במכתב ששלחה היום (ב') אפריקה ישראל לרשות לני"ע, היא פורשת את מכלול המניעים לכך שפרשה מהמירוץ על בית הזיקוק בחיפה. במכתב צויין כי "לאחר התלבטות מעמיקה ודיונים ארוכים עם כל הגורמים בחברה שהיו מעורבים בתהליך (ובכלל זה עם יועצים חיצוניים שנשכרו למטרה זו), שהתמשכו עד לרגע האחרון האפשרי, החליטו יו"ר דירקטוריון החברה ומנכ"ל החברה, להימנע מהגשת הצעה למכרז הציבורי לבזן",

על בסיס מכלול השיקולים הבאים:

ראשית, חבירתם של שניים מהמתמודדים העיקריים על בז"ן, היוותה יותר מבסיס סביר להנחה, כי המחיר לרכישת השליטה בבז"ן עשוי להיות גבוה ביותר, ומעבר למחיר אותו נכונה היתה החברה להציע.

בנוסף, בשל מבנה המכרז הציבורי, לא ניתן היה להגיש הצעה המותנית ברכישת גרעין שליטה. התעצמה ממשותו של הסיכון, שגם הצעה במחיר גבוה ביותר עלולה להקנות נתח החזקה בבז"ן, שאינו מבטיח שליטה. להערכת הנהלת החברה, הסתברות גבוהה זו הפכה את הסיכון האמור לבלתי סביר.

בנוסף על הסיכון באי השגת שליטה בבז"ן וצמצום אפשרי של מעמד החברה בבז"ן בדומה לזה של משקיע פיננסי, הובאה בחשבון גם עובדת הויתור על זכויותיה העדיפות של החברה בקבוצת אלון.

זאת ועוד, מלכתחילה, אחד מגורמי ההתלבטות בנטילת חלק בהפרטת בז"ן היה נעוץ בכך, שעל פי מתווה ההפרטה ניתן היה לרכוש, לכל היותר, גרעין שליטה בן 56% בלבד מהון המניות המונפק של בז"ן. בראיית מדיניות הקבוצה, הדוגלת בהחזקת שליטה בשיעורים משמעותיים יותר הייתה זו מלכתחילה נקודת תורפה משמעותית (זאת, בין משיקולים של העדפת דומיננטיות בהכוונת פעולתם של תאגידי הקבוצה ובין בשל הרצון לקצור חלק משמעותי מרווחי התאגיד הנשלט, המיוחסים בעיקרם לערך המוסף שמביאה עמה קבוצת החברה לשותפיה העסקיים).

כמו כן, מזה מספר שנים, מרכז הכובד של עסקיה של קבוצת החברה נוטה אל מחוץ לגבולות המדינה, למיזמים עסקיים ברחבי העולם. מיזמים אלה, כרוכים מטבע הדברים, בשיתופם של גורמים מקומיים. לאור האמור לעיל, התבהר ביתר שאת להנהלת החברה, כי גם אם יעלה בידיה לרכוש נתח החזקה משמעותי בבז"ן, שיבטיח לה שליטה בפועל בבז"ן, הרי שבמיזמים משותפים כאמור עלול חלקה (בתלות בחלקו של השותף המקומי) להידלל באופן משמעותי אף יותר.

להערכתה של הנהלת החברה, דילול צפוי זה בחלקה במיזמים בינלאומיים כאמור אינו ראוי בשים לב לסיכונים האופייניים לפעילות בהיקפים אלה, למורכבות הכרוכה בניהולה הגלובלי ולערכים המוספים הטמונים בניסיונה של קבוצת החברה, קשריה והמוניטין הבינלאומי ממנו היא נהנית.

ולבסוף, לבז"ן מכלול חשיפות והיבטים שקבוצת החברה אינה מורגלת בהם, כגון יחסי עבודה קיבוציים, תביעות והתחייבויות בנושאי איכות סביבה, התחייבויות לשיפוי בקשר עם תהליך ההפרטה ועוד. כל אלה תרמו לביסוס מסקנתה המתגבשת של הנהלת החברה ויועציה להימנע מהשקעה מסיבית ברכישת השליטה בבז"ן.

בשים לב למכלול השיקולים המובאים לעיל, הגיעה הנהלת החברה לכלל מסקנה, כי ההזדמנות העסקית הגלומה בהפרטת בז"ן אינה חד משמעית, שכן סיכוניה עולים על סיכוייה, וכי עדיף לחברה לשמר את משאביה הכספיים והניהוליים להזדמנויות עסקיות אחרות.

התהליך הכרוך בקבלת החלטה עסקית אינו פרי נוסחה מתמטית או פרוצדורה נוקשה. במיוחד כך, כאשר מדובר בהשקעה בהיקף של מיליארדי שקלים, בפעילות עסקית מורכבת ומרובת היבטים כגון זו של בז"ן ובמנגנון הפרטה חדשני וסבוך דוגמת זה בו נקטה רשות החברות הממשלתיות. על כך יש להוסיף, את זרימת המידע האינטנסיבית, את עדכונו הבלתי פוסק ואת לוח הזמנים הקצר והקשיח.