ד"ר ג'ף ג'פי, סגן נשיא בכיר ו-CTO נובל בכנס BrainShare 2007: ננהל את ויסטה טוב יותר ממיקרוסופט

ג'פי אמר כי "אנחנו המנהלים הטובים ביותר של מחשבי ויסטה שולחניים, ובהחלט רואים עצמנו ככאלה". לדבריו, "הלקוחות לא צריכים הרבה מערכות הפעלה, אלא צריכים בחירה. תוכנת קוד פתוח מאפשרת יכולת בחירה"
פלי הנמר |

"אנחנו המנהלים הטובים ביותר של מחשבי ויסטה שולחניים, ובהחלט רואים עצמנו ככאלה", אמר ד"ר ג'ף ג'פי, סגן נשיא בכיר ו-CTO של נובל, במהלכו של דו-שיח שניהל על במת כנס BrainShare 2007 עם קרייג מונדי, מנהל מחקר ואסטרטג ראשי במיקרוסופט. השניים הציגו בהמשכו של כנס נובל ה-20 את ההסכם בין שתי החברות.

לדברי ג'פי, "כבר 30 שנה קיים מתח בין פתיחות, לבין אינטגרציה הדוקה ואבטחה. במהלך התקופה הזו היו 50 מערכות הפעלה שונות. אנו נעים לעבר עתיד, בו תהיינה רק שתיים: חלונות ולינוקס. מיקרוסופט פועלת במרחב זה לכיוון האינטגרציה ואילו אנחנו - לפתיחות".

ג'פי ציין, כי "הלקוחות לא צריכים הרבה מערכות הפעלה, אלא צריכים בחירה. תוכנת קוד פתוח מאפשרת יכולת בחירה. אנחנו, נובל, רוצים לספק את הפתיחות שלנו ואת האינטגרציה של מיקרוסופט. מטרתנו לתת את הטוב בשני העולמות: לינוקס לא רק פתוחה, אלא מוכנה לגמרי לארגון. עוד אנו מציעים פעילות בין מערכתית, שהלקוחות רוצים. נובל ממלאת תפקיד חשוב בנושא שילוב ופתיחות".

מונדי, היורש המוכתר של ביל גייטס, אשר פורש בעוד כשנה - ענה לג'פי, כי "אי אפשר ליצור סטנדרטיזציה בכל. ברור לנו שללקוחות יש ותהיינה סביבות מעורבות, והם לחצו עלינו לפתור בעיות בין-מערכתיות, אך רצו גם חדשנות, בעיקר בנושאי עלויות ויכולות ניהוליות. חדשנות קיימת אצלנו במו"פ, אך גם ממחקר באוניברסיטאות ומקהילת הקוד הפתוח, אשר לוקחת קדימה את מודל האוניברסיטאות. עם נובל אנו מנסים לבנות גשר אל קהילת הקוד הפתוח, כמו הגשר שיש לנו עם הקהילה האקדמית. התעשייה מפגרת אחרי מה שלקוחות רוצים בהורדת עלויות. חשוב לאפשר סביבה שכזו, של 'התאם ושלב'".

לדברי מונדי, "קיימות אי הבנות בנושא פעילות בינמערכתית (אינטראופרביליטי, פעולה בשיתופיות) של מוצרינו. ההסדרים שלנו עם נובל, מתבססים על יכולות אלה שיש לנו - לגשר בין שתי הסביבות. המטרה היא דו-קיום בתוך סביבות הלקוחות. בחמשת חודשי ההסכם נעשתה עבודה רבה, ואנו מתחילים לראות יתרונות משמעותיים להסכם. מנהלי IT רבים מדרגים גבוה פעילות בין-מערכתית, כמו אבטחה, מבחינת החשיבות, לצד היכולת לחסוך ולפעול בדו קיום. לא מדובר על שני איים, אלא על אינטגרציה - לכך דוחפים הלקוחות".

