נתקלנו: עכשיו הזמן לקנות מניות ישראליות
לפעמים אסור לחשוב יותר מידי, לפעמים צריך לקחת סיכונים גם בלי לשקול את כל האופציות. לפעמים צריך לפעול גם אם הפחד והחששות צועקים מבפנים שזה לא הזמן.
עכשיו צריך לקום ולפעול, אפילו שהרבה יותר קל להמתין. עכשיו צריך להתחיל ולקנות מניות של חברות ישראליות ואגרות חוב של ממשלת ישראל אפילו שחוסר הוודאות מרקיע שחקים, עכשיו צריך להסתער.
נכון, הרבה יותר קל לא להחליט. הרבה יותר קל להמתין בצד ולראות מה יקרה. הרבה יותר קל להתחפר, אבל מי אמר שזה גם הדבר נכון. לכל מי שמחפש להתחמק מלקבל החלטה, יש עכשיו את כל הלגיטימציה. המלחמה רק התחילה, אין דרך לדעת איך היא תסתיים ופוטנציאל ההסתבכות הוא גדול. הכול נכון, אבל לא רלוונטי, כי לאף אחד אין תשובות חכמות שיפיגו את אי הוודאות.
לכן, זה הזמן לנצל את רמת המחירים הנמוכה שנוצרה בעקבות אי הוודאות הזו לפני שהיא תתפוגג. אי הוודאות תתפוגג ואז המחירים יהיו במקום אחר לגמרי – גבוה או נמוך יותר. אנו סבורים בכל זאת, שהסיכויים גדולים יותר שהעימות הנוכחי יסתיים כשידו של צה"ל תהיה על העליונה. אמנם "שדה הקרב הוא ממלכת אי הוודאות" כפי שאמר ראש אג"מ האלוף גדי אייזנקוט , אך מי שמאמין שבסופו של דבר הפעולה תסתיים והמצב ישתפר, צריך לנצל את הסיטואציה הנוכחית ולהגדיל.
נתוני הפתיחה של הכלכלה הישראלית בטרם התחיל העימות הנוכחי הם הטובים ביותר שהיו אי פעם. אין סיבה שלא נאמין שנצא מחוזקים גם מהעימות הזה. העלייה הקטנה יחסית של הדולר מול השקל מראה שרבים ממשיכים להאמין בכלכלה הישראלית ובעתידה. אחרי ירידה של יותר מעשרה אחוז בשוק המניות, אנו סבורים שהסיכון להמשך הידרדרות הוא קטן יותר מהסיכוי לתיקון.
אנו רוצים גם להעיז ולנקוט בעמדה ערכית. אנו מאמינם שכשם שתושבי הצפון מפגינים חוסן אל מול פני הסכנות, גם עלינו להפגין בגרות ולא להיכנס לבהלה שעלולה להוביל למשבר פיננסי. חשוב היה לנו להבהיר זאת, כיוון שיתכן ודעתנו הכלכלית מושפעת מעמדתנו הערכית. גילוי נאות.
אנחנו קונים, אנחנו לא מוכרים. אנחנו מגדילים, אנחנו לא מצמצמים. יכול להיות שאנו טועים, אבל הגדרנו מה הסיכון שאנו מוכנים לקחת ואנו פועלים על פיו ומאמינים ומקווים שבטווח הארוך נטילת הסיכון תשתלם.
מניות
כל מי שעוסק בניתוח טכני של השוק בתל אביב יודע לקבוע שהשוק יגיע ל-700. יכול להיות, אנו ממליצים לא לחכות לרגע האחרון אלא להתחיל להגדיל כבר עכשיו. שוק המניות בתל אביב ירד בצורה חדה ואין טעם לנסות לתפוס אותו בנקודה הכי נמוכה שלו. צריך להתחיל לקנות עכשיו אך גם להשאיר מספיק "תחמושת" במידה והשוק ימשיך לרדת. להסיט השקעות מחו"ל כדי להגדיל החזקות בארץ.
שיקלי
אגרות החוב השקליות מסוג שחר ירדו חזק והתשואות באגרות הארוכות כבר הגיעו ל-6.7%. החשש מפני העלאת ריבית בתקופה של מלחמה הוא חשש אמיתי, אך ניתן להגדיל החזקות באגרות החוב הקצרות יותר ולנצל את עליית התשואות הנוכחית. להגדיל השקעות בשחרים הקצרים והבינוניים.
מט"ח
רק מלחמה בשתי חזיתות הצליחה לגרום לעליית הדולר מעל לרמת השפל שבה היה רק לפני שבועיים. הדולר אמנם התחזק קצת גם בעולם, אך פוטנציאל להמשך התחזקות מול השקל קיים רק במידה והמצב יחמיר ויבריח מכאן את המשקיעים הזרים. שיפור במצב הביטחוני, יוריד את הדולר חזרה לרמות בהן הוא שייט עד לא מזמן. לנצל את העליות בדולר כדי לצמצם מעט. עם זאת, להמשיך ולהחזיק במטבע האמריקאי כהגנה מפני המשך הסתבכות.
הרכבי תיקים מומלצים
תיק סולידי: 25% צמוד, 5% מניות חו"ל, 10% מניות בארץ, 20% מט"ח, 10% שקלי ארוך, 30% שקלי קצר.
תיק נועז: 15% צמוד, 10% מניות חו"ל, 30% מניות בארץ, 15% מט"ח, 15% שקלי ארוך, 15% שקלי קצר.
