אז איך מלבינים הון בישראל של שנת 2007?
הלבנת הון, בניגוד למה שנהוג לחשוב, אינו נושא קשור (עדיין) לאי תשלום מס הכנסה. להיפך, חלומו של כל מלבין הון מתחיל הינו להגיע למצב שבו יקים "חברת קש" דרכה ישלם מסים על הכנסותיו מפשיעה ובכך יוכל להציג הכנסותיו כאילו הושגו בדרך ישרה, על מנת להעלות את רמת חייו.
כלומר, הון מולבן הינו כסף שמקורו בפשיעה חמורה שעבר תהליך שמעניק לו מראה של הון שהגיע ממקורות לגיטימיים.
להלן תרחיש להלבנת הון פרי דמיונו של המחבר:
רון (שם בדוי) הינו ראש עיר בישראל אשר נוהג מדי פעם לאשר פרויקטי בניה תמורת שוחד. כמו כן, רון נוהג להטות מכרזים עירוניים לטובת המרבה במתן השוחד. כאשר רון יסיים את הקדנציה כראש עיר יצטברו ברשותו כמה עשרות מיליוני דולרים בחשבונות בנק שונים באיי קיימן ואורוגוואי ובשאר מדינות בהן הפיקוח על המערכת הבנקאית רופף.
רון, שמתלבט מזה שנים אם ירכוש דירה במגדל מגורים יוקרתי, או שמא יבנה ווילה עם בריכה ליד ביתו של בינימין נתניהו בקיסריה, מחליט בסופו לרכוש את דירת הפנטהאוז בפרויקט היוקרה בעירו, ושתוכניותיו אושרו על ידו באופן חריג בעת כהונתו כראש עיר.
אלא שאז רון מבין כי על מנת לממש את חלומו, יאלץ להעביר כספים רבים שיגרמו לאנשי החוק לתהות על מקור הכסף. רון מרגיש חסר אונים מכך שאינו יכול להשתמש בכל ההון שצבר במהלך כהונתו כראש עיר ומחליט כי הגיע העת להלבין את הכסף.
בפני רון עומדות מספר דרכים להלבין את כספו, להלן שתי דוגמאות נפוצות: 1. קבלת ההון במסווה של הלוואה: רון יכול לפנות לבנק העוסק בהלבנה באחד ממקלטי המס בעולם, כגון איי קיימן או אורוגוואי, בו הפקיד את כספי השוחד ולבקש לקבל "הלוואה" כנגד הכספים המופקדים בחשבון.
למעשה זוהי הלוואה שלא מיועדת לפירעון. רון מפקיד לצורך הדוגמא מיליון דולר ומקבל "הלוואה" נגדית בסך 900 אלף דולר. 100 אלף דולר יישארו בידי הבנק כעמלה. אם "יבואו" רשויות החוק הישראליות וישאלו את רון על מהות 900 אלף הדולרים שנכנסו לחשבונו הישראלי יוכל תמיד להציג שמקור הכסף ב"הלוואה" "כשרה".
נציין בהקשר זה, כי ראש הממשלה לשעבר, אריאל שרון, נחשד בעבר בעבירה מסוג זה כשקיבל הלוואה מידידו סיריל קרן.
2. רון יכול לבקש "לעבוד" כ"יועץ" עבור האדם ששילם לו את השוחד בעבר. רון ידווח כי האדם לו הוא "מייעץ" "משלם" לו סכום מופרז. חוקי לכאורה, אבל מאד מסריח.
גלעד שרון נחשד בעבר כמי שקיבל כספי שוחד עבור אביו כש"עבד" כיועץ עבור הקבלן דוד אפל.
ולדוגמא נוספת: איגור היה איש עסקים רוסי-צרפתי שהזדמן לו לבצע עסקת נשק גדולה עם קבוצת מחתרת אפריקנית. כתוצאה מהעסקה נוצר לאיגור רווח הון של חמש מאות מיליון דולר, אך מאחר ולא יכול היה להפקיד את ההון בבנק הצרפתי הקרוב למקום מגוריו, ביקש מאנשי המחתרת האפריקאית לקבל את התמורה ביהלומים.
איגור עלה לישראל מכוח חוק השבות והקים חברה למסחר ביהלומים בבורסה ליהלומים ברמת-גן. הוא אף הודיע לרשויות, כי קיבל באשראי של מיליון דולר ממכרה היהלומים באפריקה, וכי בכוונתו לייבא יהלומים בשווי של מיליון דולר.
בפועל איגור ייבא יהלומים בשווי 500 מיליון דולר, למרות שדיווח על יהלומים בשווי מיליון דולר בלבד, אך איש לא בחן את הסחורה.
לאחר חודש דיווח איגור למדינה, כי ליטש את היהלומים לאיכות כל כך גבוהה עד שהצליח למוכרם תמורת 500 מיליון דולר, כלומר ייצר רווח הון של 499 מיליון דולר. איגור שילם מס הכנסה בשמחה רבה וכיום באפרשותו לסייע לכל עניי עירו.
ולדוגמא האחרונה: זאב (שם בדוי), לשעבר יבואן מוביל של כימיקלים ממריצים לצריכה פרטית, התחיל את עסקיו כאיש מכירות בתחום ובשל כישורי ההפצה וההרתעה שהקרין הצליח לקדם את עסקיו במהרה עד שהגיע למצב בו הוא מייצר רווח שנתי של עשרות מיליוני דולרים.
על מנת להצדיק את מקורות ההכנסה שלו, הקים זאב קיוסקים לכל אורכו של ציר תנועה ראשי הומה אדם בתל אביב במרחק של כעשרים מטרים זה מזה.
מדי יום שלח זאב את 'אנשי הפצת הכימיקלים' שלו לקיוסקים שברשותו על מנת שיפקידו את הפדיון היומי שעשו.
הקיוסקים דיווחו על ההכנסות מעסקי הכימיקלים כאילו היו הכנסות ממכירת מוצרי המכולת הרגילים. בעקבות ההצלחה המסחררת של זאב בתחומו, החליט לפרוש בשיא וכעת הוא שוהה בארה"ב לצורך חופשה מעסקיו. רשויות למניעת הלבנת הון ומימון טרור הינו גוף מודיעיני הפועל במרץ בכל רחבי העולם על מנת למנוע פעילויות מהסוג שתואר לעיל.
בימים אלו שוקדים ברשות למניעת הלבנת הון על שינוי החוק הקיים בנושא על מנת להקשות על העבריינים. אך אין לשכוח כי אלו בשל המבנה הארגוני בו הם פועלים – מסתגלים ומשנים את דרכי פעולתם במהרה על מנת להמשיך לשרוד.
