אז איך מלבינים הון בישראל של שנת 2007?
הלבנת הון, בניגוד למה שנהוג לחשוב, אינו נושא קשור (עדיין) לאי תשלום מס הכנסה. להיפך, חלומו של כל מלבין הון מתחיל הינו להגיע למצב שבו יקים "חברת קש" דרכה ישלם מסים על הכנסותיו מפשיעה ובכך יוכל להציג הכנסותיו כאילו הושגו בדרך ישרה, על מנת להעלות את רמת חייו.
כלומר, הון מולבן הינו כסף שמקורו בפשיעה חמורה שעבר תהליך שמעניק לו מראה של הון שהגיע ממקורות לגיטימיים.
להלן תרחיש להלבנת הון פרי דמיונו של המחבר:
רון (שם בדוי) הינו ראש עיר בישראל אשר נוהג מדי פעם לאשר פרויקטי בניה תמורת שוחד. כמו כן, רון נוהג להטות מכרזים עירוניים לטובת המרבה במתן השוחד. כאשר רון יסיים את הקדנציה כראש עיר יצטברו ברשותו כמה עשרות מיליוני דולרים בחשבונות בנק שונים באיי קיימן ואורוגוואי ובשאר מדינות בהן הפיקוח על המערכת הבנקאית רופף.
רון, שמתלבט מזה שנים אם ירכוש דירה במגדל מגורים יוקרתי, או שמא יבנה ווילה עם בריכה ליד ביתו של בינימין נתניהו בקיסריה, מחליט בסופו לרכוש את דירת הפנטהאוז בפרויקט היוקרה בעירו, ושתוכניותיו אושרו על ידו באופן חריג בעת כהונתו כראש עיר.
אלא שאז רון מבין כי על מנת לממש את חלומו, יאלץ להעביר כספים רבים שיגרמו לאנשי החוק לתהות על מקור הכסף. רון מרגיש חסר אונים מכך שאינו יכול להשתמש בכל ההון שצבר במהלך כהונתו כראש עיר ומחליט כי הגיע העת להלבין את הכסף.
בפני רון עומדות מספר דרכים להלבין את כספו, להלן שתי דוגמאות נפוצות:
1. קבלת ההון במסווה של הלוואה: רון יכול לפנות לבנק העוסק בהלבנה באחד ממקלטי המס בעולם, כגון איי קיימן או אורוגוואי, בו הפקיד את כספי השוחד ולבקש לקבל "הלוואה" כנגד הכספים המופקדים בחשבון.
למעשה זוהי הלוואה שלא מיועדת לפירעון. רון מפקיד לצורך הדוגמא מיליון דולר ומקבל "הלוואה" נגדית בסך 900 אלף דולר. 100 אלף דולר יישארו בידי הבנק כעמלה. אם "יבואו" רשויות החוק הישראליות וישאלו את רון על מהות 900 אלף הדולרים שנכנסו לחשבונו הישראלי יוכל תמיד להציג שמקור הכסף ב"הלוואה" "כשרה".
נציין בהקשר זה, כי ראש הממשלה לשעבר, אריאל שרון, נחשד בעבר בעבירה מסוג זה כשקיבל הלוואה מידידו סיריל קרן.
2. רון יכול לבקש "לעבוד" כ"יועץ" עבור האדם ששילם לו את השוחד בעבר. רון ידווח כי האדם לו הוא "מייעץ" "משלם" לו סכום מופרז. חוקי לכאורה, אבל מאד מסריח.
גלעד שרון נחשד בעבר כמי שקיבל כספי שוחד עבור אביו כש"עבד" כיועץ עבור הקבלן דוד אפל.
ולדוגמא נוספת: איגור היה איש עסקים רוסי-צרפתי שהזדמן לו לבצע עסקת נשק גדולה עם קבוצת מחתרת אפריקנית. כתוצאה מהעסקה נוצר לאיגור רווח הון של חמש מאות מיליון דולר, אך מאחר ולא יכול היה להפקיד את ההון בבנק הצרפתי הקרוב למקום מגוריו, ביקש מאנשי המחתרת האפריקאית לקבל את התמורה ביהלומים.
איגור עלה לישראל מכוח חוק השבות והקים חברה למסחר ביהלומים בבורסה ליהלומים ברמת-גן. הוא אף הודיע לרשויות, כי קיבל באשראי של מיליון דולר ממכרה היהלומים באפריקה, וכי בכוונתו לייבא יהלומים בשווי של מיליון דולר.
בפועל איגור ייבא יהלומים בשווי 500 מיליון דולר, למרות שדיווח על יהלומים בשווי מיליון דולר בלבד, אך איש לא בחן את הסחורה.
לאחר חודש דיווח איגור למדינה, כי ליטש את היהלומים לאיכות כל כך גבוהה עד שהצליח למוכרם תמורת 500 מיליון דולר, כלומר ייצר רווח הון של 499 מיליון דולר. איגור שילם מס הכנסה בשמחה רבה וכיום באפרשותו לסייע לכל עניי עירו.
ולדוגמא האחרונה: זאב (שם בדוי), לשעבר יבואן מוביל של כימיקלים ממריצים לצריכה פרטית, התחיל את עסקיו כאיש מכירות בתחום ובשל כישורי ההפצה וההרתעה שהקרין הצליח לקדם את עסקיו במהרה עד שהגיע למצב בו הוא מייצר רווח שנתי של עשרות מיליוני דולרים.
