אפריקה ישראל: פרשנו מבזן כי לא יכולנו להשיג השליטה
במכתב ששלחה היום (ב') אפריקה ישראל לרשות לני"ע, היא פורשת את מכלול המניעים לכך שפרשה מהמירוץ על בית הזיקוק בחיפה. במכתב צויין כי "לאחר התלבטות מעמיקה ודיונים ארוכים עם כל הגורמים בחברה שהיו מעורבים בתהליך (ובכלל זה עם יועצים חיצוניים שנשכרו למטרה זו), שהתמשכו עד לרגע האחרון האפשרי, החליטו יו"ר דירקטוריון החברה ומנכ"ל החברה, להימנע מהגשת הצעה למכרז הציבורי לבזן",
על בסיס מכלול השיקולים הבאים:
ראשית, חבירתם של שניים מהמתמודדים העיקריים על בז"ן, היוותה יותר מבסיס סביר להנחה, כי המחיר לרכישת השליטה בבז"ן עשוי להיות גבוה ביותר, ומעבר למחיר אותו נכונה היתה החברה להציע.
בנוסף, בשל מבנה המכרז הציבורי, לא ניתן היה להגיש הצעה המותנית ברכישת גרעין שליטה. התעצמה ממשותו של הסיכון, שגם הצעה במחיר גבוה ביותר עלולה להקנות נתח החזקה בבז"ן, שאינו מבטיח שליטה. להערכת הנהלת החברה, הסתברות גבוהה זו הפכה את הסיכון האמור לבלתי סביר.
בנוסף על הסיכון באי השגת שליטה בבז"ן וצמצום אפשרי של מעמד החברה בבז"ן בדומה לזה של משקיע פיננסי, הובאה בחשבון גם עובדת הויתור על זכויותיה העדיפות של החברה בקבוצת אלון.
זאת ועוד, מלכתחילה, אחד מגורמי ההתלבטות בנטילת חלק בהפרטת בז"ן היה נעוץ בכך, שעל פי מתווה ההפרטה ניתן היה לרכוש, לכל היותר, גרעין שליטה בן 56% בלבד מהון המניות המונפק של בז"ן. בראיית מדיניות הקבוצה, הדוגלת בהחזקת שליטה בשיעורים משמעותיים יותר הייתה זו מלכתחילה נקודת תורפה משמעותית (זאת, בין משיקולים של העדפת דומיננטיות בהכוונת פעולתם של תאגידי הקבוצה ובין בשל הרצון לקצור חלק משמעותי מרווחי התאגיד הנשלט, המיוחסים בעיקרם לערך המוסף שמביאה עמה קבוצת החברה לשותפיה העסקיים).
כמו כן, מזה מספר שנים, מרכז הכובד של עסקיה של קבוצת החברה נוטה אל מחוץ לגבולות המדינה, למיזמים עסקיים ברחבי העולם. מיזמים אלה, כרוכים מטבע הדברים, בשיתופם של גורמים מקומיים. לאור האמור לעיל, התבהר ביתר שאת להנהלת החברה, כי גם אם יעלה בידיה לרכוש נתח החזקה משמעותי בבז"ן, שיבטיח לה שליטה בפועל בבז"ן, הרי שבמיזמים משותפים כאמור עלול חלקה (בתלות בחלקו של השותף המקומי) להידלל באופן משמעותי אף יותר.
להערכתה של הנהלת החברה, דילול צפוי זה בחלקה במיזמים בינלאומיים כאמור אינו ראוי בשים לב לסיכונים האופייניים לפעילות בהיקפים אלה, למורכבות הכרוכה בניהולה הגלובלי ולערכים המוספים הטמונים בניסיונה של קבוצת החברה, קשריה והמוניטין הבינלאומי ממנו היא נהנית.
ולבסוף, לבז"ן מכלול חשיפות והיבטים שקבוצת החברה אינה מורגלת בהם, כגון יחסי עבודה קיבוציים, תביעות והתחייבויות בנושאי איכות סביבה, התחייבויות לשיפוי בקשר עם תהליך ההפרטה ועוד. כל אלה תרמו לביסוס מסקנתה המתגבשת של הנהלת החברה ויועציה להימנע מהשקעה מסיבית ברכישת השליטה בבז"ן.
