ד"ר ג'ף ג'פי, סגן נשיא בכיר ו-CTO נובל בכנס BrainShare 2007: ננהל את ויסטה טוב יותר ממיקרוסופט
"אנחנו המנהלים הטובים ביותר של מחשבי ויסטה שולחניים, ובהחלט רואים עצמנו ככאלה", אמר ד"ר ג'ף ג'פי, סגן נשיא בכיר ו-CTO של נובל, במהלכו של דו-שיח שניהל על במת כנס BrainShare 2007 עם קרייג מונדי, מנהל מחקר ואסטרטג ראשי במיקרוסופט. השניים הציגו בהמשכו של כנס נובל ה-20 את ההסכם בין שתי החברות.
לדברי ג'פי, "כבר 30 שנה קיים מתח בין פתיחות, לבין אינטגרציה הדוקה ואבטחה. במהלך התקופה הזו היו 50 מערכות הפעלה שונות. אנו נעים לעבר עתיד, בו תהיינה רק שתיים: חלונות ולינוקס. מיקרוסופט פועלת במרחב זה לכיוון האינטגרציה ואילו אנחנו - לפתיחות".
ג'פי ציין, כי "הלקוחות לא צריכים הרבה מערכות הפעלה, אלא צריכים בחירה. תוכנת קוד פתוח מאפשרת יכולת בחירה. אנחנו, נובל, רוצים לספק את הפתיחות שלנו ואת האינטגרציה של מיקרוסופט. מטרתנו לתת את הטוב בשני העולמות: לינוקס לא רק פתוחה, אלא מוכנה לגמרי לארגון. עוד אנו מציעים פעילות בין מערכתית, שהלקוחות רוצים. נובל ממלאת תפקיד חשוב בנושא שילוב ופתיחות".
מונדי, היורש המוכתר של ביל גייטס, אשר פורש בעוד כשנה - ענה לג'פי, כי "אי אפשר ליצור סטנדרטיזציה בכל. ברור לנו שללקוחות יש ותהיינה סביבות מעורבות, והם לחצו עלינו לפתור בעיות בין-מערכתיות, אך רצו גם חדשנות, בעיקר בנושאי עלויות ויכולות ניהוליות. חדשנות קיימת אצלנו במו"פ, אך גם ממחקר באוניברסיטאות ומקהילת הקוד הפתוח, אשר לוקחת קדימה את מודל האוניברסיטאות. עם נובל אנו מנסים לבנות גשר אל קהילת הקוד הפתוח, כמו הגשר שיש לנו עם הקהילה האקדמית. התעשייה מפגרת אחרי מה שלקוחות רוצים בהורדת עלויות. חשוב לאפשר סביבה שכזו, של 'התאם ושלב'".
לדברי מונדי, "קיימות אי הבנות בנושא פעילות בינמערכתית (אינטראופרביליטי, פעולה בשיתופיות) של מוצרינו. ההסדרים שלנו עם נובל, מתבססים על יכולות אלה שיש לנו - לגשר בין שתי הסביבות. המטרה היא דו-קיום בתוך סביבות הלקוחות. בחמשת חודשי ההסכם נעשתה עבודה רבה, ואנו מתחילים לראות יתרונות משמעותיים להסכם. מנהלי IT רבים מדרגים גבוה פעילות בין-מערכתית, כמו אבטחה, מבחינת החשיבות, לצד היכולת לחסוך ולפעול בדו קיום. לא מדובר על שני איים, אלא על אינטגרציה - לכך דוחפים הלקוחות".
בתגובה אמר ג'פי, כי "פעילות בינמערכתית נותנת ביצועים, יעילות וחיסכון. זה אינו נושא חדש; נובל מטפלת בו כבר הרבה זמן. אנחנו המנהלים הטובים ביותר של מחשבי ויסטה שולחניים ובהחלט רואים עצמנו ככאלה. אנחנו משלבים את Novell eDirectory עם Active Directory של מיקרוסופט, ויש לנו יוזמה הנקראת 'מונה' שתשלב גם מק. מיקרוסופט תדחף לויסטה - אנחנו ללינוקס, אך נפעל לפעילות בין-מערכתית".
המנחה, ג'ון דרגון, סמנכ"ל שיווק בינלאומי בנובל, שאל את השניים, אילו דברים ישתנו בחמש השנים הבאות? ג'פי ענה, כי "תימשך מגמת פעילות בינמערכתית, עם קונסולידציה של לינוקס וחלונות, וירטואליזציה, וניהול משאבים פיזיים. אנו רואים את לינוקס כמארח האוניברסלי".
מונדי הוסיף, כי "נראה הטרוגניות במרכז המחשבים. פעילות בין-מערכתית היא עובדה ברורה בסביבה זאת. הבחירה תהיה של הלקוח - על מחיר, טכנולוגיה, או שימוש במערכות מורשת, לגאסי. נושאי ניהול זהויות יהיו חשובים עם תפיסת האבטחה, עבודה שיתופית ותקשורת. ניהול מרכז המחשבים יהיה חשוב בסביבה זאת. שילוב וירטואליזציה יהיה חלק מהיצע המוצרים שלנו, כבר בחודשים הקרובים".
