על אובדן קרן הלוואה חל סעיף 33(א) לפקודה
עמ"ה 1016/00 פכר אהרון נ. פקיד שומה רחובות
עניינה של החלטה זו בטענת המשיב כי אין המערער זכאי לקיזוז חובות אבודים, לכאורה, שנוצרו בעיסוקו כמלווה בריבית, וזאת משום שלא ניהל בעיסקו ספרי חשבונות. במונח "חובות אבודים", הכוונה לסכומים שהלווה המערער ואשר הוא טוען כי אין כל סיכוי לגבותם חזרה, קרן וריבית.
המערער הורשע בבית משפט השלום ביום 24.2.2003, בביצוען של עבירות לפי הוראת סעיף 220 לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], התשכ"א-1961 (להלן - הפקודה). בית משפט השלום קבע כי המערער הלווה כספים לפחות ל-25 לווים והשכיר דירות בהיקפים גדולים, המגיעים כדי עסק ומשלח יד וכי לא דווחו סכומי הכנסה גבוהים למשיב. נקבע כי לא דווחו אף הפסדים שמקורם בתביעות כספיות לגביית חובות שלא צלחו.
לטענת המערער, נמסר לו על ידי המשיב, כי בשל סעיף 33(ג) לפקודה, כיוון שלא ניהל ספרים, אין להתיר לו את אובדן קרנות ההלוואה וזאת אף במידה ויוכחו.
המערער מבקש להתיר לו לתקן את נימוקי ערעורו, על ידי הוספת הטענה כי נגרמו לו הפסדים מחובות אבודים, דהיינו, שקרנות הלוואה שנתן, לא הוחזרו לו.
בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו פסק
טענותיו של המערער, טענות חדשות הן, שלא הועלו עד עובר למועד ההוכחות. לא זאת בלבד, אלא שטענות עובדתיות חדשות הן. אין ספק כי עובדות אלו, בדבר אובדן קרן הלוואות שניתנו על ידי המערער, היו ידועות לו. זאת ועוד, עד למועד הגשת כתבי הטיעון לגבי סוגיית סעיף 33(ג) לפקודה, לא הוגשו למשיב כל ראיות התומכות בנטען על ידי המערער.
שלב הדיון בערעור מס הכנסה אינו שלב בראשיתי, אלא מהווה הוא המשך לדיונים שהתקיימו קודם לכן אצל פקיד השומה. בהיעדר נסיבות חריגות, נישום אינו רשאי להעלות, וזאת לראשונה, טענה עובדתית שלא נטענה מזה כבר ולו בשלב ההשגה.
המערער לא העמיד סיבה ראויה, או כלל, לאי העלאת הטענות האמורות בדיונים קדם לערעור זה מול המשיב. די בכך כדי לדחות את הבקשות.
גם בבחינה של טענות המערער לגופן, עולה כי דינן להדחות. סעיף 33 לפקודה נוקט בעמדה כי הנישום החייב בניהול חשבונות ואינו עושה כן, או עושה כן באופן שלא עולה בקנה אחד עם הדין, אינו יכול להיתפס בזכויותיו מבלי שעמד בחובותיו.
חוב אבוד הוא חוב שנרשם כהכנסה והפך חוב רע וזאת על פי השיטה המצטברת. לו היה מנהל המערער ספריו בשיטה המצטברת, הרי שהריבית שאבדה לדבריו בשל אי יכולתו לגבותה למשל, היא בבחינת "חוב אבוד", במובחן מריבית שאבדה בשיטת המזומן, אשר לא נרשמת כהכנסה עד שלא נתקבלה.
אולם בענייננו, אין עסקינן בהכנסה האבודה כי אם בקרן ההלוואה. אובדנה של הקרן, קרי, מעברה מ"נכס" ל"חוב" במובן החשבונאי, אינו שונה בשיטה המצטברת אל מול שיטת המזומנים. בשניהם המדובר ב"הוצאה".
על אובדן הקרן חל סעיף 33(א) לפקודה ולא סעיף 33(ג) לפקודה. אין להתערב בשיקול דעתו של פקיד השומה שלא להתיר הוצאה זו. לא בשל כך שאין הוא רשאי להתיר ההוצאה, אלא שסירובו להתיר ההוצאה, בלא צל ראיה המגבה טענה זו, על רקע התנהלות המערער, סירוב מוצדק הוא. מה גם שהמערער לא העלה את טענת אובדן הקרן במועד כדין, מבלי ליתן סיבה מספקת.
כאשר אין ניהול ספרים כלל, אין דרך להתחקות לא אחר ההכנסות ולא אחר ההוצאות. כאשר בוחר נישום שלא לנהל פנקסים ולא לדווח אודות הכנסותיו, מביא הוא בחשבון מכלול סיכונים וביניהם שלא יותרו הוצאות, בפרט ככל שאלו לא מוכחות כדבעי. אין בכך כדי שלא לנסות ולהתחקות אחר ההכנסה החייבת לאשורה, אלא ששעה שנישום בא בגדר סעיף 33(א) לפקודה, מוטלת עליו חובה יתרה להוכיח את הוצאותיו.
