נתקלנו: עכשיו הזמן לקנות מניות ישראליות

חיים ונציה, מנכ"ל פרוקסימה: עכשיו צריך להתחיל ולקנות מניות ואגרות חוב של ממשלת ישראל, אפילו שחוסר הוודאות מרקיע שחקים

לפעמים אסור לחשוב יותר מידי, לפעמים צריך לקחת סיכונים גם בלי לשקול את כל האופציות. לפעמים צריך לפעול גם אם הפחד והחששות צועקים מבפנים שזה לא הזמן.

עכשיו צריך לקום ולפעול, אפילו שהרבה יותר קל להמתין. עכשיו צריך להתחיל ולקנות מניות של חברות ישראליות ואגרות חוב של ממשלת ישראל אפילו שחוסר הוודאות מרקיע שחקים, עכשיו צריך להסתער.

נכון, הרבה יותר קל לא להחליט. הרבה יותר קל להמתין בצד ולראות מה יקרה. הרבה יותר קל להתחפר, אבל מי אמר שזה גם הדבר נכון. לכל מי שמחפש להתחמק מלקבל החלטה, יש עכשיו את כל הלגיטימציה. המלחמה רק התחילה, אין דרך לדעת איך היא תסתיים ופוטנציאל ההסתבכות הוא גדול. הכול נכון, אבל לא רלוונטי, כי לאף אחד אין תשובות חכמות שיפיגו את אי הוודאות.

לכן, זה הזמן לנצל את רמת המחירים הנמוכה שנוצרה בעקבות אי הוודאות הזו לפני שהיא תתפוגג. אי הוודאות תתפוגג ואז המחירים יהיו במקום אחר לגמרי – גבוה או נמוך יותר. אנו סבורים בכל זאת, שהסיכויים גדולים יותר שהעימות הנוכחי יסתיים כשידו של צה"ל תהיה על העליונה. אמנם "שדה הקרב הוא ממלכת אי הוודאות" כפי שאמר ראש אג"מ האלוף גדי אייזנקוט , אך מי שמאמין שבסופו של דבר הפעולה תסתיים והמצב ישתפר, צריך לנצל את הסיטואציה הנוכחית ולהגדיל.

נתוני הפתיחה של הכלכלה הישראלית בטרם התחיל העימות הנוכחי הם הטובים ביותר שהיו אי פעם. אין סיבה שלא נאמין שנצא מחוזקים גם מהעימות הזה. העלייה הקטנה יחסית של הדולר מול השקל מראה שרבים ממשיכים להאמין בכלכלה הישראלית ובעתידה. אחרי ירידה של יותר מעשרה אחוז בשוק המניות, אנו סבורים שהסיכון להמשך הידרדרות הוא קטן יותר מהסיכוי לתיקון.

אנו רוצים גם להעיז ולנקוט בעמדה ערכית. אנו מאמינם שכשם שתושבי הצפון מפגינים חוסן אל מול פני הסכנות, גם עלינו להפגין בגרות ולא להיכנס לבהלה שעלולה להוביל למשבר פיננסי. חשוב היה לנו להבהיר זאת, כיוון שיתכן ודעתנו הכלכלית מושפעת מעמדתנו הערכית. גילוי נאות.

אנחנו קונים, אנחנו לא מוכרים. אנחנו מגדילים, אנחנו לא מצמצמים. יכול להיות שאנו טועים, אבל הגדרנו מה הסיכון שאנו מוכנים לקחת ואנו פועלים על פיו ומאמינים ומקווים שבטווח הארוך נטילת הסיכון תשתלם.

מניות

כל מי שעוסק בניתוח טכני של השוק בתל אביב יודע לקבוע שהשוק יגיע ל-700. יכול להיות, אנו ממליצים לא לחכות לרגע האחרון אלא להתחיל להגדיל כבר עכשיו. שוק המניות בתל אביב ירד בצורה חדה ואין טעם לנסות לתפוס אותו בנקודה הכי נמוכה שלו. צריך להתחיל לקנות עכשיו אך גם להשאיר מספיק "תחמושת" במידה והשוק ימשיך לרדת. להסיט השקעות מחו"ל כדי להגדיל החזקות בארץ.

שיקלי

אגרות החוב השקליות מסוג שחר ירדו חזק והתשואות באגרות הארוכות כבר הגיעו ל-6.7%. החשש מפני העלאת ריבית בתקופה של מלחמה הוא חשש אמיתי, אך ניתן להגדיל החזקות באגרות החוב הקצרות יותר ולנצל את עליית התשואות הנוכחית. להגדיל השקעות בשחרים הקצרים והבינוניים.

מט"ח

רק מלחמה בשתי חזיתות הצליחה לגרום לעליית הדולר מעל לרמת השפל שבה היה רק לפני שבועיים. הדולר אמנם התחזק קצת גם בעולם, אך פוטנציאל להמשך התחזקות מול השקל קיים רק במידה והמצב יחמיר ויבריח מכאן את המשקיעים הזרים. שיפור במצב הביטחוני, יוריד את הדולר חזרה לרמות בהן הוא שייט עד לא מזמן. לנצל את העליות בדולר כדי לצמצם מעט. עם זאת, להמשיך ולהחזיק במטבע האמריקאי כהגנה מפני המשך הסתבכות.

הרכבי תיקים מומלצים

תיק סולידי: 25% צמוד, 5% מניות חו"ל, 10% מניות בארץ, 20% מט"ח, 10% שקלי ארוך, 30% שקלי קצר.

תיק נועז: 15% צמוד, 10% מניות חו"ל, 30% מניות בארץ, 15% מט"ח, 15% שקלי ארוך, 15% שקלי קצר.

*הכותב הוא חיים ונציה, מנכ"ל פרוקסימה ניהול השקעות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףמשה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסף

הממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים

התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף

ליאור דנקנר |

הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.

בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.


הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים

עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.

התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.

המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.


עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקעובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוק

האבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה

הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שוק העבודה תקציב

בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.


כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.


הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.

הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.


על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת: