בין השורות: עוד יום עצמאות - בלי עצמאות
עצמאות זה עניין אישי. נכון שיום העצמאות הוא חג שמציין את עצמאות המדינה - אבל אני הייתי מעדיף לצידו גם חג של עצמאות אישית. ממש בשנים הללו, בהן מתחדד והולך האינדבידואליזם בישראל, הולך וגובר ה"אני לפני כולם" - והולכים ומתגכחים האידאלים של העולם הישן עליו צמחה המדינה - דווקא בימים הללו, קל אולי לראות עד כמה במדינה העצמאית הזו אנחנו, האזרחים, נתניה - מאבדים את העצמאות שלנו. הנה שלוש נקודות, שמדגישות את זה כל כך:
צמיחה (סליחה, צניחה) חופשית מידי. בשבועות האחרונים ניסו כל מיני פוליטיקאים, ובינהם ראש הממשלה, לסמן את הצעד הגדול שלנו כעם ואומה אל עבר עצמאות כלכלית של ממש. "בפעם הראשונה", אמר אולמרט כמה וכמה פעמים, לכמה וכמה מיקרופונים בתקופה האחרונה - "מציגה ישראל עצמאות כלכלית, כאשר אנו מגיעים לפעם הראשונה בה היבוא יהיה גדול מהיצוא".
אבל ראש הממשלה מדבר בעיקר לאלה שזוכרים רק דברים שמחים שנאמרים בראיונות חג של ראשי ממשלה - בקיצור, אל רוב העם. שכן כל העניין הזה של בחינת היצוא מול היבוא נעשה, במילים פשוטות, עניין של מחיר הדולר. והדולר, אתם יודעים, בשפל מטורף.
הרי הסיפור הוא של צניחת הדולר שצפויה לעלות למשק הון. היצואנים מכרו אמנם ביותר דולרים, אך כפי שאמר לפני כשבועיים אחד מבכירי התעשיינים - "זה נחמד שהשקל חזק, אבל אני לא מצליח לשכנע את הלקוחות שלי בחו"ל לשלם לי בשקלים".
עצמאות ליצרני חשמל... עוד מעט. "שינוי גדול צפוי להתחולל במשק האנרגיה שלנו בהדרגה". כך הבטיח בראיון ל-Bizportal בשבוע שעבר - רגע לפני יום העצמאות, שר התשתיות שלנו, פואד בן אליעזר. אבל פואד לא שכח להוסיף את תאריך היעד לשינוי, שלמרות שלא קרא לו השר בשמו, משמעותו כמובן, פגיעה בכוח ההרסני של חברת החשמל. השיחה עם השר נועדה לבדוק כיצד המשרד ברשותו מתכוון לפעול להקטין את התלות של המשק הישראלי בנפט, כפי שאפילו ארה"ב, שהזניחה את תחום ה"אנרגיה הירוקה" עשרות שנים - כבר עושה.
פואד הסביר, כי המשרד שלו הכין תוכנית לפיה, "עד .... שנת 2020 יתבצע שינוי של ממש בתלות שלנו בחשמל מבוסס נפט וגז וכי עד אז לפחות 20% מהחשמל שלנו ייוצר מאמצעים אלטרנטיביים.
המשמעות שלה היא שהשר, שמזוהה אולי יותר מכל קודמיו עם מגיני וועד העובדים של החברה שפוגעת בכיס של כל אחד מאיתנו, ממשיך לשמור על חבריו. ואכן חברות היא ערך חשוב. אבל עצמאות של משק החשמל היא לא תביא.
ואם בעצמאות עסקינן. פואד, כמו ראש הממשלה שלו, עשה מה שכל פוליטיקאי עושה והאשים מישהו אחר. הוא אמר לכתב Bizportal, כאשר נשאל על אורך הזמן המגוכח שהציג בתוכניתו - כי האשמים הם הפקידים והבירוקרטיה שלהם. פואד שכח שהוא עצמו פקיד ציבור ושהוא צריך להפחית את הבירוקרטיה, ושאם הוא לא יכול לעשות זאת - שיגיד, ונבחר מישהו אחר במקומו.
