נתקלנו: עכשיו הזמן לקנות מניות ישראליות
לפעמים אסור לחשוב יותר מידי, לפעמים צריך לקחת סיכונים גם בלי לשקול את כל האופציות. לפעמים צריך לפעול גם אם הפחד והחששות צועקים מבפנים שזה לא הזמן.
עכשיו צריך לקום ולפעול, אפילו שהרבה יותר קל להמתין. עכשיו צריך להתחיל ולקנות מניות של חברות ישראליות ואגרות חוב של ממשלת ישראל אפילו שחוסר הוודאות מרקיע שחקים, עכשיו צריך להסתער.
נכון, הרבה יותר קל לא להחליט. הרבה יותר קל להמתין בצד ולראות מה יקרה. הרבה יותר קל להתחפר, אבל מי אמר שזה גם הדבר נכון. לכל מי שמחפש להתחמק מלקבל החלטה, יש עכשיו את כל הלגיטימציה. המלחמה רק התחילה, אין דרך לדעת איך היא תסתיים ופוטנציאל ההסתבכות הוא גדול. הכול נכון, אבל לא רלוונטי, כי לאף אחד אין תשובות חכמות שיפיגו את אי הוודאות.
לכן, זה הזמן לנצל את רמת המחירים הנמוכה שנוצרה בעקבות אי הוודאות הזו לפני שהיא תתפוגג. אי הוודאות תתפוגג ואז המחירים יהיו במקום אחר לגמרי – גבוה או נמוך יותר. אנו סבורים בכל זאת, שהסיכויים גדולים יותר שהעימות הנוכחי יסתיים כשידו של צה"ל תהיה על העליונה. אמנם "שדה הקרב הוא ממלכת אי הוודאות" כפי שאמר ראש אג"מ האלוף גדי אייזנקוט , אך מי שמאמין שבסופו של דבר הפעולה תסתיים והמצב ישתפר, צריך לנצל את הסיטואציה הנוכחית ולהגדיל.
נתוני הפתיחה של הכלכלה הישראלית בטרם התחיל העימות הנוכחי הם הטובים ביותר שהיו אי פעם. אין סיבה שלא נאמין שנצא מחוזקים גם מהעימות הזה. העלייה הקטנה יחסית של הדולר מול השקל מראה שרבים ממשיכים להאמין בכלכלה הישראלית ובעתידה. אחרי ירידה של יותר מעשרה אחוז בשוק המניות, אנו סבורים שהסיכון להמשך הידרדרות הוא קטן יותר מהסיכוי לתיקון.
אנו רוצים גם להעיז ולנקוט בעמדה ערכית. אנו מאמינם שכשם שתושבי הצפון מפגינים חוסן אל מול פני הסכנות, גם עלינו להפגין בגרות ולא להיכנס לבהלה שעלולה להוביל למשבר פיננסי. חשוב היה לנו להבהיר זאת, כיוון שיתכן ודעתנו הכלכלית מושפעת מעמדתנו הערכית. גילוי נאות.
אנחנו קונים, אנחנו לא מוכרים. אנחנו מגדילים, אנחנו לא מצמצמים. יכול להיות שאנו טועים, אבל הגדרנו מה הסיכון שאנו מוכנים לקחת ואנו פועלים על פיו ומאמינים ומקווים שבטווח הארוך נטילת הסיכון תשתלם.
מניות
כל מי שעוסק בניתוח טכני של השוק בתל אביב יודע לקבוע שהשוק יגיע ל-700. יכול להיות, אנו ממליצים לא לחכות לרגע האחרון אלא להתחיל להגדיל כבר עכשיו. שוק המניות בתל אביב ירד בצורה חדה ואין טעם לנסות לתפוס אותו בנקודה הכי נמוכה שלו. צריך להתחיל לקנות עכשיו אך גם להשאיר מספיק "תחמושת" במידה והשוק ימשיך לרדת. להסיט השקעות מחו"ל כדי להגדיל החזקות בארץ.
שיקלי
אגרות החוב השקליות מסוג שחר ירדו חזק והתשואות באגרות הארוכות כבר הגיעו ל-6.7%. החשש מפני העלאת ריבית בתקופה של מלחמה הוא חשש אמיתי, אך ניתן להגדיל החזקות באגרות החוב הקצרות יותר ולנצל את עליית התשואות הנוכחית. להגדיל השקעות בשחרים הקצרים והבינוניים.
מט"ח
רק מלחמה בשתי חזיתות הצליחה לגרום לעליית הדולר מעל לרמת השפל שבה היה רק לפני שבועיים. הדולר אמנם התחזק קצת גם בעולם, אך פוטנציאל להמשך התחזקות מול השקל קיים רק במידה והמצב יחמיר ויבריח מכאן את המשקיעים הזרים. שיפור במצב הביטחוני, יוריד את הדולר חזרה לרמות בהן הוא שייט עד לא מזמן. לנצל את העליות בדולר כדי לצמצם מעט. עם זאת, להמשיך ולהחזיק במטבע האמריקאי כהגנה מפני המשך הסתבכות.
הרכבי תיקים מומלצים
תיק סולידי: 25% צמוד, 5% מניות חו"ל, 10% מניות בארץ, 20% מט"ח, 10% שקלי ארוך, 30% שקלי קצר.
תיק נועז: 15% צמוד, 10% מניות חו"ל, 30% מניות בארץ, 15% מט"ח, 15% שקלי ארוך, 15% שקלי קצר.
*הכותב הוא חיים ונציה, מנכ"ל פרוקסימה ניהול השקעות.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל
תקרת הגרעון בשנת 2026 תהיה בשיעור של 3.9% מהתוצר
אושר בממשלה התקציב לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל. מדובר על גירעון של 3.9%, בהחלט סביר. התקציב, מסבירים באוצר, נועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות בצד הוצאות הממשלה, לאחר שלוש שנים של תקציבי מלחמה בהן הכלכלה הישראלית תמכה את המערכה הבטחונית.
במסגרת התכנית הכלכלית תהיה הפתחה במס הכנסה בדרך של ריווח מדרגות המס. תקציב משרד הביטחון יגדל באופן משמעותי על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ואת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים, והוא יעמוד על סך 112 מליארד ש"ח. ערב המלחמה עמד תקציב הבטחון על 65 מליארד ש"ח.
השרים אישרו את הרפורמה בענף החלב שנועדה להתמודד עם המונופולים הגדולים השולטים בשוק החלב ולהביא להוזלת החלב והגבינות.
עוד מקצה התקציב תוספת משאבים משמעותית לשורת נושאים בעלי חשיבות ציבורית וכלכלית עליונה, ובהם הקצאה של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח לתוכנית לקידום הבינה המלאכותית במשק והטמעתה במשרדי הממשלה, ונושאים רבים נוספים להרחבת ההשקעה בתשתיות והאצת הצמיחה במשק.
- לצאת מהמינוס אחת ולתמיד: המדריך המלא לבניית תקציב מנצח
- הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם חבילת צעדים בתחום הפיננסי, החלת מס רכוש על קרקעות פרטיות פנויות שאינן חקלאיות, וכן חבילת תיקוני חקיקה להאצת פרוייקטים של תשתיות לאומיות.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
תקציב הביטחון משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
