זינוק של 200% ל-102 מיליארד ד' בעודפי המסחר הסיני
הממשל הסיני דיווח מוקדם יותר היום כי עודפי המסחר של המדינה שלשו את עצמם ביחס לשנה האחרונה לרמות שיא של 101.9 מיליארד דולר בשנת 2005 אל מול 32 מיליארד דולר בשנת 2004. היצוא הסיני זינק ב-28.4% ביחס לשנה האחרונה לרמות של 762 מיליארד דולר בעוד הייבוא צמח בשיעור נמוך יותר של 17.6% לרמה של 660 מיליארד דולר.
עם מחזורי מסחר עולמיים העומדים על 1.42 טריליון דולר, הפכה סין למדינה השלישית בגודלה בעולם במחזורי המסחר. השנה עקפה סין את יפן בהיקף המסחר הכללי של מרכולתיה אך נותרה מאחורי גרמניה וארה"ב.
הנתונים שפורסמו תאמו את ציפיות האנליסטים אך צפויים להגביר את הלחץ העולמי, המופעל בשנים האחרונות, על הממשל הסיני להרפות קצת את מדיניות שער החליפין הנוקשה שלה. לטענת ממשלות המערב מדיניות שער החליפין של הממשל מותירה את היואן בשער נמוך מערכו הראוי ובכך מותיר את הסחורות המיוצרות בסין במחירי ייצור נמוכים.
בביקורו האחרון בסין אמר הסנטור האמריקני מקס באקוס (Max Baucus) כי הממשל האמריקני הזהיר את הממשל הסיני מספר פעמים בנוגע להמשך חוסר האיזון במסחר בין שתי המדינות העלול להוביל לתגובה לא רצוייה מצד הממשל האמריקני. עודפי המסחר של סין במסחר עם ארה"ב צפוים לעמוד השנה על 200 מיליארד דולר.
שותפו הגדול ביותר של סין במסחר הינו האיחוד האירופאי. השנה זינק המסחר בין השניים ב22.6% לרמה של 217.3 מיליארד דולר. המסחר עם ארה"ב היה השני בגודלו וזינק ב-25% לרמות של 211.6 מיליארד דולר. המסחר עם יפן עלה ב-9.9% בלבד לרמות של 184.5 מיליארד דולר.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
