על אובדן קרן הלוואה חל סעיף 33(א) לפקודה
עמ"ה 1016/00 פכר אהרון נ. פקיד שומה רחובות
עניינה של החלטה זו בטענת המשיב כי אין המערער זכאי לקיזוז חובות אבודים, לכאורה, שנוצרו בעיסוקו כמלווה בריבית, וזאת משום שלא ניהל בעיסקו ספרי חשבונות. במונח "חובות אבודים", הכוונה לסכומים שהלווה המערער ואשר הוא טוען כי אין כל סיכוי לגבותם חזרה, קרן וריבית.
המערער הורשע בבית משפט השלום ביום 24.2.2003, בביצוען של עבירות לפי הוראת סעיף 220 לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], התשכ"א-1961 (להלן - הפקודה). בית משפט השלום קבע כי המערער הלווה כספים לפחות ל-25 לווים והשכיר דירות בהיקפים גדולים, המגיעים כדי עסק ומשלח יד וכי לא דווחו סכומי הכנסה גבוהים למשיב. נקבע כי לא דווחו אף הפסדים שמקורם בתביעות כספיות לגביית חובות שלא צלחו.
לטענת המערער, נמסר לו על ידי המשיב, כי בשל סעיף 33(ג) לפקודה, כיוון שלא ניהל ספרים, אין להתיר לו את אובדן קרנות ההלוואה וזאת אף במידה ויוכחו.
המערער מבקש להתיר לו לתקן את נימוקי ערעורו, על ידי הוספת הטענה כי נגרמו לו הפסדים מחובות אבודים, דהיינו, שקרנות הלוואה שנתן, לא הוחזרו לו.
בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו פסק
טענותיו של המערער, טענות חדשות הן, שלא הועלו עד עובר למועד ההוכחות. לא זאת בלבד, אלא שטענות עובדתיות חדשות הן. אין ספק כי עובדות אלו, בדבר אובדן קרן הלוואות שניתנו על ידי המערער, היו ידועות לו. זאת ועוד, עד למועד הגשת כתבי הטיעון לגבי סוגיית סעיף 33(ג) לפקודה, לא הוגשו למשיב כל ראיות התומכות בנטען על ידי המערער.
שלב הדיון בערעור מס הכנסה אינו שלב בראשיתי, אלא מהווה הוא המשך לדיונים שהתקיימו קודם לכן אצל פקיד השומה. בהיעדר נסיבות חריגות, נישום אינו רשאי להעלות, וזאת לראשונה, טענה עובדתית שלא נטענה מזה כבר ולו בשלב ההשגה.
המערער לא העמיד סיבה ראויה, או כלל, לאי העלאת הטענות האמורות בדיונים קדם לערעור זה מול המשיב. די בכך כדי לדחות את הבקשות.
גם בבחינה של טענות המערער לגופן, עולה כי דינן להדחות. סעיף 33 לפקודה נוקט בעמדה כי הנישום החייב בניהול חשבונות ואינו עושה כן, או עושה כן באופן שלא עולה בקנה אחד עם הדין, אינו יכול להיתפס בזכויותיו מבלי שעמד בחובותיו.
חוב אבוד הוא חוב שנרשם כהכנסה והפך חוב רע וזאת על פי השיטה המצטברת. לו היה מנהל המערער ספריו בשיטה המצטברת, הרי שהריבית שאבדה לדבריו בשל אי יכולתו לגבותה למשל, היא בבחינת "חוב אבוד", במובחן מריבית שאבדה בשיטת המזומן, אשר לא נרשמת כהכנסה עד שלא נתקבלה.
אולם בענייננו, אין עסקינן בהכנסה האבודה כי אם בקרן ההלוואה. אובדנה של הקרן, קרי, מעברה מ"נכס" ל"חוב" במובן החשבונאי, אינו שונה בשיטה המצטברת אל מול שיטת המזומנים. בשניהם המדובר ב"הוצאה".
על אובדן הקרן חל סעיף 33(א) לפקודה ולא סעיף 33(ג) לפקודה. אין להתערב בשיקול דעתו של פקיד השומה שלא להתיר הוצאה זו. לא בשל כך שאין הוא רשאי להתיר ההוצאה, אלא שסירובו להתיר ההוצאה, בלא צל ראיה המגבה טענה זו, על רקע התנהלות המערער, סירוב מוצדק הוא. מה גם שהמערער לא העלה את טענת אובדן הקרן במועד כדין, מבלי ליתן סיבה מספקת.
כאשר אין ניהול ספרים כלל, אין דרך להתחקות לא אחר ההכנסות ולא אחר ההוצאות. כאשר בוחר נישום שלא לנהל פנקסים ולא לדווח אודות הכנסותיו, מביא הוא בחשבון מכלול סיכונים וביניהם שלא יותרו הוצאות, בפרט ככל שאלו לא מוכחות כדבעי. אין בכך כדי שלא לנסות ולהתחקות אחר ההכנסה החייבת לאשורה, אלא ששעה שנישום בא בגדר סעיף 33(א) לפקודה, מוטלת עליו חובה יתרה להוכיח את הוצאותיו.
במקרה זה, לא רק שהמערער לא עמד בחובה זו, אלא שנמצא ממצא ברור בקשר עם כך על ידי בית המשפט שדן בתיקו הפלילי. משכך, אין מקום להעלאת הטענות העובדתיות הללו עתה ובהכרח אין מקום לתקן את נימוקי הערעור בקשר עם כך.
הבקשה נדחתה. המערער ישא בהוצאות המשיב בסך 1,000 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך 7,500 ₪.
ניתן ביום: 1.12.2005 בפני: כב' השופט א. מגן.
ב"כ המערער: עו"ד גיורא עמיר; ב"כ המשיב: עו"ד רותי דה שליט מפרקליטות מחוז ת"א (אזרחי).
משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.
במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן.
בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי.
נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- יפן מתכננת תקציב ביטחון שיא של 60 מיליארד דולר: רחפנים ורובוטים במקום חיילים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם
הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.
הונאה פונזי (דאליאי)הבטיח תשואה גבוהה והפסיד למשקיעים 5 מיליון שקל
תזכורת כואבת: כשמבטיחים לכם תשואה גבוהה - תברחו, מדובר בשרלטנים או טיפשים; משה לב הפסיד כספים לחברים, משפחה ומשקיעים בעזרת הונאת פונזי - הוא נשלח לכלא
הונאת פונזי כל פעם מחדש הציבור מתפתה. הוא רואה את השכן מרוויח תשואה חלומית דרך מנהל השקעות מומלץ, הוא שומע על חבר שקנה קרקע שהושבחה פי 5. הוא לא מבין שאלו הדוגמאות הטובות ולצידם יש פי כמה יותר דוגמאות של הפסדים כבדים. יש כללים מאוד ברורים בעולם ההשקעות וזה תקף למניות, נדל"ן, השקעות בחו"ל ועוד. כגודל הסיכון כך גודל הסיכוי לרווח. לא ייתכן שיבטיחו לכם תשואה גבוהה בלי סיכון. אם אתם מוכנים לסיכון אז סבבה - קחו אותו. אבל אם אתם חושבים שהתשואה הגבוהה היא בלי סיכון זה לא נכון - לא אומרים לכם את האמת. הסיכונים, וזו הבעיה - צצים בדרך ומתגלים ונחשפים במקרים רבים כחזקים יותר מהסיכויים לרווח. הכלל הראשון בהשקעות הוא אל תתפתו כשמבטיחים לכם רווח קל ותשואה גבוהה. אין דבר כזה. מדובר בשרלטנים או טיפשים שלא באמת מבינים בהשקעות. הכלל השני שמתחבר לכלל הראשון - סיכוי הולך יחד עם סיכון. והנה המקרה מהיום.
משה לב, מי שהיה בעל חברת השקעות ורימה משקיעים, בהם בני משפחתו ומכריו, במיליוני שקלים, נידון לשלוש שנות מאסר בפועל. בית משפט השלום בפתח תקווה גזר את עונשו בשבוע שעבר. כתב האישום הוגש נגדו כבר ב-2019, אך מתייחס לאירועים שהתרחשו בין 2009 ל-2014. לב הודה במסגרת הסדר טיעון כי הציג מצגי שווא והשקיע 5.1 מיליון שקל שקיבל מלקוחותיו, תוך הנפקת דו"חות מזויפים שהציגו רווחים שלא היו ולא נבראו. הוא הפסיד את כל הכסף, אך המשקיעים המשיכו להעביר לו כספים בהתבסס על דיווחיו המזויפים. קוראים לזהה פירמידה - הוא יצר מצג שווא של רווחים כאשר התבסס עליהם בלקיחת כספים נוספים. כאשר אנשים משכו כסף, הוא השתמש בכספי משקיעים חדשים כדי לשלם להם.
בשלב גזר הדין נשמעו עדויות של נפגעים, שתיארו כיצד איבדו את כל חסכונותיהם. התובע, עו"ד דניאל איקן מפרקליטות מחוז מרכז, דרש בין ארבע לשבע שנות מאסר, אך השופט עודד מורנו הסתפק בשלוש שנות מאסר בפועל, מאסר על תנאי ופיצויים לכל אחד מ-13 המתלוננים, בסכום של 100 אלף שקל (למעט שניים שיקבלו 40 אלף ו-10,000 שקל) עונשו של לב יתחיל באמצע מאי, אך הפרשה התחילה כאמור לפני 16 שנים. האם זה נכון וצודק להחיל עונש כל כך מאוחר? האם זה נכון שמשה לב יהיה אדם חופשי במשך כל כך הרבה שנים עד למשפטו?
מערכת ההונאה: עשרות משקיעים נפלו בפח
לב הציג עצמו כמשקיע מנוסה והבטיח תשואות גבוהות, תוך שהוא מציג דו"חות מזויפים ומשכנע לקוחות להמשיך להשקיע. שיטת הפעולה שלו, המזוהה עם הונאות פונזי, נשענה על גיוס משקיעים חדשים ששילמו למשקיעים הוותיקים, עד שהמערכת קרסה. בין קורבנותיו היו אנשי מערכת הביטחון, מכרים מחברות השקעה בהן עבד בעבר, ואף בני משפחתו הקרובים ביותר. לב טען כי החזיר חלק מהכספים למשקיעים, אך הסכום שהוחזר – 820 אלף שקל בלבד – רחוק מלשקם את הנפגעים. חלקם איבדו את כל חסכונותיהם והגיעו למצוקה כלכלית קשה.
- עוד הונאה פיננסית? Pocket Option מציעה אופציות בינאריות למשקיעים ישראלים - הרשות מזהירה
- הקורבנות של מיידוף כבר קיבלו 94% מהכספים שאבדו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האם היו סימנים מקדימים?
במשך שנים לב הצליח לתחזק תדמית של איש פיננסים לגיטימי, אף שלמעשה פעל ללא רישיון לניהול השקעות. היו משקיעים שהחלו לחשוד, אך כל עוד קיבלו "רווחים", לא העלו את החשדות. רק כאשר בקשות למשיכות גדולות נענו בתירוצים שונים – "תקלות טכניות", "הגבלות בנקאיות" או "עיכובים רגולטוריים" – הם הבינו שמשהו אינו תקין.
שאלות ותשובות על פרשת משה לב והשלכותיה
מהי הונאת פונזי, וכיצד לב השתמש בה?
