הפועלים: קטנו הסיכויים למגמה של פיחות בטווח הארוך

לאומי: מדיניותו האקטיבית של בנק ישראל ומגמות המסחר במט"ח בעולם צפויים לשמור על חוזקה יחסית של השקל. גיפט: יש מקום לשקול רכישות של דולרים עד לרמת 4.625. פורקסיה: בפורקסיה מעריכים כי לא צפוי פיחות חד בטווח הבינוני
דרור איטח |

בשבוע החולף התנהל מסחר מעורב במטבע האמריקני למול השקל הישראלי. ברקע, אי הוודאות בשוק המקומי באשר לעתיד הפוליטי בישראל. בסיכום השבוע נחתם הדולר כמעט ללא שינוי כשירד מזערית בכ-0.02%.

ביחידת המחקר של בנק הפועלים מעריכים, כי בטווח הקצר השקל ייסחר במגמה מעורבת, אך בטווח שערים צר יחסית. להערכתם ייתכנו ימי מסחר תנודתיים, על רקע העלייה ברמת אי הוודאות הפוליטית בישראל. בנוסף, הבחירות הקרבות ברשות הפלשתינאית מעוררות עניין, בשל ההשפעה שעלולה להיות להן על המצב הביטחוני בישראל.

בבנק סבורים, כי לא צפוי פיחות מתמשך על רקע הערכות, כי פיחות חד שיסכן את יעד האינפלציה יאלץ את בנק ישראל להעלות את הריבית השקלית.

באשר לטווח הארוך, מעריכים בבנק כי קטנו הסיכויים למגמה של פיחות. להערכתם, השקל צפוי לקבל תמיכה משילוב של מספר גורמים:

המשך זרימת הון לישראל על ידי משקיעים זרים על רקע המדדים הכלכליים החזקים בישראל, שמצליחה לקזז ויותר את העלייה המתמשכת שנרשמה בהשקעות של ישראלים בחו"ל, ותחזיות של בתי השקעות ובנקים גדולים ברחבי העולם, כי בשנת 2006 צפויה מגמה של היחלשות בשער הדולר מול האירו בשוק הבינלאומי, שצפויה ללחוץ כלפי מטה גם את שער הדולר מול השקל.

בענף שוק ההון של בנק לאומי מעריכים, כי על רקע הצפי האופטימי לכלכלה הישראלית בשנת 2006, זרם השקעות זה צפוי להימשך אם כי סביר שיחלש על רקע מיצוי תהליך ההפרטות של אחזקות ממשלתיות וירידה באטרקטיביות ההשקעה במשקים מתעוררים (בהם נכללת ישראל) על רקע עליית המחירים החדות שאפיינו אותם בשנים האחרונות.

במקביל, על רקע הרפורמה במס והגלובליזציה של השקעות בשנת 2005 חל גידול ניכר גם בהשקעות משקיעים ישראלים פרטיים ומוסדיים בחו"ל, ומשקיעים מוסדיים (ללא קרנות נאמנות) השקיעו כ-2.5 מיליארד דולר בנכסים בחו"ל לעומת פחות ממיליארד דולר בשנת 2005.

להערכתם, בעוד שבטווח הקצר יתכן מסחר תנודתי על רקע האירועים האחרונים, בטווח הארוך יותר המשך זרם ההשקעות הזרות לישראל, מדיניותו האקטיבית של בנק ישראל ומגמות המסחר במט"ח בעולם צפויים לשמור על חוזקה יחסית של השקל.

לדברי כלכלני גיפט, הדעות חלוקות לגבי המשמעות להחלטת הריבית של בנק ישראל בסוף החודש, כאשר הירידה של הציפיות האינפלציוניות משאירות מקום להשאיר את הריבית השקלית ללא שינוי, אולם מצד שני העלאת הריבית הצפויה של 0.25% בארה"ב תשאיר את השקל ללא פער ריבית חיובי לקראת תקופה של אי - וודאות פוליטית מוגברת על רקע הבחירות בישראל וברשות הפלשתינית.

בגיפט מעריכים כי, תנודותיו של הדולר מול המטבעות המובילים בעולם ימשיכו להשפיע על שערו של הדולר בשוק המקומי, אך האירועים המקומיים עשויים להיות הגורם הדומיננטי יותר בחודשים הקרובים. לדברי כלכלני גיפט, יש מקום לשקול רכישות של דולרים בשערים פחות מ-4.6250 לאור פער הריבית האפסי בין הדולר לשקל ולאור הסיכונים להפתעות שליליות בתחומי הפוליטיקה והבטחון.