כמה עצמאית היא הממשלה? אם לא די בסיפור חברת החשמל להדגים כיצד עצמאותנו נשחקת עד שהיא נעלמת לחלוטין כמעט, בכל נושא כלכלי-צרכני, בואו נדבר רגע על השמיים.
טיסה נתפסת כשיא החופש, כשיא העצמאות - ובצדק. קם לו בן אדם בבוקר ומחליט לצאת לארצות העולם. קונה לו כרטיס טיסה, אבל אז... הוא מגלה ששוב שילם מחיר הגבוה בעשרות אחוזים ממה ששילם עבור טיסה באותו אורך, כל מי שטס בדיוק באותו תאריך מארה"ב או אירופה, למשל.
בסוף השבוע פורסמו המלצות וועדת סיטרמן. וועדה שנועדה (שוב) לבדוק את נושא פתיחת השמיים לתחרות אמיתית. כמו כל הפעמים הקודמות, בהן נשלחו מומחים על ידי הממשלות בישראל לדורותיהן, לבדוק את העניין, גם הוועדה הזו המליצה לעשות הכל כדי להגדיל את התחרות בתחום הטיסות האזרחיות אל ומישראל.
סעיף בולט במסקנות הוועדה דיבר על הצורך בפתיחת טרמינל-1 לטיסות זולות. מה שקרוי בשוק התעופה Low Cost. טיסות בהן אין כמעט דיילים ולא מוגש אוכל - מה שהופך אותן לזולות מאוד (לעיתים עד 1 אירו לטיסה מבירה אחת לאחרת באירופה, בטיסות שבהן חוזרים מטוסים כמעט ריקים באמצע השבוע) על זה נאמר, נו יופי שהתעוררתם. עשור כמעט לאחר שקם ענף זה באירופה נזכרים לאפשר לו להגיע לישראל.
עכשיו נשאלת השאלה. האם העניין הזה יעבור את הממשל? התשובה היא כמעט בוודאות - לא. אם משהו מזה יקרה בשנים הקרובות זה יהיה נס. מעבר לאל על, אשר לה יש כוח עצום במסדרונות הכנסת ובמשרדי הממשלה הקשורים בה, נמצאת בתמונה עכשיו גם ישראייר של נוחי דנקנר, שאת כוחו וגודל השפעתו מיותר להסביר לכם, קוראי Bizportal. מול אלה - האם אתם רואים בכלל אפשרות שאיזשהו שר או ח"כ יעז לפעול לטובתכם?
עצמאות - כבר אמרתי, זה עניין אישי. כל אחד והעצמאות שלו.

רפאל מציגה את "מגן אור" מערכת הלייזר החדשה
רפאל מציגה בתערוכת DSEI 2025 וחושפת את מערכת הלייזר החדשה "מגן אור", עם מכוון עוצמתי יותר, טווח מוגדל ותגובה מהירה; המטרה: יירוט מהיר, זול ומדויק, במהירות האור
חברת רפאל מערכות לחימה מתקדמות מציגה בתערוכת DSEI 2025 בלונדון את הדור החדש של מערכת "מגן אור" (IRON BEAM 450), מערכת לייזר מבצעית שמיועדת ליירוט מהיר של איומים אוויריים קצרי טווח. מדובר בתצורה משודרגת, עם מכוון חדש המאפשר לטפל באיומים בטווחים גדולים יותר, עם דיוק גבוה יותר ויכולת תגובה מהירה בהרבה לעומת הדגם הקודם.
המערכת החדשה מתוכננת לנטרל איומים במהירות האור, בעלות שולית נמוכה מאוד לכל יירוט, יתרון משמעותי ביחס למערכות טילים קיימות, שבהן כל יירוט עשוי לעלות עשרות אלפי דולרים. היא מיועדת להגן על שטחים נרחבים, פועלת ברצף ויכולה לתת מענה גם לתרחישים מורכבים שבהם נדרש יירוט רב־שכבתי ומתואם.
