטרך כנראה לחתוך את הריבית ולא להעלות אותה", הוסיף סומה.

שערו היציג של הדולר השיל 0.158% לרמה של 3.795 שקלים, שערו היציג של היורו הוסיף 0.025% לרמה של 5.5081 שקלים.

פינוטק: פניו של הדולר צפונה לכיוון של 3.846 שקלים

מחדר המסחר של פינוטק נמסר, כי השקל נחלש אל מול הדולר כתוצאה מירידות חדות באחד העם והתחזקותו של הדולר בגיזרה הגלובלית. מאז נסחר בשיא של 9.5 שנים סביב 3.70 חוזר הצמד דולר/שקל בתוך שבוע בלבד להיסחר באיזור של 3.8 ופניו צפונה לרמת ההתנגדות הבאה של 3.846. משקיעים ברחבי העולם מושכים כספים משוקים בעלי סיכון גבוה וכן שוקים מתעוררים כדוגמת ישראל לטובת נכסים בטוחים יותר, המימושים מביאים לזליגת מט"ח בחזרה לחו"ל והאפקט המיידי הוא היחלשותו של המטבע הישראלי.

בפינוטק מוסיפים, כי שרי האוצר בגוש האירו חוזים כי "אם כלכלת ארה"ב נכנסה להאטה הרי שנרגיש זאת גם בגוש האירו", וזאת למרות שעוד נאמר כי: "עדיין איננו מבחינים בעוצמתו של האפקט באזורינו". כך הצהרות אלה מחזקות את ההערכות כי הצמיחה באירופה תהיה נמוכה מהצפיות והאירו נחלש. המטבע האירופי צונח לשפל של כחודש אל מול הדולר

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חיילים סייבר 8200
צילום: דובר צהל

משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת

השוק גואה, האפליקציות זמינות - ומחנות צה"ל הופכים לזירות של  מסחר ואמביציה; גם החיילים שחוזרים מהקרב משקיעים-מהמרים בשווקים; בינתיים כולם מרוויחים
ענת גלעד |
נושאים בכתבה חיילים בורסה

יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.

במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן. 

בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי. 

נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".

 חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם

הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.

אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביאלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייבי

הצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?

רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים

ליאור דנקנר |

לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.

על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.


עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות

ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.

בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.