לאומי: הדולר הפך למקלט בעולם בשל אי הוודאות
מספר גורמים חשובים חברו בשבוע האחרון וגרמו להתחזקות משמעותית בדולר האמריקני בעולם. גורמים אלה יכולים לתמוך בדולר גם בשבוע הקרוב. עם זאת, יש לעקוב מקרוב אחר הנתונים החדשים שיפורסמו במהלך השבוע במיוחד מדדי האינפלציה, השקעות הזרים בני"ע בשוק האמריקני והיקף הגירעון בחשבון השוטף במאזן התשלומים, העלולים, במקרה של הפתעות בהם, להפוך את מגמת המסחר שנקבעה בשבוע האחרון. שחקני המט"ח יעקבו בדריכות גם אחר המגמות בשווקי המניות ובשווקי הסחורות בעולם, כמו גם התפתחויות גיאו-פוליטיות בעיראק איראן ו/או באזורנו. המשך ירידות בהם ו/או עלייה במפלס אי הודאות הגיאו פוליטית, יכולים לעודד רכישת דולרים כמקלט מפני אי ודאות.
שוק המניות בניו יורק: הירידות האחרונות מקורן בהתבטאויות גורמים רשמיים בבנק הפדרלי המרמזים על נכונותם להיאבק באינפלציה ולייקר את הריבית חרף האטה המסתמנת בכלכלה האמריקנית.
שווקי המטבעות: מספר גורמים חברו בשבוע האחרון וגרמו להתחזקות משמעותית בדולר האמריקני. גורמים אלה, יכולים לתמוך בדולר גם בשבוע הקרוב. עם זאת, יש לעקוב מקרוב אחר הנתונים החדשים שיפורסמו במהלך השבוע במיוחד מדדי האינפלציה, השקעות הזרים בני"ע והיקף הגירעון בחשבון השוטף במאזן התשלומים. אלה עלולים, במקרה של הפתעה בהם, להפוך את מגמת המסחר שנקבעה בשבוע האחרון. שחקני המט"ח יעקבו בדריכות גם אחר המגמות בשווקי המניות ובשווקי הסחורות בעולם כמו גם התפתחויות גיאו-פוליטיות בעיראק איראן ו/או באזורנו.
המשך ירידות בשווקים ו/או עלייה בסיכונים הגיאו פוליטיים, יכולים לעודד רכישת דולרים כמקלט מפני אי ודאות. טווחי מסחר הצפויים לשבוע הקרוב בשווקי המטבעות בעולם: 1.24 עד 1.29 דולר לאירו, 111.00 עד 116.80 ין לדולר.
במסחר באג"ח הממשלתי בארה"ב: עליות שערים נרשמו על רקע חיפוש אפיקי מקלט מפני ירידות השערים בבורסה וחששות מהאטה כלכלית.
אירועי השבוע הקרוב בשווקי ההון בעולם:
1. בכירים בבנק הפדרלי מודאגים מהאינפלציה. השבוע ביטאו מספר גורמים בבנק המרכזי האמריקני, בראשם יו"ר הבנק ברננקי, את חששם מפני העלייה ברמת האינפלציה ובציפיות האינפלציוניות. בנוסף, השבוע התברר כי מחירי הייבוא זינקו בחודש מאי ב-1.6%, שיעור שהיה יותר מכפול מציפיות הכלכלנים (0.7%). התבטאויות אלה והעלייה החדה במחירי הייבוא עודדו משקיעים לחסל פוזיציות שורט בדולר האמריקני ובכך תרמו להתחזקותו.
2. הריבית הגלומה בחוזי הפד. החוזים על ריבית הפד משקפים הערכות כי בסבירות גבוהה מאוד, של למעלה מ-80%, כי נראה ייקור של 0.25% בריבית המוניטרית, ל-5.25%, כבר בישיבה הקרובה המתוכננת ל-29 ביוני.
3. הפתעה לטובה בהיקף גירעון הסחר. גירעון הסחר בחודש מאי היה נמוך מהציפיות והסתכם ב-63.4 מיליארד דולר. בנוסף, נתוני חודש מארס עברו עדכון קל כלפי מטה. דיווחים אלה היו פרו דולריים ותרמו השבוע גם הם להתחזקות הדולר מול המטבעות העיקריים.
4. אכזבה מגובה ייקור הריבית באירופה. השבוע העמיד ה-ECB, את הריבית במדינות גוש היורו על 2.75%, המהווה ייקור של 0.25%. ייקור הריבית היה צפוי אך אכזב חלק מן המשקיעים אשר ציפו לייקור חד יותר, בגובה 0.50%. אכזבה זו התבטאה במכירות בהיקפים גדולים של היורו שנרכש ערב ההחלטה, מה שהיווה גורם נוסף בהתחזקות הדולר האמריקני השבוע.
חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים
צים ZIM Integrated Shipping Services 2.67% , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף. המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.
ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה.
היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי, להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.
כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים.
- דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"
- צים: "האנליסטים מעריכים שנה פחות טובה ב-2026, אבל אי אפשר לדעת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית. בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
תקציב הביטחון משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