*הכותב הוא חיים ונציה, מנכ"ל פרוקסימה ניהול השקעות.
.jpg)
קצבאות ביטוח לאומי - מה הסכום שתקבלו בעקבות ההצמדה?
הביטוח הלאומי מפרסם את עדכון הקצבאות לשנת 2026: קצבאות הנכות של אנשים עם מוגבלות קיבלו תוספת של 480 שקל בשנתיים בעוד הקצבאות של האזרחים הוותיקים הוסיפו עשרות שקלים בודדים
הביטוח הלאומי מפרסם את עדכון הקצבאות לשנת 2026, והמספרים מראים שוב את הפער בין הקצבאות שמוצמדות לשכר הממוצע במשק לבין אלו שמוצמדות רק למדד המחירים לצרכן. בעוד השכר הממוצע עולה ב-3.4%, המדד עלה בשיעור נמוך יותר של 2.4%.
כלומר מי שהקצבה שלו מוצמדת לשכר הממוצע במשק מרוויח, ומי שהקצבה שלו מוצמדת רק למדד נשאר מאחור. בשנים האחרונות השכר הממוצע במשק עלה מהר יותר ממדד המחירים, ולכן קצבאות הנכות, שירותים מיוחדים וילד נכה גדלו בצורה משמעותית. אנשים עם מוגבלות רואים תוספות של מאות שקלים בתוך שנתיים, ובחלק מהמקרים גם יותר. לעומת זאת, קצבאות כמו אזרח ותיק, הבטחת הכנסה ושארים כמעט שלא זזו. הן אמנם מתעדכנות לפי החוק, אבל העלייה קטנה, בעשרות שקלים בלבד, ולא באמת סוגרת את הפער מול יוקר המחיה.
קצבת נכות כללית בדרגת אי כושר השתכרות מלאה תעמוד מינואר הקרוב על 4,771 שקל, לעומת 4,556 שקל בשנת 2025. בתוך שנתיים מדובר בעלייה של כמעט 480 שקל, אחרי שב-2024 עמדה הקצבה על 4,291 שקל. נכה עם בן או בת זוג שאינם מקבלים קצבה יגיע לקצבה חודשית של 6,229 שקל, לעומת 6,024 שקל בשנה שעברה.
טבלת עדכון לקצבת נכות כללית:
- הורות 2026 - מדריך הזכויות המלא והמעודכן לגידול ילדים בישראל
- הביטוח הלאומי מעדכן גרסה לינואר 2026: מי יקבל יותר ומי יצא מופסד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גם בעלי דרגות אי כושר חלקיות יראו תוספת. בדרגת אי כושר של 74% הקצבה תעמוד על 3,211 שקל, בדרגת 65% על 2,894 שקל ובדרגת 60% על 2,718 שקל. תוספת לילד, עד שני ילדים, תעמוד על 1,214 שקל לכל ילד.

ההוצאה הממוצעת של משקי הבית בישראל: 18 אלף שקל לחודש
סקר ההוצאות וההכנסות החדש של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מצביע על הפערים הגדולים בחברה הישראלית בהוצאה החודשית - 93% ממשקי הבית בעשירון העליון מחזיקים לפחות במכונית אחת, לעומת כ-41% בלבד בעשירון התחתון
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה היום את סקר הוצאות והכנסות שלה למשקי בית לשנת 2023. מן הדוח עולה כי ההכנסה הכספית הממוצעת ברוטו למשק בית עמדה באותה שנה על כ-26,330 שקל, בעוד ההכנסה נטו, לאחר ניכויים עמדה על כ-21,606 שקל לחודש. 77.7% מהכנסות משקי הבית מגיעות מעבודה, בעוד 12.9% מגיעות מקצבאות ומתמיכות, כאשר היתר מגיע מפנסיות וקופות גמל.
לפני הסקר, ההוצאה הכוללת לתצרוכת של משקי הבית, הכוללת את אומדן צריכת שירותי הדיור, הסתכמה ב־18,088 שקל לחודש, ירידה ריאלית של 1.4% לעומת 2022, זאת בעוד שההוצאה הכספית ללא דיור ירדה בשיעור חד יותר של 2.1% והסתכמה ב-14,823 שקל. סעיף הדיור נותר רכיב ההוצאה המרכזי (25.3% מההוצאה הכוללת), כאשר לאחריו ההוצאה מתחלקת בין תחבורה ותקשורת, כ-18.6% מההוצאה ומזון כולל פירות וירקות, כ-17.9% מההוצאה. כמו כן עולה כי הרכב ההוצאה נותר יציב ביחס לשנה הקודמת.

- גם עם הגירה שלילית: בישראל 10.178 מיליון תושבים
- הלמ"ס: השקעת המדינה בשירותי הבריאות נמוכה יחסית לעולם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפערים הכלכליים באים לידי ביטוי גם בבעלות על נכסים ומוצרים בני־קיימה ובתנאי הדיור: בעוד שכ-94% ממשקי הבית בעשירון העליון החזיקו מחשב אחד לפחות וכ-97% מהם היו בעלי מינוי לאינטרנט, בעשירון התחתון מדובר בכ-52% בלבד. גם בשוק הדיור ניכרים פערים משמעותיים. ערך דירה ממוצעת בבעלות משק בית בעשירון העליון עמד על 3.96 מיליון שקל, פי 2.6 מערך הדירה בעשירון התחתון שאומדנה מוערך בכ-1.51 מיליון שקל.
