לאומי: הדולר הפך למקלט בעולם בשל אי הוודאות
מספר גורמים חשובים חברו בשבוע האחרון וגרמו להתחזקות משמעותית בדולר האמריקני בעולם. גורמים אלה יכולים לתמוך בדולר גם בשבוע הקרוב. עם זאת, יש לעקוב מקרוב אחר הנתונים החדשים שיפורסמו במהלך השבוע במיוחד מדדי האינפלציה, השקעות הזרים בני"ע בשוק האמריקני והיקף הגירעון בחשבון השוטף במאזן התשלומים, העלולים, במקרה של הפתעות בהם, להפוך את מגמת המסחר שנקבעה בשבוע האחרון. שחקני המט"ח יעקבו בדריכות גם אחר המגמות בשווקי המניות ובשווקי הסחורות בעולם, כמו גם התפתחויות גיאו-פוליטיות בעיראק איראן ו/או באזורנו. המשך ירידות בהם ו/או עלייה במפלס אי הודאות הגיאו פוליטית, יכולים לעודד רכישת דולרים כמקלט מפני אי ודאות.
שוק המניות בניו יורק: הירידות האחרונות מקורן בהתבטאויות גורמים רשמיים בבנק הפדרלי המרמזים על נכונותם להיאבק באינפלציה ולייקר את הריבית חרף האטה המסתמנת בכלכלה האמריקנית.
שווקי המטבעות: מספר גורמים חברו בשבוע האחרון וגרמו להתחזקות משמעותית בדולר האמריקני. גורמים אלה, יכולים לתמוך בדולר גם בשבוע הקרוב. עם זאת, יש לעקוב מקרוב אחר הנתונים החדשים שיפורסמו במהלך השבוע במיוחד מדדי האינפלציה, השקעות הזרים בני"ע והיקף הגירעון בחשבון השוטף במאזן התשלומים. אלה עלולים, במקרה של הפתעה בהם, להפוך את מגמת המסחר שנקבעה בשבוע האחרון. שחקני המט"ח יעקבו בדריכות גם אחר המגמות בשווקי המניות ובשווקי הסחורות בעולם כמו גם התפתחויות גיאו-פוליטיות בעיראק איראן ו/או באזורנו.
המשך ירידות בשווקים ו/או עלייה בסיכונים הגיאו פוליטיים, יכולים לעודד רכישת דולרים כמקלט מפני אי ודאות. טווחי מסחר הצפויים לשבוע הקרוב בשווקי המטבעות בעולם: 1.24 עד 1.29 דולר לאירו, 111.00 עד 116.80 ין לדולר.
במסחר באג"ח הממשלתי בארה"ב: עליות שערים נרשמו על רקע חיפוש אפיקי מקלט מפני ירידות השערים בבורסה וחששות מהאטה כלכלית.
אירועי השבוע הקרוב בשווקי ההון בעולם:
1. בכירים בבנק הפדרלי מודאגים מהאינפלציה. השבוע ביטאו מספר גורמים בבנק המרכזי האמריקני, בראשם יו"ר הבנק ברננקי, את חששם מפני העלייה ברמת האינפלציה ובציפיות האינפלציוניות. בנוסף, השבוע התברר כי מחירי הייבוא זינקו בחודש מאי ב-1.6%, שיעור שהיה יותר מכפול מציפיות הכלכלנים (0.7%). התבטאויות אלה והעלייה החדה במחירי הייבוא עודדו משקיעים לחסל פוזיציות שורט בדולר האמריקני ובכך תרמו להתחזקותו.
2. הריבית הגלומה בחוזי הפד. החוזים על ריבית הפד משקפים הערכות כי בסבירות גבוהה מאוד, של למעלה מ-80%, כי נראה ייקור של 0.25% בריבית המוניטרית, ל-5.25%, כבר בישיבה הקרובה המתוכננת ל-29 ביוני.
3. הפתעה לטובה בהיקף גירעון הסחר. גירעון הסחר בחודש מאי היה נמוך מהציפיות והסתכם ב-63.4 מיליארד דולר. בנוסף, נתוני חודש מארס עברו עדכון קל כלפי מטה. דיווחים אלה היו פרו דולריים ותרמו השבוע גם הם להתחזקות הדולר מול המטבעות העיקריים.
4. אכזבה מגובה ייקור הריבית באירופה. השבוע העמיד ה-ECB, את הריבית במדינות גוש היורו על 2.75%, המהווה ייקור של 0.25%. ייקור הריבית היה צפוי אך אכזב חלק מן המשקיעים אשר ציפו לייקור חד יותר, בגובה 0.50%. אכזבה זו התבטאה במכירות בהיקפים גדולים של היורו שנרכש ערב ההחלטה, מה שהיווה גורם נוסף בהתחזקות הדולר האמריקני השבוע.
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?
הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל
השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.
בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.
בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית. בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס.
באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- ההמלצה למכור מניות בנקים - "מעריכים שנראה ירידה בתוצאות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב
מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.
ההוצאה הממוצעת של משקי הבית בישראל: 18 אלף שקל לחודש
סקר ההוצאות וההכנסות החדש של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מצביע על הפערים הגדולים בחברה הישראלית בהוצאה החודשית - 93% ממשקי הבית בעשירון העליון מחזיקים לפחות במכונית אחת, לעומת כ-41% בלבד בעשירון התחתון
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה היום את סקר הוצאות והכנסות שלה למשקי בית לשנת 2023. מן הדוח עולה כי ההכנסה הכספית הממוצעת ברוטו למשק בית עמדה באותה שנה על כ-26,330 שקל, בעוד ההכנסה נטו, לאחר ניכויים עמדה על כ-21,606 שקל לחודש. 77.7% מהכנסות משקי הבית מגיעות מעבודה, בעוד 12.9% מגיעות מקצבאות ומתמיכות, כאשר היתר מגיע מפנסיות וקופות גמל.
לפני הסקר, ההוצאה הכוללת לתצרוכת של משקי הבית, הכוללת את אומדן צריכת שירותי הדיור, הסתכמה ב־18,088 שקל לחודש, ירידה ריאלית של 1.4% לעומת 2022, זאת בעוד שההוצאה הכספית ללא דיור ירדה בשיעור חד יותר של 2.1% והסתכמה ב-14,823 שקל. סעיף הדיור נותר רכיב ההוצאה המרכזי (25.3% מההוצאה הכוללת), כאשר לאחריו ההוצאה מתחלקת בין תחבורה ותקשורת, כ-18.6% מההוצאה ומזון כולל פירות וירקות, כ-17.9% מההוצאה. כמו כן עולה כי הרכב ההוצאה נותר יציב ביחס לשנה הקודמת.
- גם עם הגירה שלילית: בישראל 10.178 מיליון תושבים
- הלמ"ס: השקעת המדינה בשירותי הבריאות נמוכה יחסית לעולם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפערים הכלכליים באים לידי ביטוי גם בבעלות על נכסים ומוצרים בני־קיימה ובתנאי הדיור: בעוד שכ-94% ממשקי הבית בעשירון העליון החזיקו מחשב אחד לפחות וכ-97% מהם היו בעלי מינוי לאינטרנט, בעשירון התחתון מדובר בכ-52% בלבד. גם בשוק הדיור ניכרים פערים משמעותיים. ערך דירה ממוצעת בבעלות משק בית בעשירון העליון עמד על 3.96 מיליון שקל, פי 2.6 מערך הדירה בעשירון התחתון שאומדנה מוערך בכ-1.51 מיליון שקל.
