IVC: ירידה של 8% בגיוס ההון של חברות היי טק ישראלי

בשנת 2005 גיסו 378 חברות הי-טק ישראליות כ-1.34 מיליארד דולר ממשקיעי הון סיכון זרים וישראליים, מדובר בירידה ביחס לשנה שקדמה לה. לירידה אחראי הרבעון הרביעי שהיה חלש
דרור איטח |

ממצאי המחקר שערכה חברת - IVC Research Center, באשר להשקעות ההון סיכון וענף ההי-טק בישראל, עולה כי בשנת 2005 גיסו 378 חברות הי-טק ישראליות כ-1.34 מיליארד דולר ממשקיעי הון סיכון זרים וישראליים. סכום זה משקף ירידה של כ-8% לעומת שנת 2004 בה גויס סכום של 1.46 מיליארד דולר, ועליה של 32% בהשוואה להיקף הגיוסים בשנת 2003.

לדברי מנהלת המחקר ב-IVC, אפרת זכאי, הירידה בהיקף הגיוסים ב-2005 נובעת מרבעון רביעי חלש. מוסיפה, הרבעון הרביעי היה הנמוך ביותר בשנתיים האחרונות, היקף הגיוסים בו הגיע ל-264 מיליון דולר בלבד. להערכתה, מדובר בירידה זמנית וצופה תיקון ברבעונים הקרובים.

במהלך הרבעון הרביעי של שנת 2005 גייסו 88 חברות הי-טק ישראליות סכום של 264 מיליון דולר ממשקיעי הון סיכון ישראלים וזרים. סכום זה משקף ירידה של כ-21% לעומת הרבעון הקודם בו גויס סכום של 336 מיליון דולר על ידי 90 חברות וירידה של 28% לעומת הרבעון המקביל אשתקד, בו גויס סכום של 366 מיליון דולר על ידי 113 חברות.

חמישים ושמונה חברות גייסו ברבעון הרביעי סכום העולה על מיליון דולר, שש מהן גייסו בין חמישה לעשרה מיליון דולר, ושמונה חברות גייסו סכום העולה על עשרה מיליון דולר.

סכום הגיוס הממוצע לחברה עמד ברבעון הרביעי על 3 מיליון דולר בהשוואה ל-3.7 מיליון דולר ברבעון השלישי, ו-3.2 מיליון דולר ברבעון הרביעי של 2004.

פעילות קרנות הון סיכון ישראליות

בשנת 2005 הסתכמו השקעותיהן של הקרנות הישראליות בחברות ההי-טק הישראליות ב-655 מיליון דולר. נתון זה מצביע על יציבות בהיקף ההשקעות של הקרנות בהשוואה לשנת 2004 בה השקיעו הקרנות הישראליות סכום של 665 מיליון דולר.

חלקן היחסי של הקרנות הישראליות מהיקף הגיוסים הכולל של החברות הישראליות עמד השנה על 49% ? גבוה בהשוואה לממוצע של-42% בשש השנים האחרונות.

חלקן של השקעות ה-First בידי הקרנות הישראליות עמד בשנת 2005 על 43%, נמוך במעט בהשוואה ל-46% בשנת 2004, וזהה לחלקן בשנת 2003. ממוצע השקעות ה-First וה-Follow-on של הקרנות היה 2.42 מיליון דולר ו-780 אלף דולר בהתאמה, לעומת גיוס ממוצע של 2.16 מיליון דולר ו-1.07 מיליון דולר ב-2004 (בהתאמה).

במהלך הרבעון הרביעי השקיעו הקרנות הישראליות 131 מיליון דולר בחברות הי-טק ישראליות. חלקן היחסי של הקרנות הישראליות מהיקף הגיוס הכולל של החברות, עמד על 50%. סכום זה משקף ירידה של כ-30% ביחס להיקף השקעותיהן ברבעון השלישי של השנה וירידה של כ-17% מהרבעון המקביל אשתקד.

נתח השקעות ה-First של הקרנות ברבעון הרביעי היה 40% מסך ההשקעות, בהשוואה ל-41% ברבעון השלישי של השנה ו-46% ברבעון הרביעי של 2004. לדברי גיא הולצמן מנכ"ל ,IVC "בשנת 2006 צפוי שינוי בהרכב השקעות הון הסיכון בישראל, כאשר פעילות המשקיעים הזרים צפויה לעלות, בעוד מספר השחקנים המקומיים יצטמצם".

פעילות קרנות ישראליות בחברות זרות

פעילותן של הקרנות הישראליות מחוץ לישראל ממשיכה. בשנת 2005 השקיעו הקרנות הישראליות 95 מיליון דולר בחברות הי-טק זרות, בנוסף להשקעותיהן בחברות ישראליות. זאת, בהשוואה ל-107 מיליון דולר בשנת 2004 ו-101 מיליון דולר בשנת 2003.

