טבע צללה 4.93% במחזור אדיר: ג'ורג' בארט פורש

מחזור המסחר הסתכם ב-387 מיליון שקל. בארט, המשמש כמנכ"ל טבע בצפון אמריקה ומשנה למנכ"ל שווקים פרמצבטיים גלובליים, פורש מתפקידו ועובר לחברה אחרת
אריאל אטיאס |

מניית טבע סגרה היום את המסחר בירידות שערים של 4.93% ובמחזור חריג ביותר 387 מיליון שקל לאחר שבסביבות השעה 15:00 הודיעה החברה, כי ג'ורג' בארט, מנכ"ל טבע צפון אמריקה ומשנה למנכ"ל שווקים פרמצבטיים גלובליים, פורש מתפקידו ועובר לחברה אחרת.

החברה הודיעה, כי ויליאם (ביל) מארת', המכהן כיום כנשיא ומנכ"ל טבע ארה"ב, ימונה למנכ"ל טבע צפון אמריקה. בארט פורש מטבע לתפקיד סגן יו"ר ומנכ"ל תחום אספקת שרותי בריאות בחברת Cardinal Health, ספקית גלובלית של שירותים ומוצרים בתחום הבריאות.

מארת', בן 53, מביא לתפקידו הנוכחי 30 שנות ניסיון בתעשיית הפרמצבטיקה, מתוכן כעשור בטבע, יהיה אחראי לפעילות טבע בצפון אמריקה, כולל ארה"ב. מארת' הצטרף לטבע ארה"ב כסמנכ"ל בכיר ב-2002 ומונה לנשיא ומנכ"ל טבע ארה"ב ב-2005. במסגרת תפקידו מארת' אחראי על עסקי הגנריקה של טבע בארה"ב ומנהל את הפעילות המורכבת בתחום זה.

מארת' ניהל מספר רב של השקות, בהן השקת ה-Pantoprazol, הגרסה הגנרית של תרופת ה-Protonix בדצמבר 2007 וכן שתיים מההשקות הגדולות ביותר בהיסטוריה של הגנריקה בארה"ב, Simvastatin ו- Pravastatin ב-2006. מארת' חבר הנהלת טבע העולמית מספטמבר 2007, ימשיך לפעול ממשרדיה הראשיים של טבע בפנסילבניה וידווח ישירות לנשיא ומנכ"ל טבע, שלמה ינאי.

"אנו מעריכים את תרומתו הרבה של גו'רג' לטבע לאורך השנים, ומאחלים לו הצלחה רבה בתפקידו הבא", ציין שלמה ינאי, נשיא ומנכ"ל טבע. "באופן אישי אני מודה לג'ורג' על הסיוע הרב בימי הראשונים כמנכ"ל החברה. מיצובה של טבע בשוק הצפון אמריקאי מעולם לא היה טוב יותר, ואנו שמחים שביל מארת', עם הידע הנרחב שלו בתעשיית הפארמה והיכרותו העמוקה עם טבע, מתמנה למנכ"ל טבע בצפון אמריקה. אני בטוח שתחת מנהיגותו של ביל, טבע תמשיך את מסע הצמיחה בשוק חשוב זה".

מר בארט הוסיף, "ההחלטה לעזוב את טבע איננה קלה. נהניתי לעבוד ולשתף פעולה עם עמיתי בטבע, ביחד הפכנו את טבע לחברת פרמצבטיקה גלובלית מיוחדת במינה. אני פורש מטבע בידיעה שלטבע צוות ההנהלה גלובלי חזק, ושביל מארת' - איתו עבדתי בשיתוף פעולה מלא במשך שנים רבות - יחד עם הצוות המצויין של טבע בצפון אמריקה, ימשיכו את תרומתם הרבה לצמיחת טבע".

וויליאם מארת' ציין, "זו תקופה מאד מלהיבה בטבע ואני מצפה להמשיך ולהוסיף על ההצלחה שלנו בצפון אמריקה. מעבר להיותו של גו'רג' עמית לעבודה, גו'רג' הוא חבר ואדם ולמדתי ממנו רבות במהלך השנים בהן עבדנו יחד. אני מאחל לו הצלחה רבה בדרכו החדשה".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.