ד"ר ג'ף ג'פי, סגן נשיא בכיר ו-CTO נובל בכנס BrainShare 2007: ננהל את ויסטה טוב יותר ממיקרוסופט
"אנחנו המנהלים הטובים ביותר של מחשבי ויסטה שולחניים, ובהחלט רואים עצמנו ככאלה", אמר ד"ר ג'ף ג'פי, סגן נשיא בכיר ו-CTO של נובל, במהלכו של דו-שיח שניהל על במת כנס BrainShare 2007 עם קרייג מונדי, מנהל מחקר ואסטרטג ראשי במיקרוסופט. השניים הציגו בהמשכו של כנס נובל ה-20 את ההסכם בין שתי החברות.
לדברי ג'פי, "כבר 30 שנה קיים מתח בין פתיחות, לבין אינטגרציה הדוקה ואבטחה. במהלך התקופה הזו היו 50 מערכות הפעלה שונות. אנו נעים לעבר עתיד, בו תהיינה רק שתיים: חלונות ולינוקס. מיקרוסופט פועלת במרחב זה לכיוון האינטגרציה ואילו אנחנו - לפתיחות".
ג'פי ציין, כי "הלקוחות לא צריכים הרבה מערכות הפעלה, אלא צריכים בחירה. תוכנת קוד פתוח מאפשרת יכולת בחירה. אנחנו, נובל, רוצים לספק את הפתיחות שלנו ואת האינטגרציה של מיקרוסופט. מטרתנו לתת את הטוב בשני העולמות: לינוקס לא רק פתוחה, אלא מוכנה לגמרי לארגון. עוד אנו מציעים פעילות בין מערכתית, שהלקוחות רוצים. נובל ממלאת תפקיד חשוב בנושא שילוב ופתיחות".
מונדי, היורש המוכתר של ביל גייטס, אשר פורש בעוד כשנה - ענה לג'פי, כי "אי אפשר ליצור סטנדרטיזציה בכל. ברור לנו שללקוחות יש ותהיינה סביבות מעורבות, והם לחצו עלינו לפתור בעיות בין-מערכתיות, אך רצו גם חדשנות, בעיקר בנושאי עלויות ויכולות ניהוליות. חדשנות קיימת אצלנו במו"פ, אך גם ממחקר באוניברסיטאות ומקהילת הקוד הפתוח, אשר לוקחת קדימה את מודל האוניברסיטאות. עם נובל אנו מנסים לבנות גשר אל קהילת הקוד הפתוח, כמו הגשר שיש לנו עם הקהילה האקדמית. התעשייה מפגרת אחרי מה שלקוחות רוצים בהורדת עלויות. חשוב לאפשר סביבה שכזו, של 'התאם ושלב'".
לדברי מונדי, "קיימות אי הבנות בנושא פעילות בינמערכתית (אינטראופרביליטי, פעולה בשיתופיות) של מוצרינו. ההסדרים שלנו עם נובל, מתבססים על יכולות אלה שיש לנו - לגשר בין שתי הסביבות. המטרה היא דו-קיום בתוך סביבות הלקוחות. בחמשת חודשי ההסכם נעשתה עבודה רבה, ואנו מתחילים לראות יתרונות משמעותיים להסכם. מנהלי IT רבים מדרגים גבוה פעילות בין-מערכתית, כמו אבטחה, מבחינת החשיבות, לצד היכולת לחסוך ולפעול בדו קיום. לא מדובר על שני איים, אלא על אינטגרציה - לכך דוחפים הלקוחות".
בתגובה אמר ג'פי, כי "פעילות בינמערכתית נותנת ביצועים, יעילות וחיסכון. זה אינו נושא חדש; נובל מטפלת בו כבר הרבה זמן. אנחנו המנהלים הטובים ביותר של מחשבי ויסטה שולחניים ובהחלט רואים עצמנו ככאלה. אנחנו משלבים את Novell eDirectory עם Active Directory של מיקרוסופט, ויש לנו יוזמה הנקראת 'מונה' שתשלב גם מק. מיקרוסופט תדחף לויסטה - אנחנו ללינוקס, אך נפעל לפעילות בין-מערכתית".
המנחה, ג'ון דרגון, סמנכ"ל שיווק בינלאומי בנובל, שאל את השניים, אילו דברים ישתנו בחמש השנים הבאות? ג'פי ענה, כי "תימשך מגמת פעילות בינמערכתית, עם קונסולידציה של לינוקס וחלונות, וירטואליזציה, וניהול משאבים פיזיים. אנו רואים את לינוקס כמארח האוניברסלי".
מונדי הוסיף, כי "נראה הטרוגניות במרכז המחשבים. פעילות בין-מערכתית היא עובדה ברורה בסביבה זאת. הבחירה תהיה של הלקוח - על מחיר, טכנולוגיה, או שימוש במערכות מורשת, לגאסי. נושאי ניהול זהויות יהיו חשובים עם תפיסת האבטחה, עבודה שיתופית ותקשורת. ניהול מרכז המחשבים יהיה חשוב בסביבה זאת. שילוב וירטואליזציה יהיה חלק מהיצע המוצרים שלנו, כבר בחודשים הקרובים".
דרגון: מה היתרונות ללקוחות מההסכם ומימושו?
מונדי: "ההיבט השיווקי מתקדם יפה, עם תגובות טובות של לקוחות משני הצדדים. הלקוחות הם אלה שביקשו זאת, כי היו להם בעיות עקב הרצון לפעול בשתי הסביבות, והם רצו אינטגרציה אמיתית ולא איים. זאת, לצד טיפול בנושאי הגנה על קניין רוחני והשקעות".
