הדולר נחתך 0.726% ושערו היציג נקבע על 4.102 שקל

האירו רשם אף הוא ירידה של 0.647% ושערו היציג נקבע על 5.6659 שקל.
שי יוכט |

המטבע הישראלי התחזק היום מול העיקריים, כאשר הדולר חתם היום בירידה של 0.726% ושערו היציג נקבע על 4.102 שקל. האירו רשם ירידה של 0.647% ושערו היציג נקבע על 5.6659 שקל.

מבית פורקסיארד נמסר, כי אתמול הגיע הדולר האמריקאי אל השפל הנמוך ביותר שידע אל מול האירו, וזאת לאור ההסתברות הגבוהה להורדת ריבית בארה"ב בשבוע הבא. אתמול בשעה 22:00 התפרסם אשראי הצרכנים בארה"ב לחודש יולי, אשר יצא מתחת לצפי האנליסטים. אחד ממנועי הצמיחה העיקריים של הכלכלה האמריקאית הינו הצריכה הפרטית, כשירידה באשראי הצרכנים מאותת על פגיעה ביכולות הצריכה ומהווה לחץ נוסף על ה-Fed להוריד את הריבית בפגישתם הקרובה.

אנליסטים מבית המסחר ForexYArd מאמינים כי עקב נתוני התעסוקה מיום שישי שיצאו נמוכים מהמצופה, ישנה אפשרות כי ה-Fed יקצץ משמעותית את הריבית ב-0.5%. הבורסות של ארה"ב פתחו בתחילה בעליות קלות, ירדו עד לכדי אחוז שלם מתחת לאפס וסגרו בסמוך לאזור הפתיחה.

לאור נתוני התמ"ג החלשים שהתפרסמו בשעות המוקדמות של בוקר אמש הציג המטבע היפאני היחלשות. במהלך יום המסחר נסחר המטבע היפני ברמת ההתנגדות של 114.0 יין לדולר. החל מהרגע בו נפתח המסחר בארצות הברית חזר היין להפגין מתאם גבוה עם בורסות המניות.

לעומת נתון התמ"ג החלש, נתון הזמנת מכונות לתעשיית שפורסם במהלך הלילה היה גבוה באופן משמעותי מהצפי. בחודש יולי עלה שיעור ההזמנות ב- 17 אחוזים בעוד שההערכה הממוצעת עמדה על גידול בשיעור של 5.3% בלבד.

היום בשעה 15:30 יתפרסם דו"ח מאזן הסחר הבין לאומי החודשי. דו"ח הסחר מרכז תשומת לב רבה מאחר והוא מאפשר הצצה על המגמות במאזן הסחר הכללי. עם זאת, מומלץ לחקור גם את המגמות ביצוא ויבוא סחורות ושירותים. הדו"ח מודד את ההפרש בין היצוא ליבוא סחורות מהמדינה. מאזן חיובי (עודף) מתרחש כאשר המדינה מייצאת יותר מאשר מייבאת. להפך, מאזן שלילי (גירעון), מתרחש כאשר המדינה מייבאת יותר מאשר מייצאת. ככל שהעודף גדול יותר (או ככל שהגירעון קטן יותר), כך גודל התוצר הלאומי. הצפי של הדו"ח עומד על 59.5B אל מול החודש הקודם שעמד על רמה של -58.14B.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?

למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית 

משה כדר |
נושאים בכתבה גילוי מרצון

לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.

ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.

כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת  בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:

תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?

הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.

שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?

למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית 

משה כדר |
נושאים בכתבה גילוי מרצון

לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.

ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.

כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת  בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:

תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?

הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.