על אובדן קרן הלוואה חל סעיף 33(א) לפקודה
עמ"ה 1016/00 פכר אהרון נ. פקיד שומה רחובות
עניינה של החלטה זו בטענת המשיב כי אין המערער זכאי לקיזוז חובות אבודים, לכאורה, שנוצרו בעיסוקו כמלווה בריבית, וזאת משום שלא ניהל בעיסקו ספרי חשבונות. במונח "חובות אבודים", הכוונה לסכומים שהלווה המערער ואשר הוא טוען כי אין כל סיכוי לגבותם חזרה, קרן וריבית.
המערער הורשע בבית משפט השלום ביום 24.2.2003, בביצוען של עבירות לפי הוראת סעיף 220 לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], התשכ"א-1961 (להלן - הפקודה). בית משפט השלום קבע כי המערער הלווה כספים לפחות ל-25 לווים והשכיר דירות בהיקפים גדולים, המגיעים כדי עסק ומשלח יד וכי לא דווחו סכומי הכנסה גבוהים למשיב. נקבע כי לא דווחו אף הפסדים שמקורם בתביעות כספיות לגביית חובות שלא צלחו.
לטענת המערער, נמסר לו על ידי המשיב, כי בשל סעיף 33(ג) לפקודה, כיוון שלא ניהל ספרים, אין להתיר לו את אובדן קרנות ההלוואה וזאת אף במידה ויוכחו.
המערער מבקש להתיר לו לתקן את נימוקי ערעורו, על ידי הוספת הטענה כי נגרמו לו הפסדים מחובות אבודים, דהיינו, שקרנות הלוואה שנתן, לא הוחזרו לו.
בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו פסק
טענותיו של המערער, טענות חדשות הן, שלא הועלו עד עובר למועד ההוכחות. לא זאת בלבד, אלא שטענות עובדתיות חדשות הן. אין ספק כי עובדות אלו, בדבר אובדן קרן הלוואות שניתנו על ידי המערער, היו ידועות לו. זאת ועוד, עד למועד הגשת כתבי הטיעון לגבי סוגיית סעיף 33(ג) לפקודה, לא הוגשו למשיב כל ראיות התומכות בנטען על ידי המערער.
שלב הדיון בערעור מס הכנסה אינו שלב בראשיתי, אלא מהווה הוא המשך לדיונים שהתקיימו קודם לכן אצל פקיד השומה. בהיעדר נסיבות חריגות, נישום אינו רשאי להעלות, וזאת לראשונה, טענה עובדתית שלא נטענה מזה כבר ולו בשלב ההשגה.
המערער לא העמיד סיבה ראויה, או כלל, לאי העלאת הטענות האמורות בדיונים קדם לערעור זה מול המשיב. די בכך כדי לדחות את הבקשות.
גם בבחינה של טענות המערער לגופן, עולה כי דינן להדחות. סעיף 33 לפקודה נוקט בעמדה כי הנישום החייב בניהול חשבונות ואינו עושה כן, או עושה כן באופן שלא עולה בקנה אחד עם הדין, אינו יכול להיתפס בזכויותיו מבלי שעמד בחובותיו.
חוב אבוד הוא חוב שנרשם כהכנסה והפך חוב רע וזאת על פי השיטה המצטברת. לו היה מנהל המערער ספריו בשיטה המצטברת, הרי שהריבית שאבדה לדבריו בשל אי יכולתו לגבותה למשל, היא בבחינת "חוב אבוד", במובחן מריבית שאבדה בשיטת המזומן, אשר לא נרשמת כהכנסה עד שלא נתקבלה.
אולם בענייננו, אין עסקינן בהכנסה האבודה כי אם בקרן ההלוואה. אובדנה של הקרן, קרי, מעברה מ"נכס" ל"חוב" במובן החשבונאי, אינו שונה בשיטה המצטברת אל מול שיטת המזומנים. בשניהם המדובר ב"הוצאה".
על אובדן הקרן חל סעיף 33(א) לפקודה ולא סעיף 33(ג) לפקודה. אין להתערב בשיקול דעתו של פקיד השומה שלא להתיר הוצאה זו. לא בשל כך שאין הוא רשאי להתיר ההוצאה, אלא שסירובו להתיר ההוצאה, בלא צל ראיה המגבה טענה זו, על רקע התנהלות המערער, סירוב מוצדק הוא. מה גם שהמערער לא העלה את טענת אובדן הקרן במועד כדין, מבלי ליתן סיבה מספקת.
כאשר אין ניהול ספרים כלל, אין דרך להתחקות לא אחר ההכנסות ולא אחר ההוצאות. כאשר בוחר נישום שלא לנהל פנקסים ולא לדווח אודות הכנסותיו, מביא הוא בחשבון מכלול סיכונים וביניהם שלא יותרו הוצאות, בפרט ככל שאלו לא מוכחות כדבעי. אין בכך כדי שלא לנסות ולהתחקות אחר ההכנסה החייבת לאשורה, אלא ששעה שנישום בא בגדר סעיף 33(א) לפקודה, מוטלת עליו חובה יתרה להוכיח את הוצאותיו.
במקרה זה, לא רק שהמערער לא עמד בחובה זו, אלא שנמצא ממצא ברור בקשר עם כך על ידי בית המשפט שדן בתיקו הפלילי. משכך, אין מקום להעלאת הטענות העובדתיות הללו עתה ובהכרח אין מקום לתקן את נימוקי הערעור בקשר עם כך.
הבקשה נדחתה. המערער ישא בהוצאות המשיב בסך 1,000 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך 7,500 ₪.
ניתן ביום: 1.12.2005 בפני: כב' השופט א. מגן.
ב"כ המערער: עו"ד גיורא עמיר; ב"כ המשיב: עו"ד רותי דה שליט מפרקליטות מחוז ת"א (אזרחי).
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףהממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים
התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף
הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.
בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.
הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים
עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.
התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.
- שיא- 361,255 נוסעים ברכבת ביום חמישי האחרון
- בעלות של 35 מיליון שקלים: מסוף אוטובוסים חדש יחובר לכביש 412
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