בשים לב למכלול השיקולים המובאים לעיל, הגיעה הנהלת החברה לכלל מסקנה, כי ההזדמנות העסקית הגלומה בהפרטת בז"ן אינה חד משמעית, שכן סיכוניה עולים על סיכוייה, וכי עדיף לחברה לשמר את משאביה הכספיים והניהוליים להזדמנויות עסקיות אחרות.
התהליך הכרוך בקבלת החלטה עסקית אינו פרי נוסחה מתמטית או פרוצדורה נוקשה. במיוחד כך, כאשר מדובר בהשקעה בהיקף של מיליארדי שקלים, בפעילות עסקית מורכבת ומרובת היבטים כגון זו של בז"ן ובמנגנון הפרטה חדשני וסבוך דוגמת זה בו נקטה רשות החברות הממשלתיות. על כך יש להוסיף, את זרימת המידע האינטנסיבית, את עדכונו הבלתי פוסק ואת לוח הזמנים הקצר והקשיח.
"אני מוכן לשבת בכלא 15 שנה תמורת 17 מיליון"; האם הפיצוי לזדורוב סביר?
רומן זדורוב יקבל 17 מיליון שקל כפיצוי על 15 שנות מאסר והציבור מגיב - יש חילוקי דעות על הסכום, אבל הרוב מסכימים שאין מחיר לחופש וסבורים שהם משלמים על הפשלות של הפרקליטות בעוד שם אף אחד לא משלם את המחיר; וגם - מה הפיצויים שנקבעים בעולם במצבים דומים?
רומן זדורוב התגובות הרבות בטוקבקים וברשת על הפשרה של הפרקליטות עם רומן זדורוב שישב 15 שנים בכלא וזוכה במשפט חוזר הם על כל הספקטרום. הרוב מתייחסים לסכום המרשים שנפסק - 17 מיליון שקל , שזה 1.13 מיליון שקל בשנה ומהרהרים אם "זה היה כדאי". יש גם תגובות של "אני מוכן לשבת בכלא 15 שנה תמורת 17 מיליון", אבל הרוב סבורים שאין מחיר לחופש.
תגובות רבות מעלות שאלות קשות שאין עליהם תשובות על מעשי זודורוב והיעלמות המכנסיים והנעליים שלו באותו היום, כמו גם - השיחה שלו עם המדובב. תגובות רבות אחרות מדברות על הפשלות של הפרקליטות בפרשה ועל כך שאנחנו משלמים את המחיר - 17 מיליון שקל אלו כספי ציבור.
בשורה התחתונה, רוב המגיבים חושבים שבהינתן פסק הדין והזיכוי של זדורוב, מגיע לו סכום כזה. ואכן, גבוה ככל שיהיה הסכום, בעצם לקחו לזודורוב חלק ממשמעותי מהחיים.
כמה משלמות מדינות בעולם פיצויים על ישיבה בכלא שהתבררה כטעות?
העולם ראה בשנים האחרונות שורה של פסקי פיצויים חסרי תקדים לנאשמים שזוכו לאחר שהורשעו בטעות. במקרים רבים מדובר לא רק בהחזר על שנות חירות שנגזלו אלא גם במסר חד נגד רשויות החוק והמשפט.
- רומן זדורוב יקבל מהמדינה פיצוי של 17 מיליון שקל
- רומן זדורוב למשטרה: החזירו לי את טבעת הנישואין
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בצפון קרוליינה, ארה"ב, שני גברים, הנרי מקולום וליאון בראון, זוכו לאחר 31 שנות מאסר על רצח שלא ביצעו. הם קיבלו פיצוי של כ-75 מיליון דולר, סכום שובר שיאים שנקבע לפי מיליון דולר על כל שנה בכלא, בתוספת פיצוי עונשי. בארה"ב נרשם גם המקרה של ג'ואן ריברה, שישב בכלא שלושה עשורים באילינוי, וזוכה לבסוף תוך קבלת פיצוי של 20 מיליון דולר.
