המערכה הבאה של שרון ואולמרט: תקציב 2006

באוצר מניחים גרעון של 1% ריאלי בתקציב לשנה הבאה, ויעד גרעון כולל של 17.2 מיליארד שקל. בין העדיפויות שמוגדרות בתקציב: הגדלת סל התרופות, התחבורה והבטחון האישי
חזי שטרנליכט |

(עדכון) הקרב על התקציב עומד לצאת לדרך הבוקר (ב'), והשנה הוא צפוי להיות מעניין במיוחד. מצב העניינים הפוליטי ביום הגשת התקציב לשנה הבאה על שולחן הממשלה, מחייב למעשה הערכת מצב שונה מבשנים האחרונות. נכון, התקציב הוא בדרך כלל תהליך הלידה השנתי המורכב והמעורער ביותר במערכת שלנו, שאיננה יציבה בין כה.

בהנחות העבודה שמפרסם היום האוצר לקראת התקציב עולה כי האוצר מתכנן לעמוד ביעד גידול ריאלי של 1% בשנה הבאה, בגרעון של 3% בתוצר, שפירושו - 17.2 מיליארד שקל. בין המטרות של משרד האוצר: המשך צמצום הוצאות הממשלה ביחס לתמ"ג והקטנת החוב.

בסדרי העדיפויות שהוגדרו לתקציב 2006 נמצאים: הבטחון האישי של האזרחים, סל הבריאות, בניית כתות לימוד, מגזרי מיעוטים, ותשתיות ותחבורה. עוד תחומים שיוקצו להם עדיפויות: עידוד עלייה, "נפש בנפש" ו-"מסע", קליטת הפלשמורה, עידוד יציאה לעבודה, פיתוח תיירות, מדען ראשי, חיזוק ירושלים והשקעות בנגב.

תקציב 2006 יוצא לדרך, כאשר מינויו של השר אולמרט לתפקיד שר האוצר עדיין לא עבר בכנסת. למעשה, הקרב על התקציב, שידוע כמאבק מתיש כוחות מבחינה פוליטית, מתחיל במספר מינויים שראש הממשלה צפוי להכשל בהם בכנסת. כתוצאה מכך, אנו עלולים למצוא את עצמנו בבחירות, לפני שאושר תקציב, עם ה"טייס האוטומטי", כלומר תקציב 2005, מחולק על פני 12 חודשים. לא מצב מומלץ לכלכלה.

בכל מקרה, בטיוטת התקציב מוצעים הקיצוצים של האוצר לשנה החדשה. בין התוכניות: לפטר אלפי אנשי קבע, להקדים את שחרור האברכים לשוק העבודה, להקטין את מכסות השעות הנוספות לעובדי המדינה, את היקף קצבת האבטלה לגברים צעירים מתחת לגיל 25, ועוד. אך במשחק על התקציב ידוע שזה לא נגמר, ובעצם - אין לזה קשר לתוצאה הסופית, עד להצבעה השלישית, ואישור חוק ההסדרים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףמשה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסף

הממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים

התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף

ליאור דנקנר |

הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.

בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.


הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים

עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.

התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.

המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.


עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקעובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוק

האבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה

הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שוק העבודה תקציב

בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.


כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.


הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.

הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.


על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת: