המערכה הבאה של שרון ואולמרט: תקציב 2006

באוצר מניחים גרעון של 1% ריאלי בתקציב לשנה הבאה, ויעד גרעון כולל של 17.2 מיליארד שקל. בין העדיפויות שמוגדרות בתקציב: הגדלת סל התרופות, התחבורה והבטחון האישי
חזי שטרנליכט |

(עדכון) הקרב על התקציב עומד לצאת לדרך הבוקר (ב'), והשנה הוא צפוי להיות מעניין במיוחד. מצב העניינים הפוליטי ביום הגשת התקציב לשנה הבאה על שולחן הממשלה, מחייב למעשה הערכת מצב שונה מבשנים האחרונות. נכון, התקציב הוא בדרך כלל תהליך הלידה השנתי המורכב והמעורער ביותר במערכת שלנו, שאיננה יציבה בין כה.

בהנחות העבודה שמפרסם היום האוצר לקראת התקציב עולה כי האוצר מתכנן לעמוד ביעד גידול ריאלי של 1% בשנה הבאה, בגרעון של 3% בתוצר, שפירושו - 17.2 מיליארד שקל. בין המטרות של משרד האוצר: המשך צמצום הוצאות הממשלה ביחס לתמ"ג והקטנת החוב.

בסדרי העדיפויות שהוגדרו לתקציב 2006 נמצאים: הבטחון האישי של האזרחים, סל הבריאות, בניית כתות לימוד, מגזרי מיעוטים, ותשתיות ותחבורה. עוד תחומים שיוקצו להם עדיפויות: עידוד עלייה, "נפש בנפש" ו-"מסע", קליטת הפלשמורה, עידוד יציאה לעבודה, פיתוח תיירות, מדען ראשי, חיזוק ירושלים והשקעות בנגב.

תקציב 2006 יוצא לדרך, כאשר מינויו של השר אולמרט לתפקיד שר האוצר עדיין לא עבר בכנסת. למעשה, הקרב על התקציב, שידוע כמאבק מתיש כוחות מבחינה פוליטית, מתחיל במספר מינויים שראש הממשלה צפוי להכשל בהם בכנסת. כתוצאה מכך, אנו עלולים למצוא את עצמנו בבחירות, לפני שאושר תקציב, עם ה"טייס האוטומטי", כלומר תקציב 2005, מחולק על פני 12 חודשים. לא מצב מומלץ לכלכלה.

בכל מקרה, בטיוטת התקציב מוצעים הקיצוצים של האוצר לשנה החדשה. בין התוכניות: לפטר אלפי אנשי קבע, להקדים את שחרור האברכים לשוק העבודה, להקטין את מכסות השעות הנוספות לעובדי המדינה, את היקף קצבת האבטלה לגברים צעירים מתחת לגיל 25, ועוד. אך במשחק על התקציב ידוע שזה לא נגמר, ובעצם - אין לזה קשר לתוצאה הסופית, עד להצבעה השלישית, ואישור חוק ההסדרים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)

לקראת מימוש חוק הרווחים הכלואים - המוקש הגדול שטמון בהעברת נכסים מחברה לידיים פרטיות

חוק הרווחים הכלואים מייצר אי וודאות ובלבול רב. מדובר בחוק שמתמרץ בעצם במקרים רבים סגירת חברות והעברת הנכסים לבעלי המניות - לפעמים זה מוביל לנזק גדול; על החוק ועל הסיכונים

נושאים בכתבה רווחים כלואים

במסגרת חוק הרווחים הכלואים (או בשמו הרשמי: חוק ההתייעלות הכלכלית), אישרה הכנסת הוראת שעה שמקנה הקלות במס לחברות ולבעלי המניות שלהן. סעיף 6 לחוק מאפשר העברת נכסים מחברה לבעל מניות בשני דרכים: הליך פירוק החברה או העברת נכסים מהחברה לבעל מניות פרטי, וזאת בפטור ממס רכישה וממס שבח.

ואולם, בניגוד לפטור שניתן בעניין מס רכישה ומס שבח, החוק "שותק" בכל הנוגע להיטל השבחה והיטלי פיתוח, ואינו מקנה פטור מהיטלים אלה במסגרת העברת הנכסים.

