'סינטק' החל בגיוס חב' הייטק ישראליות לקידומן בסין

הפרויקט ישלב בין היכולת הטכנולוגיות הישראליות ליכולת הייצור והשיווק הסיניות
סיון איזסקו |

הפרוייקט הסיני-ישראלי המשותף לקידום יזמות ומסחור טכנולוגיות (סינטק) יוצא לדרך. בימים אלה פורסם קול קורא לחברות היי-טק ישראליות לקחת חלק בפרוייקט. המדובר בחברות בתחומי טכנולוגיה שונים כמו תקשורת, מידע, מכשור רפואי, טכנולוגיות ירוקות, מים, אנרגיה, מוצרי צריכה ועוד. במקביל, הצטרפו שמונה ערים בסין לפרוייקט ובהם הונג-קונג, שנחאי, צ'נגדו, שיאן ושנזן. יצויין, כי נערכים מגעים עם ערים נוספות בסין להצטרפות לפרוייקט.

הפרויקט הוא ניסיון חדשני מבחינת ישראל להדק את הקשרים בין התעשייה הישראלית לתעשייה הסינית. הוא נועד לספק תשתית להפגשת חברות טכנולוגיה ישראליות עם חברות תעשייתיות סיניות, כאשר העיקרון המנחה הוא ליצור קשר בין זוגות של חברות, ישראלית וסינית, לסייע להן להגדיר פרויקט משותף לפיתוח מוצר חדש - המבוסס על הטכנולוגיה שפותחה בחברה הישראלית - ויצירת שיתוף פעולה אסטרטגי ארוך טווח, כולל הקמת מיזם משותף בין שתי החברות.

הפרוייקט הוא יוזמה משותפת של חברת שירת יזמות בבעלות אליעזר מנור, יזם הון סיכון ותיק וממייסדי איגוד קרנות הון סיכון בישראל (IVA), לבין מתימו"פ, מלכ"ר ממשלתי המתמקד בקידום שיתוף טכנולוגי בין חברות ישראליות לחברות זרות. דב מישור, לשעבר מנכ"ל משרד התמ"ת ובעבר נשיא לשכת המסחר ישראל-אסיה, משמש כיועץ מיוחד לפרויקט.

השותפים בצד הסיני הם רשויות עירוניות וממשלות מחוזות בסין באמצעות חברות-בנות כלכליות, קרנות הון סיכון ופארקים תעשייתיים.

לאחרונה נחתמו ההסכמים הראשונים עם נציגי שלטונות מקומיים בסין, כמו פארק התעשייה של העיר שנזן, פארק תעשייה בשנחאי ופארקים אחרים באזורים מתועשים בחלקה המזרחי של סין.

בהתאם להסכמים אלה, שירת ומתימו"פ יבחרו קבוצה של חברות ישראליות ושירת תספק עליהן מידע לשותפים הסיניים. הם יתרגמו את המידע לסינית, יקיימו תערוכות קבועות על החברות הישראליות וידאגו להביא אליהן לביקורים חברות תעשייתיות סיניות המיועדות להיות השותפות הפוטנציאליות העתידיות של החברות הישראליות המוצגות בתערוכה.

לדברי מנור, הכוונה היא לזווג בין חברות ישראליות בעלות טכנולוגיה ויכולת מו"פ תעשייתי לבין חברות תעשייתיות סיניות בוגרות, המצויות בשוק הסיני ובעלות יכולת מוכחת לייצור יעיל ומסחור מוצרים חדשים. השותפות תקבל סיוע בהתמודדות על תקציבי סיוע ממשלתיים, בהתאם להסכם שיתוף הפעולה שנחתם בין המדען הראשי במשרד התמ"ת לבין משרד המדע בסין.

מנור ציין עוד, כי שיתוף הפעולה מביא לידי ביטוי את היתרונות של כל אחד מהשותפים: הישראלים עם הטכנולוגיה החדשנית והסינים עם יכולת הייצור והנוכחות בשוק. הוא הדגיש כי המיזם נועד ליצור שותפויות עסקיות אסטרטגיות ארוכות טווח, ולא לשמש כלי להעברת טכנולוגיות ישראליות לידיים סיניות.