ניתן להבחין בארבע השנים האחרונות במגמת יציבות בהתפלגות גיוסי ההון בין הסקטורים השונים. ממוצע נתח גיוסי חברות התקשורת ? 33%, חברות מדעי החיים ? 20%, חברות התוכנה ? 19%, חברות מוליכים למחצה ? 11%, חברות אינטרנט כ-4% ו- 13% נוספים לחברות מתחומים אחרים.

בשנת 2005 היה משקל גיוסי ההון של חברות התקשורת הגבוה ביותר מבין תחומי ההשקעה השונים בדומה לשש השנים האחרונות. מאה ושתים עשרה חברות תקשורת גייסו 469 מיליון דולר, 35% מסך ההון שגויס. סכום זה גבוה ב-9% מ-430 מיליון דולר (29% אחוזים) שגויסו על ידי חברות התקשורת במהלך 2004 וגבוה ב-41% מ-332 מיליון דולר שגויסו בשנת 2003. ברבעון הרביעי גייסו 26 חברות תקשורת 101 מיליון דולר שהם 38% מסך ההון שגויס. ארבע מהחברות גייסו סכום העולה על 10 מיליון דולר.

חברות מדעי החיים הגיעו למקום השני בהיקף הגיוסים השנה. 88 חברות גייסו סכום של 284 מיליון דולר, 21% מסך ההון שגויס, זאת בהשוואה ל-22% בשנת 2004 ו-18% בשנת 2003. ברבעון הרביעי של השנה גייסו 27 חברות מדעי החיים 50 מיליון דולר, 19% מסך ההון שגויס. חברות מכשור רפואי גייסו 65% מכלל גיוסי חברות מדעי החיים השנה ו-73% מגיוסי מדעי החיים ברבעון הרביעי.

גיוסי החברות לפי שלבים

בשנת 2004 גייסו 54 חברות Seed 110 מיליון דולר, 8% מסך ההון שגויס, זאת בדומה להיקף הגיוס בשנת 2004. ברבעון הרביעי של השנה גייסו 12 חברות Seed 22 מיליון דולר ? 9% מהיקף ההון המגויס ברבעון, בהשוואה ל-34 מיליון דולר (10%) ברבעון השלישי ו-42 מיליון דולר (12%) ברבעון הרביעי של 2004.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
פיטורים
צילום: copilot

גל הפיטורין מתגבר והולך ומגיע עד עובדי המדינה

אנחנו עדים לפיטורין במגזר הטק כבר מספר חודשים, ובכל זאת ההודעה של פייבר על חזרה לפורמט של סטארט-אפ ועל פיטורין של 250 עובדים היא דרמטית, ואליה מצטרפת הודעה של זיפריקרוטר, שסוגרת את מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל; בנוסף, גם המגזר הציבורי מתחיל להתערער, כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, אותת על פיטורין צפויים של כ-20,000 עובדי מדינה (שליש מעובדי המטה)

רן קידר |
נושאים בכתבה פיטורים AI

לאחרונה, כמעט ולא היה יום שבו לא היתה כותרת אחת לפחות על פיטורין בחברה גדולה. רשימת השמות אינסופית וכוללת את אינטל (שנמצאת גם ככה במהלכי ייעול דרמטיים), מיקרוסופט, אמזון, גוגל, סיילספורס, והנה אתמול פייבר, חברה ציבורית שנסחרת בוול סטריט, הודיעה על מהלך דרמטי שבו היא מפטרת שליש מכח האדם, כ-250 עובדים, וחוזרת לפורמט של סטארטפ. לרוב, השוק אוהב לשמוע על הודעות פיטורין, שממוסגרות בשיח על ייעול ועל שינוי יעדים. אבל כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, מדבר על כשליש מעובדי המטה של המדינה ש-"יוחלפו" על ידי הבינה המלאכותית, התופעה חורגת מגבולות המגזר הפרטי ובבירור היא קיימת בשוק העבודה כולו, והמגמה ברורה: פחות עובדים, יותר AI. 

אל החדשות על פייבר ועל העתיד התעסוקתי שלה בישראל הצטרפה הבוקר חברה נוספת, כש-ZipRecruiter הודיעה על סגירת מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל, בדרך לפיטורי כל עובדי הסניף המקומי, כ-65 במספר, ימים ספורים לפני החגים. 

מנכ"ל פייבר, מיכה קאופמן, הגדיר את המהלך כ-"איתחול כואב" והדגיש כי הפיטורים נוגעים לכל המחלקות, וכי ההחלטה היא אחת הקשות שקיבל עד כה. הסיבה המרכזית הוגדרה כך: טכנולוגיות AI כבר מסוגלות לבצע חלק גדול מהשירותים שבעבר שווקו בפלטפורמת הפרילנסרים של פייבר, ופוגעות ישירות במודל העסקי שלה קאופמן לא לבד, כמובן, ולצד ההצהרה שלו, ניתן לראות גם הצהרות עם טון אחר, כפי ששמענו לאחרונה ממנכ"ל סיילספורס, מארק בניוף, שהתגאה בפני משקיעים בכך שהחליף 4,000 עובדים בסוכני AI, וכך התייעל וצמצם את מחלקת התמיכה שלו מ-9,000 ל-5,000 בלבד. 

