על אובדן קרן הלוואה חל סעיף 33(א) לפקודה
עמ"ה 1016/00 פכר אהרון נ. פקיד שומה רחובות
עניינה של החלטה זו בטענת המשיב כי אין המערער זכאי לקיזוז חובות אבודים, לכאורה, שנוצרו בעיסוקו כמלווה בריבית, וזאת משום שלא ניהל בעיסקו ספרי חשבונות. במונח "חובות אבודים", הכוונה לסכומים שהלווה המערער ואשר הוא טוען כי אין כל סיכוי לגבותם חזרה, קרן וריבית.
המערער הורשע בבית משפט השלום ביום 24.2.2003, בביצוען של עבירות לפי הוראת סעיף 220 לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], התשכ"א-1961 (להלן - הפקודה). בית משפט השלום קבע כי המערער הלווה כספים לפחות ל-25 לווים והשכיר דירות בהיקפים גדולים, המגיעים כדי עסק ומשלח יד וכי לא דווחו סכומי הכנסה גבוהים למשיב. נקבע כי לא דווחו אף הפסדים שמקורם בתביעות כספיות לגביית חובות שלא צלחו.
לטענת המערער, נמסר לו על ידי המשיב, כי בשל סעיף 33(ג) לפקודה, כיוון שלא ניהל ספרים, אין להתיר לו את אובדן קרנות ההלוואה וזאת אף במידה ויוכחו.
המערער מבקש להתיר לו לתקן את נימוקי ערעורו, על ידי הוספת הטענה כי נגרמו לו הפסדים מחובות אבודים, דהיינו, שקרנות הלוואה שנתן, לא הוחזרו לו.
בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו פסק
טענותיו של המערער, טענות חדשות הן, שלא הועלו עד עובר למועד ההוכחות. לא זאת בלבד, אלא שטענות עובדתיות חדשות הן. אין ספק כי עובדות אלו, בדבר אובדן קרן הלוואות שניתנו על ידי המערער, היו ידועות לו. זאת ועוד, עד למועד הגשת כתבי הטיעון לגבי סוגיית סעיף 33(ג) לפקודה, לא הוגשו למשיב כל ראיות התומכות בנטען על ידי המערער.
שלב הדיון בערעור מס הכנסה אינו שלב בראשיתי, אלא מהווה הוא המשך לדיונים שהתקיימו קודם לכן אצל פקיד השומה. בהיעדר נסיבות חריגות, נישום אינו רשאי להעלות, וזאת לראשונה, טענה עובדתית שלא נטענה מזה כבר ולו בשלב ההשגה.
המערער לא העמיד סיבה ראויה, או כלל, לאי העלאת הטענות האמורות בדיונים קדם לערעור זה מול המשיב. די בכך כדי לדחות את הבקשות.
גם בבחינה של טענות המערער לגופן, עולה כי דינן להדחות. סעיף 33 לפקודה נוקט בעמדה כי הנישום החייב בניהול חשבונות ואינו עושה כן, או עושה כן באופן שלא עולה בקנה אחד עם הדין, אינו יכול להיתפס בזכויותיו מבלי שעמד בחובותיו.
חוב אבוד הוא חוב שנרשם כהכנסה והפך חוב רע וזאת על פי השיטה המצטברת. לו היה מנהל המערער ספריו בשיטה המצטברת, הרי שהריבית שאבדה לדבריו בשל אי יכולתו לגבותה למשל, היא בבחינת "חוב אבוד", במובחן מריבית שאבדה בשיטת המזומן, אשר לא נרשמת כהכנסה עד שלא נתקבלה.
אולם בענייננו, אין עסקינן בהכנסה האבודה כי אם בקרן ההלוואה. אובדנה של הקרן, קרי, מעברה מ"נכס" ל"חוב" במובן החשבונאי, אינו שונה בשיטה המצטברת אל מול שיטת המזומנים. בשניהם המדובר ב"הוצאה".
על אובדן הקרן חל סעיף 33(א) לפקודה ולא סעיף 33(ג) לפקודה. אין להתערב בשיקול דעתו של פקיד השומה שלא להתיר הוצאה זו. לא בשל כך שאין הוא רשאי להתיר ההוצאה, אלא שסירובו להתיר ההוצאה, בלא צל ראיה המגבה טענה זו, על רקע התנהלות המערער, סירוב מוצדק הוא. מה גם שהמערער לא העלה את טענת אובדן הקרן במועד כדין, מבלי ליתן סיבה מספקת.