לדברי מנכ"ל רפאל, יואב תורג'מן, מדובר בפריצת דרך טכנולוגית שמסמנת שינוי תפיסתי בתחום ההגנה האווירית: "הצגת המכוון החדש IRON BEAM 450 בתערוכת DSEI ממחישה כיצד פריצות דרך בטכנולוגיית לייזר רב עוצמה משנה את כללי המשחק בתחום ההגנה האווירית ומאפשרות יירוטים יעילים מאוד ובעלות נמוכה. לצד מערכות ההגנה האווירית שלנו, מערכת "מעיל רוח, מערכת ההגנה האקטיבית המבצעית הראשונה והיחידה בעולם לרק״ם. המערכת מותקנת על טנקים ורכבים משוריינים במספר צבאות, מגנה על הצוותים והפלטפורמות מפני איומים נ״ט ומבססת את ההגנה האקטיבית כסטנדרט מרכזי בכוחות מתמרנים. בנוסף, עם פתרונות הנ״ט, מערכות נגד כטב״מים והמערכות הימיות, רפאל מספקת פתרונות משולבים העונים על צרכי ההווה ומתכוננים לאתגרים של המחר”.
בין המערכות המשלימות שמציגה רפאל בתערוכה: כיפת ברזל לטווחים קצרים, "קלע דוד" לטילים בטווחים ארוכים, ומערכות ספיידר לטווחים בינוניים. לצד מערכות שליטה ובקרה כמו MIC4AD ו-SKY SPOTTER, וכן DRONE DOME ו־LITE BEAM שנועדו להתמודדות עם רחפנים וחימושים משוטטים.
- דירוג 100 הביטחוניות 2025: אלביט ורפאל עלו, תע״א באותו המקום
- תעשייה אווירית, רפאל, אלביט מערכות - מי קיבלה יותר פרסים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במימד הימי מציגה החברה את הגרסאות המותאמות של מערכות היירוט: C-DOME, שהיא הגרסה הימית של כיפת ברזל, וכן Naval Iron Beam ו-TORBUSTER. כל אלו מבוססים על ארכיטקטורה פתוחה שמאפשרת שילוב בציים
קיימים, גם בשגרה וגם בלחימה. IRON BEAM צפויה להשלים את ההגנה הרב־שכבתית של ישראל, תוך צמצום משמעותי של עלויות והתאמה לאיומים משתנים, בין אם מדובר בירי רקטות, ברחפנים או במטחים מרובי ראשי קרב. המערכת טרם נכנסה לשימוש מבצעי, אך עם ההתקדמות הטכנולוגית הנוכחית,
נראה שהיא בדרך להפוך לחלק בלתי נפרד מהגנת העורף והחזית גם יחד.

בנק ישראל: פחות מעשירית מהכסף השוכב בעו"ש מקבל ריבית
הממוצעים שפרסם בנק ישראל משקפים פערים חדים בין הריביות שהציבור מקבל לבין אלה שהוא משלם: 1.1% על עו"ש בזכות מול 12.1% על חובה, פערים גדולים בין הריבית על הפיקדונות והריבית על ההלוואות, ובנוסף גם פערים של עשרות אחוזים בריביות אשראי בין גופים שונים
הצרכן הישראלי מחכה בכליון עיניים להורדת הריבית, שלא ירדה מינואר 2024, ובנתיים, עד ההודעה הבאה של הנגיד, בנק ישראל פירסם את נתוני הריביות במשק, שמראים בבירור כיצד רוב הציבור מאבד את כספו לאור שיעורי הריבית הגבוהים.