במקרה זה, לא רק שהמערער לא עמד בחובה זו, אלא שנמצא ממצא ברור בקשר עם כך על ידי בית המשפט שדן בתיקו הפלילי. משכך, אין מקום להעלאת הטענות העובדתיות הללו עתה ובהכרח אין מקום לתקן את נימוקי הערעור בקשר עם כך.
הבקשה נדחתה. המערער ישא בהוצאות המשיב בסך 1,000 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך 7,500 ₪.
ניתן ביום: 1.12.2005 בפני: כב' השופט א. מגן.
ב"כ המערער: עו"ד גיורא עמיר; ב"כ המשיב: עו"ד רותי דה שליט מפרקליטות מחוז ת"א (אזרחי).
מהי ויזת זהב ואיפה עדיין אפשר להשיג אחת?
בעולם שמקשיח גבולות ומגבלות הגירה, מדינות רבות ממשיכות להציע מסלול מהיר לתושבות ולעיתים גם לאזרחות - למי שמוכן לשלם; מה עומד מאחורי הטרנד, למה הוא מצטמצם ואיפה הוא עדיין פתוח
ויזה זהב ממשל טראמפ השיק לאחרונה רשמית את תוכנית ה-Gold Card בארה"ב, שמאפשרת לזרים אמידים להשיג אשרת הגירה קבועה (גרין קארד) בתמורה לתרומה של מיליון דולר לאוצר הפדרלי, או שני מיליון דולר דרך תאגיד. התוכנית, שהוכרזה בפברואר 2025 והוסדרה בצו נשיאותי מספר 14351, כוללת גם אופציית Platinum Card בעלות של חמישה מיליון דולר, שמקנה פטורים ממס על הכנסות מחוץ לארה"ב. מאז השקת האתר trumpcard.gov, הוגשו אלפי בקשות ראשוניות, בעיקר ממשקיעים מסין, הודו והמזרח התיכון, עם הכנסה צפויה לארה"ב של 50 מיליארד דולר בשנה הראשונה. זוהי התפתחות משמעותית בשוק הגלובלי של ויזות זהב, ששווי השוק שלו הוערך עד כה ב-30-50 מיליארד דולר בשנה וצפוי לגדול אפילו פי 2 בזכות המהלך של טראמפ.
ויזות זהב, או תוכניות תושבות בהשקעה (Residence by Investment), קיימות כבר ארבעה עשורים ומשמשות ככלי כלכלי למדינות שמחפשות זרימת הון זר. בשנת 2024 נמכרו כ-10,000 ויזות כאלו ברחבי העולם, עם השקעה ממוצעת של 500 אלף דולר למשקיע. עם זאת, בשנת 2025 נרשמת מגמה של צמצום: 12 מדינות סגרו או הגבילו תוכניות, בעיקר באירופה, בעקבות לחץ מהאיחוד האירופי על סיכוני הלבנת הון וביטחון. למרות זאת, כ-30 תוכניות נותרו פעילות, עם דגש על אסיה, המזרח התיכון והקריביים.
מהי ויזת זהב
ויזת זהב מאפשרת למשקיע זר להשיג תושבות זמנית או קבועה במדינה בתמורה להשקעה מינימלית מוגדרת. ההשקעה יכולה לכלול רכישת נדל"ן (בממוצע 300-800 אלף דולר), השקעה בקרנות ממשלתיות (מ-250 אלף דולר), הקמת עסק שיוצר 10-50 מקומות עבודה, או תרומה ישירה לממשלה (מ-100 אלף דולר). ברוב התוכניות אין דרישה למגורים קבועים - רק ביקור מינימלי של 7-30 יום בשנה - מה שהופך אותן לפתרון גמיש למשפחות אמידות שמחפשות גיוון גיאוגרפי, אופטימיזציית מס (למשל, פטורים על מס הון) או גישה לשווקים חדשים.
בשנת 2025 השוק מושך כ-150 אלף משקיעים פוטנציאליים, בעיקר מסין (35% מהבקשות), רוסיה (20%) והודו (15%), על רקע חוסר יציבות כלכלית ומגבלות יצוא הון. היתרונות כוללים ניידות גלובלית: למשל, תושבות באיחוד האירופי מאפשרת כניסה ללא ויזה ל-180 מדינות, וגישה למערכות חינוך ובריאות מתקדמות. עם זאת, התוכניות כוללות בדיקות רקע קפדניות (Due Diligence) שדורשות ניקיון פלילי ומקורות כספים לגיטימיים, עם שיעור דחייה של 5%-10%.
דרכון זהב, או אזרחות בהשקעה (Citizenship by Investment), לוקח את הרעיון צעד קדימה ומעניק אזרחות מלאה בתוך 3-12 חודשים, ללא דרישת מגורים קודמת. בשנת 2025, 14 מדינות מציעות תוכניות כאלו, בעיקר באיים הקריביים, עם השקעה מינימלית של 200 אלף דולר. היתרון העיקרי הוא חופש תנועה: דרכון מהקריביים, למשל, מאפשר כניסה ללא ויזה ל-145-160 מדינות, כולל האיחוד האירופי, בריטניה וקנדה.