יאיר אמיתי, מנכ"ל מתימו"פ וחיה מילר, סגניתו, מסרו כי סין מוגדרת כמדינת יעד ולכן מושקעים משאבים רבים על מנת לספק לחברות ישראליות תשתית אשר תסייע להן להגיע לסין, לפתח בה הזדמנויות עסקיות ולהקים שם מיזמים משותפים.

לדברי מנור ואמיתי, קיים היום בסין עניין רב ביכולות של תעשיית ההיי-טק הישראלית, אך עד היום לא היה גורם פרו-אקטיבי שיצוק תוכן בהסכמים הדו-לאומיים שנחתמו בין שתי המדינות. הפרוייקט החדש יוצר פוטנציאל גדול לשיתופי פעולה עסקיים בין היכולות הטכנולוגיות מישראל ואמור לתת את התשובה לצורך זה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

ארנון בר דוד ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

"נראה כי ההסתדרות נוהלה כמו עסק ששייך לאדם פרטי"

"אשר ברצותו ממנה אנשים לתפקידי מפתח, וברצותו מעבירם מתפקידם, וזאת כאשר לעיתים הם נעדרים כישורים מינימליים, והם עצמם לא מבינים מדוע הוצבו בתפקיד" - השופטת דורית סבן-נוי האריכה את מעצרם  של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי 

רן קידר |

מעצרם של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי הוארך בשלושה ימים, עד יום חמישי. ההחלטה התקבלה לאחר דיון בבית משפט השלום בראשון לציון, שבמסגרתו הציגה המשטרה הקלטות המצביעות, לפי החשד, על העברת כספים במזומן בין השניים.

נציגי המשטרה טענו בדיון כי מדובר בחקירה רחבת היקף, שנמשכת מזה כשנתיים. החקירה כוללת חשדות לעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים במספר מוסדות ציבוריים, גופים עירוניים וממשלתיים. לפי המשטרה, יש חשד לקיומו של מנגנון שיטתי לקידום מינויים בתמורה להעברת כספים או טובות הנאה.

במרכז החקירה עומדת הטענה כי גבאי, הבעלים של סוכנות ביטוח, ניצל קשרים עם ראשי ועדים בהסתדרות למינוי דירקטורים בחברות ממשלתיות, ובתמורה אותם ועדים העבירו עובדים לביטוח דרך סוכנותו. בר-דוד חשוד כי קיבל כספים מגבאי והשתמש בקשריו כדי לסייע לו לקדם מינויים ועסקאות. גבאי מצידו טען כי מדובר בהלוואה, ולא בתשלום בלתי חוקי.

עורכי הדין של שני החשודים הכחישו את החשדות. עו"ד מיכה פטמן, המייצג את בר-דוד, אמר כי מדובר בהלוואה של 30 אלף שקל שהועברה בשלוש פעימות. לטענתו, לא מדובר בעבירה פלילית. פטמן הדגיש כי אין ראיות למעטפות כסף או למעשים פליליים אחרים, וכי לא התקיימו נסיעות משותפות לחו"ל בין בר-דוד לגבאי. נציגת המשטרה טענה כי חקירת ההתכתבויות בין השניים עדיין לא הושלמה, וכי ישנם פערים בין גרסאותיהם.

בנוגע להעסקת בני משפחה של בר-דוד, המשטרה אישרה כי בנו עובד אצל גבאי, וכן כי בתו וכלתו נחקרו. לפי החשד, גבאי העלה את שכר בנו של בר-דוד לאחר שהתבקש לעשות כן, אך עו"ד פטמן טען כי מדובר בתוספת זניחה של 400 שקל. עוד נטען כי אחת מאחייניותיו של בר-דוד קיבלה הצעת עבודה מיבואן בשם דניאל זינגייך, לאחר שהתלוננה בפניו שהיא מחפשת עבודה.