בתגובה אמר ג'פי, כי "פעילות בינמערכתית נותנת ביצועים, יעילות וחיסכון. זה אינו נושא חדש; נובל מטפלת בו כבר הרבה זמן. אנחנו המנהלים הטובים ביותר של מחשבי ויסטה שולחניים ובהחלט רואים עצמנו ככאלה. אנחנו משלבים את Novell eDirectory עם Active Directory של מיקרוסופט, ויש לנו יוזמה הנקראת 'מונה' שתשלב גם מק. מיקרוסופט תדחף לויסטה - אנחנו ללינוקס, אך נפעל לפעילות בין-מערכתית".

המנחה, ג'ון דרגון, סמנכ"ל שיווק בינלאומי בנובל, שאל את השניים, אילו דברים ישתנו בחמש השנים הבאות? ג'פי ענה, כי "תימשך מגמת פעילות בינמערכתית, עם קונסולידציה של לינוקס וחלונות, וירטואליזציה, וניהול משאבים פיזיים. אנו רואים את לינוקס כמארח האוניברסלי".

מונדי הוסיף, כי "נראה הטרוגניות במרכז המחשבים. פעילות בין-מערכתית היא עובדה ברורה בסביבה זאת. הבחירה תהיה של הלקוח - על מחיר, טכנולוגיה, או שימוש במערכות מורשת, לגאסי. נושאי ניהול זהויות יהיו חשובים עם תפיסת האבטחה, עבודה שיתופית ותקשורת. ניהול מרכז המחשבים יהיה חשוב בסביבה זאת. שילוב וירטואליזציה יהיה חלק מהיצע המוצרים שלנו, כבר בחודשים הקרובים".

דרגון: מה היתרונות ללקוחות מההסכם ומימושו?

מונדי: "ההיבט השיווקי מתקדם יפה, עם תגובות טובות של לקוחות משני הצדדים. הלקוחות הם אלה שביקשו זאת, כי היו להם בעיות עקב הרצון לפעול בשתי הסביבות, והם רצו אינטגרציה אמיתית ולא איים. זאת, לצד טיפול בנושאי הגנה על קניין רוחני והשקעות".

ג'פי: "ההקשבה ללקוחות והאסטרטגיה הארגונית שלנו הם שהניעו אותנו לערוך את העסקה. הרצון לעשות לינוקס רלבנטי עבור ארגונים רבים - מהדסקטופ עד מרכז המחשבים. לקוחות אומרים כי 'לינוקס חשובה וגם חלונות חשובה. אלו הן פלטפורמות העתיד'. הם ביקשו מאיתנו שנעבוד יחד על וירטואליזציה ופעילות בין-מערכתית. לינוקס תהיה המארח האוניברסלי וכל היישומים על חלונות ו-NetWare יתארחו על לינוקס.

ישנם ארבעה תחומי פעילות בין- מערכתית טכנית עיקריים: וירטואליזציה, ניהול מערכות מבוסס סטנדרטים, פעילות בין מערכתית של ספריות רשת, ומתרגמי מסמכי אופיס".

מונדי חתם את הדיאלוג בין השניים, בקביעה כי "פדרציה (איחוד) של זהויות תהיה חשובה מאוד - גם עם מערכות אחרות".

מאויב לאוהב, בתוך 25 שנה

כך, מגיעה יריבות אדירה בת כ-25 שנה כמעט, מאז נובל פיתחה את הרשת המקומית ל-PC ומערכת ההפעלה שלה NetWare. אז היא שלטה בשוק. מאוחר יותר, חלונות NT החלה לדחוק אותה ממרכזיותה - עד לסיומה של היריבות, ובהפתעה אדירה. מי שהיה פעם האויב, ונעשה למתחרה, הפך עתה לשותף מרכזי, מעט אוהב.

לאן השותפות תתפתח בעתיד והאם השותף שהיה פעם אויב - ייהפך ל"קונה", ימים יגידו. בינתיים, רון הובספיאן, מנכ"ל נובל, נשאל במסיבת עיתונאים על מיקרוסופט כקונה של נובל בעתיד. בתשובתו הוא הגדיר אפשרות זאת כ"ספקולציה חסרת בסיס" והוסיף שאין כאן גם שום קונספירציה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |


קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

 

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.