בין השורות: עוד יום עצמאות - בלי עצמאות

עד כמה עצמאיים אלה שמנהלים את המדינה העצמאית שלנו? עד כמה זה משפיע על הכיס של כל אחד מאיתנו? הירהורים ממש לא חגיגיים
שי פאוזנר |

עצמאות זה עניין אישי. נכון שיום העצמאות הוא חג שמציין את עצמאות המדינה - אבל אני הייתי מעדיף לצידו גם חג של עצמאות אישית. ממש בשנים הללו, בהן מתחדד והולך האינדבידואליזם בישראל, הולך וגובר ה"אני לפני כולם" - והולכים ומתגכחים האידאלים של העולם הישן עליו צמחה המדינה - דווקא בימים הללו, קל אולי לראות עד כמה במדינה העצמאית הזו אנחנו, האזרחים, נתניה - מאבדים את העצמאות שלנו. הנה שלוש נקודות, שמדגישות את זה כל כך:

צמיחה (סליחה, צניחה) חופשית מידי. בשבועות האחרונים ניסו כל מיני פוליטיקאים, ובינהם ראש הממשלה, לסמן את הצעד הגדול שלנו כעם ואומה אל עבר עצמאות כלכלית של ממש. "בפעם הראשונה", אמר אולמרט כמה וכמה פעמים, לכמה וכמה מיקרופונים בתקופה האחרונה - "מציגה ישראל עצמאות כלכלית, כאשר אנו מגיעים לפעם הראשונה בה היבוא יהיה גדול מהיצוא".

אבל ראש הממשלה מדבר בעיקר לאלה שזוכרים רק דברים שמחים שנאמרים בראיונות חג של ראשי ממשלה - בקיצור, אל רוב העם. שכן כל העניין הזה של בחינת היצוא מול היבוא נעשה, במילים פשוטות, עניין של מחיר הדולר. והדולר, אתם יודעים, בשפל מטורף.

הרי הסיפור הוא של צניחת הדולר שצפויה לעלות למשק הון. היצואנים מכרו אמנם ביותר דולרים, אך כפי שאמר לפני כשבועיים אחד מבכירי התעשיינים - "זה נחמד שהשקל חזק, אבל אני לא מצליח לשכנע את הלקוחות שלי בחו"ל לשלם לי בשקלים". אז היצואנים מפסידים מאות מיליוני דולרים בכל שבוע שעובר פה, ולצד ההפסד שלהם, שעליו תשלם הממשלה ישירות בהפסד מס, הרי שבסופו של דבר יתחילו גם הפיטורים, וזה עניין הרבה יותר יקר למשק. אז אם זו עצמאות נוסח אולמרט - מה אתם מעדיפים?

עצמאות ליצרני חשמל... עוד מעט. "שינוי גדול צפוי להתחולל במשק האנרגיה שלנו בהדרגה". כך הבטיח בראיון ל-Bizportal בשבוע שעבר - רגע לפני יום העצמאות, שר התשתיות שלנו, פואד בן אליעזר. אבל פואד לא שכח להוסיף את תאריך היעד לשינוי, שלמרות שלא קרא לו השר בשמו, משמעותו כמובן, פגיעה בכוח ההרסני של חברת החשמל. השיחה עם השר נועדה לבדוק כיצד המשרד ברשותו מתכוון לפעול להקטין את התלות של המשק הישראלי בנפט, כפי שאפילו ארה"ב, שהזניחה את תחום ה"אנרגיה הירוקה" עשרות שנים - כבר עושה.

פואד הסביר, כי המשרד שלו הכין תוכנית לפיה, "עד .... שנת 2020 יתבצע שינוי של ממש בתלות שלנו בחשמל מבוסס נפט וגז וכי עד אז לפחות 20% מהחשמל שלנו ייוצר מאמצעים אלטרנטיביים. 20% זה הרבה מאוד חשמל. זה עניין חשוב שיפחית בצורה דרסטית את מחיר החשמל שכל אחד מאיתנו משלם, וטוב שפואד סימן את זה כיעד - אבל 13 שנה זו בדיחה עצובה.