כמובן, שהגורם המרכזי הוא יכולותיה של הבינה המלאכותית וכמובן שהמגמה אינה ייחודית לישראל. בארה"ב פוטרו מאז תחילת השנה מעל 800 אלף עובדים, כשענפי הטכנולוגיה, הקמעונאות והייצור הם הנפגעים העיקריים. ענקיות כמו מיקרוסופט, אמזון, מטא ו־סיילספורס קיצצו אלפי משרות תוך כדי השקעה מסיבית במערכות AI. גם מגזרי שירות הלקוחות והפיננסים נפגעים, כאשר בנקים וחברות ביטוח מחליפים עובדים במערכות אוטומטיות. מגמות דומות ניכרות גם באוסטרליה ובאירופה, שם ממשלות מטמיעות מערכות AI לטיפול בפניות אזרחים ובניהול מערכות חירום.

הבשורה הדרמטית מגיעה לא רק מהמגזר העסקי אלא גם מהמגזר הציבורי. בארה"ב, הקמת ה-DOGE (המחלקה ליעילות ממשלתית) הובילה לירידה דרמטית במספר עובדי המדינה, בעיקר בתחומי מטה ושירות. בחודש מרץ 2025 לבדו הוכרזו פיטורים בהיקף של כ־275 אלף עובדים פדרליים. במנהל השירותים הממשלתיים (GSA) הוחל בצ’טבוט בשם GSAi שמבצע משימות עבור כ־1,500 עובדים, צעד שהוביל לצמצומים חדים במשרות מנהלתיות. במשרד לענייני ותיקים נרשמה תוכנית רחבה לקיצוץ כ-83 אלף משרות, שבסופו של דבר הוקטנה ל-30 אלף לאחר שילוב פרישות טבעיות והתפטרויות. וכך, הסקטור הציבורי האמריקאי גם הוא חלק מהמגמה של פיטורין והתייעלות. 

משה בן זקן, מנכ"ל משרד התחבורה צילום: שלומי יוסףמשה בן זקן, מנכ"ל משרד התחבורה צילום: שלומי יוסף
ועידת התשתיות

מנכ״ל משרד התחבורה על איך משיגים תקציבים מהאוצר, רכבים אוטונומיים ואובר

משה בן זקן מדבר על השיח מול האוצר, על התחב״צ, על רכבת מהירה לחיפה ועל זה שחייבים להשקיע בתשתיות אפילו אם הרובוטקסי בדרך לפה כי ״גם טסלות יכולות להיתקע בפקקים״; הוא משוכנע שישראל בדרך למהפכה תחבורתית אבל מזהיר שלא יקרה כלום בלי תקציבים, ביצוע והרבה מרפקים

מנדי הניג |

משרד התחבורה טוען שהוא סוף סוף "שם גז". בועידת התשתיות של ביזפורטל, מנכ"ל המשרד משה בן זקן נשמע אופטימי, אבל לא מתכחש למציאות הקשה שפוגשת את כולנו כל בוקר על הכביש. לדבריו, תקציבי עתק כבר ממומשים בשטח, פרויקטים של רכבות מהירות מתקדמים, וגם על מהפכת התחבורה האוטונומית הוא אומר "אנחנו שם".

בראיון על הבמה, בן זקן מדבר בגובה העיניים, הוא לא חושש להשתמש בביטויים כמו "צריך להיות ערס מול האוצר" כדי להזרים תקציבים, מצהיר על התנגדות לאגרת גודש "לפני שתהיה אלטרנטיבה אמיתית", ומסמן מטרות: הקלה בעומסים, מאבק בתאונות, קישוריות לפריפריה וקידום תחבורה ציבורית גם בתקצוב וגם בשירות.

אבל לא רק רכבות כבדות על הפרק גם רכבים ללא נהג. בן זקן מגלה שמשרד התחבורה כבר בשיח מתקדם עם טסלה, כדי לאפשר לישראלים להפעיל את הרכב האוטונומי שלהם כשאטל פרטי. "מי שיש לו טסלה יוכל להגדיר בתוכנה שהרכב יצא לעבוד כשאתה לא נוהג בו", הוא אומר. ומה עם Uber? גם בדרך פה. בן-זקן אומר שהם חידשו את הקשרים מול החברה והם מנסים למצוא את הנוסחה שתאפשר את ההפעלה בישראל בלי לפגוע בנהגי המוניות.


לצפיה בועידה - 



ועידת התשתיות של ביזפורטל שיחה עם משה בן זקן, מנכ"ל משרד התחבורה

איך הגעת לכאן היום? המשתתפים בפאנלים האחרים נסעו אפילו יותר משלוש שעות כדי להגיע בזמן לועידה

האמת שהגעתי מפגישה כאן בסמוך, הייתי כבר במרכז.

לא נתקעת בפקקים?