מדובר במוקש גדול שיכול "לצוף"  בדיעבד, לאחר השלמת המהלך, בדמות של היטל השבחה או היטל פיתוח. אי הוודאות הזו בעת ביצוע ההעברה, עלולה לגרור למיסוי מוניציפלי בו ייתקל בעל המניות המעביר, בשלב מאוחר יותר.

בימים אלה אנו מצויים בישורת האחרונה של יישום וביצוע הוראת השעה, שכאמור כוללת שתי אפשרויות אשר ביצוען צריך להיות עד סוף השנה ואף מוקדם מכך.

מסלול פירוק - פירוק מלא של החברה והעברת כל נכסיה והתחייבויותיה לבעלי המניות. מועד הפירוק חייב להסתיים עד 31 בדצמבר 2025  והמס על רווחים ראויים לחלוקה מחושב במועד זה.  

וויז אייר
צילום: רשתות חברתיות

וויז אייר בדרך להקים מרכז פעילות בישראל באפריל 2026

בתום ביקור בארץ של מנכ"ל וויזאייר חברת הלואו קוסט ההונגרית מאשרת כי היא מקדמת תוכנית לפתוח בסיס מקומי, צעד שעשוי להגביר תחרות ולהוזיל את מחירי הטיסה - מניות חברות התעופה הישראליות בירידות

מנדי הניג |

התרחבות שוק הלואו-קוסט בישראל מקבלת היום איתות משמעותי, אחרי שמנכ"ל וויז אייר הודיע בתום פגישה עם שרת התחבורה מירי רגב כי החברה מתכננת לפתוח מרכז פעילות מקומי באפריל 2026. ההכרזה מציבה את הענף לקראת חודשים של דיונים רגולטוריים, מתיחות עם החברות הישראליות, ושאלות פתוחות לגבי מיקום הבסיס החדש - נתב"ג או רמון.

בפגישה שנערכה בירושלים הצהירה וויז אייר כי כבר בחורף הקרוב תתחיל להיערך להקמת המרכז, צעד שמוגדר במשרד התחבורה כמהלך שיוכל לשנות את מבנה השוק. הקמת בסיס בישראל תאפשר לחברה להציב מטוסים וצוותים באופן קבוע בארץ, לנצל סלוטים בשעות העמוסות ולהגדיל את מספר היעדים. לצד ההבטחה להגברת התחרות ולהוזלת מחירי הכרטיסים, הצדדים מודים כי חסמים רגולטוריים עדיין דורשים טיפול, והם יעמדו במוקד סבב דיונים נוסף בינואר.

בענף מציינים כי שאלת מיקום המרכז היא עדיין במחלוקת: וויז אייר מעדיפה לפעול מנתב"ג בשל הביקוש הגבוה והנגישות, בעוד במשרד התחבורה שוקלים את שדה רמון כאופציה שתעניק דחיפה לתעופה הדרומית ותפחית את הלחץ בנתב"ג. החברה אף בוחנת הפעלה של טיסות פנים לאילת וקידום מסלול טיסה מעל עומאן, שיוכל לקצר משמעותית את זמני ההגעה לתאילנד ויעדים נוספים במזרח.

על רקע התוכניות החדשות, חברות התעופה הישראליות לא מסתירות את אי־נוחותן. בימים האחרונים נשמעו איומי השבתה מצד ועדי העובדים, לצד טענות שלפיהן המהלך יוצר אפליה לטובת חברה זרה שתזכה בתנאי בסיס זהים לאלו של חברות ישראליות - אך בלי הרגולציה הביטחונית המחמירה שמוטלת עליהן.

שרת התחבורה הביעה הבנה לחששות, אך הדגישה כי מדיניות המשרד נועדה להגביר תחרות ולהוזיל מחירים, במיוחד בתקופה שבה - לדבריה - מחירי הטיסות הורגשו כמופקעים. במשרד מודעים לרגישות הביטחונית, והנושא יעמוד כחלק מהמשא ומתן מול וויז אייר, במיוחד בכל הנוגע להתחייבות שלא להפסיק פעילות בימי חירום.