לאומי: הדולר הפך למקלט בעולם בשל אי הוודאות
מספר גורמים חשובים חברו בשבוע האחרון וגרמו להתחזקות משמעותית בדולר האמריקני בעולם. גורמים אלה יכולים לתמוך בדולר גם בשבוע הקרוב. עם זאת, יש לעקוב מקרוב אחר הנתונים החדשים שיפורסמו במהלך השבוע במיוחד מדדי האינפלציה, השקעות הזרים בני"ע בשוק האמריקני והיקף הגירעון בחשבון השוטף במאזן התשלומים, העלולים, במקרה של הפתעות בהם, להפוך את מגמת המסחר שנקבעה בשבוע האחרון. שחקני המט"ח יעקבו בדריכות גם אחר המגמות בשווקי המניות ובשווקי הסחורות בעולם, כמו גם התפתחויות גיאו-פוליטיות בעיראק איראן ו/או באזורנו. המשך ירידות בהם ו/או עלייה במפלס אי הודאות הגיאו פוליטית, יכולים לעודד רכישת דולרים כמקלט מפני אי ודאות.
שוק המניות בניו יורק: הירידות האחרונות מקורן בהתבטאויות גורמים רשמיים בבנק הפדרלי המרמזים על נכונותם להיאבק באינפלציה ולייקר את הריבית חרף האטה המסתמנת בכלכלה האמריקנית.
שווקי המטבעות: מספר גורמים חברו בשבוע האחרון וגרמו להתחזקות משמעותית בדולר האמריקני. גורמים אלה, יכולים לתמוך בדולר גם בשבוע הקרוב. עם זאת, יש לעקוב מקרוב אחר הנתונים החדשים שיפורסמו במהלך השבוע במיוחד מדדי האינפלציה, השקעות הזרים בני"ע והיקף הגירעון בחשבון השוטף במאזן התשלומים. אלה עלולים, במקרה של הפתעה בהם, להפוך את מגמת המסחר שנקבעה בשבוע האחרון. שחקני המט"ח יעקבו בדריכות גם אחר המגמות בשווקי המניות ובשווקי הסחורות בעולם כמו גם התפתחויות גיאו-פוליטיות בעיראק איראן ו/או באזורנו.
המשך ירידות בשווקים ו/או עלייה בסיכונים הגיאו פוליטיים, יכולים לעודד רכישת דולרים כמקלט מפני אי ודאות. טווחי מסחר הצפויים לשבוע הקרוב בשווקי המטבעות בעולם: 1.24 עד 1.29 דולר לאירו, 111.00 עד 116.80 ין לדולר.
במסחר באג"ח הממשלתי בארה"ב: עליות שערים נרשמו על רקע חיפוש אפיקי מקלט מפני ירידות השערים בבורסה וחששות מהאטה כלכלית.
אירועי השבוע הקרוב בשווקי ההון בעולם:
1. בכירים בבנק הפדרלי מודאגים מהאינפלציה. השבוע ביטאו מספר גורמים בבנק המרכזי האמריקני, בראשם יו"ר הבנק ברננקי, את חששם מפני העלייה ברמת האינפלציה ובציפיות האינפלציוניות. בנוסף, השבוע התברר כי מחירי הייבוא זינקו בחודש מאי ב-1.6%, שיעור שהיה יותר מכפול מציפיות הכלכלנים (0.7%). התבטאויות אלה והעלייה החדה במחירי הייבוא עודדו משקיעים לחסל פוזיציות שורט בדולר האמריקני ובכך תרמו להתחזקותו.
2. הריבית הגלומה בחוזי הפד. החוזים על ריבית הפד משקפים הערכות כי בסבירות גבוהה מאוד, של למעלה מ-80%, כי נראה ייקור של 0.25% בריבית המוניטרית, ל-5.25%, כבר בישיבה הקרובה המתוכננת ל-29 ביוני.
3. הפתעה לטובה בהיקף גירעון הסחר. גירעון הסחר בחודש מאי היה נמוך מהציפיות והסתכם ב-63.4 מיליארד דולר. בנוסף, נתוני חודש מארס עברו עדכון קל כלפי מטה. דיווחים אלה היו פרו דולריים ותרמו השבוע גם הם להתחזקות הדולר מול המטבעות העיקריים.
4. אכזבה מגובה ייקור הריבית באירופה. השבוע העמיד ה-ECB, את הריבית במדינות גוש היורו על 2.75%, המהווה ייקור של 0.25%. ייקור הריבית היה צפוי אך אכזב חלק מן המשקיעים אשר ציפו לייקור חד יותר, בגובה 0.50%. אכזבה זו התבטאה במכירות בהיקפים גדולים של היורו שנרכש ערב ההחלטה, מה שהיווה גורם נוסף בהתחזקות הדולר האמריקני השבוע.

112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים
ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.
העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.
לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.
בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.
- ישראל נכנסת למירוץ - 120 מיליון שקל להקמת מטה לאומי לבינה מלאכותית
- נתניהו: "ישראל בבידוד מדיני, ניאלץ להתנהל ככלכלה אוטרקית"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים
ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.
העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.
לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.
בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.
- ישראל נכנסת למירוץ - 120 מיליון שקל להקמת מטה לאומי לבינה מלאכותית
- נתניהו: "ישראל בבידוד מדיני, ניאלץ להתנהל ככלכלה אוטרקית"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