נתחיל בעובר ושב, שבו סך יתרת משקי הבית היא 232 מיליארד שקל. מתוך הסכום הזה 8.4% בלבד נושא ריבית, וגם זו נמוכה, היות והממוצע עומד על 1.1% בלבד. אם נשווה את הריבית לעובר ושב בחובה, נראה תמונה הפוכה עם ריבית ממוצעת של 12.1%. זהו הפרש של יותר מפי 10. מבחינת הריבית שתקבלו על יתרת עו"ש, בנק מסד מוביל עם 3.2%, לאומי ויהב עם 2% ואילו בבנק הפועלים יתנו לכם 0.2% בלבד על יתרת העו"ש. אם נסתכל על הריבית על עו"ש בחובה, לקוחות בנק לאומי ישלמו את שיעור הריבית הגבוה ביותר, 13.6%, ואחריהם גם לקוחות של בנק הפועלים ישלמו שיעור גבוה של 12.9%, דיסקונט עם 11.3% ומזרחי עם 10.1%. הבנק הזול ביותר בתחום הוא יהב, עם 9.10% בלבד.
הריבית גבוהה, אבל לא בפיקדונות
מבט על נתוני הריבית בהלוואות מראה פער עצום בין הממוצעים, היות והלוואה חוץ בנקאית אצל כאל תגבה מכם ריבית ממוצעת של כ-11.3%, בעוד שאם תעשו זאת בבנק הדיגיטלי, וואן זירו, תיגבה מכם את הריבית הממוצעת הנמוכה ביותר, 6.9%, אך היקף ההלוואות שלו נמוך במיוחד. בבנקים הקטנים יותר תקבלו הלוואות בתנאים טובים ביותר, כשבנק מסד ויהב עם כ-7.9% ו-8.1%, בהתאמה. מבין הבנקים הגדולים, ממוצע ההלוואות של דיסקונט הוא הנמוך ביותר, עם 8.4% ואילו מזרחי עם הממוצע הגבוה ביותר, כ-9.5%, כך שגם בקרב הבנקים הגדולים ישנו הפרש לא קטן בכלל. מבחינת הלוואות אצל גופים חוץ בנקאיים, אצל מקס וישראכרט ההלוואה תהיה בריבית גבוהה של 10% וכ-10.7%, בהתאמה. במילים אחרות, הפערים מראים כי לקוח עלול לשלם פי 2 ריבית, בהתאם לבחירתו בגוף הפיננסי. ממוצע הריבית על ההלוואות עומד על כ-9.2%. סך ההלוואות שניתנו באוגוסט הוא 4.97 מיליארד שקל.
אם נסתכל על פיזור הריביות להלוואות נראה נתון בולט נוסף, שמראה פערים גדולים בין לקוחות אותו הגוף. בכאל, למשל, הריבית הממוצעת היא 11.3%, אך לקוחות מסוימים חווים ריביות של עד 16.7%. במרכנתיל, הטווח נע בין 6.4% ל־15.5%, ובהפועלים מ־6.6% ועד 14.7%. וכך, במקרים פרטניים שבהם הלקוחות הם בעלי פרופיל סיכון גבוה הריבית תהיה גבוהה דרמטית מלקוחות "טובים".
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- סמוטריץ' נגד בנק ישראל: "אם הנגיד לא יוריד את הריבית אני אוריד מיסים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך הפיקדונות של משקי הבית עמד על כ-39.6 מיליארד ש"ח, והחריג הוא הבנק הדיגיטלי One Zero, שמציע ריבית קבועה של 5% בפיקדון לשנה, בעוד שהממוצע על הריבית הקבועה בפקדונות לשנה עומד על 4.2% והבנקים הגדולים ברובם נותנים תשואות נמוכות יותר, כשלאומי הוא היחיד מהבנקים הגדולים שנמצא מעל הממוצע, עם ריבית קבועה של כ-4.3%. את הריבית הקבועה הנמוכה ביותר מבין הבנקים הגדולים תקבלו בבנק הפועלים, עם 4.08% בלבד, ואילו בבנקים הקטנים המצב אף פחות טוב, כשבבנק מסד תקבלו 3.69% בלבד. וכך, גם כשמדובר בפיקדון שנתי, אנחנו רואים שרובה המוחלט של המערכת נותנת שיעור נמוך יותר מריבית הבסיס של בנק ישראל.