ד"ר ג'ף ג'פי, סגן נשיא בכיר ו-CTO נובל בכנס BrainShare 2007: ננהל את ויסטה טוב יותר ממיקרוסופט
"אנחנו המנהלים הטובים ביותר של מחשבי ויסטה שולחניים, ובהחלט רואים עצמנו ככאלה", אמר ד"ר ג'ף ג'פי, סגן נשיא בכיר ו-CTO של נובל, במהלכו של דו-שיח שניהל על במת כנס BrainShare 2007 עם קרייג מונדי, מנהל מחקר ואסטרטג ראשי במיקרוסופט. השניים הציגו בהמשכו של כנס נובל ה-20 את ההסכם בין שתי החברות.
לדברי ג'פי, "כבר 30 שנה קיים מתח בין פתיחות, לבין אינטגרציה הדוקה ואבטחה. במהלך התקופה הזו היו 50 מערכות הפעלה שונות. אנו נעים לעבר עתיד, בו תהיינה רק שתיים: חלונות ולינוקס. מיקרוסופט פועלת במרחב זה לכיוון האינטגרציה ואילו אנחנו - לפתיחות".
ג'פי ציין, כי "הלקוחות לא צריכים הרבה מערכות הפעלה, אלא צריכים בחירה. תוכנת קוד פתוח מאפשרת יכולת בחירה. אנחנו, נובל, רוצים לספק את הפתיחות שלנו ואת האינטגרציה של מיקרוסופט. מטרתנו לתת את הטוב בשני העולמות: לינוקס לא רק פתוחה, אלא מוכנה לגמרי לארגון. עוד אנו מציעים פעילות בין מערכתית, שהלקוחות רוצים. נובל ממלאת תפקיד חשוב בנושא שילוב ופתיחות".
מונדי, היורש המוכתר של ביל גייטס, אשר פורש בעוד כשנה - ענה לג'פי, כי "אי אפשר ליצור סטנדרטיזציה בכל. ברור לנו שללקוחות יש ותהיינה סביבות מעורבות, והם לחצו עלינו לפתור בעיות בין-מערכתיות, אך רצו גם חדשנות, בעיקר בנושאי עלויות ויכולות ניהוליות. חדשנות קיימת אצלנו במו"פ, אך גם ממחקר באוניברסיטאות ומקהילת הקוד הפתוח, אשר לוקחת קדימה את מודל האוניברסיטאות. עם נובל אנו מנסים לבנות גשר אל קהילת הקוד הפתוח, כמו הגשר שיש לנו עם הקהילה האקדמית. התעשייה מפגרת אחרי מה שלקוחות רוצים בהורדת עלויות. חשוב לאפשר סביבה שכזו, של 'התאם ושלב'".
לדברי מונדי, "קיימות אי הבנות בנושא פעילות בינמערכתית (אינטראופרביליטי, פעולה בשיתופיות) של מוצרינו. ההסדרים שלנו עם נובל, מתבססים על יכולות אלה שיש לנו - לגשר בין שתי הסביבות. המטרה היא דו-קיום בתוך סביבות הלקוחות. בחמשת חודשי ההסכם נעשתה עבודה רבה, ואנו מתחילים לראות יתרונות משמעותיים להסכם. מנהלי IT רבים מדרגים גבוה פעילות בין-מערכתית, כמו אבטחה, מבחינת החשיבות, לצד היכולת לחסוך ולפעול בדו קיום. לא מדובר על שני איים, אלא על אינטגרציה - לכך דוחפים הלקוחות".
בתגובה אמר ג'פי, כי "פעילות בינמערכתית נותנת ביצועים, יעילות וחיסכון. זה אינו נושא חדש; נובל מטפלת בו כבר הרבה זמן. אנחנו המנהלים הטובים ביותר של מחשבי ויסטה שולחניים ובהחלט רואים עצמנו ככאלה. אנחנו משלבים את Novell eDirectory עם Active Directory של מיקרוסופט, ויש לנו יוזמה הנקראת 'מונה' שתשלב גם מק. מיקרוסופט תדחף לויסטה - אנחנו ללינוקס, אך נפעל לפעילות בין-מערכתית".
המנחה, ג'ון דרגון, סמנכ"ל שיווק בינלאומי בנובל, שאל את השניים, אילו דברים ישתנו בחמש השנים הבאות? ג'פי ענה, כי "תימשך מגמת פעילות בינמערכתית, עם קונסולידציה של לינוקס וחלונות, וירטואליזציה, וניהול משאבים פיזיים. אנו רואים את לינוקס כמארח האוניברסלי".
מונדי הוסיף, כי "נראה הטרוגניות במרכז המחשבים. פעילות בין-מערכתית היא עובדה ברורה בסביבה זאת. הבחירה תהיה של הלקוח - על מחיר, טכנולוגיה, או שימוש במערכות מורשת, לגאסי. נושאי ניהול זהויות יהיו חשובים עם תפיסת האבטחה, עבודה שיתופית ותקשורת. ניהול מרכז המחשבים יהיה חשוב בסביבה זאת. שילוב וירטואליזציה יהיה חלק מהיצע המוצרים שלנו, כבר בחודשים הקרובים".
דרגון: מה היתרונות ללקוחות מההסכם ומימושו?
מונדי: "ההיבט השיווקי מתקדם יפה, עם תגובות טובות של לקוחות משני הצדדים. הלקוחות הם אלה שביקשו זאת, כי היו להם בעיות עקב הרצון לפעול בשתי הסביבות, והם רצו אינטגרציה אמיתית ולא איים. זאת, לצד טיפול בנושאי הגנה על קניין רוחני והשקעות".
