לאומי: הדולר הפך למקלט בעולם בשל אי הוודאות

השווקים בניו יורק יעקבו השבוע אחר נתוני המאקרו שיתפרסמו והפתעות בהם יוכלו להפוך את המגמה

מספר גורמים חשובים חברו בשבוע האחרון וגרמו להתחזקות משמעותית בדולר האמריקני בעולם. גורמים אלה יכולים לתמוך בדולר גם בשבוע הקרוב. עם זאת, יש לעקוב מקרוב אחר הנתונים החדשים שיפורסמו במהלך השבוע במיוחד מדדי האינפלציה, השקעות הזרים בני"ע בשוק האמריקני והיקף הגירעון בחשבון השוטף במאזן התשלומים, העלולים, במקרה של הפתעות בהם, להפוך את מגמת המסחר שנקבעה בשבוע האחרון. שחקני המט"ח יעקבו בדריכות גם אחר המגמות בשווקי המניות ובשווקי הסחורות בעולם, כמו גם התפתחויות גיאו-פוליטיות בעיראק איראן ו/או באזורנו. המשך ירידות בהם ו/או עלייה במפלס אי הודאות הגיאו פוליטית, יכולים לעודד רכישת דולרים כמקלט מפני אי ודאות.

שוק המניות בניו יורק: הירידות האחרונות מקורן בהתבטאויות גורמים רשמיים בבנק הפדרלי המרמזים על נכונותם להיאבק באינפלציה ולייקר את הריבית חרף האטה המסתמנת בכלכלה האמריקנית.

שווקי המטבעות: מספר גורמים חברו בשבוע האחרון וגרמו להתחזקות משמעותית בדולר האמריקני. גורמים אלה, יכולים לתמוך בדולר גם בשבוע הקרוב. עם זאת, יש לעקוב מקרוב אחר הנתונים החדשים שיפורסמו במהלך השבוע במיוחד מדדי האינפלציה, השקעות הזרים בני"ע והיקף הגירעון בחשבון השוטף במאזן התשלומים. אלה עלולים, במקרה של הפתעה בהם, להפוך את מגמת המסחר שנקבעה בשבוע האחרון. שחקני המט"ח יעקבו בדריכות גם אחר המגמות בשווקי המניות ובשווקי הסחורות בעולם כמו גם התפתחויות גיאו-פוליטיות בעיראק איראן ו/או באזורנו.

המשך ירידות בשווקים ו/או עלייה בסיכונים הגיאו פוליטיים, יכולים לעודד רכישת דולרים כמקלט מפני אי ודאות. טווחי מסחר הצפויים לשבוע הקרוב בשווקי המטבעות בעולם: 1.24 עד 1.29 דולר לאירו, 111.00 עד 116.80 ין לדולר.

במסחר באג"ח הממשלתי בארה"ב: עליות שערים נרשמו על רקע חיפוש אפיקי מקלט מפני ירידות השערים בבורסה וחששות מהאטה כלכלית.

אירועי השבוע הקרוב בשווקי ההון בעולם:

1. בכירים בבנק הפדרלי מודאגים מהאינפלציה. השבוע ביטאו מספר גורמים בבנק המרכזי האמריקני, בראשם יו"ר הבנק ברננקי, את חששם מפני העלייה ברמת האינפלציה ובציפיות האינפלציוניות. בנוסף, השבוע התברר כי מחירי הייבוא זינקו בחודש מאי ב-1.6%, שיעור שהיה יותר מכפול מציפיות הכלכלנים (0.7%). התבטאויות אלה והעלייה החדה במחירי הייבוא עודדו משקיעים לחסל פוזיציות שורט בדולר האמריקני ובכך תרמו להתחזקותו.

2. הריבית הגלומה בחוזי הפד. החוזים על ריבית הפד משקפים הערכות כי בסבירות גבוהה מאוד, של למעלה מ-80%, כי נראה ייקור של 0.25% בריבית המוניטרית, ל-5.25%, כבר בישיבה הקרובה המתוכננת ל-29 ביוני.

3. הפתעה לטובה בהיקף גירעון הסחר. גירעון הסחר בחודש מאי היה נמוך מהציפיות והסתכם ב-63.4 מיליארד דולר. בנוסף, נתוני חודש מארס עברו עדכון קל כלפי מטה. דיווחים אלה היו פרו דולריים ותרמו השבוע גם הם להתחזקות הדולר מול המטבעות העיקריים.