ג'פי: "ההקשבה ללקוחות והאסטרטגיה הארגונית שלנו הם שהניעו אותנו לערוך את העסקה. הרצון לעשות לינוקס רלבנטי עבור ארגונים רבים - מהדסקטופ עד מרכז המחשבים. לקוחות אומרים כי 'לינוקס חשובה וגם חלונות חשובה. אלו הן פלטפורמות העתיד'. הם ביקשו מאיתנו שנעבוד יחד על וירטואליזציה ופעילות בין-מערכתית. לינוקס תהיה המארח האוניברסלי וכל היישומים על חלונות ו-NetWare יתארחו על לינוקס.
ישנם ארבעה תחומי פעילות בין- מערכתית טכנית עיקריים: וירטואליזציה, ניהול מערכות מבוסס סטנדרטים, פעילות בין מערכתית של ספריות רשת, ומתרגמי מסמכי אופיס".
מונדי חתם את הדיאלוג בין השניים, בקביעה כי "פדרציה (איחוד) של זהויות תהיה חשובה מאוד - גם עם מערכות אחרות".
מאויב לאוהב, בתוך 25 שנה
כך, מגיעה יריבות אדירה בת כ-25 שנה כמעט, מאז נובל פיתחה את הרשת המקומית ל-PC ומערכת ההפעלה שלה NetWare. אז היא שלטה בשוק. מאוחר יותר, חלונות NT החלה לדחוק אותה ממרכזיותה - עד לסיומה של היריבות, ובהפתעה אדירה. מי שהיה פעם האויב, ונעשה למתחרה, הפך עתה לשותף מרכזי, מעט אוהב.
לאן השותפות תתפתח בעתיד והאם השותף שהיה פעם אויב - ייהפך ל"קונה", ימים יגידו. בינתיים, רון הובספיאן, מנכ"ל נובל, נשאל במסיבת עיתונאים על מיקרוסופט כקונה של נובל בעתיד. בתשובתו הוא הגדיר אפשרות זאת כ"ספקולציה חסרת בסיס" והוסיף שאין כאן גם שום קונספירציה.
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקשכר המינימום מתעדכן, המציאות לא
שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?
שכר מינימום היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.
הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק
כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.
כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.
זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.
- רשתות השיווק לוחצות להגדיל את מכסת העובדים הזרים - על חשבון העובדים הישראלים
- גידול של מיליונים בהוצאות: איך העלאת שכר המינימום תשפיע על שופרסל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שני צדדים למטבע הכלכלי
מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.
בית משפט (גרוק)ניצחון לביטוח הלאומי בבג״צ - עתירת חברות הסיעוד בדרך למחיקה
ההליך ביקש להגביל את שיקול הדעת של הביטוח הלאומי במקרים שבהם זכאי סיעוד לא מקבלים שירות בפועל. בית המשפט מאותת להשאיר את הסמכות בידי הביטוח הלאומי, על רקע מחסור בשירותים, כ-390 אלף זכאים לקצבה, ומאבק מתמשך סביב מכרזי הסיעוד
בג״צ ממליץ לחברות הסיעוד למשוך את העתירה שהגישו נגד המדינה והביטוח הלאומי, סביב האפשרות להעביר גמלת סיעוד בכסף לזכאים שלא מקבלים שירות בפועל מחברות הסיעוד. לפי הדברים שנאמרים בדיון, השופטים מצביעים על כך שההסדר נשען על שיקול דעת מנהלי, ובנסיבות שבהן השירות לא מסופק בשטח, הביטוח הלאומי פועל בתוך המסגרת החוקית.
המחלוקת נוגעת לשאלה פרקטית שמתרגמת מהר לכסף ולשירות. כאשר זכאי סיעוד מאושר לשעות טיפול, אבל בפועל לא מקבל את המענה שאושר לו, הביטוח הלאומי מעביר את שווי הגמלה בכסף כדי לא להשאיר אותו בלי פתרון. חברות הסיעוד ביקשו למנוע את המנגנון הזה, ולטענתן אין לאפשר העברת זכאות במזומן בהיעדר שירותים זמינים.
ברקע עומד גם המהלך המתמשך של הביטוח הלאומי לקדם מכרז סיעוד שמבקש, בין היתר, להטיל סנקציות על חברות במקרים שבהם לא ניתנים שירותים לאזרחים ותיקים סיעודיים. לאורך השנים, וכחלק מההתאמה למציאות בשטח, הביטוח הלאומי מעביר את כספי הגמלה בכסף במצבים שבהם קשישים לא קיבלו שירות, כדי להבטיח שהזכאות שלהם לא תישאר תאורטית.
המחסור בשירות והפער בין זכאות על הנייר למציאות בשטח
לתוך הדיון נכנס נתון שמחדד את הפער בענף. יש כ-390 אלף זכאים לקצבת סיעוד, וכ-50% מהם מטופלים על ידי בני משפחה. הנתון הזה משמש אינדיקציה לכך שחלק גדול מהטיפול בפועל לא נשען על מערך שירות זמין ורציף, אלא על הבית, והוא מצביע על מחסור במטפלות סיעודיות מוכשרות, במיוחד באזורים שבהם קשה יותר לגייס כוח אדם.
- שיח מדיקל - החלטת בג"צ בקשר עם צו ביניים
- כחלון: "נתחיל בהליכים לצורך צמצום המכסים על ייבוא מוצרי חלב"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לדיון מגיעים סגן יו״ר הכנסת אליהו רביבו, נציגי עמותות ׳נכה לא חצי בנאדם׳ ועמותת ׳מטה מאבק הסיעודיים׳. הנוכחות שלהם באולם מדגישה שהאירוע לא נשאר בתוך מסגרת משפטית בלבד, אלא נוגע לשאלת ההגנה על זכויות ולדרך שבה המדינה מתמודדת עם מצב שבו השירות המובטח לא תמיד ניתן בפועל.