מחדר המסחר של פורקסיה נמסר, כי שוק המט"ח המשיך להפגין יציבות גם בסופ"ש (4.62). בפורקסיה ממשיכים להעריך כי בהעדר אירועים דרמטיים במישור המקומי, אנו צפויים

להמשך יציבות זו, וכי השוק המקומי צפוי לחזור לקורלציה לשוק הבינלאומי שאפיינה אותו בעבר. המשך היחלשות האמריקאי בעולם תקרין גם על השוק המקומי, "ותקזז"

את הלחץ על המטבע המקומי מצד אירועים בלתי צפויים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
פיטורים
צילום: copilot

גל הפיטורין מתגבר והולך ומגיע עד עובדי המדינה

אנחנו עדים לפיטורין במגזר הטק כבר מספר חודשים, ובכל זאת ההודעה של פייבר על חזרה לפורמט של סטארט-אפ ועל פיטורין של 250 עובדים היא דרמטית, ואליה מצטרפת הודעה של זיפריקרוטר, שסוגרת את מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל; בנוסף, גם המגזר הציבורי מתחיל להתערער, כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, אותת על פיטורין צפויים של כ-20,000 עובדי מדינה (שליש מעובדי המטה)

רן קידר |
נושאים בכתבה פיטורים AI

לאחרונה, כמעט ולא היה יום שבו לא היתה כותרת אחת לפחות על פיטורין בחברה גדולה. רשימת השמות אינסופית וכוללת את אינטל (שנמצאת גם ככה במהלכי ייעול דרמטיים), מיקרוסופט, אמזון, גוגל, סיילספורס, והנה אתמול פייבר, חברה ציבורית שנסחרת בוול סטריט, הודיעה על מהלך דרמטי שבו היא מפטרת שליש מכח האדם, כ-250 עובדים, וחוזרת לפורמט של סטארטפ. לרוב, השוק אוהב לשמוע על הודעות פיטורין, שממוסגרות בשיח על ייעול ועל שינוי יעדים. אבל כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, מדבר על כשליש מעובדי המטה של המדינה ש-"יוחלפו" על ידי הבינה המלאכותית, התופעה חורגת מגבולות המגזר הפרטי ובבירור היא קיימת בשוק העבודה כולו, והמגמה ברורה: פחות עובדים, יותר AI. 

אל החדשות על פייבר ועל העתיד התעסוקתי שלה בישראל הצטרפה הבוקר חברה נוספת, כש-ZipRecruiter הודיעה על סגירת מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל, בדרך לפיטורי כל עובדי הסניף המקומי, כ-65 במספר, ימים ספורים לפני החגים. 

מנכ"ל פייבר, מיכה קאופמן, הגדיר את המהלך כ-"איתחול כואב" והדגיש כי הפיטורים נוגעים לכל המחלקות, וכי ההחלטה היא אחת הקשות שקיבל עד כה. הסיבה המרכזית הוגדרה כך: טכנולוגיות AI כבר מסוגלות לבצע חלק גדול מהשירותים שבעבר שווקו בפלטפורמת הפרילנסרים של פייבר, ופוגעות ישירות במודל העסקי שלה קאופמן לא לבד, כמובן, ולצד ההצהרה שלו, ניתן לראות גם הצהרות עם טון אחר, כפי ששמענו לאחרונה ממנכ"ל סיילספורס, מארק בניוף, שהתגאה בפני משקיעים בכך שהחליף 4,000 עובדים בסוכני AI, וכך התייעל וצמצם את מחלקת התמיכה שלו מ-9,000 ל-5,000 בלבד. 

כמובן, שהגורם המרכזי הוא יכולותיה של הבינה המלאכותית וכמובן שהמגמה אינה ייחודית לישראל. בארה"ב פוטרו מאז תחילת השנה מעל 800 אלף עובדים, כשענפי הטכנולוגיה, הקמעונאות והייצור הם הנפגעים העיקריים. ענקיות כמו מיקרוסופט, אמזון, מטא ו־סיילספורס קיצצו אלפי משרות תוך כדי השקעה מסיבית במערכות AI. גם מגזרי שירות הלקוחות והפיננסים נפגעים, כאשר בנקים וחברות ביטוח מחליפים עובדים במערכות אוטומטיות. מגמות דומות ניכרות גם באוסטרליה ובאירופה, שם ממשלות מטמיעות מערכות AI לטיפול בפניות אזרחים ובניהול מערכות חירום.

הבשורה הדרמטית מגיעה לא רק מהמגזר העסקי אלא גם מהמגזר הציבורי. בארה"ב, הקמת ה-DOGE (המחלקה ליעילות ממשלתית) הובילה לירידה דרמטית במספר עובדי המדינה, בעיקר בתחומי מטה ושירות. בחודש מרץ 2025 לבדו הוכרזו פיטורים בהיקף של כ־275 אלף עובדים פדרליים. במנהל השירותים הממשלתיים (GSA) הוחל בצ’טבוט בשם GSAi שמבצע משימות עבור כ־1,500 עובדים, צעד שהוביל לצמצומים חדים במשרות מנהלתיות. במשרד לענייני ותיקים נרשמה תוכנית רחבה לקיצוץ כ-83 אלף משרות, שבסופו של דבר הוקטנה ל-30 אלף לאחר שילוב פרישות טבעיות והתפטרויות. וכך, הסקטור הציבורי האמריקאי גם הוא חלק מהמגמה של פיטורין והתייעלות. 

משה בן זקן, מנכ"ל משרד התחבורה צילום: שלומי יוסףמשה בן זקן, מנכ"ל משרד התחבורה צילום: שלומי יוסף
ועידת התשתיות

מנכ״ל משרד התחבורה על איך משיגים תקציבים מהאוצר, רכבים אוטונומיים ואובר

משה בן זקן מדבר על השיח מול האוצר, על התחב״צ, על רכבת מהירה לחיפה ועל זה שחייבים להשקיע בתשתיות אפילו אם הרובוטקסי בדרך לפה כי ״גם טסלות יכולות להיתקע בפקקים״; הוא משוכנע שישראל בדרך למהפכה תחבורתית אבל מזהיר שלא יקרה כלום בלי תקציבים, ביצוע והרבה מרפקים

מנדי הניג |

משרד התחבורה טוען שהוא סוף סוף "שם גז". בועידת התשתיות של ביזפורטל, מנכ"ל המשרד משה בן זקן נשמע אופטימי, אבל לא מתכחש למציאות הקשה שפוגשת את כולנו כל בוקר על הכביש. לדבריו, תקציבי עתק כבר ממומשים בשטח, פרויקטים של רכבות מהירות מתקדמים, וגם על מהפכת התחבורה האוטונומית הוא אומר "אנחנו שם".

בראיון על הבמה, בן זקן מדבר בגובה העיניים, הוא לא חושש להשתמש בביטויים כמו "צריך להיות ערס מול האוצר" כדי להזרים תקציבים, מצהיר על התנגדות לאגרת גודש "לפני שתהיה אלטרנטיבה אמיתית", ומסמן מטרות: הקלה בעומסים, מאבק בתאונות, קישוריות לפריפריה וקידום תחבורה ציבורית גם בתקצוב וגם בשירות.

אבל לא רק רכבות כבדות על הפרק גם רכבים ללא נהג. בן זקן מגלה שמשרד התחבורה כבר בשיח מתקדם עם טסלה, כדי לאפשר לישראלים להפעיל את הרכב האוטונומי שלהם כשאטל פרטי. "מי שיש לו טסלה יוכל להגדיר בתוכנה שהרכב יצא לעבוד כשאתה לא נוהג בו", הוא אומר. ומה עם Uber? גם בדרך פה. בן-זקן אומר שהם חידשו את הקשרים מול החברה והם מנסים למצוא את הנוסחה שתאפשר את ההפעלה בישראל בלי לפגוע בנהגי המוניות.


לצפיה בועידה - 



ועידת התשתיות של ביזפורטל שיחה עם משה בן זקן, מנכ"ל משרד התחבורה

איך הגעת לכאן היום? המשתתפים בפאנלים האחרים נסעו אפילו יותר משלוש שעות כדי להגיע בזמן לועידה

האמת שהגעתי מפגישה כאן בסמוך, הייתי כבר במרכז.

לא נתקעת בפקקים?