המשמעות שלה היא שהשר, שמזוהה אולי יותר מכל קודמיו עם מגיני וועד העובדים של החברה שפוגעת בכיס של כל אחד מאיתנו, ממשיך לשמור על חבריו. ואכן חברות היא ערך חשוב. אבל עצמאות של משק החשמל היא לא תביא.

ואם בעצמאות עסקינן. פואד, כמו ראש הממשלה שלו, עשה מה שכל פוליטיקאי עושה והאשים מישהו אחר. הוא אמר לכתב Bizportal, כאשר נשאל על אורך הזמן המגוכח שהציג בתוכניתו - כי האשמים הם הפקידים והבירוקרטיה שלהם. פואד שכח שהוא עצמו פקיד ציבור ושהוא צריך להפחית את הבירוקרטיה, ושאם הוא לא יכול לעשות זאת - שיגיד, ונבחר מישהו אחר במקומו.

כמה עצמאית היא הממשלה? אם לא די בסיפור חברת החשמל להדגים כיצד עצמאותנו נשחקת עד שהיא נעלמת לחלוטין כמעט, בכל נושא כלכלי-צרכני, בואו נדבר רגע על השמיים.

טיסה נתפסת כשיא החופש, כשיא העצמאות - ובצדק. קם לו בן אדם בבוקר ומחליט לצאת לארצות העולם. קונה לו כרטיס טיסה, אבל אז... הוא מגלה ששוב שילם מחיר הגבוה בעשרות אחוזים ממה ששילם עבור טיסה באותו אורך, כל מי שטס בדיוק באותו תאריך מארה"ב או אירופה, למשל.

בסוף השבוע פורסמו המלצות וועדת סיטרמן. וועדה שנועדה (שוב) לבדוק את נושא פתיחת השמיים לתחרות אמיתית. כמו כל הפעמים הקודמות, בהן נשלחו מומחים על ידי הממשלות בישראל לדורותיהן, לבדוק את העניין, גם הוועדה הזו המליצה לעשות הכל כדי להגדיל את התחרות בתחום הטיסות האזרחיות אל ומישראל. המשמעות היא אחת - הוועדה דורשת כי סוף סוף הממשלה תפתח את ההסכמים עם אל על, שהיא בעצם היישות העצמאית האמיתית היחידית בשמי ישראל האזרחיים, ותאפשר לחברות אחרות להתחרות בה ברוב הקווים באופן שווה - ראש בראש.

סעיף בולט במסקנות הוועדה דיבר על הצורך בפתיחת טרמינל-1 לטיסות זולות. מה שקרוי בשוק התעופה Low Cost. טיסות בהן אין כמעט דיילים ולא מוגש אוכל - מה שהופך אותן לזולות מאוד (לעיתים עד 1 אירו לטיסה מבירה אחת לאחרת באירופה, בטיסות שבהן חוזרים מטוסים כמעט ריקים באמצע השבוע) על זה נאמר, נו יופי שהתעוררתם. עשור כמעט לאחר שקם ענף זה באירופה נזכרים לאפשר לו להגיע לישראל.

עכשיו נשאלת השאלה. האם העניין הזה יעבור את הממשל? התשובה היא כמעט בוודאות - לא. אם משהו מזה יקרה בשנים הקרובות זה יהיה נס. מעבר לאל על, אשר לה יש כוח עצום במסדרונות הכנסת ובמשרדי הממשלה הקשורים בה, נמצאת בתמונה עכשיו גם ישראייר של נוחי דנקנר, שאת כוחו וגודל השפעתו מיותר להסביר לכם, קוראי Bizportal. מול אלה - האם אתם רואים בכלל אפשרות שאיזשהו שר או ח"כ יעז לפעול לטובתכם?

עצמאות - כבר אמרתי, זה עניין אישי. כל אחד והעצמאות שלו.

מאת: שי פאוזנר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה