האלומיניום הוא כיום המתכת הנמצאת בשימוש הרב ביותר אחרי הברזל. אף על פי שאלומיניום הוא היסוד השלישי בשכיחותו בקליפת כדור הארץ (8% ממשקל הקליפה), אחרי חמצן וצורן (47% ו-28% בהתאמה), הוא אינו מופיע בצורה טהורה בטבע, אלא בתרכובות שקשה לבודד אותו מהן. רק בשנת 1825 הצליח המדען הדני הנס כריסטיאן אורסטד לראשונה לבודד את היסוד.

גם לאחר שבודד, נשאר האלומיניום בגדר קוריוז במעבדה עד שנת 1854, שנה שבה גילה הנרי דוויל דרך להפיק אותו על ידי חיזור בנתרן, דבר שהוביל להתחלת ההפקה התעשייתית של האלומיניום. בתחילה ייצרו כמויות קטנות מאוד של אלומיניום, ומחירו היה זהה למחיר מתכת הכסף; כיום הייצור העולמי השנתי של אלומיניום הוא יותר מ-30 מיליון טון, ומחירו נמוך פי 162 ממחיר מתכת הכסף. באותה תקופה היה לנפוליאון השלישי, קיסר צרפת, סט צלחות מאלומיניום ששמר לאורחים חשובים במיוחד, רוב אורחיו נאלצו להסתפק בצלחות מזהב.

בשנת 1886 גילו שני צעירים בני 22, המדען האמריקני צ'ארלס מרטין הול והמדען הצרפתי פול הרו – כל אחד בנפרד! – שאפשר לייצר אלומיניום בתהליך של אלקטרוליזה מתחמוצת האלומיניום המומס במינרל קריאוליט (נתרן אלומיניום פלואוריד). התהליך הזה התקבל מיד כשיטה המועדפת לייצור אלומיניום, וגם כיום הוא המקובל בכל העולם.

למתכת האלומיניום תכונות חשובות רבות שהביאו לשימוש הנפוץ שנעשה בה. האלומיניום קל משקל; משקלו הסגולי (2.70) הוא בערך שליש מהמשקל הסגולי של ברזל (7.87) ושל נחושת (8.92); הוא חזק ועמיד בפני קורוזיה; אינו מגנטי ואינו רעיל. האלומיניום גם מוליך טוב של חום וחשמל; קל לעיבוד ושומר על החוזק שלו אפילו בתנאי קור קיצוניים. האלומיניום מכוסה בשכבה דקה ומחזירת אור הנקראת אלומיניום חמצני: השכבה הזו מופיעה מיד כשהיסוד נחשף לאוויר, והיא המגנה עליו מפני קורוזיה.

בזכות משקלו הקל והחוזק שלו משמש האלומיניום לייצור חלקי מכוניות, מטוסים, משאיות, כלי שיט ומוצרים רבים אחרים. לאלומיניום יש גם שימושים רבים בתחום הבנייה (מסגרות לחלונות ולדלתות וכדומה). מהחומר מייצרים גם כלים לשימוש יומיומי – כמו כלי מטבח, משום שהוא מוליך חום מצוין וקל לשמור על הניקיון והברק שלו – ופחיות שתייה מפני שהמכלים אינם מחלידים, משקלם זניח וקל מאוד למעוך אותן לצורך איסוף. יותר ויותר משתמשים באלומיניום ליריעות דקות לעטיפת מזון. כמו כן, מייצרים ממנו קווי תמסורת חשמליים, מכיוון שמחירו זול בכ-50% ממחיר הנחושת (אם כי המוליכות שלו היא רק 60% מהמוליכות של נחושת). לאלומיניום שימוש גם בתעשיית האלקטרוניקה ובייצור תקליטורים.

השימוש העולמי באלומיניום מתחלק כלהלן: תחבורה – 26%, בניין – 22%, אריזות – 22%, מכונות –8%, חשמל – 8%, מוצרים בני קיימא – 7% ושאר השימושים – 7%.

הצריכה העולמית של אלומיניום בשנת 2005 הייתה 31.2 מיליון טון והיא צפויה להכפיל את עצמה עד שנת 2020. הצריכה העולמית בשנת 2005 התחלקה כלהלן: אסיה – 42.0%, צפון אמריקה – 23.1%, מערב אירופה – 21.5%, אמריקה הלטינית – 3.5% ושאר העולם – 9.9%. מקורו של 70% מהאלומיניום בייצור ראשוני ובערך 30% מהצריכה מתקבל ממחזור גרוטאות אלומיניום. מחזור גרוטאות אלומיניום הוא עניין קל יחסית, מפני שטמפרטורת ההתכה של אלומיניום נמוכה, 660 מעלות צלזיוס, וגרוטאות אלומיניום נמצאות בכל מקום. מחזור פחיות שתייה למשל תורם יותר מ-50% מצריכת האלומיניום לפחיות בארצות הברית, כ-700,000 טון.

ייצור האלומיניום הראשוני בעולם מתחלק כלהלן: אירופה – 33%, אמריקה – 29%, אסיה – 24%, אוקיאניה – 9% ואפריקה – 5%. תהליך האלקטרוליזה להפקת אלומיניום צורך כמות גדולה של חשמל, ומהווה 29% מהוצאות הייצור; לפיכך מפעלי הפקת אלומיניום רבים ממוקמים ליד תחנות כוח הידרואלקטריות. אלקטרודות הפחם המשמשות לתהליך מהוות 10% מהוצאות הייצור. חומר הגלם תחמוצת האלומיניום (אלומינה) המופק מהמינרל באוקסיט מהווה 38% מההוצאות, הוצאות עובדים – 11% ושאר ההוצאות – 12%.

את מחיר האלומיניום, כמו בכל מוצר, קובע ההיצע והביקוש ומצב המלאי העולמי, אבל במקרה של אלומיניום הוצאות ההפקה מהוות גורם חשוב במיוחד בקביעת מחירו. מכיוון שהוצאות הייצור ירדו במשך הזמן ירד עמם, בהתאמה לאינפלציה, גם מחיר האלומיניום. ממחיר של 17 דולר לפאונד בשנת 1850, מחיר המקביל ל-830 דולרים לק"ג בדולרים של היום מתואמים לאינפלציה, ירד מחיר האלומיניום לתחום שבין 15 ל-30 סנט לפאונד בשנים 1920 ל-1973. מחיר האלומיניום קבע שיא כל הזמנים בערכים נומינליים כ-1.40 דולר לפאונד בחודש מאי בשנת 2006 במקביל לגאות במחירי הנפט הזהב ושאר הסחורות, לאחר מכן ירד המחיר ב-22% ל-1.09 דולר לפאונד בחודש ספטמבר 2006, המחיר ב-16 בפברואר היה 1.24 דולר לפאונד.

מלאי האלומיניום המוחזק במחסני בורסת המתכות של לונדון (LME) ירד מכמות של כמיליון וחצי טון בתחילת שנת 2004, ל-400,000 טון בחודש אוקטובר 2006, המלאי ב-16 בפברואר שנה זו היה 763,000 טון, מלאי האלומיניום בבורסת הסחורות של ניו יורק היה 148,000 בתאריך זה. רמת הפעילות הכלכלית בעולם בעתיד הקרוב תקבע את כיוון מחיר האלומיניום, החוזים העתידיים לטווח ארוך נמכרים כיום במחיר נמוך מעט מהחוזים לטווח קצר, דבר המצביע על כך שלא צופים עלייה חזקה במחיר האלומיניום בטווח הקרוב.

ובשבוע הבא: למי שמאמין שמחיר האלומיניום יוסיף לעלות ומחפש דרך להשקיע בו – אסביר כיצד עושים זאת.

*מאת: אריה גורן, אנליסט גלובלי, בפרגון, מערך ניהול השקעות חו"ל, בכלל פיננסים בטוחה.