ג'פי: "ההקשבה ללקוחות והאסטרטגיה הארגונית שלנו הם שהניעו אותנו לערוך את העסקה. הרצון לעשות לינוקס רלבנטי עבור ארגונים רבים - מהדסקטופ עד מרכז המחשבים. לקוחות אומרים כי 'לינוקס חשובה וגם חלונות חשובה. אלו הן פלטפורמות העתיד'. הם ביקשו מאיתנו שנעבוד יחד על וירטואליזציה ופעילות בין-מערכתית. לינוקס תהיה המארח האוניברסלי וכל היישומים על חלונות ו-NetWare יתארחו על לינוקס.
ישנם ארבעה תחומי פעילות בין- מערכתית טכנית עיקריים: וירטואליזציה, ניהול מערכות מבוסס סטנדרטים, פעילות בין מערכתית של ספריות רשת, ומתרגמי מסמכי אופיס".
מונדי חתם את הדיאלוג בין השניים, בקביעה כי "פדרציה (איחוד) של זהויות תהיה חשובה מאוד - גם עם מערכות אחרות".
מאויב לאוהב, בתוך 25 שנה
כך, מגיעה יריבות אדירה בת כ-25 שנה כמעט, מאז נובל פיתחה את הרשת המקומית ל-PC ומערכת ההפעלה שלה NetWare. אז היא שלטה בשוק. מאוחר יותר, חלונות NT החלה לדחוק אותה ממרכזיותה - עד לסיומה של היריבות, ובהפתעה אדירה. מי שהיה פעם האויב, ונעשה למתחרה, הפך עתה לשותף מרכזי, מעט אוהב.
לאן השותפות תתפתח בעתיד והאם השותף שהיה פעם אויב - ייהפך ל"קונה", ימים יגידו. בינתיים, רון הובספיאן, מנכ"ל נובל, נשאל במסיבת עיתונאים על מיקרוסופט כקונה של נובל בעתיד. בתשובתו הוא הגדיר אפשרות זאת כ"ספקולציה חסרת בסיס" והוסיף שאין כאן גם שום קונספירציה.
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"
אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?
בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית".
"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא זהירה שקולה ופתוחה".
אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.
"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".
בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.
"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה".
הביקושים גבוהים
פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.
- בנק ישראל יפוצה ב-240 אלף שקל עקב זיוף שטרות
- לא תמיד הריבית הנמוכה היא הריבית המשתלמת ביותר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.
סמוטריץ ממשלההרחבת הפטור ממס על יבוא אישי תיכנס לתוקף עוד 21 יום
במסגרת המהלכים שמקדם שר האוצר, בצלאל סמוטריץ' במאבק נגד יוקר המחיה, החליט השר להרחיב את הפטור ממע"מ על יבוא אישי; הרחבת הפטור ממס על יבוא אישי עד לסכום של 150 דולר תיכנס לתוקף עוד 21 יום
במסגרת המהלכים שמקדם שר האוצר, בצלאל סמוטריץ' במאבק נגד יוקר המחיה, החליט השר להרחיב את הפטור ממע"מ על יבוא אישי. הפטור ממס על יבוא אישי לסכום של 150 דולר ייכנס לתוקף עוד 21 יום. "הצרכן הישראלי לא יכול להיות שבוי בידי טייקונים שמחזיקים במשק" אמר סמוטריץ'.
שר האוצר מוביל שורה של צעדים להקלה בתחום יוקר המחייה ולתפיסתו פתיחת השוק תוציא מידי מונופולים וחברות ששולטות במשק את היכולת לגבות מהצרכן הישראלי מחירים גבוהים מרוב מדינות אירופה. כך למשל מחירי ההלבשה וההנעלה בישראל גבוהים ביחס לממוצע האירופאי. הפער במחירי המוצרים האלו מגיע לכ-28% מהממוצע ה-OECD.
על פי ההערכות, ארבע חברות גדולות בתחום ההלבשה וההנעלה בישראל מחזיקות יחד בכ-40% מנתח השוק בסקטור זה ולמעשה קובעות רף מחירים גבוה ולא מוצדק לכל משקי הבית. על פי נתוני משרד האוצר כוח הקנייה של אזרחי ישראל נמוך מזה של רוב מדינות אירופה כאשר ישראל נמצאת במקום ה-22 מתוך 38 מדינות. הסיבה לכך היא רמת מחירים יקרה שמצמצמת את כוח הקנייה של האזרחים בישראל.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ': ״הצרכן הישראלי משלם יותר מחברו במדינות המערב. הסיבה המרכזית לכך נעוצה בעובדה כי סקטורים שלמים מוחזקים בידי מונופולים וטייקונים שמנצלים את המשק הסגור כדי לגבות מחיר יקר ולא מוצדק מהצרכן הישראלי. החלטתי להגביר את התחרות בתחום הזה ולהוזיל בכך את סל המחייה עבור משקי הבית בישראל". השר פירסם את הצו להערות הציבור לקראת כוונתו לחתום עליו. בעוד 21 יום יוכל השר לחתום וההוזלה תיכנס לתוקף.
- המע"מ עולה - מה יקרה למחירי הדירות ומה עם מי שכבר רכש?
- "לבטל את הפטור ממס לשכר דירה, להעלות את מס החברות": מה המדינה צריכה לעשות בתקופה הזאת?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הצעד מוצג לציבור כעידוד תחרות, אך גורמי המקצוע באוצר מזהירים כי מדובר במהלך של כלכלת בחירות. וויתור על הכנסות ממסים בזמן שהמשק עדיין מתמודד עם עלויות המלחמה אינו צעד זהיר ובוודאי לא כזה שהדרג המקצועי תמך בו. בצמרת האוצר מדגישים כי שנים מדברים על ביטול פטורים, לא על הרחבתם, והמהלך הנוכחי הפוך לחלוטין לאג’נדה הרשמית של המשרד.
