נתקלנו: עכשיו הזמן לקנות מניות ישראליות

חיים ונציה, מנכ"ל פרוקסימה: עכשיו צריך להתחיל ולקנות מניות ואגרות חוב של ממשלת ישראל, אפילו שחוסר הוודאות מרקיע שחקים

לפעמים אסור לחשוב יותר מידי, לפעמים צריך לקחת סיכונים גם בלי לשקול את כל האופציות. לפעמים צריך לפעול גם אם הפחד והחששות צועקים מבפנים שזה לא הזמן.

עכשיו צריך לקום ולפעול, אפילו שהרבה יותר קל להמתין. עכשיו צריך להתחיל ולקנות מניות של חברות ישראליות ואגרות חוב של ממשלת ישראל אפילו שחוסר הוודאות מרקיע שחקים, עכשיו צריך להסתער.

נכון, הרבה יותר קל לא להחליט. הרבה יותר קל להמתין בצד ולראות מה יקרה. הרבה יותר קל להתחפר, אבל מי אמר שזה גם הדבר נכון. לכל מי שמחפש להתחמק מלקבל החלטה, יש עכשיו את כל הלגיטימציה. המלחמה רק התחילה, אין דרך לדעת איך היא תסתיים ופוטנציאל ההסתבכות הוא גדול. הכול נכון, אבל לא רלוונטי, כי לאף אחד אין תשובות חכמות שיפיגו את אי הוודאות.

לכן, זה הזמן לנצל את רמת המחירים הנמוכה שנוצרה בעקבות אי הוודאות הזו לפני שהיא תתפוגג. אי הוודאות תתפוגג ואז המחירים יהיו במקום אחר לגמרי – גבוה או נמוך יותר. אנו סבורים בכל זאת, שהסיכויים גדולים יותר שהעימות הנוכחי יסתיים כשידו של צה"ל תהיה על העליונה. אמנם "שדה הקרב הוא ממלכת אי הוודאות" כפי שאמר ראש אג"מ האלוף גדי אייזנקוט , אך מי שמאמין שבסופו של דבר הפעולה תסתיים והמצב ישתפר, צריך לנצל את הסיטואציה הנוכחית ולהגדיל.

נתוני הפתיחה של הכלכלה הישראלית בטרם התחיל העימות הנוכחי הם הטובים ביותר שהיו אי פעם. אין סיבה שלא נאמין שנצא מחוזקים גם מהעימות הזה. העלייה הקטנה יחסית של הדולר מול השקל מראה שרבים ממשיכים להאמין בכלכלה הישראלית ובעתידה. אחרי ירידה של יותר מעשרה אחוז בשוק המניות, אנו סבורים שהסיכון להמשך הידרדרות הוא קטן יותר מהסיכוי לתיקון.

אנו רוצים גם להעיז ולנקוט בעמדה ערכית. אנו מאמינם שכשם שתושבי הצפון מפגינים חוסן אל מול פני הסכנות, גם עלינו להפגין בגרות ולא להיכנס לבהלה שעלולה להוביל למשבר פיננסי. חשוב היה לנו להבהיר זאת, כיוון שיתכן ודעתנו הכלכלית מושפעת מעמדתנו הערכית. גילוי נאות.

אנחנו קונים, אנחנו לא מוכרים. אנחנו מגדילים, אנחנו לא מצמצמים. יכול להיות שאנו טועים, אבל הגדרנו מה הסיכון שאנו מוכנים לקחת ואנו פועלים על פיו ומאמינים ומקווים שבטווח הארוך נטילת הסיכון תשתלם.

מניות

כל מי שעוסק בניתוח טכני של השוק בתל אביב יודע לקבוע שהשוק יגיע ל-700. יכול להיות, אנו ממליצים לא לחכות לרגע האחרון אלא להתחיל להגדיל כבר עכשיו. שוק המניות בתל אביב ירד בצורה חדה ואין טעם לנסות לתפוס אותו בנקודה הכי נמוכה שלו. צריך להתחיל לקנות עכשיו אך גם להשאיר מספיק "תחמושת" במידה והשוק ימשיך לרדת. להסיט השקעות מחו"ל כדי להגדיל החזקות בארץ.

שיקלי

אגרות החוב השקליות מסוג שחר ירדו חזק והתשואות באגרות הארוכות כבר הגיעו ל-6.7%. החשש מפני העלאת ריבית בתקופה של מלחמה הוא חשש אמיתי, אך ניתן להגדיל החזקות באגרות החוב הקצרות יותר ולנצל את עליית התשואות הנוכחית. להגדיל השקעות בשחרים הקצרים והבינוניים.

מט"ח

רק מלחמה בשתי חזיתות הצליחה לגרום לעליית הדולר מעל לרמת השפל שבה היה רק לפני שבועיים. הדולר אמנם התחזק קצת גם בעולם, אך פוטנציאל להמשך התחזקות מול השקל קיים רק במידה והמצב יחמיר ויבריח מכאן את המשקיעים הזרים. שיפור במצב הביטחוני, יוריד את הדולר חזרה לרמות בהן הוא שייט עד לא מזמן. לנצל את העליות בדולר כדי לצמצם מעט. עם זאת, להמשיך ולהחזיק במטבע האמריקאי כהגנה מפני המשך הסתבכות.

הרכבי תיקים מומלצים

תיק סולידי: 25% צמוד, 5% מניות חו"ל, 10% מניות בארץ, 20% מט"ח, 10% שקלי ארוך, 30% שקלי קצר.

תיק נועז: 15% צמוד, 10% מניות חו"ל, 30% מניות בארץ, 15% מט"ח, 15% שקלי ארוך, 15% שקלי קצר.

*הכותב הוא חיים ונציה, מנכ"ל פרוקסימה ניהול השקעות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

שמואל קצביאן
צילום: עזרא לוי

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"

דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה דיסקונט

אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.

נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.

במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.

הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון, יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.


אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר


בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות, לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.