דרגון: מה היתרונות ללקוחות מההסכם ומימושו?
מונדי: "ההיבט השיווקי מתקדם יפה, עם תגובות טובות של לקוחות משני הצדדים. הלקוחות הם אלה שביקשו זאת, כי היו להם בעיות עקב הרצון לפעול בשתי הסביבות, והם רצו אינטגרציה אמיתית ולא איים. זאת, לצד טיפול בנושאי הגנה על קניין רוחני והשקעות".
ג'פי: "ההקשבה ללקוחות והאסטרטגיה הארגונית שלנו הם שהניעו אותנו לערוך את העסקה. הרצון לעשות לינוקס רלבנטי עבור ארגונים רבים - מהדסקטופ עד מרכז המחשבים. לקוחות אומרים כי 'לינוקס חשובה וגם חלונות חשובה. אלו הן פלטפורמות העתיד'. הם ביקשו מאיתנו שנעבוד יחד על וירטואליזציה ופעילות בין-מערכתית. לינוקס תהיה המארח האוניברסלי וכל היישומים על חלונות ו-NetWare יתארחו על לינוקס.
ישנם ארבעה תחומי פעילות בין- מערכתית טכנית עיקריים: וירטואליזציה, ניהול מערכות מבוסס סטנדרטים, פעילות בין מערכתית של ספריות רשת, ומתרגמי מסמכי אופיס".
מונדי חתם את הדיאלוג בין השניים, בקביעה כי "פדרציה (איחוד) של זהויות תהיה חשובה מאוד - גם עם מערכות אחרות".
מאויב לאוהב, בתוך 25 שנה
כך, מגיעה יריבות אדירה בת כ-25 שנה כמעט, מאז נובל פיתחה את הרשת המקומית ל-PC ומערכת ההפעלה שלה NetWare. אז היא שלטה בשוק. מאוחר יותר, חלונות NT החלה לדחוק אותה ממרכזיותה - עד לסיומה של היריבות, ובהפתעה אדירה. מי שהיה פעם האויב, ונעשה למתחרה, הפך עתה לשותף מרכזי, מעט אוהב.
לאן השותפות תתפתח בעתיד והאם השותף שהיה פעם אויב - ייהפך ל"קונה", ימים יגידו. בינתיים, רון הובספיאן, מנכ"ל נובל, נשאל במסיבת עיתונאים על מיקרוסופט כקונה של נובל בעתיד. בתשובתו הוא הגדיר אפשרות זאת כ"ספקולציה חסרת בסיס" והוסיף שאין כאן גם שום קונספירציה.
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים בנובמבר ירד ב-0.5%; מחירי הדירות ירדו גם ב-0.5%
הירידה במדד בהתאם להערכות הכלכלנים, מה קרה למחירי הדירות באזורים שונים והאם תהיה למדד השלילי השפעה על הריבית? וגם - למה אנחנו מרגישים שיוקר המחייה מזנק הרבה יותר ממדד המחירים לצרכן?
מדד המחירים לצרכן מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.5% בחודש נובמבר, בהשוואה לחודש אוקטובר - בדומה להערכות הכלכלנים. בשנים עשר החודשים האחרונים (נובמבר 2025 לעומת נובמבר 2024), עלה מדד המחירים לצרכן ב-2.4%. ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות טריים שירדו ב-4.1%, תרבות ובידור שירד ב-2.5%, תחבורה ותקשורת שירד ב-1.6% וריהוט וציוד לבית שירד ב-1.1%. הירידה החדה במדד נבעה בעיקר מסעיף הטיסות שירד משמעותית. עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיף המזון, שעלה ב-0.4%. מדד מחירי הדירות ירד ב-0.5%.
הנה פרוט הסעיפים שהשפיעו על מדד המחירים - הוצאות על נסיעות לחו"ל גרם לירידה של 0.266%, ירקות ופירות תרמו לירידה של 0.09%:
מחירי הדירות בירידה כבר חודש שמיני ברציפות. הפעם הם ירדו ב-0.5%. בתל אביב נרשמה ירידה של 1.1%, בירושלים עלייה של 1.4%. תל אביב רק נזכיר עמוסה במלאי של 10,700 דירות כשקצב המכירות השנתי עומד על 2,200 דירות בשנה. כלומר יש מלאי שיספיק ל-5 שנים בקצב הזה, וגם אם הקצב יעלה, מדובר במלאי של שנים.
- מדד המחירים בנובמבר - צפי לירידה של 0.5%
- מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשכר הדירה עבור השוכרים אשר חידשו חוזה נרשמה עלייה של 2.8% ועבור השוכרים החדשים (דירות במדגם בהן הייתה תחלופת שוכר) נרשמה עלייה של 4.7%.
OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי
דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות
הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.
לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור.
- פורטינט משיקה מוצר אבטחה חדש לדאטה סנטרס
- מהמחיר של חוק הגיוס ועד המחיר של ה-AI: תמונת מצב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.
