ד"ר ג'ף ג'פי, סגן נשיא בכיר ו-CTO נובל בכנס BrainShare 2007: ננהל את ויסטה טוב יותר ממיקרוסופט

ג'פי אמר כי "אנחנו המנהלים הטובים ביותר של מחשבי ויסטה שולחניים, ובהחלט רואים עצמנו ככאלה". לדבריו, "הלקוחות לא צריכים הרבה מערכות הפעלה, אלא צריכים בחירה. תוכנת קוד פתוח מאפשרת יכולת בחירה"
פלי הנמר |

"אנחנו המנהלים הטובים ביותר של מחשבי ויסטה שולחניים, ובהחלט רואים עצמנו ככאלה", אמר ד"ר ג'ף ג'פי, סגן נשיא בכיר ו-CTO של נובל, במהלכו של דו-שיח שניהל על במת כנס BrainShare 2007 עם קרייג מונדי, מנהל מחקר ואסטרטג ראשי במיקרוסופט. השניים הציגו בהמשכו של כנס נובל ה-20 את ההסכם בין שתי החברות.

לדברי ג'פי, "כבר 30 שנה קיים מתח בין פתיחות, לבין אינטגרציה הדוקה ואבטחה. במהלך התקופה הזו היו 50 מערכות הפעלה שונות. אנו נעים לעבר עתיד, בו תהיינה רק שתיים: חלונות ולינוקס. מיקרוסופט פועלת במרחב זה לכיוון האינטגרציה ואילו אנחנו - לפתיחות".

ג'פי ציין, כי "הלקוחות לא צריכים הרבה מערכות הפעלה, אלא צריכים בחירה. תוכנת קוד פתוח מאפשרת יכולת בחירה. אנחנו, נובל, רוצים לספק את הפתיחות שלנו ואת האינטגרציה של מיקרוסופט. מטרתנו לתת את הטוב בשני העולמות: לינוקס לא רק פתוחה, אלא מוכנה לגמרי לארגון. עוד אנו מציעים פעילות בין מערכתית, שהלקוחות רוצים. נובל ממלאת תפקיד חשוב בנושא שילוב ופתיחות".

מונדי, היורש המוכתר של ביל גייטס, אשר פורש בעוד כשנה - ענה לג'פי, כי "אי אפשר ליצור סטנדרטיזציה בכל. ברור לנו שללקוחות יש ותהיינה סביבות מעורבות, והם לחצו עלינו לפתור בעיות בין-מערכתיות, אך רצו גם חדשנות, בעיקר בנושאי עלויות ויכולות ניהוליות. חדשנות קיימת אצלנו במו"פ, אך גם ממחקר באוניברסיטאות ומקהילת הקוד הפתוח, אשר לוקחת קדימה את מודל האוניברסיטאות. עם נובל אנו מנסים לבנות גשר אל קהילת הקוד הפתוח, כמו הגשר שיש לנו עם הקהילה האקדמית. התעשייה מפגרת אחרי מה שלקוחות רוצים בהורדת עלויות. חשוב לאפשר סביבה שכזו, של 'התאם ושלב'".

לדברי מונדי, "קיימות אי הבנות בנושא פעילות בינמערכתית (אינטראופרביליטי, פעולה בשיתופיות) של מוצרינו. ההסדרים שלנו עם נובל, מתבססים על יכולות אלה שיש לנו - לגשר בין שתי הסביבות. המטרה היא דו-קיום בתוך סביבות הלקוחות. בחמשת חודשי ההסכם נעשתה עבודה רבה, ואנו מתחילים לראות יתרונות משמעותיים להסכם. מנהלי IT רבים מדרגים גבוה פעילות בין-מערכתית, כמו אבטחה, מבחינת החשיבות, לצד היכולת לחסוך ולפעול בדו קיום. לא מדובר על שני איים, אלא על אינטגרציה - לכך דוחפים הלקוחות".

בתגובה אמר ג'פי, כי "פעילות בינמערכתית נותנת ביצועים, יעילות וחיסכון. זה אינו נושא חדש; נובל מטפלת בו כבר הרבה זמן. אנחנו המנהלים הטובים ביותר של מחשבי ויסטה שולחניים ובהחלט רואים עצמנו ככאלה. אנחנו משלבים את Novell eDirectory עם Active Directory של מיקרוסופט, ויש לנו יוזמה הנקראת 'מונה' שתשלב גם מק. מיקרוסופט תדחף לויסטה - אנחנו ללינוקס, אך נפעל לפעילות בין-מערכתית".

המנחה, ג'ון דרגון, סמנכ"ל שיווק בינלאומי בנובל, שאל את השניים, אילו דברים ישתנו בחמש השנים הבאות? ג'פי ענה, כי "תימשך מגמת פעילות בינמערכתית, עם קונסולידציה של לינוקס וחלונות, וירטואליזציה, וניהול משאבים פיזיים. אנו רואים את לינוקס כמארח האוניברסלי".