כאשר אין ניהול ספרים כלל, אין דרך להתחקות לא אחר ההכנסות ולא אחר ההוצאות. כאשר בוחר נישום שלא לנהל פנקסים ולא לדווח אודות הכנסותיו, מביא הוא בחשבון מכלול סיכונים וביניהם שלא יותרו הוצאות, בפרט ככל שאלו לא מוכחות כדבעי. אין בכך כדי שלא לנסות ולהתחקות אחר ההכנסה החייבת לאשורה, אלא ששעה שנישום בא בגדר סעיף 33(א) לפקודה, מוטלת עליו חובה יתרה להוכיח את הוצאותיו.
במקרה זה, לא רק שהמערער לא עמד בחובה זו, אלא שנמצא ממצא ברור בקשר עם כך על ידי בית המשפט שדן בתיקו הפלילי. משכך, אין מקום להעלאת הטענות העובדתיות הללו עתה ובהכרח אין מקום לתקן את נימוקי הערעור בקשר עם כך.
הבקשה נדחתה. המערער ישא בהוצאות המשיב בסך 1,000 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך 7,500 ₪.
ניתן ביום: 1.12.2005 בפני: כב' השופט א. מגן.
ב"כ המערער: עו"ד גיורא עמיר; ב"כ המשיב: עו"ד רותי דה שליט מפרקליטות מחוז ת"א (אזרחי).
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חשד להפרות וזיהום אוויר: בז"ן הוזמנה לשימוע במשרד להגנת הסביבה
עידית סילמן: "הממצאים מצביעים על מספר רב של הפרות ובכללן כאלה הגורמות לזיהום אוויר חזק או בלתי סביר וכן הפרות של תנאי היתר הרעלים, מתוך סיכון בריאות הציבור והסביבה" קבוצת בזן: "קבוצת בזן פועלת ותמשיך לפעול בשקיפות מלאה אל מול גורמי המקצוע בתחום הגנת
הסביבה"
בזן מחוז חיפה של המשרד להגנת הסביבה שלח התראה וזימון לשימוע לבז"ן בזן 0.19% , לכרמל אולפינים ולגדיב, בעקבות שורה של הפרות לכאורה של תנאי היתרי הפליטה והרעלים ושל הוראות חוק אוויר נקי וחוק החומרים המסוכנים. המסמכים שנמסרו לחברות מתארים ליקויים חוזרים בפליטות מזהמות, בתשתיות ובניהול חומרים מסוכנים.
השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, אמרה כי "הממצאים מצביעים על מספר רב של הפרות ובכללן כאלה הגורמות לזיהום אוויר חזק או בלתי סביר וכן הפרות של תנאי היתר הרעלים, מתוך סיכון בריאות הציבור והסביבה. המשרד להגנת הסביבה לא יאפשר למפעלים לסכן את בריאות הציבור והסביבה ויפעל בכל הכלים העומדים לרשותו כדי להבטיח עמידה מלאה בחוק".
על פי נתוני המשרד, בתחנות הניטור ובדיגומים על גדר המתחם נרשמה מגמת עלייה עקבית בריכוזי בנזן, חומר המוגדר כמסרטן, החל מ-2020 ועד 2024. לפי המשרד, העלייה נובעת מפליטות המתחם המשותף של בז"ן וגדיב, וחשפה את הציבור לרמות מזהם הגבוהות מאלה שנקבעו בערכי הסביבה. בנוסף לכך נמצאו חריגות רבות מערכי הפליטה המותרים לבז"ן ולכאו"ל לגבי מזהמים שונים, בהם תחמוצות גופרית, תחמוצות חנקן וחלקיקים. בחלק מהמקרים דווח על פליטות עשן שחור שהוגדרו כזיהום אוויר חזק או בלתי סביר, בניגוד לתנאי היתר הפליטה.
בממצאים הנוגעים לגדיב התגלו שתי הפרות מהותיות של תנאי היתר הרעלים: הפעלה של קווי דלק חוץ-מפעליים המוליכים חומרים מסוכנים ללא מערכת הגנה קתודית במקטע מסוים, מצב שמגביר את הסיכון לקורוזיה ולדליפות; וכן הפעלה מחדש של מכלי אחסון מסוכנים אחרי אירועים חריגים ללא אישור מחודש של בודק מוסמך, בניגוד לדרישות ההיתר.
- בזן: עליה במרווחי הזיקוק, התקבולים על הפגיעה במתקנים תרמו למעבר לרווח
- בזן הפסידה 37 מיליון ד' ברבעון - מרווח הזיקוק הסתכם על 10.5 דולר לחבית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשל הליקויים, המשרד להגנת הסביבה שוקל צעדי אכיפה ובהם צו מינהלי לפי חוק אוויר נקי לצמצום ומניעת זיהום, וכן הטלת עיצומים כספיים. לפני קבלת החלטה סופית זומנו החברות לשימוע.
