נתקלנו: עכשיו הזמן לקנות מניות ישראליות

חיים ונציה, מנכ"ל פרוקסימה: עכשיו צריך להתחיל ולקנות מניות ואגרות חוב של ממשלת ישראל, אפילו שחוסר הוודאות מרקיע שחקים

לפעמים אסור לחשוב יותר מידי, לפעמים צריך לקחת סיכונים גם בלי לשקול את כל האופציות. לפעמים צריך לפעול גם אם הפחד והחששות צועקים מבפנים שזה לא הזמן.

עכשיו צריך לקום ולפעול, אפילו שהרבה יותר קל להמתין. עכשיו צריך להתחיל ולקנות מניות של חברות ישראליות ואגרות חוב של ממשלת ישראל אפילו שחוסר הוודאות מרקיע שחקים, עכשיו צריך להסתער.

נכון, הרבה יותר קל לא להחליט. הרבה יותר קל להמתין בצד ולראות מה יקרה. הרבה יותר קל להתחפר, אבל מי אמר שזה גם הדבר נכון. לכל מי שמחפש להתחמק מלקבל החלטה, יש עכשיו את כל הלגיטימציה. המלחמה רק התחילה, אין דרך לדעת איך היא תסתיים ופוטנציאל ההסתבכות הוא גדול. הכול נכון, אבל לא רלוונטי, כי לאף אחד אין תשובות חכמות שיפיגו את אי הוודאות.

לכן, זה הזמן לנצל את רמת המחירים הנמוכה שנוצרה בעקבות אי הוודאות הזו לפני שהיא תתפוגג. אי הוודאות תתפוגג ואז המחירים יהיו במקום אחר לגמרי – גבוה או נמוך יותר. אנו סבורים בכל זאת, שהסיכויים גדולים יותר שהעימות הנוכחי יסתיים כשידו של צה"ל תהיה על העליונה. אמנם "שדה הקרב הוא ממלכת אי הוודאות" כפי שאמר ראש אג"מ האלוף גדי אייזנקוט , אך מי שמאמין שבסופו של דבר הפעולה תסתיים והמצב ישתפר, צריך לנצל את הסיטואציה הנוכחית ולהגדיל.

נתוני הפתיחה של הכלכלה הישראלית בטרם התחיל העימות הנוכחי הם הטובים ביותר שהיו אי פעם. אין סיבה שלא נאמין שנצא מחוזקים גם מהעימות הזה. העלייה הקטנה יחסית של הדולר מול השקל מראה שרבים ממשיכים להאמין בכלכלה הישראלית ובעתידה. אחרי ירידה של יותר מעשרה אחוז בשוק המניות, אנו סבורים שהסיכון להמשך הידרדרות הוא קטן יותר מהסיכוי לתיקון.

אנו רוצים גם להעיז ולנקוט בעמדה ערכית. אנו מאמינם שכשם שתושבי הצפון מפגינים חוסן אל מול פני הסכנות, גם עלינו להפגין בגרות ולא להיכנס לבהלה שעלולה להוביל למשבר פיננסי. חשוב היה לנו להבהיר זאת, כיוון שיתכן ודעתנו הכלכלית מושפעת מעמדתנו הערכית. גילוי נאות.

אנחנו קונים, אנחנו לא מוכרים. אנחנו מגדילים, אנחנו לא מצמצמים. יכול להיות שאנו טועים, אבל הגדרנו מה הסיכון שאנו מוכנים לקחת ואנו פועלים על פיו ומאמינים ומקווים שבטווח הארוך נטילת הסיכון תשתלם.

מניות

כל מי שעוסק בניתוח טכני של השוק בתל אביב יודע לקבוע שהשוק יגיע ל-700. יכול להיות, אנו ממליצים לא לחכות לרגע האחרון אלא להתחיל להגדיל כבר עכשיו. שוק המניות בתל אביב ירד בצורה חדה ואין טעם לנסות לתפוס אותו בנקודה הכי נמוכה שלו. צריך להתחיל לקנות עכשיו אך גם להשאיר מספיק "תחמושת" במידה והשוק ימשיך לרדת. להסיט השקעות מחו"ל כדי להגדיל החזקות בארץ.

שיקלי

אגרות החוב השקליות מסוג שחר ירדו חזק והתשואות באגרות הארוכות כבר הגיעו ל-6.7%. החשש מפני העלאת ריבית בתקופה של מלחמה הוא חשש אמיתי, אך ניתן להגדיל החזקות באגרות החוב הקצרות יותר ולנצל את עליית התשואות הנוכחית. להגדיל השקעות בשחרים הקצרים והבינוניים.

מט"ח

רק מלחמה בשתי חזיתות הצליחה לגרום לעליית הדולר מעל לרמת השפל שבה היה רק לפני שבועיים. הדולר אמנם התחזק קצת גם בעולם, אך פוטנציאל להמשך התחזקות מול השקל קיים רק במידה והמצב יחמיר ויבריח מכאן את המשקיעים הזרים. שיפור במצב הביטחוני, יוריד את הדולר חזרה לרמות בהן הוא שייט עד לא מזמן. לנצל את העליות בדולר כדי לצמצם מעט. עם זאת, להמשיך ולהחזיק במטבע האמריקאי כהגנה מפני המשך הסתבכות.

הרכבי תיקים מומלצים

תיק סולידי: 25% צמוד, 5% מניות חו"ל, 10% מניות בארץ, 20% מט"ח, 10% שקלי ארוך, 30% שקלי קצר.

תיק נועז: 15% צמוד, 10% מניות חו"ל, 30% מניות בארץ, 15% מט"ח, 15% שקלי ארוך, 15% שקלי קצר.

*הכותב הוא חיים ונציה, מנכ"ל פרוקסימה ניהול השקעות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שלמה קרעי הליכוד
צילום: הגר כהן

משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת

החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה

רן קידר |

מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה. 

לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.

לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם. 

עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל.  שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.

הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.

שלמה קרעי הליכוד
צילום: הגר כהן

משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת

החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה

רן קידר |

מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה. 

לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.

לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם. 

עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל.  שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.

הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.