האם החלשות הדולר תמשך השבוע? אנלסיטים עונים
השבוע נחלש הדולר מול השקל על רקע מגמת המסחר בעולם בתחילת השבוע ויתכן שגם על רקע כניסת משקיעים זרים לבורסה המקומית הנמצאת בשיא של כל הזמנים וכן על רקע תנועות הון ספקולטיביות. כמדי יום א' אנו מציגים בפניכם ריכוז הערכות אנליסטים בנוגע לדולר במהלך השבוע.
כעת קרוב השקל לשיא של כ-5.5 שנים מול הדולר. ביום שני הקרוב יחליט בנק ישראל על מדיניות הריבית מה שעשוי להשפיע על המסחר בשקל-דולר. עד כה בוצעו הפחתות ריבית שהביאו לפתיחת פער של 1% ולמרות זה נשאר שער החליפין בסביבה של כ- 4.2 שקל לדולר.
מבנק לאומי נמסר כי מצב זה נובע מקיומם של כוחות משמעותיים הפועלים להתחזקות השקל ובפרט העודף בחשבון השוטף של מאזן התשלומים כפי שמשתקף בחשבון הפיננסי. לאור זאת נראה כי בנק ישראל עשוי להמשיך ולהפחית את הריבית המקומית. עם זאת, במחצית השנייה של השנה, במידה וסביבת האינפלציה תחזור לאזור יעד יציבות המחירים, עשוי בנק ישראל לחזור ולהעלות את הריבית.
מבנק לאומי נמסר, כי בטווח הקצר, "אנו צופים כי ללא התפתחויות מהותיות במישור הביטחוני והגיאופוליטי ימשיך הדולר להסחר מול השקל בהתאם למגמות המסחר בעולם. כמו כן, להחלטת הריבית בשבוע הבא עשויה להיות השפעה, לפחות נקודתית, על כיוון המסחר".
מהבנק נמסר עוד, כי בטווח הבינוני, המשך הגירעון במאזן התשלומים של ארה"ב וגיוון יתרות המטבע של הבנקים המרכזיים המובילים עלול לתמוך בהמשך החלשותו של הדולר מול המטבעות המובילים בעולם כמו גם מול השקל. בנוסף, חוסנו היחסי של המשק המקומי, המשך הצמיחה וזרם ההשקעות הזרות בארץ צפוי גם הוא לתמוך בשקל. מנגד, יש לתת את הדעת לכך כי ב- 2007 צפויה ירידה בהשקעות ישירות של זרים במשק ועלייה בהשקעות של ישראלים בחו"ל. מגמה זו תהווה משקל נגד למגמת ההחלשות האמורה לעיל.
מבנק אגוד נמסר, כי הנתונים שהתפרסמו בסוף השבוע בארה"ב, שהיו ברובם מאכזבים ונמוכים מהצפיות, תרמו לחולשה שאפיינה את הדולר בסוף השבוע ותחילת המסחר ביום ג' (ביום ב' לא התקיים מסחר בדולר עקב חופשת יום הנשיא). נתוני התעסוקה ומ"ס דורשי העבודה, אשר בשבועות האחרונים עומדים בצפיות, לא עמדו השבוע במבחן עם עלייה לרמה של 357 אלף דורשי עבודה חדשים אל מול צפי של- 314 אלף.בין היתר, מדד מחירי היבוא ירד ב-1.2% בחודש ינואר אל מול ציפייה לירידה של 1.1%. היצור התעשייתי לחודש ינואר רשם ירידה של 0.5% אל מול צפייה כי המדד יישאר ללא שינוי. מדד המחירים ליצרן לחודש ינואר, שהתפרסם ביום ו', עמד בציפיות ורשם ירידה של 0.6%. הירידה במדד המחירים ליצרן ובמחירי הייבוא עשויים לתרום למיתון הלחצים האינפלציוניים ולמנוע מהיצרנים להעלות מחירים.
בבנק אגוד מעריכים כי טכנית: טווח המסחר הצפוי לשבוע הקרוב הינו 4.18 -4.24 שקל לדולר. לדברי כלכלני הבנק, תמיכה קרובה שוכנת ב-4.1760 שקל לדולר. התנגדות ב-4.2510.
אירו-דולר: לקראת סוף השבוע ועד תחילת המסחר השבועית נחלש שערו של הדולר אל מול האירו, בעיקר עקב מקבץ הנתונים מאכזבים שהתפרסמו בארה"ב בסוף השבוע ובמקביל נתונים טובים שהתפרסמו במדינות האיחוד. אך, ההיחלשות של הדולר נבלמה ביום חמישי. מבנק אגוד נמסר כי טכנית - בשבוע הקרוב צפוי שע"ח אירו-דולר לנוע בטווח 1.295 – 1.33 דולר לאירו. רמת תמיכה שוכנת ב 1.288 והתנגדות ב 1.3370.
ין-דולר: טכנית - בשבוע הקרוב צפוי שע"ח ין/דולר לנוע בטווח 119 – 122 ין לדולר. הין נסחר ברמת תמיכה של 120. תמיכה נוספת שוכנת ב 118.70.
התנגדות ב- 121.9.
בבנק ירושלים צופים המשך מגמה של השבוע החולף, של ירידות הדולר. לטענת כלכלני הבנק, "ביום ה' האחרון פורסם מדד המחירים לצרכן לחודש ינואר, ירידה בשיעור של 0.1% בהתאם לציפיות.הדולר חצה רמת תמיכה חזקה ביותר ברמה של 4.2200 ועל כן אנו צופים כי ירידות אלו ימשכו לרמת התמיכה הבאה 4.1700". טווח המסחר לשבוע הקרב 4.1700-4.2100 שקלים לדולר.
בבנק הבינלאומי אומרים כי הדולר נחלש השבוע למול כל המטבעות העיקריים לאחר מימושי רווחים של משקיעים.
ביום ה' האחרון בנאומו של ברננקי – יו"ר הפדרל ריזרב ציין כי כלכלת ארה"ב חזקה יותר מהערכות קודמות , אך למניעת התפרצות אינפלציונית ולשמירת הצמיחה הכלכלית הבנק יגיב בהתאם לכל פרסום נתונים כלכליים מוטי אינפלציה. רמות תמיכה והתנגדות שצופה הבנק: יורו/דולר : תמיכה 1.3085/1.3120, התנגדות 1.3170/ 1.3200. בנוגע לשטרלינג/דולר, בבנק צופים תמיכה: 1.9420/1.9460 והתנגדות : 1.9580/1.9540.
מבית ההשקעות פינוטק נמסר כי החלשות הדולר בעולם על רקע נאומו של ברננקי, נגיד ה-FED, כשאותת כי העלאת ריבית בארה"ב אינה על הפרק, השפיעה גם על כוחו של הדולר בשוק המקומי. בנוסף לכך דחיפה משמעותית קיבל השקל עם העלאת דירוג האשראי של ישראל ע"י S&P וסגר את המסחר השבועי סביב רמה של 4.2010. בשבוע הקרוב צפוי הזוג להיסחר בטווח שבין 4.18 ל- 4.26, בשווקים מתחזקת ההערכה כי הנגיד לא יוריד את הריבית.
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףהממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים
התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף
הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.
בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.
הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים
עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.
התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.
- שיא- 361,255 נוסעים ברכבת ביום חמישי האחרון
- בעלות של 35 מיליון שקלים: מסוף אוטובוסים חדש יחובר לכביש 412
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