על מנת להצדיק את מקורות ההכנסה שלו, הקים זאב קיוסקים לכל אורכו של ציר תנועה ראשי הומה אדם בתל אביב במרחק של כעשרים מטרים זה מזה.
מדי יום שלח זאב את 'אנשי הפצת הכימיקלים' שלו לקיוסקים שברשותו על מנת שיפקידו את הפדיון היומי שעשו.
הקיוסקים דיווחו על ההכנסות מעסקי הכימיקלים כאילו היו הכנסות ממכירת מוצרי המכולת הרגילים. בעקבות ההצלחה המסחררת של זאב בתחומו, החליט לפרוש בשיא וכעת הוא שוהה בארה"ב לצורך חופשה מעסקיו. רשויות למניעת הלבנת הון ומימון טרור הינו גוף מודיעיני הפועל במרץ בכל רחבי העולם על מנת למנוע פעילויות מהסוג שתואר לעיל.
בימים אלו שוקדים ברשות למניעת הלבנת הון על שינוי החוק הקיים בנושא על מנת להקשות על העבריינים. אך אין לשכוח כי אלו בשל המבנה הארגוני בו הם פועלים – מסתגלים ומשנים את דרכי פעולתם במהרה על מנת להמשיך לשרוד.

השכר נטו יעלה - אבל, לא לכולם; התוכנית של האוצר נחשפת
משרד האוצר מרווח את מדרגות המס - זה יעזור בעיקר לבעלי שכר גבוה מ-16 אלף שקל; מס רכוש יהיה 1.5% - ההצעה של האוצר לתקציב 2026
משרד האוצר נערך להגיש את המתווה לשינויים במיסוי ב-2026. זה לא סופי, יהיו עוד שינויים רבים. בינתיים, כפי שאישרו בכירים באוצר לביזפורטל נראה שיש בשורה לשכירים, אבל לא לכולם. מי שמרוויחים בחודש יותר מ‑16 אלף שקל (193 800 שקל בשנה) ייהנו מריווח מדרגות המס. הכוונה באוצר להעלות את מדרגת המס של 20% לרף שכר של 19 אלף שקל במקום מדרגה קיימת של 31%. המשמעות היא שתשלום המס במדרגה הזו (שמתחילה בכ-16.1 אלף שקל בחודש) יהיה 20%.
דוגמה - בשכר של 19 אלף שקל, תשלום המס יפחת בכ-330 שקלים. בנוסף, גם המדרגות הבאות בתור ידחו, כך שככל שהשכר גבוה יותר, ההטבה גדולה יותר. אבל, רגע, מה עם בעלי השכר הנמוך? הם אלו ששילמו ביוקר בשנתיים האחרונות, כשגם מדרגות המס עליהם הוקפאו. למה לא לתת הטבה גם להם? באוצר הדגישו בעבר כי הם מעוניינים לתת להם הטבות, ונראה שהכוונה, כבר בתקציב 2026 להחזיר את ההצמדה על המדרגות וכן נשקל לרווח את המדרגות גם בשכר נמוך יותר.
מס רכוש של 1.5% על קרקעות פנויות
משרד האוצר מציע להחיות את מס רכוש, כפי שחשפנו לאחרונה. על פי ההצעה מס רכוש יעמוד על 1.5% ויחול על קרקעות פנויוֹת שאינן חקלאיות, כולל קרקע עסקית. מדובר בצעד שלא היה בשימוש ונועד להוביל לגבייה של כ-8 מיליארד שקל, במקביל להוצאה של קרקעות לבנייה - שזו המטרה העיקרית של המהלך. במשרד האוצר סבורים שהמיסוי יוביל אנשים וגופים שונים לבנות על קרקעות דבר שיגדיל את היצע הדירות, אך צריך לומר ש-1.5% לא בהכרח ישפיע על בעלי הקרקעות. זה מיסוי נמוך יחסית. כמו כן, גם אם יהיו כאלו שיעדיפו לבנות או למכור, הרי שעד שזה יתגלגל להיצע דירות ייקח זמן.
בתחום התחבורה והסביבה מופיע סעיף דרמטי: מס זיהום אוויר שייגבה על טיסות היוצאות מישראל, לפי מרחק ומשקל המטוס. המס ינוע בין 1.5 אלף שקל לטיסה קצרה עם מטוס קל ועד 100 אלף שקל לטיסה ארוכה עם מטוס כבד. הבעיה במיסוי הזה היא שהוא בעצם יתגלגל למחירי הטיסה, כלומר הצרכנים הם אלו שישלמו אותו.
- 830 אלף שכירים היו אמורים לקבל החזרי מס בשווי 664 מיליון שקל - אך בערעור לבית המשפט העליון ההחלטה בו
- רפורמת מס טורקית תפגע במשקי הבית, בעסקים קטנים ובינוניים וייתכן שאף בשוק ההון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך מתבסס על ההיגיון שהתחבורה האווירית אחראית לכ‑3.5% מהפליטות בישראל, ועל הצורך לתמרץ תעשיית תעופה “ירוקה” יותר. במספר מדינות מתקדמות באירופה כבר קיים מס דומה.

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