4. אכזבה מגובה ייקור הריבית באירופה. השבוע העמיד ה-ECB, את הריבית במדינות גוש היורו על 2.75%, המהווה ייקור של 0.25%. ייקור הריבית היה צפוי אך אכזב חלק מן המשקיעים אשר ציפו לייקור חד יותר, בגובה 0.50%. אכזבה זו התבטאה במכירות בהיקפים גדולים של היורו שנרכש ערב ההחלטה, מה שהיווה גורם נוסף בהתחזקות הדולר האמריקני השבוע.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד

המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

צים ZIM Integrated Shipping Services 2.67%  , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף.  המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.   

ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה. 

היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי,  להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.

כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים. 

לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית.  בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.

יואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאליואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאל
ראיון

מנכ"ל רפאל: "גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית"

יואב תורג'מן, מנכ"ל החברה על כיפת ברזל -"הצלנו רבבות אזרחים", על מכירת כיפת ברזל בעולם - "רק לידידות הקרובות ביותר, המדינה נזהרת במתן רישיונות ייצוא", על הצמיחה העתידית, הנפקה ומכירות לגרמניה וסעודיה

רן קידר |

התוצאות של רפאל לרבעון השלישי טובות - מנכ"ל רפאל: "מערכות הלייזר ייכנסו באופן סופי בסוף דצמבר", התוצאות של רבעון רביעי שעונתית הוא חזק מאוד יהיו טובות עוד יותר. הצבר בשיא של כל הזמנים. זה זמן להנפיק, אבל יואב תורג'מן, מנכ"ל רפאל שמכוון להנפקה, יודע שיש תור  - רק אחרי שהתעשייה האווירית תונפק (אם תונפק) יהיה אפשר לדבר על רפאל. ברפאל יש רגישות גודלה יותר בשל קשר סימביוזי חזק מאוד עם מערכת המו"פ של משרד הביטחון (מפא"ת). לכל חברות התעשייה הביטחונית יש קשר הדוק עם משרד הביטחון והצבא, ברפאל מסיבות היסטוריות וכי היא נחשבת ל"מעבדת מו"פ" של הצבא, זה אפילו משמעותי יותר.

ועדיין, תורג'מן סבור שהנפקה מאוד חשובה ונחוצה, ובכלל, בין השורות, אפשר לשמוע ממנו קולות שמדברים דווקא על החסמים שנובעים מהקשר ההדוק למשרד הביטחון. הוא לא מתלונן, הוא כמובן יודע שההצלחה הגדולה של המערכות היא תולדה של שיתוף פעולה הדוק עם משהב"ט והצבא, אבל כיפת ברזל שהיא מערכת מאוד מוצלחת כמעט ולא נמכרת החוצה. "רק לידידות הטובות ביותר שלנו", אומר תורג'מן ומכוון לארה"ב. 

ההצלחה מוכחת, פתרון שהציל אלפים רבים של חיים. למה לא לנצל את הביקושים ולמכור הרבה?

"רבבות אנשים. אנחנו מעריכים שהפעלת כיפת ברזל במלחמה הצילה רבבות אנשים. הקמנו עכשיו מפעל יחד עם ריית'און, שותף אמריקאי שלנו לייצור כיפות ברזל למארינס. כיפת ברזל היא עוגן מאוד משמעותי ביכולת ההגנה של מדינת ישראל וככזה המדינה נזהרת במתן רישיונות של שיווק לייצוא. זה ברור ונכון, אבל, זה אומר שלא מיצינו כלל את הפוטנציאל של מכירות המערכת".

נורמליזציה עם סעודיה, אם תהיה ובהמשך להצטיידות שלהם במטוסי קרב מארה"ב - ה-F-35, עשויה להגדיר אותה כידידה. הם צריכים את כיפת ברזל מול האיומים מסביב. תמכרו להם מערכות כיפת ברזל?

 "אני מניח שהיא תרצה הרבה מאוד מערכות של כיפת ברזל. כל העולם ראה את היכולות שלנו במלחמה, ראה את היכולות ב'עם כלביא'. כולם מבינים את העליונות האווירית, את יכולות המודיעין ומערכות ההגנה של ישראל. הביקושים למערכות שלנו מאוד גדולים".

ועדיין, יש עלייה בצבר, אבל איך זה שכיפת ברזל לא נמכרת לידידות שלנו בעשרות רבות של מיליארדים?

"אישורי הייצוא לא פשוטים. אנחנו מוכרים לידידות קרובות, ולא ממצים את פוטנציאל השוק".

גרמניה היא לא ידידה קרובה?

"גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית וגרמניה זוכה לעדיפות גבוהה".