מונדי הוסיף, כי "נראה הטרוגניות במרכז המחשבים. פעילות בין-מערכתית היא עובדה ברורה בסביבה זאת. הבחירה תהיה של הלקוח - על מחיר, טכנולוגיה, או שימוש במערכות מורשת, לגאסי. נושאי ניהול זהויות יהיו חשובים עם תפיסת האבטחה, עבודה שיתופית ותקשורת. ניהול מרכז המחשבים יהיה חשוב בסביבה זאת. שילוב וירטואליזציה יהיה חלק מהיצע המוצרים שלנו, כבר בחודשים הקרובים".

דרגון: מה היתרונות ללקוחות מההסכם ומימושו?

מונדי: "ההיבט השיווקי מתקדם יפה, עם תגובות טובות של לקוחות משני הצדדים. הלקוחות הם אלה שביקשו זאת, כי היו להם בעיות עקב הרצון לפעול בשתי הסביבות, והם רצו אינטגרציה אמיתית ולא איים. זאת, לצד טיפול בנושאי הגנה על קניין רוחני והשקעות".

ג'פי: "ההקשבה ללקוחות והאסטרטגיה הארגונית שלנו הם שהניעו אותנו לערוך את העסקה. הרצון לעשות לינוקס רלבנטי עבור ארגונים רבים - מהדסקטופ עד מרכז המחשבים. לקוחות אומרים כי 'לינוקס חשובה וגם חלונות חשובה. אלו הן פלטפורמות העתיד'. הם ביקשו מאיתנו שנעבוד יחד על וירטואליזציה ופעילות בין-מערכתית. לינוקס תהיה המארח האוניברסלי וכל היישומים על חלונות ו-NetWare יתארחו על לינוקס.

ישנם ארבעה תחומי פעילות בין- מערכתית טכנית עיקריים: וירטואליזציה, ניהול מערכות מבוסס סטנדרטים, פעילות בין מערכתית של ספריות רשת, ומתרגמי מסמכי אופיס".

מונדי חתם את הדיאלוג בין השניים, בקביעה כי "פדרציה (איחוד) של זהויות תהיה חשובה מאוד - גם עם מערכות אחרות".

מאויב לאוהב, בתוך 25 שנה

כך, מגיעה יריבות אדירה בת כ-25 שנה כמעט, מאז נובל פיתחה את הרשת המקומית ל-PC ומערכת ההפעלה שלה NetWare. אז היא שלטה בשוק. מאוחר יותר, חלונות NT החלה לדחוק אותה ממרכזיותה - עד לסיומה של היריבות, ובהפתעה אדירה. מי שהיה פעם האויב, ונעשה למתחרה, הפך עתה לשותף מרכזי, מעט אוהב.

לאן השותפות תתפתח בעתיד והאם השותף שהיה פעם אויב - ייהפך ל"קונה", ימים יגידו. בינתיים, רון הובספיאן, מנכ"ל נובל, נשאל במסיבת עיתונאים על מיקרוסופט כקונה של נובל בעתיד. בתשובתו הוא הגדיר אפשרות זאת כ"ספקולציה חסרת בסיס" והוסיף שאין כאן גם שום קונספירציה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רשות המסים
צילום: רשות המסים

"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"

חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?

רן קידר |

השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה.  אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.

המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.

יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.

ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי". 

חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"


קנאביס
צילום: PIXABAY

קנאביס - האם מותר לכם להשתמש, כמה מותר להחזיק, מהם העונשים?

שאלות ותשובות על קנאביס בישראל

מנדי הניג |
נושאים בכתבה קנאביס

מדברים בלי הפסקה על קנאביס, אבל אל תחשבו שהשימוש כבר חוקי. זה עוד רחוק. החזקת קנאביס בכמות של עד 15 גרם נחשבת לשימוש עצמי, אך עדיין אסורה על פי חוק. במקרים כאלה, רשויות האכיפה לרוב יטילו קנס או יציעו הליך חלופי במקום כתב אישום, במיוחד אם מדובר בעבירה ראשונה.

בפועל, קנאביס מותר בארץ רק לשימושים רפואיים ורק למי שיש לו אישור. היו ניסיונות להרחיב את האישור גם לפנאי, בינתיים אין אישור כזה. הנה שאלות ותשובות על קנאביס בישראל:

 

האם אפשר לקנות קנאביס באופן חוקי בישראל?
כן, אבל רק עם רישיון רפואי ממשרד הבריאות. מי שקיבל את האישור יכול לרכוש קנאביס בבתי מרקחת מורשים בלבד. אין אפשרות חוקית לרכוש קנאביס לשימוש אישי ללא אישור רפואי.

מה נחשב לשימוש עצמי לפי החוק?
שימוש עצמי מוגדר כהחזקת קנאביס בכמות של עד 15 גרם. מעבר לכך, העבירה עלולה להיחשב לסחר או החזקה שלא לשימוש עצמי, ועונשה חמור יותר.


קריאה מעניינת: מהפכה בשוק הקנאביס? טראמפ שוקל להוריד את הסיווג הפדרלי - מה המשמעות?