לאומי: הדולר הפך למקלט בעולם בשל אי הוודאות
מספר גורמים חשובים חברו בשבוע האחרון וגרמו להתחזקות משמעותית בדולר האמריקני בעולם. גורמים אלה יכולים לתמוך בדולר גם בשבוע הקרוב. עם זאת, יש לעקוב מקרוב אחר הנתונים החדשים שיפורסמו במהלך השבוע במיוחד מדדי האינפלציה, השקעות הזרים בני"ע בשוק האמריקני והיקף הגירעון בחשבון השוטף במאזן התשלומים, העלולים, במקרה של הפתעות בהם, להפוך את מגמת המסחר שנקבעה בשבוע האחרון. שחקני המט"ח יעקבו בדריכות גם אחר המגמות בשווקי המניות ובשווקי הסחורות בעולם, כמו גם התפתחויות גיאו-פוליטיות בעיראק איראן ו/או באזורנו. המשך ירידות בהם ו/או עלייה במפלס אי הודאות הגיאו פוליטית, יכולים לעודד רכישת דולרים כמקלט מפני אי ודאות.
שוק המניות בניו יורק: הירידות האחרונות מקורן בהתבטאויות גורמים רשמיים בבנק הפדרלי המרמזים על נכונותם להיאבק באינפלציה ולייקר את הריבית חרף האטה המסתמנת בכלכלה האמריקנית.
שווקי המטבעות: מספר גורמים חברו בשבוע האחרון וגרמו להתחזקות משמעותית בדולר האמריקני. גורמים אלה, יכולים לתמוך בדולר גם בשבוע הקרוב. עם זאת, יש לעקוב מקרוב אחר הנתונים החדשים שיפורסמו במהלך השבוע במיוחד מדדי האינפלציה, השקעות הזרים בני"ע והיקף הגירעון בחשבון השוטף במאזן התשלומים. אלה עלולים, במקרה של הפתעה בהם, להפוך את מגמת המסחר שנקבעה בשבוע האחרון. שחקני המט"ח יעקבו בדריכות גם אחר המגמות בשווקי המניות ובשווקי הסחורות בעולם כמו גם התפתחויות גיאו-פוליטיות בעיראק איראן ו/או באזורנו.
המשך ירידות בשווקים ו/או עלייה בסיכונים הגיאו פוליטיים, יכולים לעודד רכישת דולרים כמקלט מפני אי ודאות. טווחי מסחר הצפויים לשבוע הקרוב בשווקי המטבעות בעולם: 1.24 עד 1.29 דולר לאירו, 111.00 עד 116.80 ין לדולר.
במסחר באג"ח הממשלתי בארה"ב: עליות שערים נרשמו על רקע חיפוש אפיקי מקלט מפני ירידות השערים בבורסה וחששות מהאטה כלכלית.
אירועי השבוע הקרוב בשווקי ההון בעולם:
1. בכירים בבנק הפדרלי מודאגים מהאינפלציה. השבוע ביטאו מספר גורמים בבנק המרכזי האמריקני, בראשם יו"ר הבנק ברננקי, את חששם מפני העלייה ברמת האינפלציה ובציפיות האינפלציוניות. בנוסף, השבוע התברר כי מחירי הייבוא זינקו בחודש מאי ב-1.6%, שיעור שהיה יותר מכפול מציפיות הכלכלנים (0.7%). התבטאויות אלה והעלייה החדה במחירי הייבוא עודדו משקיעים לחסל פוזיציות שורט בדולר האמריקני ובכך תרמו להתחזקותו.
2. הריבית הגלומה בחוזי הפד. החוזים על ריבית הפד משקפים הערכות כי בסבירות גבוהה מאוד, של למעלה מ-80%, כי נראה ייקור של 0.25% בריבית המוניטרית, ל-5.25%, כבר בישיבה הקרובה המתוכננת ל-29 ביוני.
3. הפתעה לטובה בהיקף גירעון הסחר. גירעון הסחר בחודש מאי היה נמוך מהציפיות והסתכם ב-63.4 מיליארד דולר. בנוסף, נתוני חודש מארס עברו עדכון קל כלפי מטה. דיווחים אלה היו פרו דולריים ותרמו השבוע גם הם להתחזקות הדולר מול המטבעות העיקריים.
4. אכזבה מגובה ייקור הריבית באירופה. השבוע העמיד ה-ECB, את הריבית במדינות גוש היורו על 2.75%, המהווה ייקור של 0.25%. ייקור הריבית היה צפוי אך אכזב חלק מן המשקיעים אשר ציפו לייקור חד יותר, בגובה 0.50%. אכזבה זו התבטאה במכירות בהיקפים גדולים של היורו שנרכש ערב ההחלטה, מה שהיווה גורם נוסף בהתחזקות הדולר האמריקני השבוע.
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"
אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?
בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית".
"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא זהירה שקולה ופתוחה".
אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.
"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".
בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.
"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה".
הביקושים גבוהים
פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.
- לא תמיד הריבית הנמוכה היא הריבית המשתלמת ביותר
- האם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"
אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?
בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית".
"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא זהירה שקולה ופתוחה".
אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.
"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".
בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.
"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה".
הביקושים גבוהים
פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.
- לא תמיד הריבית הנמוכה היא הריבית המשתלמת ביותר
- האם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.
